זוהי גרסת טקסט של הפרק, נוחה לקריאה בטלפון ולקוראי מסך. היא הומרה אוטומטית מקובץ ה־PDF, וייתכנו בה שגיאות המרה. הנוסח המחייב הוא הקובץ המקורי.
תפילין מקום הנחת בתפילה מא
מקום הנחת בתפילה
מנהג הרא"ש
הרא "ש היה אומר ברכות השחר תחילה וכשהיה מגיע לברכת "עוטר ישראל בתפארה" היה מניח תפילין ומברך "עוטר ישראל", הטעם : כדי ליתן שבח והודיה בברכה זו ג על התפילין שנקראים פאר .
הנחת תפילין קודם ברכות השחר או אחר ברכות השחר
ובארצות החיים כתב ולא ראיתי נוהגים כ [כרא"ש בברכת "עוטר ישראל"] רק מניחים תפילין קודם ברכת השחר או אחר כ , כל אחד לפי מנהגו . הטעם אחר ברכות השחר: כדי שלא יאמר פסוקי "וארשתי " [הנאמרים אחר הנחת תפילין של יד[ קודם ברכות השחר , וכל אחד יעשה כפי מנהגו .
הטעם קודם ברכות השחר
כדי שיאמר כל ברכות השחר ע טלית ותפילין .
הנחת תפילין קודם ברכות התורה
בטור משמע שיניח תפילין לפני ברכות התורה מדכתב "אחר שהניח תפילין יסדר הברכות" .
יש הנוהגים : להניח אחר ברכות התורה ובעבודת הקודש כתב שלא יאמר פסוקי "וארשתי " קודם ברכות התורה.
מנהג האר"י: האר"י היה נוהג לסדר כל ברכות השחר עד פרשת העקדה ואח"כ הניח מתעטף בטלית ומניח תפילין וואחר כ היה מתחיל תפלתו מ מפרשת העקדה ואילך .
מקורות
יש שכתבו להניח קודם "ברוך שאמר" לנוסח אשכנז ולנוסח ספרד קודם "הודו", הטעם :כיון שצריך גוף נקי לתפילין , ואין לו להניח יותר מ החיוב .
אמירת "לשם יחוד"
לפני הנחת תפילין יש אומרים "לשם יחוד" מקורו בספר מצות תפילין להשל"ה בשם ראשית חכמה .
הריני מוכן ומזומן לקיים שמונה מצוות עשה
שמונה מצוות עשה מוזכרים בתפילין ד' פרשיות יש בה ועל כל פרשה ישנם ב' מצווה עשה וקשרתם לאות על יד והיו לטוטפות בין עיני על כ ראוי ונכון קודם שתניחו התפילין תעלו על מחשבתכ מענין ד' פרשיות שיש בה קדושה ויחוד שמו הגדול וענין קבלת המצוות ואזהרות סמוך להנחה תאמרו הריני מוכן ומזומן לקיים שמונה מצוות עשה שצווני הקב"ה בהנחת תפילין שבה, "קדש לי כל בכור" וכו' .
בנוסח "לשם יחוד"
הטעם שאומרים וה ארבע פרשיות "שמע" "והיה א שמוע" "קדש" "והיה כי יביא " א שהסדר הוא הפוך קודם "קדש" ואח"כ "והיה כי יביא ".
לפיה שז הולך על נוסח של לשם יחוד [בנוסח אחר על פי דברי השו"ע ] שאומרים ש על מה שצריך לכוון בעת הנחת תפילין , "יחוד שמו", "יציאת מצרים ", "פרשת שמע", "והיה ע שמוע" מבואר יחודו ואחדותו וקיו מצותיו ופרשת "קדש", "והיה כי" ה זכר ליציאת מצרים נמצא שהדברים מסודרים כנוסח לשם יחוד .
מקורות
תפילין מקום הנחת בתפילה מג
"שהנשמה שבמוחי"
הטעם שנקטו שהנשמה שבמוחי א שהנשמה מלאה את כל הגוף : כיון שעיקרה במוח, שכוחה שהמוח מושל על כל כוחותיה וחושיה שבגוף כמו שהראש מושל על הגוף .
"ומשפע מצות תפילין ימשך לי חיים ארוכים "
והוא על פי הנאמר במנחות "המניח תפילין מאריכים לו ימיו" .
מקורות