הדלקת נרות

המדליק נר של יו"ט צריך לברך אשקב"ו להדליק נר של יו"ט 369, ואם חל בשבת צריך לברך אשקב"ו להדליק נר של שבת ויום טוב .370

והטעם: מפני שהדלקת הנר ביו"ט מצווה היא כדי להאיר את הבית משום שלום בית לשמחת יו"ט .371

זמן ההדלקה

יש הנוהגות להדליק נרות יו"ט בליל יו"ט אחר שחוזרים מבית הכנסת לפני הסעודה .372

והטעם: משום שעיקר ההדלקה לצורך הסעודה ולכן ידליק לפניה, ועוד לפי שביו "ט שני אסור להדליק לפני הלילה כיון שבכך מכין מיו"ט לחול, לכן נהגו גם ביו"ט ראשון להדליק אחרי כניסת החג כדי שלא יבואו לטעות ביום השני .373 ויש הנוהגות להדליק לפני יו"ט ככל שבת,

והטעם: כדי שיחזור לביתו יהיה הכל מוכן ומזומן ליו"ט .374 טעם אחר: כיון שהבערה ביו"ט היא מלאכה ע"כ עדיף לעשותו ביום חול ולא ביו "ט .375

יו"ט שחל בשבת: מדליקה מבעוד יום ככל שבת

סדר הדלקה

יש אומרים כשיו"ט חל ביום חול: תברך האשה "להדליק נר של יו"ט" "ושהחיינו" 376 ואחר כך תדליק, והטעם שמברכת תחילה: ככל מצות שמברכים עליהן עובר לעשיתן .377

וכשיו"ט חל בשבת: מדליקה תחילה [כבכל שבת], ואח"כ מברכת להדליק נר של שבת ויו"ט ,378 הטעם שמדליקה תחילה: משום דאם תברך תחילה הוי כאילו קיבלה לשבת בפירוש ושוב אסורה להדליק .379

מקורות

.369שו"ע תקיד , יא . .370 משנ"ב שם ס"ק מח. .371 לבוש תקטו, יא. .372 מטה אפרים תרכה ס"ק לג. .373 מנהגי וורמשיא ח"א סימן מו. .374 הגרי"ש ע"פ הקדמה בן הדרישה לטור או"ח. .375 בן הפרישה בסוף הקדמה לטור יור"ד. .376שו "ע רסג ה . .377משנ"ב רסג ס"ק כו. .378 משנ"ב רסג ס"ק כד . .379 משנ"ב רסג ס"ק כז.

ויש אומרים: בין שחל בשבת בין שחל ביום חול תדליק ואחר כך תברך, והטעם: משום לא פלוג שלא יטעו בין שבת ליו"ט .380

הטעם שמברכת להדליק "נר" גם שמדליקה כמה נרות: לפי שעיקר החיוב הוא נר אחד .381

זהירות מכיבוי

כשמדלקים את הנרות באמצעות גפרור או נר יש להניח אחר הדלקה בנחת על המגש או על הרצפה ולא להשליכם בתנופה העלולה לגרום לכיבוי שאסור ביו"ט .382

נשים בברכת שהחיינו

יש הנוהגות לברך שהחיינו בהדלקת הנר .383

ויש הנוהגות שלא לברך שהחיינו בהדלקת נר ויוצאות בברכת שהחיינו שבקידוש ,384 והטעם: כין שברכה זו נתקנה לאומרה לכתחילה על היין, ובפרט אם מדליקות מבעוד יום אין ברכת שהחיינו פוטרת את מצוות היום .385

ובמקום שנהגו אין למחות בידם .386

והטעם: זה לשון היעב"ץ 387 שלא מצא מקור לזה שנשים מברכות שהחיינו בהדלקת נרות, אלא שהנח להם מנהגם שהוא ירושה להם מאבותיהן ועשו כן בפני גדולי עולם.

טעם אחר: לפי שמה שתקנו שהחיינו על הכוס משום דחשיבא טפי, י"ל בנשים דחביבא ליה יותר הדלקת הנר מסמיכות לו את ברכת שהחיינו .388

נשים בענית אמן על ברכת שהחיינו

נשים שבירכו "שהחיינו" על הנרות של יו"ט, נחלקו הפוסקים אם יכולות לענות אמן על ברכת שהחיינו הנאמרת בקידוש, הגר"מ פיינשטין ז"ל כתב שנשים יענו אמן ואינו הפסק משום שהמברך שהוא יוצא ידי חובת הקידוש צריך לברכה זו .389 וכן כתב הגרשז"א שנשים יענו אמן ואין זה בגדר הפסק כיון שהוא מסדר הקידוש [דאל"כ מדוע לא מצאנו שהזהירו חכמים נשים לא יענו אמן על לישב

מקורות

.380 מג"א רסג ס"ק יב הובא במשנ"ב שם ס"ק כז. .381 משנ"ב רסג ס"ק כב. .382 שו"ע תקיד א, שמירת שבת כהילכתה פרק מד סעיף ט. .383 קיצור השל"ה דיני יו"ט, מטה אפרים תקפא ס"ק נד. .384 שאילת יעב"ץ ס' קז הוא בשערי תשובה רסג ד, משנ"ב רסג ס"ק כג. .385 הגרי"ז מבריסק מועדים וזמנים ח"ז קיז. .386 ערוה"ש תקיד יז, משנ"ב רסג ס"ק כג. .387 ח"א סימן קו. .388 מועדים וזמנים ח"ז ס' קיז. .389 אג"מ או"ח ח"ד ס"ק פא.

בסוכה כשאינם יושבות בסוכה[ ,390 ומיהו הגר"ח קניבסקי כתב שנשים לא יענו אמן , ואם ענו יצאו בדיעבד .391

הדלקת נר בליל שני של יו"ט

יש הנוהגות להדליק לאחר צאת הכוכבים ,392 ויש הנוהגות להדליק לפני קידוש.

ואם חל במוצאי שבת: צריכה האשה לומר לפני הדלקה ולפני שמתחילה בכל מלאכה המותרת ביו"ט "ברוך המבדיל בין קודש לחול".

סדר הדלקה

מברכת להדליק נר של יום טוב וברכת שהחיינו [לנוהגות שמברכות בהדלקת נרות[.

ברכת שהחיינו: והמברכת שהחיינו לכתחילה תלבש בגד חדש, או שיהא מונח לפניה פרי חדש ותברך על זה שהחיינו ,393 והטעם: כדי לצאת ידי הספק שיש אומרים שאין מברכים שהחיינו כיון שר"ה חשיב יומא אריכתא והרי ברכה ביום א ' .394

מקורות

.390 הגרשז"א שו"ת מנחת שלמה ח"ב ס' נח. .391 הגדה של פסח עם פסקי רבינו. .392 עיין מטה אפרים תקצט ס"ק ט, יא. .393 שו"ע תר, מטה אפרים תרצט ס"ק ט. .394 משנ"ב שם ס"ק ב.