תפילת שחרית

תפילת ותיקין

יש הנוהגים לקום לתפילת ותיקין בר"ה, והטעם

לפי שאמרו חז"ל דג' שעות ראשונות של היום דן בהם הקב"ה את כל העולם כולו ואם ישן אז מראה בעצמו כאילו אינו חושש עדיין שדנים אותו למעלה .600 טעם אחר: על פי מה שכתבו בא"ר שר"ה הוא אחד מה' השכמות המרומזים בפסוק "וישכם אברהם בבוקר", וסימנך אברהם א. הושענא רבא , ב. תשעה באב , ר. יום כיפור, מ. פורים ,

יש שכתבו בסדר אחר, אברהם א. ט' באב, ב .ב ריאת העולם ראש השנה, ר. צומא רבה כלומר יו "כ , ה.ה ושענא רבא, מ.מ גילת פורים .601

לבישת קיטל

יש הנוהגים ללבוש קיטל בראש השנה כל הציבור, והרבה נהגו שרק הש"ץ והתוקע [והכהנים, ולא נהגו הכהנים במדינותינו ללבוש קיטל] .602

והטעם: על שם הפסוק 603 "אם יהיו חטאיכם כשני כשלג ילבינו," טעם אחר: דהוי בגד מתים ומתוך כך יהיה לבו נכנע יותר לבורא דמזכיר לו יום המיתה .604

טעם אחר: כדי להדמות למלאכי השרת .605

טעם אחר: על שם הפסוק 606 "בכל עת יהיו בגדיך לבנים". טעם אחר: כדרך שעומדים לפני בית דין של מעלה.

בדיניו: אסור לעשות צרכיו כשלובש הקיטל, אבל להשתין מותר, והטעם: מפני שהוא מיוחד לתפילה ,607 ומנהג העולם: לא להכנס כלל עם קיטל לבית הכסא. יש הנוהגים שבר"ה ראשון אחר הנשואים שלא ללבוש הקיטל

מקורות

.600 אלף המגן תקפד א, מטה יהודה. .601 אליה רבא שם, מטה משה תתקנח. .602מטה אפרים תקפד ס"ק ג . .603 ישעהו א, יח. .604 שו"ע תרי ד, ב"ח תקפא ד"ה אבל. .605 שו"ע תרי, ד. .606 קהלת ט, ח. .607 משנ"ב תרי ס"ק יח.

והטעם: לפי שטעמו של הקיטל הוא לדמות למלאכים, וזה אינו שייך בפחות מגיל כ' שאין בו דעת צלולה כבן כ', דמטעם זה אינו מוכר בנכסי אביו. ולטעם ב' כדי לזכור יום המיתה ולפי שבי"ח לחופה, הרי שביו"כ הוא פחות מבן כ', וכיון שאין ב"ד של מעלה מענישין לפחות מבן כ' לא ראו להקפיד בו שילבש קיטל, ומ"מ אין גוערים במי שרוצה ללבוש .608

ויש שנהגו שאין לובשים קיטל רק החזנים והבעל תוקע 609

פרשת העקידה

אף לנוהגים שאין לאומרה ביו"ט, יש לאומרו בר"ה ויו"כ ,610 והטעם: משום שעיקר הטעם שאין אומרים ביו"ט כתב האר"י 611 לפי שאין לעורר דין ביו"ט, ר"ה שונה לפי שהוא יום דין שאז הקב"ה יושב על כסא דין, ועוד כדי לעורר זכות העקידה, ויש לומר ה"יהי רצון" ו"ריבנו של עולם שלאחריה" .612

פרשת התמיד

אין אומרים ה"יהי רצון דתרחם עלינו ותמחול לנו" שאומרים קודם פרשת התמיד והטעם: לפי שאין מזכירים חטא ועון .613

אמירת פסוקים של קרבנות

הנוהגים לומר קרבנות של ר"ח בסדר אמירת הקרבנות "ובראשי חודשיכם" אין אומרים בר"ה, והטעם: כדי שלא לתת מעלה ליום זה מצד שהוא ראש חודש שהרי יש לו מעלה גדולה מזו שהוא ראש השנה .614

אין אומרים "מזמור לתודה"

והטעם: כשאר שבת ויו"ט שאין אומרים מזמור זה .615 והטעם:משום שאין תודה קרבה ביו"ט .616

בני ספרד: בני ספרד נהגו לאומרו בר"ה, והטעם: מפני שנזכר בו "הריעו לה' כל הארץ" ונאמר שם עוד "דעו כי ה' הוא האלוקים" ובאלו ימים הנוראים עלינו לדעת כי ה' הוא האלוקים שופט כל הארץ יעשה משפט .617

מקורות

.608 שו"ת מהר"ם שיק סוף סימן כ. .609 מטה אפרים תקפא ס"ק נה, קצה המטה ס"ק קב. .610מנהג קאמרנא אות תז. .611 סידור האר"י. .612 דרכי חיים ושלום. .613 מטה אפרים תקפד ס"ק ז. .614 משנ"ב תקצא ס"ק ב. .615 משנ"ב נא ס"ק כה. .616 טור נא . .617 סידור הגאונים מערכת התפלה שער ז פרק ט יב.

"המלך "

נוהגים שהחזן מסלסל במילת "המלך" בתפילת שחרית

והטעם: לפי שהעולם נברא באות ה' שפתוחה בתחתית האות לומר שכל מי שרוצה לצאת לתרבות רעה יכול לצאת החוצה, ופתוחה גם למעלה שכל מי שרוצה לחזור בתשובה יש לו פתח חזרה.

טעם אחר: להדגיש את רעיון מלכות ה' המובעת בתפילה בעיקר ראש השנה .618

נוהגים שהחזן בשחרית פותח בתיבת "המלך" בקול נעים במקומו ואחר כך ממשיך במקום של החזן.

הטעם: כדי לרמוז שהוא מקבל עליו עול מלכות שמים לפני שהוא ניגש לתיבה להיות שליח ציבור .619

הטעם שאומרים "המלך יושב" בלי ה'

לפי שיושב פירושו שעכשיו יושב על כסא דין , אבל "היושב" בה' הכוונה הרגיל לשבת אע"פ שעכשיו אינו יושב .620

נוסח ספרד אומרים ר"ת יצחק – בפיישר ים,צ דיקים,ח סידיםק דושים, ורבקה - תתרומם תתברך תתקדש תתה לל, והטעם: כדי להזכיר זכות עקידת יצחק ,621 וזכות רבקה אימנו.

בדיניו

כשמזמר הש"ץ עד "במקהלות" יאמר גם הקהל עימו ולא כטועים שחושבים שיוצאים ידי חובה באמירת הש"ץ .622

מזמור ממעמקים

יש שאומרים מזמור "ממעמקים" אחר "ישתבח" ,623

והטעם: כי בכל יום מאלו עשרה ימים מתעורר אחד מעשרה העמקים הנזכרים בספר היצירה ,624

ויש נוהגים כהגר"א ואין אומרים מזמור זה: לפי שהמג"א שמביא דין זה מסיים וצ "ע , וכונתו דקשה לו איך אפשר להפסיק בין ישתבח ליוצר והרי נפסק בשו"ע 625

מקורות

.618 מטעמים דמ"ט. .619 זיו המנהגים עמ' קנו. .620 לבוש תקפד, מטה אפרים תקפד ס"ק ט. .621 לבוש תקפד. .622לוח א"י . .623 משנ"ב נד ס"ק ד. .624 האר"י פרי עץ חיים שער תפילות ר"ה עיין שם. .625 או"ח נד.

שהמספר בין ישתבח ליוצר עברה היא וחוזר מעורכי המלחמה, ולכן הנוהגים כדעת הגר"א אין אומרים מזמור זה,

ויש שנהגו לאומרו אחרי חזרת הש"ץ.

הטעם לנוהגים לומר מזמור זה: שלא חוששים להפסק, משום שלא אסרו להפסיק אלא במילי דעלמא, אבל דברי שבח מעין המאורע מותר .626

פזמונים "ביוצר"

יש שנהגו לומר פזמונים "ביוצר" והטעם שאין אנו אומרים זאת לפי שהפיוטים שאינם מענין הברכה הוי הפסק, והפיוטים שמענין הברכה הטעם שאין לומר לפי שהוא כמאריך הברכה ומוסיף והרי אמרו מקום שאמרו לקצר אינו ר שאי להאריך וכל המשנה ממטבע שטבעו חכמים אינו אלא טועה, ועוד שהוא סיבה להפסיק בדברים בטלים כשהש"ץ אומר את הפיוט. ויש שאומרים רק הפזמונים של חזרת הש"ץ, והטעם: לפי שהפסק בחזרת הש"ץ פחות חמור מהפסק בק"ש .627

שמו "ע

בר"ה מתפללים בתפילת מוסף תשע ברכות,

והטעם: אמר רב יצחק כנגד תשע אזכרות שאמרה חנה בתפילתה ותפילת חנה היתה בר"ה .628

קרבנות מוסף

בני ספרד: נהגו שלא להזכיר פסוקי הקרבנות מפרשת פנחס 629 "ובחודש השביעי" ,630 והטעם: משום שלא רגילים בזה ויבוא לטעות .631 ובני אשכנז: נהגו לאומרו ככל יו"ט.

פסוקי ראש חודש

אין מזכירים פסוקי מוסף ראש חודש .632

והטעם: כדי שלא יאמרהו יום ב' דר"ה עיקר כמו בשאר ראש חודש,ועוד שלא לתת לו מעלה מצד שהוא ראש חודש שהרי יש לו עוד מעלה אחר שהוא ראש השנה .633

מקורות

.626 נודע ביהודה בשם המהרש"ל. .627 שו"ע הרב סה . .628ברכות כט, א . .629 במדבר כט, א. .630 שו"ע תקצא, א. .631 משנ"ב שם ס"ק ב. .632 שו"ע תקצא ב. .633 משנ"ב תקצא ס"ק ג.

וראש חודש נכלל במה שאומרים זכרון דנאמר גם על ראש חודש וכתיב בתהלים 634 "תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו" זהו ראש השנה שהחודש מכוסה בו, דהיינו שמתכסה שאין מזכירים פסוקי קרבנות ר"ח בתפילת המוספים .635

חזרת הש"ץ

פותחים הארון הקודש והחזן מתחיל חזרת הש"ץ בניגון המקובל ופותח החזן בברכת "אבות" עד "באהבה".

פתיחת ארון הקודש באמירת הפזמונים

הטעם שפותחים את ארון הקודש באמירת הפזמונים

כדי לעורר רחמים עלינו בשמים ושיפתחו לנו שערי שמים לתפילתנו ואנו עושים בתחתונים ומרמזים בעליונים .636

טעם אחר: כנגד כניסת כהן גדול לקודש הקודשים לפי שבארון הקודש נמצא ס"ת ובקה"ק היה ארון עם לוחות הברית, וזאת כדי להגדיל הכוונה ולקדשה בקדושה יתירה .637

עמידה בשעת פתיחת הארון ובשעת אמירת הפזמונים

ישיבה: מעיקר הדין אין חיוב לעמוד כשארון הקודש פתוח לפי שארון הקודש מוגבה י' טפחים והוי רשות בפני עצמה .638

עמידה: אמנם רבים נהגו לעמוד, והטעם: שכן דרך כבוד לעשות כן, ובפרט היושבים סמוך לארון הקודש שרואים הספר .639

אם יכול לעמוד או בחזרת הש"ץ או בשעה שארון הקודש פתוח, יעמוד בחזרת הש"ץ לפי שיש לזה יותר מקור .640

"מסוד חכמים"

"מסוד חכמים" בקשה לשליח ציבור להפסיק מחזרת הש"ץ ולומר פיוטים. הטעם שביום שני של ראש השנה אין אומר החזן "מסוד" לפי שמסוד הוא רשות לש"ץ על הפיוטים וכיון שביום ב' אין אומרים פיוטים בברכה ראשונה, אין צריך לומר מסוד .641

מקורות

פא, ד.634 . .635 משנ"ב שם ס"ק ג ביאור רבינו משולם. .636 אלף המגן תקצב, א. .637 לבוש קלג . .638 רמ"א יור"ד רמב יח, ט"ז יג. .639 ט"ז יור"ד רמב יג. .640 הגרנ"ק חוט השני תקצו כז. .641 אוצר כל מנהגי ישורון סימן ס' אות י.

"יראתי בפצותי:"

"יראתי" הוא רשות לשליח ציבור להתחיל התפילה.

אמירת פזמון זה עם החזן

אין לומר פזמון זה עם החזן, ולכן יש לשתוק בשעה שהשליח ציבור אומר זאת, ומי שחשקה נפשו לומר פיוט זה כי הוא מעורר לב האדם יאמרה בלחש שלא יתבלבל הש"ץ, וגם ידלג מה שאומר שם "משלחי להמציא כפר ומחל" שלא יהיה כדובר שקרים שהרי אינו ש"ץ , וביום השני ידלג "לחלותך שלחתני" .642 פזמונים שאומרים בתפילה:

מפסיקים בחזרת הש"ץ לאמירת פזמונים שעוסקים בתפילות ושירות ותשבחות להמשיך עלינו רחמים וחסדים ולזכותנו במשפט ואלו הם: אחר "מחיה המתים" אומרים פיוט "אתה הוא אלוקינו בשמים ובארץ" שמיוסד על פי א' ב'. ופיוט "ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד". ופיוט "לאל עורך דין".

"לאל עורך דין "

הטעם שאומרים פזמון זה ביום א' דר"ה בשחרית וביום ב' במוסף לפי שנחלקו בגמ' 643 אם הקב"ה דן את עולמו בג' שעות ראשונות של היום, או בג' שעות שניות ובעל הפיוט לא ידע להכריע אי בשלוש ראשונות והוא זמן שחרית או בג' שניות שהוא זמן מוסף לכן צווה שביום א' להתפלל שחרית כדי שהוי ג' ראשונות וביום השני כדעה השניה ג' שעות אחרונות 644 .645 ואחרי פזמונים אלו אומרים "קדושה" וממשיך חזרת הש"ץ כסדר הרגיל.

אבינו מלכנו

הטעם שתקנו "אבינו מלכנו "

משום דגרסינן בפ"ג דתענית 646 שפעם אחת גזרו תענית ולא נענו, ירד ר"ע לפני התיבה ואמר אבינו מלכנו חטאנו לפניך ומיד נענה, וכשראו הדור שנענה באותו תפילה הוסיפו עליו דברי בקשות ותחנונים וקבעוה לעשרת ימי תשובה .647 הגמ' בתענית 648 אומרת: אבינו מלכנו כנגד י"ח ברכות אמצעיות של שמו"ע 649 ולפי שג' ראשונות אמרו וג' אחרונות אמרו, נשאר כנגד ברכות האמצעיות.

מקורות

.642 מטה אפרים סימן תקפד ס"ק י. .643 ר"ה עז, א. .644 וביו"כ שהקב"ה דן את כל העולם מבוקר עד לילה אומרים בשחרית. .645 א"ר, אוצר כל מנהגי ישורון סימן ס' אות יא. .646 נה, א . .647 כל בו. .648 כה, ב . .649 תענית כה, ב.

אבינו מלכנו "חננו ועננו" כנגד ברכת "אתה חונן".

האליה רבא 650 כתב דהוי כנגד תחנון ולכן אומרים זאת בלחש. אבינו מלכנו "החזירנו בתשובה", כנגד ברכת "הרוצה בתשובה". אבינו מלכנו "סלח ומחל", כנגד ברכת "סלח לנו".

אבינו מלכנו "כתבנו בספר גאולה", כנגד ברכת "גואל ישראל". אבינו מלכנו "שלח רפואה", כנגד ברכת "רפאנו".

אבינו מלכנו "חדש עלינו", כנגד "ברך עלינו".

אבינו מלכנו "הרם קרן", כנגד ברכת "תקע בשופר".

אבינו מלכנו "בטל מעלנו", כנגד ברכת "השיבנו".

אבינו מלכנו "כלה כל צר", כנגד ברכת "שובר אויבים".

אבינו מלכנו "מחוק ברחמיך הרבים", כנגד "יהמו רחמיך" [על הצדיקים]. אבינו מלכנו "הרם קרן משיחך", כנגד "וקרנו תרום".

אבינו מלכנו "הצמח לנו ישועה בקרוב ", כנגד "מצמיח קרן ישועה". אבינו מלכנו "שמע קולנו", כנגד ברכת "שמע קולנו"

והוסיפו עליהם שאר צרכי רבים .651

צורת האמירה

החזן והציבור אומרים פסוק פסוק מא"מ "החזירנו בתשובה" "עד הצמח לנו ישועה בקרוב".

הטעם שמתחילים מ"החזירנו בתשובה שלמה" החזן והציבור לפי שאם יתחילו ב"זכרנו בזכרון טוב" נראה שמתפללים רק על עצמם ולכן מתחילים מקודם "החזרינו בתשובה" וכדברי הזוהר הקדוש "דהני כלבי דחציפין דצווחין הב לן חיי הב לנו מזוני" ביאור: שדומים לכלבים שמבקשים את צורכם ולכן אנו מתפללים "החזירנו בתשובה" שקודם נתעורר בתשובה שלמה ורק אחר כך מבקשים "זכרנו וכו '" .652

אבינו מלכנו "חטאנו לפניך"

יש שנהגו לדלג א"מ זה, והטעם: לפי שאין להזכיר חטא ועון בדרך וידוי בראש השנה.

מקורות

.650 תקפד. .651 ספר תניא, לבוש תקפד. .652 מועדים וזמנים ח"ח סימן ב.

ויש אומרים: שאומרים שאין לדלג גם בראש השנה, והטעם: שמבארים "חטאנו לפניך" - אבותינו חטאו שעבדו ע"ז, ואנו צריכים להתודות עליהם כמו שנאמר 653 "והתודו את עונם ועון אבותם" .654

בדקדוקיו

"קרע רע גזר": יש לדקדק ולומר "רע גזר" בנשימה אחת, והטעם: דהכוונה שיקרע הרע שבגזרה ומה שנשאר יהיה לרחמים .655

"חדש עלינו": משנים כשאומרים "אבינו מלכנו" "ברך עלינו שנה טובה" אומרים "חדש עלינו שנה".

"זכרנו לחיים טובים": וכמו כן שאומרים א"מ "כתבנו לחיים טובים" ולא "זכרנו לחיים טובים" כמו כל ימות השנה.

א"מ מחה והעבר פשעינו וחטאתינו

המשנ"ב מביא שיש לומר חטאתינו ופשעינו והטעם: משום שפשע גדול בהרבה מחטא וצריך לבקש תחילה על הקל ואחר כך על החמור.

והטעם שאין נוהגים כן

לפי שאין קפידא אם מזכיר קודם את הדבר החמור ואחר כך את הקל כשמבקשים שני דברים בבת אחת .656

טעם אחר: דאמרינן הכי ע"ש הפסוק 657 "אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך למעני וחטאתך לא אזכור" .658

אין אומרים "הלל" בראש השנה ויו"כ 659

והטעם: לפי שספרי חיים ומתים פתוחים לפניו ואיך יאמרו שירה, ואע"פ שאנו בטוחים שנצא זכאים בדין, מ"מ צריך להיות ירא וחרד מאימת הדין ועל ידי כך נזכה לזכות .660

טעם אחר: לפי שהלל היא שירה ושמחה, ואין זה מוסר שיאמר אדם שירה או יעשה מעשה של שמחה בשעת דינו אע"פ שיודע שיזכה בדין .661

מקורות

.653 ויקרא כז, מ. .654 משנ"ב תקפד ס"ק ג. .655 משנ"ב תקפד ס"ק ג. .656 מחצית השקל תקפב בשם מג "א תרז ג . .657ישעיה מג , מה . .658 סידור יעב"ץ. .659 גמרא ר"ה לב, א, טושו"ע תקפד, א. .660 ר"ה לב, ב, משנ"ב תקפד ס"ק א. .661 לבוש תקפד, א.

אמירת הלל שבתהילים

האומרים תהילים בכל יום ויצא להם הלל ביום ר"ה, אע"פ שאין אומרים הלל בתפילה, יכולים לומר בתהילים, והטעם: כיון שאין אומרים דרך שירה אלא דרך תחינה ובקשה שרי .662

ניגון בקדיש "תתקבל"

בקדיש תתקבל בסוף מוסף נוהגים שהחזן מנגן הקדיש. והטעם: להראות שסמוכים אנו ובטוחים שיעשה לנו נס ונזכה בדין .663

סדר קריאת התורה

מכירת וקנית העליות .664

יש מקומות שנהגו למכור את המצוות דהיינו הוצאת ס"ת, עליה, הגבהה וגלילה.

ויש שאמרו שאין למכור, והטעם: לפי שמעלים בדמים וקונים המצוות בני אדם שאינם מהוגנים, ועכ"פ יש הגונים וראוים יותר מאלו .665

חשיבות לעלות לתורה בימים הנוראים

וראוי לכל גבר ירא ה' להשתדל שיהיה לו עליה בימים הנוראים ואף במקומות שמוכרים המצווה יקנה בדמים כפי יכולתו .666

עיקר המצווה לקנות ולא בחינם .667

פתיחת הארון – ואמירת י"ג מידות

בפתיחת הארון לפני שמוציאים הספר, הש"ץ מתחיל לומר י"ג מידות דרחמים, והציבור עונים אחריו ג"פ 668, ולאחר מכן אומרים "יהי רצון" כמבואר בסידורים, וג"פ "ואני תפילתי", וממשיכים "בריך שמיה" .669

חל ר"ה בשבת אין אומרים י"ג מידות: והטעם: לפי שאין מבקשים בקשות בשבת .670

הטעם שאומרים בר"ה י"ג מידות,

מקורות

.662משנ"ב תקפד ס"ק א . .663 מטה אפרים תקפד ס"ק טו. .664 מטה אפרים משנ"ב תקפד ס"ק ח. .665 מטה אפרים תקפז ס"ק יז. .666 מטה אפרים תקד ס"ק יז. .667 אלף המגן שם כא, משנ"ב תקפד ס"ק ח. .668 שע"ת תפח ד"ה מוציא שע"א ו ה. .669 מטה אפרים תרפד ס"ק טז. .670 לוח א"י.

לפי שאמרינן בר"ה 671 ד' פעמים בשנה העולם נידון בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן , ובחג על המים, בר"ה ויו"כ כל בני האדם, ולכן אומרים י"ג מידות, כדי שביום זה יזכר זכרוננו לטובה .672

הטעם שאומרים י"ג מידות ג"פ ולא נחשב כאומר שמע שמע שמשתקים אותו לפי שבי"ג מידות לא שייך החשד דב' רשויות כמו האומר שמע שמע, שבשמע משמע שאומרים שיש ב' רשויות אחד פועל טוב והשני פועל רע, משא"כ י"ג מידות היא גופיה סתירה לדבריהם דבו נכלל כל המידות והנהגת ה' בעולם והכל ביחוד ליודעי חן .673

טעם אחר: דמה שכתוב האומר "שמע שמע" משתקים אותו הני מילי שאומר דרך תחינה ובקשה, אבל לא כקורא בתורה וראיה מזה שאומרים שניים מקרא .674

סדר פתיחת הארון

אומרים "בריך שמיה".

הש"ץ אומר "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" והציבור חוזר אחריו. וממשיך ואומר "אחד הוא אלוקינו גדול אדוננו קדוש ונורא שמו" בשונה מכל השנה שאומרים "אחד אלוקינו גדול אדונינו קדוש שמו".

הטעם שאומרים "קדוש ונורא"

לפי שבר"ה ויו"כ אומרים בתפילה "ובכן תן פחדך" לכן נקראים ימים אלו ימים הנוראים אע"ג שמצד עצמו הוא נורא כל השנה מכל מקום תיקנו לומר "נורא" להורות שמקבלים עלינו בימים אלו על עצמינו מוראו ביותר [וכן אומרים בהושענא רבא לפי שהוא יום גמר דין[ .675

ויעזור ויגן

החזן [גבאי] אומר "ויעזור ויגן" בניגון המיוחד לימים אלו, וכן המברך ברכת התורה מברך לפניה ולאחריה בניגון זה וכן הקדיש שאחר הקרואים .676

מי שברך

נהגו שהחזן [גבאי] מברך לכל אחד מהעולים אחר שקרא לשני לעליה בטרם התחיל העולה לומר ברכת התורה, וגם מצווה לעשות מי שברך לבני ביתו והקרובים

מקורות

.671 דף מז. .672 מטעמים ענין סוכות לו. .673 פסקי תשובות תקפה רכב, עיין מטה אפרים תריט ס"ק מח. .674 שו"ת שערי ציון ח"א סימן לו. .675 לקוטי מהרי"ח. .676 מטה אפרים תקפד ס "ק יח.

והרעים אהובים ונודר עבורם לבית הכנסת, ומוסיף "ויכתבהו ויחתמהו בספר חיים טובים בזה יום הדין עם כל ישראל אחיו ונאמר אמן" .677

הקריאה והעליות

קריאת התורה

משה תיקן להם לישראל שיהיו קוראים בתורה בכל מועד מענינו של יום .678

הכנת הס"ת: הטעם שנוהגים להכין את הספר בערב יו"ט למקום הקריאה של יו"ט, לפי דאמרינן אין גוללים ספר תורה מפרשה לפרשה בציבור מפני כבוד הציבור 679. שאין זה מכבודו של הציבור, שיהיה דומם ובטל בעת שיגללו את ספר התורה, לכן תקנו שהגבאים יגללו את הספר למקום הקריאה עוד לפני התפילה ובמקום שאין אלא ס"ת אחד גוללים את הס"ת ונדחה כבוד הציבור מפני תקנת חכמים, והטעם דמסתמא הציבור מוחלים על כבודם כדי לקיים קריאת מפטיר כדין .680

מנין העולים: בר"ה עולים ה' קרואים ככל יו"ט

הטעם שקוראים חמשה קרואים לתורה: נקוט האי כללא בידך כל דטפי ליה מילתא מחבריה טפי ליה גברא יתירה [כל מי שהוא חשוב מחברו הוסיפו לו עוד עולה לתורה[ הלכך ר"ח ומועד דאיכא קרבן מוסף קוראים ארבעה, יו"ט שאסור בעשית מלאכה קוראים חמשה, [יו"כ דעונשו כרת קוראים ששה, שבת דאיכא איסור סקילה קוראים שבעה[ .681

קוראים ביום א' בקריאת התורה 682 "וה' פקד את שרה" ומפטירים בנביא 683 "בחנה" .684

והטעם: משום דהוי מעין המאורע, לפי שהקב"ה פקד את שרה בראש השנה ,685 וכן את חנה שפתח את רחמה ונולד שמואל הנביא ממנה .686

ביום ב' של ראש השנה קוראים פרשת העקידה 687 "והאלוקים ניסה את אברהם". והטעם: בכדי להזכיר עקידת יצחק.

מקורות

.677 מטה אפרים תקפד ס"ק כא. .678מגילה לב, א . .679 יומא ע, א; שו"ע קמד, ג. .680משנ "ב שם טז, ספר הקריאה בתורה והליכותיה יא א. .681 מגילה פרק ב משנה א, לבוש תקפד. .682 בראשית כא, א . .683 שמואל א,א. .684 טושו"ע תקפד ב. .685 כדאיתא ר"ה יא, א. .686 פרישה שם, אלף למגן תקפד כד. .687 בראשית כב, ב.

הפטרה

קוראים בהפטרה "הבן יקיר לי אפרים" ,688

והטעם: לפי שבהפטרה נאמר 689 "זכור אזכרנו עוד".

טעם אחר: דהוי מעין המאורע לפי שרחל נפקדה בראש השנה. הפטרה לחשוב שבקהל: יש לקרוא למפטיר אדם חשוב ונשוי, והטעם:מפני כבוד היום .690

הטעם שמשנים את ניגון הקריאה של ר"ה מהניגון שקוראים בכל השנה 691 שיהיה ערב לציבור ויטו אוזנם לשמוע, ויזכו בזה לתקן כל מה שפגמו בכל הקריאות של כל השנה .692

חיוב לתת עליה לבעל תוקע ולמתפלל מוסף

יש שנהגו לקרוא התוקע ממנין חמשה העולים לס"ת 693

והטעם: כדי שיהיה הבעל תוקע שמח וטוב לב כדכתיב 694 "פקודי ה' משמחי לב" על ידי השמחה יהיה לו כוח לתקוע יפה בלי הפסק וטעויות כי אם יטעה הוי סימן רע לשולוחיו .695

טעם אחר: לפי שהתוקע הוא כמו הכהן הגדול שעובד ביוה"כ, וכשם שהכה"ג היה קורא בתורה ביו"כ, כך גם הבעל תוקע עולה לתורה בר"ה .696

הנוטל שכר תקיעות

הנוטל שכר על התקיעה והתפילה אין נוהגים לקרותו .697

הטעם שאין מתחילים לקרוא בר"ה מבראשית שהרי קיימא לן שבתשרי נברא העולם: כדי שלא ירגיש השטן בדבר וידע מתי ראש השנה וכיון שדוחים דוחים עד אחרי החגים, והטעם שדוחים עד אחר החגים ולא מתחילים בשבת אחר ראש השנה: לפי שאי אפשר לקרוא את הפרשיות כסדר מפני ראש השנה, יו"כ וסוכות, לכן קבעו אחר שמחת תורה .698

החזרת הספר

ביו"ט שחל בחול אומרים 699 "לדוד מזמור" כשמחזירים את ספר התורה לארון הקודש, ולא מזמור לדוד 700 כשבת. לפי דאיתא בגמ' בשעה שהכניס שלמה

מקורות

.688 ספר ירמיהו לא. .689 לא, יט. .690מטה אפרים תקפד ס"ק כ . .691 ערוה"ש תקפד ס"ק א. .692 מהרי"ל . .693 שו"ע תקפד, ב. .694 בתהילים יט, ט. .695 לבוש תקפד, ב. .696 ביאור הגר"א. .697 משנ"ב תרפד ס"ק ט בשם הא"ר. .698 לבוש תקפא, א. .699 תהילים כד. .700 תהילים כט.

המלך את הארון לקודש הקדשים אמר "לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה", ובשבת אומרים "הבו לה' בני אילים" מפני שהמזמור הזה נאמר על מתן תורה, ובו נאמרו ז' פעמים "קול" וכנגדו נתקנו ז' ברכות בשבת שבו ניתנה התורה, וביו"ט ובחול לא שייך טעמים אלו לכן אומרים "לדוד מזמור" .701

מקורות

.701 מנהגי בית יעקב קמב.