אלול ראש השנה · פרק 7 מתוך 24 · עמוד 49

מנהגי ערב ראש השנה

זוהי גרסת טקסט של הפרק, נוחה לקריאה בטלפון ולקוראי מסך. היא הומרה אוטומטית מקובץ ה־PDF, וייתכנו בה שגיאות המרה. הנוסח המחייב הוא הקובץ המקורי.

ערב ר"ה הוא היום האחרון מן השנה, וקבלו חז"ל שכל העושה תשובה יום אחד בשנה חשוב כאילו שב כל השנה, וכל היום יעסוק בתורה ובמצוות ולא יסיח דעתו כל היום מהתשובה .288

תענית בערב ראש השנה

נוהגים לצוםבערב ר"ה 289

והטעם: לפי שערב ראש השנה הוא יום האחרון בשנה וקבלו חז"ל שכל העושה תשובה יום אחד בשנה חשוב כאילו שב כל השנה, ולכן נהגו שכולם מתענים ביום ומשכימים הרבה קודם היום ומרבים בסליחות ובוידוי .290 ואנו נוהגים לצוםרק חצי יום ,291 והטעם:בכדי שלא יבוא ליו "ט כשהוא רעב ,292 טעם אחר: לפי שצריך להוסיף מחול על הקודש .293

במעלת הצום

כל הצם בערב ר"ה מוחלים לו שליש מעונותיו, משל למדינה שחייבת מס למלך, בא אליה בחיל לגבותו וכשנתקרב אליה בעשר פרסאות יצאו גדולי המדינה לקראתו ואמרו לו אין לנו מה לתת לך והניח להם שליש, כיון שנתקרב יותר יצאו בינוני העיר לקראתו הניח להם שליש השני, וכשנתקרב יותר יצאו כל בני העיר לקראתו והניח להם הכל, הנמשל המלך זה הקב"ה, בני המדינה אלו עם ישראל שמסגלין עבירות כל השנה, ערב ראש השנה הגדולים מתענים ומוותר להם שליש עונותיהם, בעשרה בינונים מתענים ומוותר להם שליש, ביום כיפור הכל מתענים ומוותר להם הכל .294

ויש נוהגים שלא לצום והטעם

משום דהוי כחוקות הגוים שצמים לפני חגיהם .295

טעם אחר:לפי שאסור לצום בערב יו "ט .296

טעם אחר: לפי שבזמנינו הדורות חלשים לא נהגו להתענות .297

מקורות

ראשון. .288 חיים כלל קלח ה. .289 טושו"ע תקפא ב. .290 חיי אדם קלט סח. .291 משנ"ב שם ס"ק טז. .292 מטה אפרים תקפא לה. .293שו "ת מהרי"ל סימן לב . .294 טור תקפא, א. .295 לבוש תקפא ב. .296לבוש שם . .297 עיין חיי אדם קלח.

תחנון: נפילת אפים

אין נופלים על פניהם [תחנון] בערב ר"ה, אע"פ שנופלים על פניהם בסליחות .298

והטעם: דהוא כמו שאר ערב יו"ט שלא אומרים תחנון ,299 והטעם שבסליחות נופלים על פניהם: לפי שאומרים סליחות באשמורת הבוקר ויכולים לסיים עד עלות השחר ולכן תיקנו נפילת אפים גם אם המשיכו הסליחות אחר עלות השחר .300

תקיעת שופר

אין תוקעים בשופר בערב ראש השנה .301

והטעם: בכדי לבלבל את השטן שיטעה בין תקיעות של חיוב [ראש השנה] לתקיעות שאינם של חיוב [התקיעות של חודש אלול] ויחשוב שר"ה עבר ולא יקטרג על ישראל .302

טעם אחר: כדי להבדיל בין תקיעות של חודש אלול שהם מדרבנן ובין תקיעות דר"ה שהם מצווה מדאורייתא .303

נפק"מ בין הטעמים: אם מותר לתקוע בשביל להתלמד, לטעם משום הפסקה מותר לתקוע כיון שמפסיק בבית כנסת, ולטעם משום לבלבל השטן אסור.

ולדינא: בחדר סגור מותר לתקוע להתלמד .304

טעם אחר: לפי שמברכים שהחיינו על תקיעות של ראש השנה ובשביל לברך שהחיינו צריך שיהיה דבר מחודש, ואע"פ שתקיעות של אתמול הם תקיעות של רשות והיום הם תקיעות של חובה, מ"מ הוא דבר שאין בו התחדשות וכל החידוש שלו הוא רק בכוונה לא שייך לברך על זה שהחיינו, וכיון שהפסיק יום אחד דומה לדבר שיש בו התחדשות, דומיא לפרי המתחדש פעמים בשנה שכיון שיש הפסקת זמן ביניהם שייך לברך שהחיינו .305

מקורות

.298 שו"ע תקפא ג. .299 משנ"ב תקפא ס"ק כב. .300משנ"ב שם ס "ק כג . .301 שו"ע תקפא, ג. .302מג "א שם ס"ק יד . .303 ט"ז שם . .304משנ "ב תקפא ס"ק כד . .305 רבי שלמה קלוגר חכמת

שלמה.