התרת נדרים

הרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה יעמוד בר"ה ויאמר כל מה שאני עתיד לידור יהא בטל 306 ולכן נהגו למסור מודעה בערב ר"ה לבטל הנדרים. נוהגים לעשות התרת נדרים בערב ראש השנה .307

והטעם: לפי שהוא עוון חמור, שבעוון נדרים בניו ובנותיו של אדם מתים ומבטלים גם את הנדרים של השנה הבא ע"י מסירת מודעה.

טעם אחר: לפי שבמזמור לדוד 308 הנאמר בליל ראש השנה בתפילת מעריב נאמר 309 "מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו" וגו' "אשר לא נשבע למרמה", לכן נוהגים לעשות התרת נדרים להיות ראויים לעלות בהר ה' .310

הטעם שאומרים זאת לפני ראש השנה

משום שזריזים מקדימים למצוות וראוי להקדים קודם ראש השנה מפני שני ענינים, אחד שיתקן מה שקלקל דהיינו התרה על העבר, ענין שני מסירת מודעה להבא שכל מה שיתקשר היום בשבועה או בחרם בטלים מעיקרא .311 טעם אחר: כדי שאם יש לו לאדם נדר או שבועה שלא יכנס בה בשנה אחרת שכל המאחר נדרו פנקסו נבקרת דהיינו שמדקדקים במעשיו .312 טעם אחר: כדי שלא יכנס בשום חיוב בר"ה, כדי שעון הנדרים לא יהיה מכשול לעכב תפילתו בר"ה .313

אמירתו בליל ערב ראש השנה

מותרים לומר התרת נדרים בליל ערב ראש השנה אם לא יהיה זמן אחר התפילה, דקי"ל 314 יש התרת נדרים בלילה .315

אם אין זמן לאומרו לפני ר"ה יכול להקדים, או לאחרו לעשרת ימי תשובה .316 רמז להתרת נדרים באלול: מהפסוק 317 "לא יחל דברו כל " סופי תיבות אלול, דהיינו לומר שבאלול קודם ראש השנה יעשה התרת נדרים .318

מקורות

.306גמ ' ר"ה כג , ב . .307 חיי אדם קלח ח, מטה אפרים תקפא ס"ק מו. .308 תהילים כד. .309 פסוק ד. .310 רבי שלמה קלוגר קהלת יעקב. .311 קיצור של"ה מסכת ראש השנה. .312 ראש יוסף אות תרי"ט, יפה ללב ח"ב קונטר"א תקפא. .313 זכר לדוד מאמר ג' ערב ר"ה. .314שו"ע יור"ד רכח , ג . .315 קיצור הלכות המועדים התרת נדרים. .316 קיצור של"ה מסכת ר"ה הנהגת התרת נדרים. .317 במדבר ל , ג. .318 ש"ך על התורה סוף פרשת מטו"מ.

דיני התרה

התרה מועילה לנדרים שנשכחו ממנו וכן אומרים בנוסח התרה "הן באותם ששכחתי", והטעם דמהני אע"פ שאינו זוכר: דכיון שמתחרט על הכל נחשב כידיעה אף שאינו זוכר .319

יש כתבו שגם שיודע הנדר אין צריך לפרט

והטעם: לפי שהטעם שצריך שיפרט משום חשש נדרי איסור, א"כ החשש הוא רק במקום שיכול להתיר נדרים שא"א לבטל, אבל בר"ה שאינו מבקש להתיר נדרים שאין ראוי להתיר, ממילא אין חשש לנדרי איסור ושוב א"צ לפורטם .320

התרה בג' או בעשרה

יש אומרים שצריך לומר בפני עשרה, והטעם: לפי שמתירים גם נדרי חלום כשאומרים "כל נדר או שבועה שנדרתי או בהקיץ או בחלום" וכדי לחוש לשיטות שהתרת חלום בעשרה מתירים בפני עשרה 321 וכן כתב הגרשז"א 322 שיש הידור לעשות התרת נדרים בער"ה בעשרה מפני נדרי חלום.

סדר התרת נדרים:

מתיר לפני ג' אנשים ואומר התרת נדרים כנוסח הכתוב בסידורים, ג' המתירים יושבים והמבקש התרה עומד לפניהם ושואל, והם אומרים לו ג"פ הכל מותר לך וכו '.

עמידת הנשאל

הטעם בעמידה בהתרת נדרים דעלמא: כדי שיתביש שנשבע או שנדר ואינו מקיים טעם אחר: דהוי כעין וידוי שמודה שחטא שנשבע או נדר וכל שכן אם הוציא שם שמים, ולטעמים אלו נראה שמטעם זה גם בערב ראש השנה עומד הנשאל .323

התרה בפני ג ': מתירים בפני שלושה אפילו הדיוטות, ובלבד שהם מבינים מה שלומדים עמהם וגם יודעים לפתוח לו פתח .324

ויש אומרים דסגי שאחד מהם בקי בהלכות נדרים .325

מקורות

.319חדרי דעים . .320 הגר"ש קלוגר בנדרי זריזים הנדמ"ה חלק ג' בשו"ת שו"ע סימן רכח יד. .321מטה אפרים תקפא ס"ק מט, ספר יהושע פסקים וכתבים סימן קצט. .322 מנחת שלמה נדרים פרק כא ח, א. .323 שו"ת הרדב"ז חלק ג' סימן קנו. .324 שו"ע יור"ד רכח א, וש"ך שם ס"ק ב. .325 קיצושו"ע סימן סז.

ויש אומרים דמספיק ג' בחורי ישיבה שלמדו נדרים ואע"פ שאינם יודעים כל דיני פתח וחרטה .326

קרובים: ואף יכולים להיות קרובים בינם לבין עצמם .327

התרת נדרים איש לאשתו

יש שנהגו להתיר את נדרי נשותיהם כאשר האשה ממנה את בעלה להיות שלוחה, ובסיום התרת נדרים אומר שמתיר גם את נדרי אשתו ומוסר מודעה להבא גם בשבילה .328

ויש שנהגו שלא לעשות התרת נדרים לנשים, משום דסומכות על אמירת כל נדרי של יום כיפור .329

חתימת זקן למתירים

יש שכתבו שהמתירים צריכים להיות בעלי זקן,[ דאז ודאי גדולים הם .330

ויש שכתבו: ששרי גם אם לא נתמלא זקנם, והטעם: דכיון שעיקר התרת נדרים בערב ר"ה היא להנהגות טובים שאינם אלא מדרבנן לכן יכול לסמוך על חזקה דרבא .331

אמירה כמה אנשים יחד

מעיקר הדין יכולים לומר כמה אנשים יחד [וכך נהגו בבית מדרשו של הגריש"א 332] והוסיף במטה אפרים 333 דאין לעשות כן כי אם השעה דחוקה.

להבין מה שאומר

צריך כל אדם ליזהר שיבין מה שהוא אומר ולא כמו שחושבים עמי ארצות שהיא איזו תחינה [ולכן אם אינו מבין יאמר התרת נדרים ומסירת מודעה בלשון שמבין] .334

התרת נדרים על ידי הרב

הטעם שלא נהגו להקפיד בהתרת נדרים על ידי הרב או הגדול שבקהל .335 כיון שאין מפרטים את הנדר בערב ר"ה ליכא בהתרה זו טעמא דכבוד הרב .336

מקורות

.326 הגרנ"ק ימי הרחמים עמוד לז בהערה. .327 שו"ע יור"ד רכח ג. .328 תשובות והנהגות ח"א של"ח. .329 הגרשז"א הליכות שלמה תפילת ומנהגים ר"ה א, י דבר הלכה שם יג. .330 פתחי תשובה יור"ד רכח ס"ק ב . .331 קצה המטה תקסא ס"ק צב, שו"ת תשובות והנהגות ח"ח שלז. .332 באר ישראל ע' כז בהערה. .333 תקנא ס"ק מט. .334אלף המגן תקפא קא . .335 ערוה"ש יור"ד רכח ו. .336 הגרשז"א מנחת שלמה נדרים ח, ב.

טעם אחר: כיון שכך הוא המנהג שכל הקהל מתירים, והרב יודע מזה, נחשב כמוחל לציבור וכנותן רשות .337

בדקדוקי התרת נדרים

"דיינים מומחים"

יש שנהגו להשמיט מילה זו בנוסח ,338 והטעם: לפי שכתוב בפוסקים שבזמן הזה אין מומחים.

ויש כתבו שאפשר לאומרו, והטעם: שרק בדרך כבוד קוראים להם כך, שחשובים לנו כמומחים .339

"וכל מיני נזירות שקבלתי על עצמי"

יש שהשמיטו תיבות אלו, והטעם: לפי שנזירות בכלל נדרים ומאחר וביטל הנדרים ביטל הנזירות .340

"נזירות שמשון"

יש שנהגו להשמיט תיבות אלו, והטעם: לפי שנזירות שמשון אין לה שאלה כמבואר במכות 341 .342

ויש שקיימו הנוסח, והטעם: כיון שמדאורייתא מהני התרה לנזיר שמשון לכן מבקשים דמ"מ מהתורה יהני.

טעם אחר: דהא דלא מהני התרת נזירות שמשון הוא רק כשהתחיל לנהוג בעצמו דין נזירות, ובא להשאל ובאם קיבל על עצמו ועדיין לא נהג כך אפשר להתיר נזיר שמשון .343

"בשם הויה ברוך הוא"

יש שהשמיטו נוסח זה 344, ויש שקיימו: נוסח זה וכך נהג הגרשז"א .345

מקורות

.337ספר כל נדרי פרק עט ט הערה כ . .338 האדר"ת בסידורו, לוח א"י. .339 הגר"ש קלוגר, הובא לקוטי מרי"ח סדר ערב ר"ה. .340 אלף המגן תקפא קא. .341כב, א. .342 סידור האדר"ת. .343 לקט הקמח בברי מהר,ם בן חביב בשם הר"י מגאש. .344 האדר"ת הובא בלוח א"י. .345 הליכות שלמה ח"ב בפתיחה לקונטרס שלמי נדרים.

"הכל מותרים לך ג "פ "

הטעם שאומרים ג' פעמים

כדי לחזק הענין ,346 טעם אחר: שכך הוא לשון חכמים כמו שמצאנו 347 "מגל זה מגל זה" ג"פ .348

מסירת מודעה

הרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה יעמוד בר"ה ויאמר כל מה שאני עתיד לידור יהא בטל 349 ולכן נהגו למסור מודעה בערב ר"ה לבטל הנדרים. היאך מהני מודעה על דבר שעושה אחר כך בכוונה ומתוך רצון גמור, כיון שגילה דעתו מראש שאינו רוצה בנדרים ושבועות הו"ל כנודר בטעות דאם היה זוכר בשעת מעשה את התנאי לא היה נודר .350

מודעה לפני ג': מעיקר הדין אפשר לאומרו באופן יחידי אך נהגו לאומרו לפני ג'.

תפלת מנחה

מתפללים תפילת מנחה בעוד היום גדול 351

והטעם: בכדי שיהיה מספיק זמן להתפלל במתינות ובכוונה, וכידוע חשיבותה של תפילת מנחה, כדאמרינן בגמרא 352 שאליהו לא נענה אלא בתפילת מנחה, וכן היא התפלה האחרונה של השנה שמכפרת על התפילות של כל השנה .353

טבילה במקווה:

נוהגים לטבול במקווה בערב ראש השנה או לשפוך על עצמו ט' קבין מים, והטעם: משום שחוששים שמא ראה קרי, .354

טעם אחר: כדי להוסיף טהרה וקדושה לנפשו לקראת יום הדין .355

זמן הטבילה

יש שכתבו ונוהגים ללכת לטבול אחרי חצות היום.

ויש שכתבו שלא יקדים לטבול עד שעה קודם חצות .356

מקורות

.346 לבוש רכח יג . .347 מנחות סה, א. .348 ב"ח שם ס"ק ו. .349 גמ' ר"ה כג, ב. .350 ר"ן נדרים עה, ב. .351 מטה אפרים תקפא ס"ק נז. .352 ברכות ו, ב . .353 מטה אפרים תקפא ס"ק נז, אלף המגן שם קלד . .354 טושו"ע תקפא, ד. .355מטה אפרים תקפד ס "ק נג . .356 חיי אדם הובא במשנ"ב שם ס"ק כו.

מהר"י סגל היה טובל עצמו ג"פ, והטעם: מדכתיב ג"פ טהרה בפסוק "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאתכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם".

הכנה לראש השנה

מסתפרים ומכבסים הבגדים ולובשים בגדים נאים ולא מפוארים ביותר, והטעם: לפי שאנו בטוחים שיעשה לנו נס ונזכה בדין 357, ואין ללבוש בגדי ארגמן ובגדים רקומים, שנראה שאינו משום שסמוך בה' אלא שאינו חושש כלל מיום הדין .358

לבישת פראק בר"ה:

יש הנוהגים ללבוש פראק גם בר"ה, ויש שנהגו שלא ללובשו. והטעם במחלוקתם: לפי שכתב המשנ "ב 359 שלא ילבש בגדי משי ורקמה כבשאר ימים טובים, ובגדר בגדים חשובים נחלקו האם פראק נחשב כבגד חשוב שאין ללבושו בר"ה. ויש שכתבו: דשרי ללבוש גם בר"ה כיון שהרבה לובשים אותו גם בחול אינו נחשב כבגד מפואר כל כך .360

ללכת לקברי צדיקים

נוהגים לילך לקברות ולהרבות שם בתחנות 361

והטעם: דבית הקברות הוא מקום מנוחת הצדיק והתפילה מתקבלת שם יותר .362 טעם אחר: כאומרים לריבון העולם אם אין אתה מרחם עלינו כמתים אנו נחשבים לפניך .363

וכשמתפלל לא ישים מבטחו במתים אלא שבזכות הצדיקים יעלה תפילתו לפני הבורא ברוך הוא .364

צדקה

ונותנים צדקה לעניים 365

הטעם שנותנים צדקה: על שם הפסוק 366 "ואני בצדק אחזה פניך" .367 טעם אחר: במקום קרבן על עונותינו .368

מקורות

.357 טושו"ע תקפא, ד. .358 משנ"ב תקפא ס"ק כה. .359שם ס"ק כה . .360 הגריש"א והגאון רבי ניסים קרליץ ימי הרחמים ספטימוס עמוד מה. .361 שו"ע תקפא, ד. .362 משנ"ב תקפא ס"ק כז. .363 מטה משה תתלט. .364 באר היטב בשם המהרי"ל תקפא יז, משנ"ב שם. .365 שו"ע תקפא, ד. .366 תהילים יז, טו. .367 רמ"א שם. .368 לבוש תקפא, ג.