תפילת ערבית

"ברכו"

מתפללים מעריב כיו"ט ונוהגים שהחזן מאריך ומנגן "בברכו".

מעריב יום ב' יש לאחר במקצת והטעם: לפי שצריך להבעיר אש לצורך בישול ועיניהם נשואות אל תחילת תפילת ערבית בבית הכנסת לדעת כי פנה יום, וכל שכן כשחל בשבת יש לאחר במקצת כדי שיצא מכל ספק וידע ודאי שהוא לילה .554

"ופרוש עלינו"

חותם כשבת, אע"פ שהטעם שחותם בשבת מפני שהשבת שומר את ישראל וטעם זה לא שייך ביו"ט, מ"מ משנים את התפילה כשבת כדי שלא יבוא לזלזל ביו"ט שמתפללים כתפילת יום חול .555

"לדוד מזמור"

בתפילת מעריב לפני קדיש תתקבל אומרים 556 "לדוד מזמור לה'" וכו' .557

והטעם באמירת מזמור זה: לפי שבמזמור זה נאמרת פעמיים השאלה 558 "מי הוא זה מלך הכבוד", ובימים אלו אנו ממליכים עלינו את מלך הכבוד מלך מלכי המלכים הקב"ה .559

בסגולותיו

מי שאומר זאת מובטח לו שלא יחסרו מזונותיו כל השנה .560

מנהג הגר"א: שאין אומרים מזמור זה.

בביאור "מי יעלה.. ומי יקום" לכאורה זהו כפל לשון, אלא יש כאלה שעולים לראש ההר ומיד נופלים ממנו, על כן מבקשים שנעלה להר ונצליח להישאר שם .561

מקורות

.554מטה אפרים תקצט ס "ק ב . .555 מ"ז רסז סוף ס"ק א. .556 תהילים כד. .557 מטה אפרים תקפב ס"ק ג . .558שם י. .559 ספר חדתא בשם יעב"ץ. .560 מטה אפרים שם קיצור השל"ה ר"ה בשם שערי ציון. .561 אלף למגן תקפב לח.

אדון עולם

נהגו לזמר אדון עולם אחר תפילת מעריב

והטעם: באליה רבא מביא בשם ר' יהודה החסיד בשם רב האי גאון שכל מי שמכוון באמירת "אדון עולם" ערב אני בדבר שתפילתו נשמעת ואין שטן מקטרג על תפילתו ואין לו שטן ופגע רע בתפילתו ואויביו נופלים לפניו, ומזה הטעם נהגו לשיר בר"ה ויו"כ אחר התפילה "אדון עולם" .562

ויש מקומות שלא נהגו לאומרו.

אמירת לשנה טובה

נוהגים אחר תפילת מעריב לברך אחד את חברו בברכת שנה טובה.

לזכר אומר "לשנה טובה תכתב" .563

לנקבה אומר "לשנה טובה תכתבי" .564

יש שמוסיפים "ותחתם" ולנקבה ותחתמי 565, ויש שלא נהגו להוסיף ו"תחתם" .566

ויש שמוסיפים "לאלתר לחיים טובים" .567

וחבריו משיב לו בנוסח הזה, או שאומר לו גם אתה .568

עד מתי ניתן לברך

יש אומרים שאין לומר בשחרית, והטעם: משום שאסור להחזיק חברו לרשע או בינוני, ובשלש שעות ראשונות נידונים, ואחר תפילה כבר נידונו ומסתמא כבר נכתבו לחיים ואין צריך לבקש עליו שיכתב לחיים .569

ויש אומרים שאפשר לומר עד חצות ,570

ויש אומרים: שאפשר לומר גם בלילה השני 571וא"ר 572 חולק.

מקורות

.562 אלף למטה תקפב יב. .563 שו"ע תקפב ס"ק ט. .564פרי מגדים א"א ס "ק ח. .565 מג"א תקפב ס"ק ח. .566 הגר"א בביאור הובא במשנ"ב שם ס"ק כה. .567 אלף המגן ס"ק מ. .568 ערוה"ש תקפב ס"ק יד . .569 באר היטב תקפב ט בשם הלבוש. .570 מג"א הובא במשנ"ב שם ס"ק כח. .571 ט"ז הובא במשנ"ב שם. .572שם.

כשחל בשבת

קבלת שבת

ביו"ט שחל בשבת אין אומרים פזמון "לכה דודי" ואומרים "מזמור שיר ליום השבת" ו"ה' מלך".

והטעם: לפי שנאמר בו פני שבת נקבלה, והוי כמבייש את יו"ט שדווקא פני שבת ולא יו "ט .573

טעם אחר:לא פלוג מיו "ט שחל להיות בערב שבת .574

נוסח ספרד: אומרים בלכה דודי שני בתים ראשונים ושני בתים אחרונים. והטעם: משום שיו"ט הוא זמן של שמחה ואין לעורר בו אבלות על איחור הגאולה שזהו תוכן הפזמונים האמצעים קומי צאי, התעוררי, משא"כ ב' פזמונים הראשונים והאחרונים תוכנם הוא לקבל את השבת .575

אמירת פסוק "תקעו בחודש שופר"

לנוהגים לומר בכל שבת לפני שמו"ע פסוק 576 "ושמרו בני ישראל את השבת" בר"ה אומרים פסוק 577"תקעו בחודש שופר".

אומרים תחילה פסוק "ושמרו" ואחר כך פסוק "תקעו בחודש שופר" ,578 והטעם: דתדיר [שבת] ושאינו תדיר [ראש השנה] תדיר קודם.

הטעם שלא נחשב להפסק בין גאולה לתפילה: לפי שפסוק זה מעין גאולה והוי כגאולה אריכתא, על שם הפסוק ביום הוא יתקע בשופר גדול 579המדבר בגאולה העתידה, ולפי שאתה מתחיל חודש שתוקעים בו אומרים פסוק זה מעין המאורע .580

"את יום השבת הזה"

בברכת "ותתן לנו" אומר "את יום השבת הזה זכרון תרועה" ולא "יום תרועה" ,581 והטעם: משום שלא תוקעים בשופר, ולא הוי יום תרועה אלא רק זכרון תרועה.

וכן מוסיפים בתפילה "אלוקינו ואלוקי אבותינו רצה במנוחתנו ...והנחילנו שבת קדשך" ומסיים "מקדש השבת וישראל ויום הזכרון".

מקורות

.573 בית דוד לר' יוסף דוד משאלינקי ח"א סימן דסד. .574 לבוש ער מנהגים כא, משנ"ב ער ס"ק ד. .575 אלף המגן תרכה נו. .576 שמות לא, טז. .577 תהילים פא, ד. .578 מטה אפרים תקפב ס"ק ב. .579ישעיה כז, יג . .580 לבוש תקפד א, משנ"ב שם ס"ק א. .581 שו"ע תקפב ז.

חזרת הש "ץ:

ויכלו השמים: אומר "ויכלו השמים" ככל שבת,.

"המלך הקדוש": בברכת מעין שבע אומר "המלך הקדוש" ,582 והטעם: לפי שעכשיו הם ימי דין שהקב"ה יושב ודן את העולם ומראה מלכותו וממשלתו שהוא בכל משלה .583

טעה ולא אמר המלך הקדוש

נזכר קודם שסיים ה' או תוך כדי דיבור יחזור למלך הקדוש ויסיים.

נזכר לאחר שאמר ה' יסיים מקדש השבת ואינו חוזר .584

הטעם שחותם בשבת בלבד לפי שזו החזרה נתקנה רק בשבת מפני הסכנה ואלמלא שבת לא היה ש"ץ יורד לפני התיבה, ואינה מעיקר חיוב תפילה, ונמצא שלא נתחייב בה היום כלל .585

ברכת "ותודיענו"

כשיו"ט חל במוצאי שבת אומר בשמו"ע של לחש אחרי "אתה בחרתנו" "ותודיענו", שהוא כעין "אתה חננתנו", ורב ושמואל תקנוהו בבבל ,586 .587

והטעם שאומרים "וחגיגת הרגל" אע"פ שר"ה אינו נחשב כרגל, מ"מ כמו שמצאנו שאומרים במוצאי יו"ט בהבדלה בין יום השביעי לששת ימי המעשה דאמרינן סדר הבדלה הבדלות הוא מונה ה"נ סדר התיקון הוא אומר .588

מקורות

.582 מטה אפרים תקפב ס"ק ג. .583 לבוש תקפב ב. .584 משנ"ב תקפב ס"ק י. .585 שבת כד, ב, לבוש מנהגים כט, סדר ר"ע גאון קסד, משנ"ב תריט ס"ק יא. .586 ברכות לג, ב . .587סידור עיון תפילה, תפלת ג' רגלים. .588 משנ"ב תקצט ס"ק ב.