זוהי גרסת טקסט של הפרק, נוחה לקריאה בטלפון ולקוראי מסך. היא הומרה אוטומטית מקובץ ה־PDF, וייתכנו בה שגיאות המרה. הנוסח המחייב הוא הקובץ המקורי.
ראש השנה
יום הדין
איתא בגמ' 271 "א"ר כרוספדאי אמר ר' יוחנן שלשה ספרים נפתחים בר"ה אחד של רשעים גמורים ואחד של צדיקים גמורים ואחד של בינוניים. צדיקים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים טובים, רשעים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר למיתה, בינוניים תלויים ועמודים מר"ה עד יו"כ, זכו נכתבים לחיים [לחיים הכוונה לחיים רוחניים והראייה שיש הרבה אנשים צדיקים שמתים במשך השנה ורשעים שחיים 272[, לא זכו נכתבים למיתה".
הטעם שלא הוזכר בתורה שר"ה הוא יום המשפט ויום הדין לכל באי עולם כדי שלא ילך אדם בשרירות ליבו בכל ימות השנה וירגיל עצמו בעבירה ויחשוב בליבו שלקראת יום הדין ישנה את דרכו ויחזור בתשובה, אלא צריך אדם לדמות בעצמו בכל יום ויום שהקב"ה יושב על כסאו למשפט ודן את ברואיו, וכל ימיו עליו לראות את עצמו תלוי בין טוב לרע ונמצא שכל ימיו בתשובה .273 טעם אחר: על פי פרקי דר"א 274 שמבאר את הסיבה שיונה הנביא ברח מלפני ה' ולא הלך לומר את נבואתו בנינוה, לפי שחשש שאף הגוים יעשו תשובה ואז הקב"ה היה שולח את רוגזו על ישראל, לפי זה אפשר לומר שאם היה כתוב בתורה שר"ה הוא יום הדין היו אף הגוים חוזרים בתשובה ובכך היה קטרוג גדול על ישראל שהרי רוב אומות העולם מאמינים בתורה שבכתב ומודים כי מפי הקב"ה נאמרה לפיכך העלים השי"ת בתורה את מהות של יום ראש השנה וגילה זאת רק לבניו על ידי תורה שבעל פה .275
הטעם שיום הדין נקבע בא' תשרי שהוא תחילת השנה ולא בסוף השנה לפי שזה היום שנברא אדם הראשון כמבואר בפסיקתא 276, שעה ראשונה: עלה במחשבה, שעה שנייה: נתייעץ עם מלאכי השרת, שעה שלישית: כנס עפר,
מקורות
.271 ראש השנה טז, ב. .272 של"ה מסכת ר"ה. .273 כלי יקר פרשת אמור. .274 סט. .275 ר' יונתן איבשיץ יערות דבש. .276כג.
ברביעי: גבלו, בחמישי: רקמו, בשישי: עשאו גולם, בשביעי: זרק בו נשמה, בשמיני: הכניסו לגן עדן , בתשיעי: נצטווה לא לאכול מעץ הדעת, בעשירי: סרח – אכל מעץ הדעת, באחד עשרה: נידון , בשעה השנים עשר: יצא בדימוס ולפי שאדם הראשון יצא ביום זה בדימוס פסק דין של הצלה וחסד, אמר ה' עתידים בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאים בדימוס זכאים .277
טעם אחר: לפי שמזלו של חודש תשרי הוא מאזנים וכתיב 278 "במאזנים לעלות" לומר שנשקלים מעשיהם של כל אחד מישראל .279
טעם אחר: כתב הרמב"ם שלא כמידת בשר ודם מדת הקב"ה, בשר ודם דן את אוהבו בשעת רצונו, ואת אויבו בשעת כעסו, והקב"ה דן את כל העולם בשעת רצונו בחודש תשרי, שיש בו מועדים ומצוות הרבה, שופר, יום כיפור, סוכה, לולב, ארבעת המינים .280
יום בריאת העולם
בתשרי נברא העולם ונקרא יום הדין שרצה יתברך לזכות את ברואיו ולקבוע להם יום אחד בכל שנה לפקוד מעשיהם כדי שלא יתרבו העונות ויהיה מקום לכפרה, ויפרע מהם ראשון ראשון כמי מי שבא לפרוע מאוהבו שנפרע ממנו מעט מעט ואם הוא ראוי מעביר ראשון ראשון למעלה כלפי חסד נמצא היום הזה קיומו של כל העולם .281
מקורות
.277 אבודרהם תפלת ראש השנה. .278 תהילים סב, י. .279 אבודרהם שם. .280 אבודרהם שם, תויו"ט ר"ה פרק א, ב. .281 אוצר המדרשים.