תשליך

נהגו לילך אחר מנחה לנהר או לבאר לומר הפסוק "ותשליך במצולות ים כל חטאינו" 989 כמו כן אומרים הפסוקים מי אל כמוך ג"פ ותתן אמת ליעקב כמבואר במחזורים.

שם "תשליך"

תשליך על שם הפסוק 990 "ותשליך במצולות ים כל חטאתם".

מקורו

מובא בנביא 991 דכתיב "ויאספו כל העם כאיש אחד אל הרחוב אשר לפני שער המים ויביא עזרה את התורה לפני הקהל מאיש ועד אישה לשמוע ביום א' לחודש השביעי" א' דחודש השביעי זה א' של ראש השנה.

זמן אמירתו

לאחר תפילת מנחה ביום א' של ראש השנה ואפשר לילך על הלילה .992

מנהג החסידים:

מנהג החסידים לאומרו ביום שלפני יו"כ הנקרא י"ג מידות [וכשמקדימים הסליחות של י"ג מידות מקדימים גם את אמירת התשליך[, והטעם: שבחרו ביום זה מפני שנקרא י"ג מידות וגם פסוקי תשליך הם כנגד י"ג מידות .993

הטעם שאין הם אומרים אותו בר"ה

מפני שהיה קשה להם לעשותו ביו"ט מפני תשישות כוח לילך ברגליהם .994

טעם אחר: לפי שבב' ימים של ר"ה גמרו את התפילה כמעט כשפנה יום והיו צריכים לקיים סעודת יו"ט לכן קבעו לאומרו ביום שאומרים בו בסליחות י"ג מידות לפי שגם פסוקי דתשליך מרומזים כנגד י"ג מידות .995

מקורות

.989 שו"ע תקפג ב בשם מנהגים. .990מיכה ז , יט . .991 נחמיה א, ב. .992 סידור ב"י יעב"ץ. .993 ליקוטי מהרי"ח. .994 ליקוטי מהרי"ח. .995 שער יששכר מאמר שובה ישראל.

הטעם שתשליך אחרי מנחה:

לפי שבשעת מנחה חטא אדם הראשון כדאמרינן בסנהדרין 996 בעשירי סרח ואז נתגבר בעולם הזה הקליפות בחטאו ולכן מנהג ישראל בר"ה בזמן החטא לילך לנהר ולעורר י"ג מילין דרחמים כי לולי כן ח"ו היה חרון אף ה' על אדם הראשון .997

טעם אחר : דידוע דמנחה נוסד על ידי יצחק, וביום א' דר"ה נעקד יצחק וכיון שתשליך אליבא דמהרי"ל יש בו זכר לעקידת יצחק לכן זמנה בתפילת מנחה שיצחק תקנה .998

טעם אחר: לפי שזמן מנחה היא המועלה ביותר לתפילה, כמבואר ברכות 999 שאליהו לא נענה אלא בתפילת מנחה ולכן כשהגיע זמן מנחה מתפללים תחילה מנחה שהיא תדירה ולאחריה תשליך .1000

מקום אמירתו

והולכים אל הנהר, ובכתבים כתבו נהר או באר .1001

ויש שנהגו שלא לילך לא לנהר ולא לבאר .1002 והטעם: לפי שלא מובא מנהג זה בקדמונים .1003

בדברי הגר"א הסתפקו בדבר אם רק לא הלך לנהר אבל אמר תשליך 1004, ויש שכתבו שלא אמר כלל.

וטוב שיהיה מחוץ לעיר .1005

והטעם: לפי ששונאים של ישראל חששו בזה שנותנים סם בבאר להזיק את המים ששואבים ממנה .1006

לראות את הים: כשיש קושי להגיע סמוך לנהר אפשר לעלות למקום גבוה שמשם רואים את הים .1007

מקורות

.996 לח , א. .997 יערות דבש ח"ב דרוש י. .998 ספר אוריתא תשליך. .999 ו, ב. .1000 שם. .1001 שו"ע תקפג ב, משנ"ב שם ס"ק ח בשם האר"י ז"ל. .1002 מעשה רב אות כט. .1003 הגר"ש דבילצקי. .1004 כ"כ עיר הקודש והמקדש ח"ג פרק כה סעיף ו . .1005 משנ "ב תקפג ס"ק ח . .1006 ילקוט הטעמים וביאורים מובא בסוף מטה אפרים. .1007חת "ס , וכן מובא באורחת רבינו שכך נהג הגרי"י קניבסקי.

במקום שאין נהרות ובארות

אומרים על שפת בורות, וה"ה על ידי בורות שנגמר המים או נתייבשו מכיון שטעם אמירת של התשליך הוא לרמז בלבד כשם שמנער בגדיו ליד הבור כך יתנערו עונותיו מנשמתו ויושלכו לים העליון וטעם זה שייך אף אם נגמרו המים בבור .1008

בירושלים נהגו לומר ליד בור מים והיום שאין בורות יש שאומרים ליד מקווה של טבילת כלים.

אמירה על יד גיגית עם מים

דעת הגריש"א 1009 שאין לאומרו אלא על ידי מים המחוברים לקרקע. דעת הגרח"ק 1010 שאם אין נהר או מקוה יכול לומר על ידי גיגית עם מים שיש בו דגים.

עדיפות מקווה בר"ה על פני נהר בעשרת ימי תשובה: כשיש מקווה בר"ה, או נהר בעשרת ימי תשובה מתי עדיף ללכת האם למקווה בר"ה או לנהר ובעשי"ת, ע"י מקווה בראש השנה עדיף מעל יד נהר בעשרת ימי תשובה .1011

הטעם לאומרו ליד נהר

כדי להזכי ר את זכות העקידה כיכשהלךאברהם אבינו לשחוטאת בנויצחק על גבי המזבח, עשה השטן נהר גדול בדרך לפניהם וניסה לעכב את אברהם מהמצווה, אמר אברהם "הושיעני אלוקים כי באו מים עד נפש", גער ה' בשטן ויבש הנהר וכדי להזכיר זכות עקידה אנו מתפללים ליד נהר .1012

טעם אחר: מפני שאנו ממליכים את הקב"ה והדרך היה למשוח את המלכים בנהר 1013 לרמז שתמשיך מלכותו .1014

ועוד על שם הפסוק 1015 "וישאבו מים וישפכו לפני ה'" ובת"י שם פירשו ישפכון לבהון בתיובתא כמיא לפני ה', ופרש"י ז"ל סימן הכנעה הרי אנו לפניך כמים הללו הנשפכים .1016

מקורות

.1008 כף החיים תקפג ל. .1009 הגר"מ גרוס תל תלפיות סב עמ' יב. .1010 סדר תשליך ומנהגיו עמוד מג. .1011 הגרח"ק. .1012 מדרש תנחומא פ' וירא, אלף המגן תקצח ס"ק ה. .1013 כמבואר בכריתות ה, ב, והוריות יב, א. .1014 אלף המגן תקצח ה. .1015 שמואל א,ז. .1016 אלף המגן תקצח ה.

טעם לאומרו במקום שיש דגים

לסימן טוב שנרבה ונפרה כדגים ושלא ישלוט בנו עין הרע כדגים אלו שאין עין הרע שולט בהם .1017

טעם אחר: לפי שאנו משולים כדגים הללו שנאחזים במצודה כך אנו נאחזים במצודת המות והדין ומתוך כך נתעורר בתשובה .1018

יש שכתבו בנוסח שונה, בכדי שנתבונן ונחוש שאנו כדגים שנתפסים במצודות של הדייגים גם אנו נתפשים במצודה של היצר הרע ונשוב בתשובה שלמה.

טעם אחר:לפי שלדגים אין גבינים ועיניהם תמיד פקוחות כדי לעורר עיני פקיחא דלעילא שרומז על רחמים גדולים .1019

טעם אחר: לפי שדגים ר"ת י"ג מכילין דרחמים ולזכר זה הולכים למקום שיש דגים לפי שאומרים שם מי אל כמוך שרמזים על י"ג מידות .1020

נוהגים לנער הבגדים אחרי אמירת תשליך, והטעם:

דהוא רמז בעלמא ליתן לב להשליך החטאים ולתקן דרכים מן היום הזה והלא שיהיו בגדים לבנים ונקיים מכל חטא .1021

טעם אחר: כדי לנער הקליפות שנאחזים בנו ע"י עונותינו .1022

לנער בגד הציצית: יש שנהגו על פי האר"י לנער בגד הציצית דווקא .1023

תשליך כשחל בשבת

אומרים ביום השני .1024

והטעם: דאפשר שהנהר מחוץ לעיר ומשום הוצאה שנושאים ספרים אסור, דאסור הוצאה שלא לצורך אף ביו"ט .1025

טעם אחר: כמו שאין אומרים י"ג מידות כך אין אומרים תשליך שהוא כעין י"ג מידות.

מקורות

.1017 אלף המגן תקצח ס"ק ה. .1018 אלף המגן תקצח ס"ק ה. .1019 של"ה, א"ר תקצו ג. .1020 טעמי המנהגים עניני ר"ה בשם ספר בת רבים. .1021 מטה אפרים תקצח ס"ק ד. .1022 א"ר תקצו בשם קיצור השל"ה וכן סידור השמים לשל"ה. .1023 ליקוטי מהרי"ח, עיין סידור השל"ה. .1024 מטה אפרים תקצח ס"ק ו, משנ"ב תקפג ס"ק ח . .1025 משנ"ב שם בשם הפמ"ג.