תפילת מוסף

תפילת מוסף מתחילים בתקיעת שופר תוקעים שלושים תקיעות 880, "חצי קדיש", תפילת מוסף, אומרים "עשרה פסוקים של מלכויות ושופרות וזכרונות", בחזרת הש"ץ ב "עלינו לשבח" כורעים על הרצפה ומשתחווים. ולאחר מכן תוקעים על סדר מלכויות זכרונות ושופרות שלושים תקיעות, ולפני "עלינו לשבח" שבסוף התפילה תוקעים עוד שלושים, ובסוף התפילה עוד עשר ס"ה מאה תקיעות.

הנני העני

תפילה לשליח ציבור לומר בלחש שיצליח דרכו, ונהגו להרים את קולם לפעמים באמצע תפילה זו, כדי לעורר לב העם, ופסוקים שמדברים בקטנותו כגון כי חוטא ופושע אני אומר בלחש, ודוממים עד שיגמור הש"ץ תפילתו .881 בדיניו: אין להאריך הרבה מפני טורח הציבור, והפסק מרובה בין "אשרי" לקדיש .882

שמו"ע של מוסף

מתחילים התפילה כשחרית של ראש השנה ולאחריה מזכירים סדר קרבנות המוספים של ראש השנה שהם במקום הקרבת קרבנות.

קרבנות ראש חודש

אין אומרים פסוקי מוסף של ראש חודש, והטעם: לפי שנכלל במה שאומרים "מלבד עולת החודש ומנחתו" .883

טעם אחר: כדי שלא יאמרו יום ב' דראש השנה עיקר כמו שאר ראשי חודשים. ועוד כדי שלא לתת ליום זה מעלה מצד שהוא ראש חודש שהרי יש לו מעלה גדולה מזו מצד ראש השנה .884

הטעם שאומרים בברכת "ומפני חטאינו" "את מוספי יום הזכרון" בלשון רבים כדי לכלול גם את מוסף ראש חודש .885

וגם ביום ב' אומרים, אע"ג דחודש תשרי היום הראשון הוא עיקר שבו מונים למועדות אפ"ה אומרים מוספי כדי שלא יזלזלו בו .886

מקורות

.880 כמו שנתבאר לעיל בהרחבה. .881 מטה אפרים תקצס"ק לח . .882 מטה אפרים שם. .883 לבוש תקצא. .884 משנ"ב תקצא ס"ק ב. .885 שו"ע תקצא, ג. .886 משנ"ב תקצא ס"ק ג.

עלינו לשבח

אומרים "עלינו לשבח", והטעם: לפי שאנו מתחילים לומר פסוקים של מלכויות אנו משבחים קודם לקב"ה על שהבדילנו מן התועים .887

בדיניו: יש לכרוע מעט פחות מכריעות של חיוב .888

סדר מלכויות זכרונות ושופרות

אמר רבה אמר הקב"ה אמרו לפני בר"ה מלכויות זכרונות ושופרות, מלכויות כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות כדי שיעלה זכרונכם לפני לטובה ובמה בשופר .889

ביאור מלכויות זכרונות ושופרות

אומרים עשרה פסוקים של "מלכויות", עשרה פסוקים של "זכרונות", ועשרה פסוקים של "שופרות"

והטעם: ככתוב במסכת ר"ה 890 אמרו לפני בראש השנה מלכויות זכרונות ושופרות, "מלכויות" כדי שתמליכוני עליכם, "זכרונות" כדי שיעלה זכרונכם לפני ובמה בשופר.

ומנין לומדים שצריך לומר "מלכויות" "זכרונות" "ושופרות" בר"ה מדכתיב בפרשת בעלותך 891 "ותקעתם" לומדים שופרות, ומדכתיב בסיפא "והיו לכם לזכרון" לומדים זכרונות, ומדכתיב 892 "אני ה' אלוקיכם" לומדים מלכויות. ואע"פ שהפסוק לא נאמר לגבי ראש השנה אלא בכל מועד מ"מ לומדים שבכל מקום שיש תקיעה יזכירו ג' דברים אלו "מלכויות זכרונות ושופרות". הרמב"ן 893 כותב שאין זה אלא אסמכתא בעלמא.

הטעם שאומרים בסדר שונה ממה שכתוב בפסוק

לפי שנראה לומר תחילה "מלכויות" כדי לקבל עלינו תחילה עול מלכות שמים ועל ידי זה גם יעלה זכרוננו לטובה על ידי שנכניע ליבנו להיות חרדים על דבריו בעת תקיעת שופר .894

והטעם שאין פוחתים מעשרה פסוקים .895

לפי שעשרה פסוקים אלו הם כנגד עשר "הללו" שכתוב במזמור 896 "הללו אל בקדשו" דכתיב ביה הללו בתקע שופר .897 רב יוסף אמר כנגד עשרה דיברות

מקורות

.887 לבוש תקצא, ג. .888 הגר"ש דבילצקי קיצור הלכות המועדים. .889 ר"ה לד, ב. .890 כז, א. .891 במדבר י, י. .892 שם. .893 שם. .894 לבוש תקצא. .895 ראש השנה לב, ב. .896 תהילים קנ . .897 ר"ה לה, א.

שניתנו בקול שופר .898 רב יוחנן אמר כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם, לפי שהעולם נברא בראש השנה .899

כתב ערוך השולחן שמלכויות זכרונות ושופרות נתקנו כל אחד כנגד עשרה דברים אחרים.

"מלכויות" כנגד "עשרה מאמרות" שנברא העולם דתכלית הבריאה היא לקבל מלכויות, "זכרונות" כנגד "עשרת הדברות" שבזכות התורה יעלה זכרוננו לטובה, "שופרות" כנגד עשרה "הללוהו" דכתיב 900 "הללו בתקע שופר" .901 בכל ברכה עשרה פסוקים, שלושה פסוקים מהם של תורה, ושלושה פסוקים של כתובים, ושלושה פסוקים מן הנביאים, ומסיימים פסוק אחרון של תורה .902 לפני השלושה פסוקים של תורה צריך לומר "ככתוב בתורתך" ולפני הפסוקי מה נביאים צריך לומר "ועל ידי עבדיך הנביאים" ,903

הטעם שמקדימים כתובים לנביאים אע"פ שנביאים גדולים במעלתם מן הכתובים לפי שפסוקי הכתובים הללו דוד המלך אמרם, ודוד קדם לנביאים אחרונים .904

טעם אחר: שמעלים בקודש ואין מורידים ובהכרח מתחיל בשל תורה ואחר כך כתובים ואחר כך נביאים .905

טעם אחר: לפי שהם פסוקי שבח והם מתקיימים עכשיו משא"כ הפסוקים של הנביאים אינם מתקיימים אלא באחרית הימים על כן לאחרונה יאמרהו .906

טעם אחר: שכל מה שמקדימים בעלמא כתובים לנביאים הני מילי לענין קדושה של נביאים מהכתובים, לפי שהנביאים נאמרו ברוח נבואה, וכתובים ברוח הקודש, אבל לענין הקדמה בתפילה הכתובים קודמים .907

הטעם שבנביאים אומרים "ועל ידי עבדיך הנביאים" ובכתובים אומרים "ובדברי קדשך"

לפי שפסוקי של הנביאים נאמרו ע"י הנביאים בשליחותם, לכן אומר בהם "ועל ידי עבדיך הנביאים", משא"כ בכתובים שלא נאמרו בשליחות אלא ברוח הקודש נאמר בהם "ובדברי קדשך כתוב לאמר" .908

בסדר הפסוקים: כסדר שכתובים בתורה .909

מקורות

.898 רש"י שם. .899 שם. .900 תהילים קנ. .901 ערוך השולחן תקצא, ז. .902 ערוך השולחן תקצא, ד. .903 מגן אברהם תקצ"א ס"ק ה. .904 לבוש. .905ערוך השולחן תקצא ח . .906 הרב ק"נ על הרא"ש. .907 לבוש. .908 הרד"א דף קא, א. .909 לבוש תקצא ד.

אין אומרים פסוקים של פורעניות במלכויות זכרונות ושופרות כגון: זכרונות: "ויזכור כי בשר המה" .910

מלכויות: "בחמה שפוכה אמלוך עליכם" 911 ואע"פ שמי יתן ויבוא זה הכעס וימלוך עלינו ויגאל אותנו בעל כרחינו מ"מ מוזכר בו כעס, וכעס בראש השנה לא מזכירים .912

שופרות:כגון 913 "תקעו שופר בגבעה".

אין מזכירים בזכרונות זכרון יחיד אלא רבים

כגון "זכרני ה' ברצות עמך" 914או "זכרה לי אלוקי לטובה" .915 כמו כן יש להזכיר פורענות של אומות העולם .916

בסדר מלכויות

"שמע ישראל"

הטעם שאומרים פסוק אחרון של תורה "שמע ישראל" אע"פ שלא מוזכר בו מלכות

לפי שכשאומר "ה' אלוקינו" הוי כאומר שהוא מלכנו, וביותר שעיקר הפסוק שלומדים ממנו חיוב לומר מלכויות לא כתוב בו מלכות אלא "אני ה' אלוקיכם". ועוד שמילת "אחד" הוי כמלכות שהביאור שהוא אחד ומיוחד ואין דומה לו ומלכותו בכל משלה .917

הטעם שמזכירים בעשרה פסוקים של מלכויות בסופו ובתורתך כתוב "שמע ישראל" משא"כ בפסוקי "זכרונות ושופרות".

לפי שבתוך העשרה פסוקים אומר פסוק "ויהי בישורון מלך" ויש דעות 918 שפסוק זה נאמר על משה רבינו לכן מוסיפים עוד פסוק של תורה "שמע ישראל" .919 טעם אחר: לפי שהפסוק בברכת זכרונות 920 "וזכרתי להם ברית ראשונים" הוא השלמה של זכרונות. ובברכת שופרות הפסוק 921 "וביום שמחתכם ובמועדיכם ותקעתם בחצוצרות" הוא השלמה של שופרות.

והטעם שהם מרוחקים משאר הפסוקים מפני שהם נופלים כן בלשון התפילה .922

מקורות

.910 תהילים עח, לט. .911יחזקאל כ , לג. .912 רבינו מנוח. .913 הושע ה, ח . .914 תהילים קו, ד. .915 נחמיה ח, יט. .916 רמב"ם הלכות שופר פ"ג ה"ט. .917 לבוש תקצא, ד. .918 ויקרא רבא פרשת כי תבוא. .919 מהרש"ש. .920 ויקרא כו, מה. .921 במדבר י, י. .922 לבוש תקצא, ו .

טעם אחר: מכיון שלא מוזכר מלכות ב"שמע ישראל" לכן סמכו בסוף פסוקי מלכויות כדי שנדע שלשם מלכויות הוא נקרא .923

טעם אחר: לפי שבמלכויות מסיים בברכה בקדושת היום לפי שבה פתח לכן צריך להשלים כלל פסוקי מלכויות משא"כ בשופרות וזכרונות, לכן מזכירים את הפסוק האחרון של תורה בברכה .924

בסדר שופרות

הטעם שאומרים בסדר שופרות פסוק "ותקעתם בחצוצרות" אע"פ שלא מוזכר שם כלל שופר

כיון שהוזכר שם תקיעה דכתיב "ותקעתם" הוי כמו שופר, וביותר שבפסוק עצמו שלומדים שופרות לא מוזכר שופר אלא "ותקעתם" .925

מקורות

.923כל בו . .924כל בו . .925 לבוש תקצא.