חזרת הש"ץ

יש שכתבו שאין לש"ץ להתחיל החזרה עד שיסיימו כל הציבור תפילת לחש, והטעם: לפי שתקיעות דמעומד נתקנו על סדר הברכות ואם לא יצא ידי חובה מברכות הש"ץ שוב לא יחשב עבורו התקיעות על הסדר ,926

ויש אומרים: שדינו ככל השנה ויכול להתחיל כשעשרה סיימו 927

ולדינא: כתב החזו"א כיון שהתפללו בציבור תפילת לחש נתחייבו בתקיעות על סדר הברכות ומהני אף שלא שמעו כל חזרת הש"ץ .928

בדיניו: יחיד שלא סיים תפילת לחש והגיעו הציבור לתקיעת שופר יפסיק בתפלתו וישמע התקיעות ולא יאמר "היום הרת עולם" וימשיך בתפילתו .929

מנהגים שנהגו בכמה ישיבות כדי להבטיח לצאת ידי שיטת הגרי"ז

א . יש מקומות שמכריזים קודם תפילת מוסף כמה זמן תארך תפילת לחש של מוסף כדי שהיחיד יוכל לתכנן את תפילתו שיוכל לסיימה קודם חזרת הש"ץ.

ב . יש מקומות שדופקים חמש דקות לפני שהש"ץ מתחיל החזרה כדי שהציבור ידע להזדרז .

ג . יש להיזהר שלא יסייעו הקהל לחזן בנגינת התיבות, ובפרט מצוי במכלכל חיים בחסד שרגילים לנגנו ואע"פ שתיבות אלו אינם לעיכוב, מ"מ מצוי הדבר יותר בפסוקי מלכויות, ובפרט יש להיזהר ב"עלינו לשבח" שמצוי שהש"ץ מבליע מ"ואנחנו כורעים" עד "אין עוד" מחמת הכריעה ולשיטת הגרי"ז יש להיזהר שיאמר כל מילה בקול רם.

ד . בברכת מודים מקפידים שהחזן יאמר רק תיבת "מודים" או "מודים אנחנו לך" בקול רם וימתין עד שיסיימו מודים דרבנן ורק אז אומר מילה במילה מודים.

פותחים את ארון הקודש

ומתחיל בחזרת הש"ץ ככל השנה ומוסיפים פזמונים, ופותחים הארון כשאומרים פזמונים אלו "מלך עליון" "ונתנה תוקף" עד "קדושה" "ואוחילה לאל".

מקורות

.926 הגרי"ז סטנסיל עמוד ל סמ"ח. .927 עיין מועדים וזמנים ח"א ס' ח' בשם הגרי"ז. .928 או"ח ס' קלז ס"ק ד, ה. .929 משנ"ב תקצג ס"ק ד.

ונתנה תוקף

מעשה דר' אמנון: בספר אור זרוע 930 מסופר אודות גדול הדור, ר' אמנון ממגנצא שדרש ממנו ההגמון להמיר דתו, ולאחר הפצרות רבות דחה את שליחיו בהודיעו להם שהוא מבקש להרהר בדבר שלושה ימים. ולאחר שיצאו ממנו השליחים נקפו לבו על שהוציא מפיו מלים אלו, וצם וחלה ונדכא. ביום השלישי, כששבו אליו שליחי ההגמון, סירב ללכת עמם. ציווה ההגמון להביאו בעל כורחו. כשהובא אליו ר' אמנון, שאל אותו ההגמון מדוע לא הגיע בעצמו במועד שנקבע. השיב לו ר' אמנון אני את משפטי אחרוץ, כי הלשון אשר דבר ותכזב לך דינה לחתכה. וההגמון ענה לו לא, כי הלשון לא אחתוך, כי היטב דיברה, אלא הרגלים אשר לא באו למועד אשר דברת אלי אקצץ, ואת יתר הגוף אייסר ההגמון ציוה לקצץ את פרקי אצבעות ידיו ורגליו. ובכל פרק נשאל ר' אמנון אם הוא חוזר בו ומוכן להצטרף לאמונה הנוצרית, ור' אמנון מתוך אמונתו החזקה באלוקי ישראל מיאן , כשהגיע ראש השנה ביקש מקרוביו להביאו לבית הכנסת עם פרקי אצבעותיו המשומרים, ולהשכיבו אצל שליח הציבור. ובהגיע שליח הציבור לתפילת קדושה ביקש ממנו ר' אמנון להמתין מעט כדי שיקדש את השם הגדול, ופתח באמירת הפיוט הזה. וכשגמר הפיוט נסתלק ואיננו כי לקח אותו האלוקים ועליו נאמר "מה רב טובך אשר צפנת ליראך", אחר הדברים האלה ביום השלישי לטהרו נראה במראות הלילה לרבנא קלונימוס בן רבנא משולם בן רבנא קלונימוס ולימד לו את הפיוט ההוא "ונתנה תוקף" ויצו עליו לשלוח אותו בכל תפוצות הגולה להיות לו עד וזכרון ויעש הגאון כן. ע"כ דברי האור זרוע.

ותשובה ותפלה.. מעבירין את רוע הגזירה

"רע הגזירה" אין להפסיק בין רע לגזירה .931

והטעם: דהכוונה שיקרע הרע שבגזרה ומה שנשאר יהיה לרחמים .932

אדיר אדירנו

בקדושה של מוסף מוסיפים "אדיר אדירנו", והטעם שאומרים זאת ביו"ט: לפי שתפילה זו היא תפילה על המשיח שיבוא לגאלנו ואז "יהיה ה' למלך על כל הארץ", והטעם שאין אומרים זאת בכל שבת לפי דקיימא לן שאין משיח בא בשבת .933

מקורות

.930 הלכות ראש השנה, רע"ו. .931 באר היטב תקפד, ב. .932 משנ"ב תקפד ס"ק ג. .933 לבוש תפט.

סדר תקיעות שלושים שמעומד על סדר מלכויות זכרונות שופרות

"עלינו לשבח" תחילת סדר מלכויות פותחים "בעלינו לשבח"

במנהגיו: כשאומר הש"ץ עלינו לשבח אומרים עימו גם הציבור בלחש 934

פתיחת וסגירת הארון: פותחים את ארון הקודש בתחילת אמירת עלינו לשבח ובשעת אמירת "היו כורעים ומשתחוים וכו'" סוגרים, והטעם: לפי שמספר בגנות עבודה זרה שלהם 935 וחוזרים ופותחים ב"ואנחנו כורעים", ובשעת אמירת "ואנחנו כורעים" כורעים עם השליח ציבור .936

הטעם שפותחים הארון ב"עלינו לשבח"

כדי להגדילו ולהודיע לעם שהוא שבח גדול ביותר ועל כן יאמרו בשאר ימות השנה בכוונה גדולה יותר ולתת זה על ליבם בר"ה וביו"כ שהם ימי דין .937

טעם אחר: כדי לעורר רחמים עלינו בשמים שיפתחו לנו שערי שמים לתפילתנו ואנו עושים בתחתונים ומרמזים בעליונים .938

בדיניו: אסור לש"ץ לעקור רגליו כדי ליפול על פניו לפי שאסור לעקור רגליו באמצע התפילה ולכן נוהגים להניח סטנדר לפניו בשעת התפילה וב"עלינו לשבח" מזיזים, ויש לחזן מקום לכרוע בלי לזוז ממקומו והעומדים אצלו מסייעים אותו שיוכל לעמוד מבלי עקירת רגליו .939

בדיני הכריעה: יש להפסיק בינו לבין הקרקע ע"י איזה דבר ,940 והטעם: משום דאסור לשטוח פניו על הרצפה משום אבן משכית.

מנגן קצת בתיבת "ומשתחווים ומודים" .941

סדר תקיעות על סדר מלכויות זכרונות ושופרות

"היה עם פיפיות"

תחינה לש"ץ קודם אמירת "מלכויות זכרונות שופרות".

במנהגיו: יש מקומות שהחזן אומר חצי עד ו"אתה תשמע מן השמים", והציבור מסיים עד סוף הפזמון .942

ויש מקומות שהש"ץ אומר עד הסוף, והציבור יכול לומר זאת בשקט עם החזן.

מקורות

.934 מטה אפרים תקצב ס"ק א. .935 עין רמח"ל מאמר החכמה. .936 שעה"צ קלא מד, אלף המגן תקצב ב. .937 לבוש קלג. .938 אלף מגן תקצב א. .939 ערוך השולחן תרכא, ד, מטה אפרים תקצב ס"ק א. .940 שו"ע תרכא משנ"ב ס"ק יד. .941 מטה אפרים תקצב ס"ק א. .942 מטה אפרים.

אוחילה לאל

היא נטילת רשות לחזן על מה שרוצה לומר מלכויות וכו'

בדינו: אין הציבור אומר "אוחילה" דהוי רשות לחזן 943 אמנם אם רוצים לומר יאמרו דלא יהא אלא כקורא בתורה .944

סדר מלכויות

ממשיך החזן "על כן נקוה" ואומר עשרה פסוקי מלכויות "אלוקינו מלוך" וחותם "מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הזכרון"

ותוקעים תשר"ת תש"ת תר"ת.

אחר התקיעות אומרים "היום הרת עולם" "וארשת שפתינו".

סדר זכרונות

מתחיל הש"ץ "אתה זוכר" ועשרה פסוקי זכרונות וממשיך "אלוקינו ואלוקי אבותינו זכרנו" וחותם "ברוך אתה זוכר הברית".

ותוקעים תשר"ת תש"ת תר"ת.

ואומרים "היום הרת עולם" "וארשת שפתינו".

והטעם שמפסיקים בין שני פסוקים בירמיהו 945"זכרתי לך חסד נעוריך" 946ו"הבן יקיר לי אפרים" לפסוק של יחזקאל 947 "וזכרתי אני את בריתי אותך בימי נעוריך", כדי לסמוך זכירת ברית ימים נעורים, לזכירת חסד נעוריך .948 בברכת זכרנו בסיום "ועקדת יצחק לזרעו" זה הנוסח והאומר "לזרעו של יעקב" אינו אלא טועה והטעם: שאף שאומר "ועקדת יצחק לזרעו" כולל את זרעו של יעקב ואינו כולל את זרעו של עשיו לפי שעשיו וזרעו אינם נקראים זרע יצחק .949

סדר שופרות

אומר החזן "אתה נגלית" וממשיך פסוקי שופרות "אלוקינו ואלוקי אבותינו תקע בשופר" "וביום שמחתכם".

ותוקעים תש"רת תש"ת תר"ת ואומרים "היום הרת עולם" "וארשת שפתינו".

ביאור "היום הרת עולם"

היום הרת עולם – היום נברא האדם הראשון שהוא תחילת הבריאה, יש שביארו היום נברא העולם דקיימא לן דבתשרי נברא העולם ואף למ"ד דבניסן נברא העולם

מקורות

.943 לבוש תקצא, ג. .944 אליה רבא. .945 ב, כ. .946 לא, כ. .947 טז , א. .948 ב"י תקצא. .949 לבוש תקצב בשם הערוך השולחן.

עכ"פ בניסן עלה המחשבה לבראו ולא נברא עד תשרי ,950 היום יעמיד במשפט וכיון שאדם הראשון חטא בו ביום ונידון בו ביום לכן העמיד במשפט כל יצורי העולם אם כבנים אם כעבדים אם כבנים בזמן שנוהגים מנהג בנים שעושים רצון הקב"ה אנו קרואים בנים ואם כעבדים שאין עושים רצון הקב"ה קרואים אנו עבדים ולפי שאין אנו יודעים מה מצבינו מתחננים שבין כך ובין כך תרחם עלינו .951

הטעם שאומרים "היום הרת עולם"

לפי שקימ"ל שבא' תשרי נברא העולם וראוי להזכיר בשעה שתוקעים שהוא סימן לקבלת מלכותו כמו מלך שתוקעים ומריעים לפניו בחצוצרות ביום קבלת מלכותו .952

הטעם שאין תוקעים כל ל' תקיעות מספק על סדר התפילות לפי שיצאו מידי ספק בתקיעות של מיושב, ומשום טירחא דציבורא לא תקנו לתקוע שלושים תקיעות כל פעם .953

ברכת כהנים

עקירת רגלים לברכת כהנים

אחר שגמרו לתקוע על סדר ברכת שופרות, ואמרו היום הרת עולם, וארשת שפתינו והש"ץ התחיל רצה, הכהנים עוקרים רגליהם והלוים יוצקים מים על ידיהם .954

תפילת "ותערב"

תפילה זו יסודה במה שאמרו חז"ל 955 תפילות כנגד קרבנות תקנו ואנו מבקשים מהקב"ה שתפילותינו יעלו לרצון לפניו כעולה וכקרבן.

מקור אמירת "ותערב": בחו"ל שהכהנים עולים לדוכן רק ביו"ט אומרים ותערב, ובא"י אע "פ שעולים לדוכן בכל יום ואין סיבה מיוחדת לומר ותערב, מ"מ ביו"ט לא שינו מנהג חז"ל ואומרים במוסף .956

הטעם באמירת "ותערב": כדי שיהיה שהות לכל הכהנים [לפחות ביום שבו עולים לדוכן בין בא"י ובין בחו"ל[ להגיע לדוכן בעתו ובזמנו עד סוף ברכת העבודה .957

מקורות

.950משנ"ב תקצה ס"ק ה . .951 ערוך השולחן תקצב, ו . .952 לבוש תקצב, ב. .953 טור. .954 מטה אפרים תקצב ס"ק י. .955 ברכות כו , ב. .956 שערי ימי הפסח פרק א לב. .957 והרים הכהן או"ח ס"ג.

סיום הברכה: נוסח ספרד מסיימים "שאותך לבדך ביראה נעבוד", ונוסח אשכנז 958 חותמים "המחזיר שכינתו לציון", והטעם: לפי שאין לשנות נוסח התפילה .959 כשאין כהנים עולים למוסף אין אומרים "ותערב" .960

נשיאת כפים בחו"ל

בני חו"ל נהגו לישא כפים רק בימים טובים: והטעם משום שאז שרוים בשמחת יו"ט וכתיב 961 "וטוב עין הוא יבורך" משא"כ בשאר ימות השבוע, והטעם שבתפילת מוסף: לפי שאז יוצאים מבית הכנסת וישמחו בשמחת יו"ט .962

"יהי רצון " בברכת כהנים

לפני שאומרים הכהנים "שלום", הכהנים מנגנים והציבור אומרים "יהי רצון" שמובא בסידורים,והטעם דאמרינן בר"ה 963 בד' פרקים בשנה העולם נידון בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן , בר"ה ויו"כ כל בני אדם , ובחג על המים ולכן אומרים י"ג מידות שיזכרנו לטובה .964

זמן אמירת הריבונו של עולם: נהגו לאומרו אחר קריאת המקריא שלום, והכהנים מנגנים ואחר שהציבור סיימו לומר רבש"ע הכהנים מסיימים את הברכה,והטעם שמסיימים אחר שהציבור סיימו: כדי שישמעו הקהל את הברכה מהכהנים,הטעם שהכהנים שרים: [ולא שותקים] כדי לא להפסיק בין קריאת המקריא לאמירת הכהנים, וכששרים הוא בכלל התחלת אמירת התיבה ולא חשיב הפסק .965 ויש שנהגושלא לאומרו וכן מנהג הגר"א והחזו "א .

סיום התפילה

"היום תאמצנו"

אחר ברכת כהנים אומרים "היום תאמצנו"

הטעם שאומרים שבע פעמים "היום": כנגד ז' רקיעים.

הטעם שמדלגים "היום תכתבנו לחיים טובים"

לפי שאין אנו מחשבים עצמינו כצדיקים גמורים שנכתבים לחיים טובים בראש השנה .966

מקורות

.958 מנהג הגר"א. .959 הגהות שער הרחמים. .960 משנ"ב קכח ס"ק קעג בסופו. .961 משלי כב, ט. .962 שו"ע קכח מד. .963 טו, א. .964 אוצר כל מנהגי ישורון. .965 ביאור הלכה קכח ד"ה ובשעה. .966 לבוש תקצב, ב.

קווה אל ה': אחר "היום תאמצנו" אומרים "קווה אל ה'" ובסיום יש שתוקעים עוד ל' תקיעות.

עלינו לשבח: ואומרים "עלינו לשבח" ואחריו תוקעים עוד עשר תקיעות כדי להשלים למאה תקיעות כנגד מאה יבבות שיבבה אם סיסרא.

שיר של יום

שיר של יום של ראש השנה הוא 967 "למנצח על הגיתית" והטעם:לפי שמוזכר בו מענייני דיומא 968 "תקעו בחודש שופר" 969 "כי חק לישראל משפט לאלוקי יעקב".

הטעם שאין צריך לומר שוב אחד לחברו "לשנה טובה" בליל ר"ה. לפי שבסיום התפילה אנו אחרי הכתיבה שהכתיבה היא בשעת התפילה שלוש שעות ראשונות .970

אמירת ישר [אשר] כוח לשליח ציבור למקרא ולתקוע

בגמר התפילה אומרים לשליח ציבור למקרא ולבעל תוקע אשר כוח ויש אומרים ישר כוח דהוא החזקת טובה על הברכה על התפילה והתעסקות במצווה כללית השייכת לציבור, וכנגד זה הציבור מברך אותם שיוסיפו אומץ כח בעבודת ה', אשר כוח מלשון אמץ וחוזק כלשון הפסוק 971 "אשרו חמוץ".

ויש אומרים יאשר כוח והכוונה אחת היא אלא שאלה שאומרים אשר כוח אומרים לנוכח, וישאר כוח בלשון נסתר כדרך שאומרים למכובד בלשון נסתר .972

מקורות

.967 תהילים פא. .968 שם ד. שם ה.969 . .970 לבוש תקצו, א. .971 ישעיה א, יז . .972 מטה אפרים תקצב ס"ק יא.