סליחות

סליחות: היה דוד המלך יודע שעתיד בית המקדש להיות חרב והקרבנות היו בטילים והיה מצטער להם לישראל במה יהיה כפרה לעונותיהם, אמר הקב"ה לדוד בשעה שיהיו צרות באות על ישראל בעונותיהם יעמדו לפני יחד באגודה אחת ויתוודו על עונותיהם לפני ויאמרו סדר סליחה ואני אענה אותם, ובמה גלה הקב"ה זאת בפסוק "ויעבור ה' על פניו ויקרא" מלמד שירד הקב"ה כש"ץ שמתעטף בטלית ועובר לפני התיבה וגילה לו למשה סדר סליחה .105

פיוטי הסליחות

הסליחות מכונות בשמות שונים.

פתיחה פיוט הנאמר כפתיחה לסליחות כגון ביום א' דסליחות וכן בערב ר"ה וכן בסליחות ביום א דעשרת ימי תשובה,

סליחה כמשמעה.

שניה: פיוט בעל שתי שורות בכל בית.

שלישיה: סליחה בעלת שלוש שורות בבית.

שלמונית: בית שלם בעל ארבע שורות, ויש שאמרו שלמונית נקראת על שם רבינו שלמה הבבלי אשר רוב סליחותיו הם בארבע שורות. פזמון: פיוט שיש בו בית שחוזר.

עקידה: בקשה להקב"ה לזכר את עקדת יצחק.

תחנה: נאמרת לאחר אמירת תחנון.

צורת חיבור הסליחות

את הסליחות חיבורו הפייטנים על סדר א-ב ועל סדר א"ב כפול ותשר"ק. והטעם: מבואר במדרש כשרצה ר"א הקליר [שהוא יסד את רוב קרובות ופיוטים לתפלות השנה[ ליסד הפיוט עלה למעלה לרקיע במחשבה ושאל למלאך מיכאל האיך מלכים משוררים והאיך שירתם מיוסדת אמר לו בא - ב והנהיג גם הוא לעשות כן כל שבחיו בא ' - ב ' .106

מקורות

.105אליה זוטא פרק כג . .106 עיין כל בו ראש השנה.

טעם אחר: ענין חיבור הסליחות לפי סדר א ב על שם שחורבן ביתינו נכתב באלפא ביתא 107 לפי שחטאנו בבנין כ"ב אותיות והבית נחרב בעונתינו, ומצאנו בתנא דבי אליהו 108 שסדר הסליחות תיקנו כיון שאין לנו בית המקדש לכפר על עונותינו .109

פזמון

הטעם שהבית הראשון החזן אומר תחילה ואח"כ הקהל ושאר הבתים הציבור אומר תחילה ואחריו החזן, כדי שהחזן יתחיל באמירת הסליחה בקול רם לפני הקהל שזה סימן לקהל להתחיל הסליחה, וגם מראה להם איזה סליחה לומר, אבל בסוף הסליחה על החזן לסיים את הפזמון בקול רם אחרי הקהל מפני שזה סימן לציבור להתחיל באמירת "אל מלך" .110

עיקר הסליחות

עיקר הסליחות אלו הפסוקים שקודם התחינה שעליהם נבנית התחינה, ואין לדלגם ויש לאומרם בנחת ולא במרוצה 111. וכשמדלגים הפיוט יש לומר את הפסוקים של הפיוט שאותו הולכים להגיד.

נוהגים לומר "סלח נא" "ויאמר סלחתי" רק בסליחה ראשונה כדברי הגר"א במעשה רב, ושאר פסוקים המשתנים לפני סליחה יאמרו לפני כל סליחה .112

תחילת זמן אמירת סליחות

בני ספרד: מתחילים באמירת סליחות מראש חודש אלול 113, והטעם: לפי שמשה רבינו עלה להר סיני לקבל לוחות אחרונות והעבירו שופר במחנה משה עלה להר שלא יטעו עוד אחר ע"ז והוי עת רצון ,114

טעם אחר: כשם שאמרו חז"ל "דורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום" 115, כמו כן ראוי להקדים שלשים יום קודם ר"ה להרבות בתפילה ותחנונים ולעורר הלבבות לתשובה .116

בני אשכנז: מתחילים לומר סליחות מיום ראשון שלפני ראש השנה וצריך שלא יפחות מד' ימים לפני ראש השנה 117 ואם אין ד' ימים מיום ראשון שלפניו, כגון שיוצא ר"ה ביום ב' או ג' מתחילים ביום ראשון של שבוע קודם .118

מקורות

.107 והכוונה למגילת איכה. .108פרק כג . .109 בספר פירוש התפילות והברכות לרבינו יהודה בר יקר. .110 שערי ימים הנוראים פרק ו יג. .111 ספר חסידים סימן רנו. .112 תוספת מע"ר סימן קצו. .113 שו"ע תקפא, א. .114 משנ"ב ריש תקפא. .115 פסחים דף ו, א. .116 חיבור התשובה למאירי 260 'עמ. .117 כמו שיתבאר בהמשך הטעם. .118 טור תקפא, א.

הטעם שאין פוחתים מד' ימים לפני ר"ה

לפי שישנם אנשים שמתענים עשרה ימים מר"ה עד יו"כ ולפי שחסר להם ד' ימים - ב' ימי ראש השנה, וערב יו"כ שמצווה לאכול בו, ושבת שובה, צריך להשלים ד' ימים קודם ראש השנה, הלכך אם אין ד' ימים קודם ר"ה כגון שחל ביום ב' או ג' מתחילים מיום ראשון של שבוע קודם .119

טעם אחר: כקרבן שמקריבים על גבי המזבח צריך ביקור 120, ובודקים זאת ד' ימים, ובכל המוספים כתיב 121 "והקרבתם עולה", ואילו בראש השנה כתיב 122 "ועשיתם עולה" ללמד שבר"ה יעשה אדם עצמו כאילו מקריב עצמו, ולכן קבעו ד' ימים לסליחות כדי שגם אנו נבקר את עצמנו בד' ימים אלו כקרבן .123

טעם אחר: לפי שבכ"ה אלול נברא העולם, לכן מתחילים לומר סליחות לכל הפחות מיום זה .124

הטעם שקבעו ביום ראשון בשבוע ולא ד' ימים לפני ראש השנה בשביל שיהיה יום קבוע ולא יטעו אנשים .125

טעם אחר: לפי שביום ראשון של ימות השבוע נברא העולם לכן תיקנו ביום ראשון .126

טעם אחר: לעולם עומדים ביום ראשון לסליחות שהוא סמוך לשבת ונוהג כל אדם ללמוד בשבת משום שיש לכל אדם פנאי ללמוד בו, לכך טוב להתחיל ביום ראשון כי העם שמחים מחמת מצות התורה שהם לומדים בשבת וגם מחמת עונג שבת וכדאמרינן 127 אין שכינה שורה לא מתוך עצלות ולא מתוך עצבות אלא מתוך שמחה של מצווה, לכן טוב להתחיל להתפלל מתוך שמחה של מצווה וכן הפייטן התחיל "במוצאי מנוחה" .128

רמז לעמידת הסליחות

"אתם נצבים היום" בגימטריא לעמוד לסליחות .129 ובלקוטי מהרי"ח מבאר שמרמז בזה שצריך לעמוד לסליחות ביום א' ממחרת השבת שקוראים בה נצבים, ואם עומדים שבוע לפני אזי הרמז הוא על מה שקוראים בשבת במנחה אתם נצבים .130

מקורות

.119 מג"א תקפא ס"ק ו. .120 בדיקה שאין מום בבהמה. .121 במדבר כח, כז. .122 במדבר כט, ב. .123 אליה רבה תקפא ס"ק ח, משנ"ב תקפא ס"ק ו. .124 הגר"א תקפא א ד"ה ביום א. .125 לבוש תקפא א. .126 הגר"א תקפא א ד"ה ביום א. .127ברכות לא, א . .128 מבואר בלקט יושר עמ' 118. .129 הגהות מנהגים אלול צג, הובא במטה משה תשעט. .130 סדר חודש אלול.

זמן אמירת סליחות

יש הנוהגים לומר בלילה אחר חצות, ויש הנוהגים לומר באשמורת הבוקר, והטעם: באשמורת הבוקר לפי דאיתא בפרק קמא דע"ז 131שהקב"ה שט בי "ח עולמות בלילה וג' שעות אחרונות בבוקר הוא שט בעולם הזה .132

אמירת סליחות לפניחצות

במטה אפרים 133 כתב שהנוהגים לומר סליחות קודם חצות ראוי לבטל מנהגם, וכן הביא המשנ"ב 134 וז"ל אין לומר קודם חצות לילה שום סליחה וי"ג מידות בשום פנים ואופן.

והטעם: מובא באחרונים בשם הקבלה דאין לומר סליחות באותו הזמן כיון שלפני חצות לא נאמר ההבטחה שי"ג מידות אינם חוזרת ריקם, אלא הוי כסתם תפילה .135

במקום שא"א לומר סליחות אלא לפני חצות

יכול לומר קודם חצות, והטעם: כיון שלא נזכר איסור בגמרא לומר לפני חצות אלא רק מדברי האחרונים, וכדי שלא יתבטל הסליחות לגמרי אפשר לומר קודם חצות .136

ודווקא אמירת י"ג מידות יש להקפיד שלא לאומרם קודם חצות אבל אשרי ופסוקי לך ה' הצדקה ושמע תפילה מותר לאומרם לפני חצות .137

סליחות ראשונות במוצאי שבת

מנהג בתפוצות ישראל שסליחות של יום ראשון אומרים במוצ"ש, והטעם: כיון שאומרים את הפיוט "במוצאי מנוחה קידמנוך תחילה", וכן פזמון "רצה עתירתם בעמדם לפניך בלילות" וכדי שלא יראה כדובר שקרים אומרים במוצ"ש .138

טעם אחר: לפי שבשבת יש שמחה, כיון שעוסקים בשבת בתורה וגם עונג שבת איכא, ואין שכינה שורה אלא מתוך שמחה של מצווה, ולכן טוב יותר להתחיל מתוך שמחה .139

מקורות

.131ג , ב. .132 ב"ח תקפא ס"ק ג. .133 תקפא ס"ק ב . .134תקסה ס "ק יב . .135 אגרו"מ או"ח ח"ב ק"ה. .136 ספר שמעתא דמשה, עיין אגרו"מ או"ח ח"ב קה כתב שהוי רק הוראת שעה. .137 הגרשז"א הליכות שלמה עג' בדבר בהלכה אות ד. .138 ערוה"ש תקפא ד. .139 לקט יושר מנהגי מבעל תרומת הדשן.

תענית ביום א' דסליחות

ביום ראשון של סליחות נהגו רוב העם להתענות 140, ורבים נהגו להתענות רק עד זמן מנחה גדולה ומתפללים תחילה מנחה. ואדם חלוש יכול לסמוך להקל כן .141

חזן של סליחות [וימים נוראים] צריך מעיקר הדין שיהיה מעל גיל שלושים ויש לו אישה .142

והטעם מעל גיל שלושים: דבן לוי מגיל שלושים ראוי לעבוד עבודה בבית המקדש ותפילה כנגד עבודה .143

טעם אחר: לפי שזה כבר נח מרתיחת הדם של בחרותו ונכנע ליבו .144

נשוי: דומיא דכהן גדול ביו"כ שצריך שיהיה לו אישה לפי שמשמרתו מן החטא .145

ויהיו לו בנים. והטעם: לפי שהוא שופך לבו ומפיל תחנונים מקירות הלב .146

נהגו שהחזן של ימים הנוראים הוא המתפלל סליחות בלילה ראשון לפי שהחזן מקבל שכר על התפילות של הימים הנוראים ומבואר בשו"ע 147 כל הנוטל שכר להתפלל בשבת ויו"ט אינו רואה בו סימן ברכה, ובשדה חמד כתב בשם הגאון שיש איסור משום שנוטל שכר מצווה, לכן מתפלל סליחות ולא מנחה לפי דדבר ידוע הוא שאין מקבלים שכר על זו 148 ונמצא מקבל שכר על הסליחות והשאר הוא בהבלעה .149

אומרים הסליחות רק ביום חול ולא בשבת

והטעם: לפי שאין אומרים תחנונים בשבת .150

הטעם שתקנו הפיוטים בלשון שאינה מובנת

כדי שלא ילמדו הגוים את השבחים ויבאו לשבח בה לאלוהיהם 151. ונשאל הגרשז"א האם מותר לבאר הפיוטים, והשיב שמותר, והטעם: לפי שכוונת השער אפרים היא רק על הנוסח המקורי .152

מקורות

.140 מטה אפרים תקפא ס"ק לו משנ"ב שם ס"ק טו. .141 מחצית השקל תקסב ס"ק י משנ"ב שם ס"ק י. .142 שו"ע תקפא, ז. .143 משנ"ב תקפא ס"ק יב. .144 קצוש"ע קכח ז. .145 משנ"ב תקפא ס"ק יג. .146 קצוש"ע קכח ז, מטה אפרים תקפא ס"ק כו, לבוש שם א. .147 תקפה ה. .148 שלמי מועדט. .149אלף למגן תקפה כד . .150 מטה אפרים תקפא ס"ק יא. .151שו"ת שערי אפרים סימן יג . .152 שלמי מועד .

בדיני הסליחות

ברכות השחר: כשמשכים לסליחות אע"פ שהוא קודם אור היום צריך לברך בשעת נטילת ידיים ברכה "על נטילת ידיים" וגם לברך "ברכת התורה" קודם סליחות .153 מתחיל כל סליחה ב"אלוקינו ואלוקי אבותינו" חוץ מסליחה שמתחיל בה' .154

לבישת טלית

חזן של סליחות לובש טלית אפי' שאומר סליחות בלילה שלאו זמן ציצית, והטעם: מפני כבוד הציבור, ועוד לפי שמזכירים י"ג מידות וכמבואר במדרש 155 דאמר ר' יוחנן מלמד שנתעטף הקב"ה כש"ץ ועבר לפני משה כשליח ציבור ולימדו י"ג מידות, ש"מ שצריך עטיפה בשעת הי"ג מידות .156

שליח ציבור יקח טלית שאינה שלו ואינו מברך ברכה על לבישת הטלית, והטעם: לפי שהלובש טלית בלילה נכנס לספק אם מברכים או לא שהרי יש אומרים שכסות יום חייב בציצית בלילה ולכן ילבש של חברו .157

מנהג ספרד שאין הש"ץ מתעטף בטלית באמירת הסליחות. והטעם: משום שהסליחות נתקן לאומרו קודם עמוד השחר ועדיין לילה הוא ולילה לאו זמן ציצית הוא, ואם ילבשהו בלא ברכה כמנהג אשכנזים חיישינן שמא יטעו העולם שאין צריך ברכה אף ביום .158

מתחילים הסליחות באמירת תפילת "אשרי יושבי..."

והטעם באמירת "אשרי" כדברי הגמרא בברכות 159 "לעולם יסדר אדם שבחו של מקום לפני תפילתו" .160

אחרי "אשרי" אומר החזן חצי קדיש

והטעם: לפי שכן הדרך לומר קדיש אחר אמירת פסוקים .161

אומר הקדיש בניגון המיוסד לקדיש של מוסף

והטעם: כדי להזכיר לעולם בהתעוררות ימי הדין .162

מקורות

.153 מטה אפרים תקפא ס"ק יא. .154 שו"ע תקפא, מטה אפרים שם ס"ק יח. .155 ר"ה יז, ב. .156 לבוש תקפא, א. .157 משנ"ב תקפא ס"ק ו. .158 סידור הגאונים מערכת התפילה שער ז' פרק ראשון כ. .159 לב, א. .160 לבוש תקפא, א. .161 לבוש תקפא, א. .162 קצה המטה ס"ק לט.

אומרים פסוקי "לך ה' הגדולה" שמשבחים את מעשי ה' וגבורתו,

והטעם: שאומרים זאת אע"פ שאין זה בקשת סליחות, לפי שצריך להתפלל לה' בהכנעה גדולה ולכן עי"ז שמתפללים ומזכירים את כל גבורות ה' ומעשה וגדולתו אדם נכנע ליבו ורק אז אפשר להמשיך ולבקש סליחה ומחילה.

שמגיע החזן ל"נשמה לך" מתחיל בקול רם ובבכי

והטעם בכדי לעורר את העם .163

ביום א' של סליחות אומרים פתיחה אחרי "הנשמה לך" "איך נפתח פה" כמו כן מוסיפים "כי על רחמיך הרבים".

י"ג מידות

בין פזמון לפזמון אומרים "אל מלך" וי"ג מידות עד "ונקה".

והטעם שמגביהים קולם בעת הזכרת הי"גמידות סמך לדבר מלשון פרקי דר"א 164 דכתב וכשעבר הסיר הקב"ה את כף ידו התחיל משה צועק בקול רם ואמר "ה' ה' אל רחום וחנון".

ויקרא בשם ה'

יש להפסיק בין בשם לה', והטעם: לפי שתחת תיבת בשם יש טיפחא והוא מראה על הפסק המאמר .165

:"'ה' ה" יש להפסיק בי"ג מידות בין ה' לה' .166

עד "ונקה": והטעם דפסוקים ב"ונקה" והא קימ"ל כל פסוק דלא פסק משה רבינו אנן לא פוסקים

לפי שכל החסרון שכל פסוק שמשה לא פסק נאמר רק באומרו דרך קריאה, אבל כשאומר דרך תפילה ובקשה מותר לפסוק .167

טעם אחר: כיון שאומרים זאת ברבים יש כוח לרבים להפסיק הפסוק .168

טעם אחר: לפי שהקב"ה קרא את הי"ג מידות, וכיון שהקב"ה אמרם אין בכך איסור .169

מקורות

.163 מטה אפרים תקפא ס"ק א. .164 פרק מו. .165 אבודרהם, משנ"ב תקפא ס"ק ד. .166 שלמי ציבור תקסה, כה"ח קלא ס"ק כ. .167 מג"א רפב. .168 אגרו"מ חאו"ח ח"ב סימן קה. .169אלף לך שלמה

"שמע קולנו"

את תפילת "שמע קולנו" אומרים פסוק בפסוק החזן והקהל ופותחים את ארון הקודש .170 הטעם שפותחים הארון כדי להחשיב פסוקים אלו שמתפללים יותר בכוונה כשארון הקודש פתוח, ועוד לרמז על פתיחת שערי שמים לתפילותינו .171

הטעם שאומרים חציו של הפרק בלחש

על פי מה שכתב השו"ע קטז דפסוק הנכתב בלשון יחיד מותר לרבים לשנותו ללשון רבים דרך תפילה ופסוק "יהיו לרצון" 172 נכתב בלשון יחיד ואנו מתפללים בלשון רבים כשאר פסוקים ושרי, מ"מ כל אחד אומר בלחש ומימלא דינו רק כיחידים שאומרים ומותר לומר בלשון רבים וחוששים לכתחילה כשו"ע שאינו אלא מנהג לאומרו ולהחמיר שלא לשונותו ברבים .173

לאחר אמירת הסליחות והפזמון אומרים וידוי "אשמנו בגדנו"...

הטעם שמזכירים את חטאי אבותינו ואומרים "אבל אנחנו ואבותינו חטאנו",

לפי שגם אם חטא האדם אין לו לעשות עצמו רשע ממש נגד המקטרג רק ירשיע עצמו במקצת ויצדיק עצמו במקצת, וזהו שאנו תולים קצת החטא באבותינו, דהיינו מה שאנחנו חטאנו הוא על ידי אבותינו שלא קדשו אותנו בקדושה שלמה ואבותינו כבר בגן עדן ולהם לא יזיק הקטרוג .174

וידוי

וידוי "אשמנו בגדנו"...הטעם שאומרים בלשון רבים ולא בלשון יחיד לפי שכל ישראל גוף אחד המה, וכל אחד אבר פרטי לעצמו וערבות הדדית יש לכל עם ישראל, ולכן כשאחד חוטא נחשב להם לישראל כאילו כולם חוטאים, ואע"פ שאין ליחיד עוון זה צריך להתוודות עליו, ולכן מתוודים בלשון רבים בגלל החטאים של כולם .175

בשעת הוידוי מכה באגרופו על ליבו או חזהו

בשעת הוידוי מכה באגרופו על ליבו או חזהו 176 בשעת הוידוי מכה באגרופו על ליבו או חזהו, מקורו במדרש 177 עה"פ "והחי יתן אל לבו", ולמה כותשים על

מקורות

סימן מג . .170 מטה אפרים תקפא א. .171 שעי"נ פרק ו כח. .172 תהילים יט, טו. .173 קצה המטה תקפא ס"ק מ. .174 טעמי המנהגים תרפה. .175 הארי ז"ל מובא בא"ח פרשת כי תשא. .176 באה"ט תרז א בשם האר"י. .177קהלת ז , ב .

הלב למימר דכלה תמן עכ"ל פירוש שכל החטאים באים מן הלב ולכן מכים באגרוף על הלב באמירת אשמנו .178

יש שאומרים ג"פ "אשמנו בגדנו"

והטעם: לפי ששלושה הם כנגד מה שחטאנו על ידי: א. דיבור, ב. מחשבה ג. מעשה .179

טעם אחר: כנגד חטאתי עויתי פשעתי שבנוסח וידוי של הכה"ג ביו"כ .180 ואנו נוהגים לומר בוידוי רק "אשמנו" אחד

והטעם: שלא יהיה ככלב ששב על קיאו .181

זכור ברית אבות.. וזכרתי את בריתי יעקב

הטעם שהופכים הסדר קודם יעקב ואחר מכן יצחק: לפי שישראל צריכים לחסד ולרחמים ולכן צריך לעורר בחינת יעקב בראשונה שהוא המובחר באבות ובחי' כרחם אב על בנים .182

נפילת אפים

נופלים על פניהם אחר הוידוי ואע"פ שאין נפילת אפים בלילה. הטעם: שנופלים על פניהם לפי שסומכים על דברי העולת תמיד 183 שהביא בשם המהרי"א שלאחר חצות מותר בנפילת אפים .184

מכניסי רחמים

הטעם דלא חשיב משתף שם שמים ודבר אחר [מלאכים] כדומה למה ששנינו בסוכה "ליה ולך מזבח" לא אמרינן דהוי משתף שם שמים ודבר אחר. כדאיתא בסנהדרין 185 אמר ר' יוחנן לעולם יבקש אדם שיהיו הכל מאמצין את כוחו מלמטה, ואל יהו לו צרים מלמעלה, ופירש רבינו שלמה שיסעהו מלאכי השרת שלא יהיו לו משטינים מלמעלה.

כמו כן מצאינו במדרש שיר השירים על הפסוק 186 "השבעתי אתכם" אמרה כנסת ישראל למלאכים העומדים על שערי תפילה, ועל שערי דמעה, הוליכו תפילתי ודמעתי לפני הקב"ה ותהיו מליצי יושר לפניו שימחל לי על הזדנות ועל השגגות .187

מקורות

.178 מנהגי בית יעקב סימן יט. .179 לבוש תקפא א. .180 רוקח סימן רז. .181מעשה רב להגר"א סימן רב . .182 טעמי המנהגים ליקוטים בשם ליקוטי מהרי"ל ויקהל. .183 סימן קלא אות י"ג. .184 שלמי מועד פרק ז. מד, ב..185 .186 ב, ז. .187 שבלי הלקט רפב.

מחי ומסי

הטעם שאומר בלשון ארמית אע"פ ששנינו בסוטה ,188 אמר ר' יוחנן כל השואל צרכיו בלשון ארמית אין מלאכי השרת נזקקים לו, לפי שאינם מבינים לשון ארמית, מתרצת הגמ' הני מילי ביחיד אבל ציבור שאני לפי ששכינה עימהם .189

אחר אמירת סליחות אומר קדיש שלם עם "תתקבל"

והטעם שאומרים קדיש שלם אע"פ שאין אומרים קדיש שלם אלא אחר שמו"ע לפי שסליחות הם כנגד התפילה דהיינו

הפסוקים לפני הסליחות הם כנגד "פסוקי דזמרה".

הסליחות עם י"ג מידות כנגד "שמו"ע" שעיקר התפילה היא שמו"ע וי"ג מידות.

נפילת אפים כנגד "נפילת אפים" שחרית ומנחה .190

ש "ץ בסליחות

ש"ץ המתפלל סליחות, מתפלל כשליח ציבור כל היום אפילו ערבית 191 ויש אומרים שגם מעריב שלפניו 192. ומנהג בחלק מהישיבות שרק שחרית ומנחה. והטעם: לפי שאמרינן בירושלמי 193 המתחיל במצווה אומרים לו גמור .194 טעם אחר: לפי שדרכם היה שמי שהתפלל התפילה ביום הסליחות בציבור מתענה באותו היום, ולכן נהגו שהתפלל מי שהתפלל סליחות שהוא ודאי מתענה .195 טעם אחר: שהוא על פי הדרך שאמרו ביומא 196 דמי שזכה בתרומת הדשן, זכה בסידור המערכה וסידור שני גזרי עצים דכיון דעבודת לילה היא לא היתה חשובה בעניהם לכן תקנו שיהיה להם גם זכות בסידור המערכה ה"ה בתפילה כיו שהסליחות אינם חשובים כשאר תפילות לכן הנהיגו לתת להם פיצוי להתפלל כל היום .197

ומיהו יש מקומות שאין נוהגים כן, והטעם

לפי שבזמנם התפילה לא היתה חשובה ולכן תקנו שיתפלל גם שאר תפילות משא "כ היום שמתפלל יחד עם הציבור ורק מסיים הפרקים כדי שיאמרו כולם בשווה אין לו שום טירחא בזה כי בלאו הכי יקרא הסליחות, ולכן לא תיקנו לתת לו פיצוי .198

מקורות

.188לג , א. .189 שבלי הלקט. .190 לבוש תקפא. .191שו "ע תקפא א . .192 משנ"ב תקפא ס"ק י"ד. .193 פסחים פרק י ה"ו. .194 לבוש תקפא. .195 לבוש תקפא א, וא"ר שם כח. .196 דף כב, א. .197 שו"ת בנין שלמה סימן לז. .198 שו"ת בנין שלמה.

וכן לטעם של הלבוש משום שמתענה, בימינו שהדורות חלשים ואין הש"ץ מתענה ליתא להך מנהגא.

עמידה בסליחות

טוב לעמוד בשעת הסליחות, ומי שאין בכוחו יעמוד לפחות באמירת אל מלך וי"ג מידות .199

אמירת פזמון "ה' ה'"

אמירת סליחה של י"ג מידות אומרים ביום שיש בו קריאת התורה, ואם אינו חל ביום שיש בו קריאת התורה מחליפים הסליחה עם יום אחר שקוראים בו בתורה.

בדיניו

האומר סליחות יחידי

י"ג מידות: אין לומר בדרך תפילה או בקשה, והטעם: דדבר שבקדושה הוא ובעי עשרה, ואם בא לאומרו דרך קריאה בתורה שרי .200

סליחות: וכן אין ליחיד לומר סליחות או "ויעבור" .201

ולדינא: סליחות בלא י"ג מידות יכול לומר .202

המתפלל סליחות בציבור והקהל אומרים י"ג מידות והוא עדין לא הגיע למקום שאומרים י"ג מידות, דינו: שיפסיק ויאמר י"ג מידות עם הציבור ואחר כך ימשיך במקום שהפסיק .203

אמירת "בזעקתם בעוד ליל" וכן "בעמדם לפניך בלילות" וכן ב"אשמורת הבוקר". פיוטים אלו כשאומר הסליחות בבוקר יש לומר בבוקר ולא בלילה, והטעם: כדי שלא יראה כדובר שקרים שהרי עכשיו אינו לילה .204

אמירת פיוט "שחר קמתי"

רשאי לאומרו אף אם קם לאחר עלות השחר 205

והטעם שאומר כן אע"פ שיש להיזהר בתפילה שלא יראה כדובר שקרים, מ"מ עיקר כוונת האדם הוא על פי לשונו ובלשון בני אדם אם קם מוקדם מהרגיל אומר "שחר קמתי" .206

מקורות

.199 קיצור השל"ה, מטה אפרים תקפא ס"ק יח. .200 שו"ע תקסה, ה, משנ"ב שם ס"ק יא. .201שו "ע תקסה, ה. .202 משנ"ב תקסה ס"ק יג. .203 הגרשז"א שלמי מועד פרק ז. .204 מטה אפרים תקפא ס"ק יא , ובאלף למטה שם יג , וערהו"ש . .205 הגרשז"א הליכות שלמה א ג. .206 דבר הלכה שם.

אמירת לשון בכי ודמעות בסליחה

פיוטים שמוזכר בהם בכי ודמעות [כגון "יה"ר שומע קול בכיות שתשים דמעותינו" שאומרים בפיוט "אזכרה"[ אומר זאת אע"פ שאינו בוכה, והכוונה לדמעות הציבור או לדמעות של כלל ישראל .207

וכתב בברכי יוסף דמ"מ טוב לעשות על כל פנים קול בכי כדכתיב 208 "כי שמע אלוקים את קול הנער" .209

אמירת אנו ליה וענינו ליה

בפזמון של י"ג מידות מנהגינו לומר "ובכל זאת אנו ליה ועינינהו ליה", והטעם דשרי לומר כן אע"פ דאמרינן 210 דהוי כשמע שמע שמשתקים אותו, לפי שסומכים על דברי הבית יוסף שכתב כיון שנהגו כך לא מיחזי כשתי רשויות .211

סליחות שבארמית

סליחות שבארמית כגון "רחמנא דעני לעניי ענינן" "מחי ומסי" "מרן דבשמיא" אין ליחיד לאומרם ,212 והטעם: לפי שאין מלאכי השרת מכירים לשון ארמית .213

והטעם שבעשרה אומרים כן: לפי שהציבור אינו זקוק לעזרת מלאכי השרת מאחר ששכינה עימהם, משא"כ יחיד .214

מקורות

.207 הגרשז"א שלמי מועד פרק ז. .208 תהילים ו, ט. .209 יו"ד שצד בשומרי ברכה אות ג. .210בסוכה נג, א . .211 חיי אדם כלל כא יט. .212משנ"ב תקפא ס "ק ד . .213 כף החיים אות כו בשם ספר התניא סימן ע"ב. .214 מטה אפרים תקפא, ס"ק ד.