סדר תפילת שמו"ע

מוסיפים בתפילת שמו"ע בארבע מקומות תפילות לשנה טובה .484 א . בברכה ראשונה לפני "ברוך אתה ה' מגן אברהם"

מוסיפים "זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים למענך אלוקים חיים" .485

הטעם שתקנו לומר זכרנו בברכת "מגן אברהם"

מפני שבאלו הימים הקב"ה דן את עולמו מי יחיה ומי ימות וצריכים אנו להתפלל על החיים, ובחיים נופל לשון זכירה דכתיב 486 "כל מעשיו אשר עשה לא יזכרהו לו בצדקתו אשר עשה ויחיה" וכמו כן לגבי אברהם מוזכר לשון זכירה 487 "כי זכר את דבר קדשו" לכן תקנו לומר "זכרנו לחיים" בברכת "מגן אברהם" .488

הטעם שאומר זאת לפני "מלך עוזר ומושיע ומגן "

לפי שצריך לסיים ממטבע ברכה .489

בדקדוקיו: "לחיים" בשבא תחת הל' ולא בפתח.

והטעם: כדי שלא ישמע לא לחיים .490

זכרנו וכתבנו: בחטף קמץ, והטעם: לפי שכך הוא לשון בקשה, דאם יאמר בחולם אינו אלא שם תואר, זוכר שלנו או כותב שלנו .491

הטעם שאין אומרים "זכרנו לחיים טובים" כמו "בספר חיים טובים" לפי שהמבקש צריך לבקש מעט תחילה ורק אחר כך להוסיף יותר כמו שמצאנו אצל דוד שתחילה ביקש על השגגות "שגיאות מי יבין" 492ואח"כ ביקש על הזדונות 493 "גם מזדים חשוך עבדך" ואח"כ "אל ימשלו בי אז איתם" פירוש עברות חמורות .494

ב. בסיום ברכת "מחיה המתים" מוסיפים "מי כמוך אב הרחמים" הטעם שנתקן שבח זה בברכה זו לרמוז כי יום זה דוגמת יום תחית המתים שעתיד הקב"ה להזכירם לחיים ולהקימם מעפר ולחדשם כבתחילה כן אנו שואלים מלפניו

מקורות

.484 טושו"ע תקפב א. .485 שם תקפב. .486 יחזקאל יח. .487 תהילים קה. .488 טור תקפב, ד, לבוש שם ה. .489 טור תקפב. .490 ר' מאיר מרוטנבורג הובא בטור שם ד. .491 לבוש תקפב ה. .492 תהילים יט, יג. שם יד.493 . .494 טור שם .

ואומרים הרי אנו כמתים מפני חטאינו שיזכרנו לחיים ויחדשנו כבתחילה ונחיה לפניו ונדע כי נאמן אתה להחיות מתים .495

ג . אחרי מודים לפני "וכל החיים" מוסיפים "וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך" .496

ברמזיו: כתב הלבוש ששה תיבות יש בו, כנגד ששה סדרי משנה שהם אורך ימינו .497

הטעם שהסמיכו "וכתוב לחיים טובים" עם "ועל כולם"

משום שחותם בו וכל החיים יודוך סלה אנו אומרים סמוך לזה וכתוב כלומר אם תגזור עלינו חיים טובים אז כל החיים יודוך סלה .498

ד . ובסוף ברכת "שים שלום" מוסיפים "בספר חיים ברכה וכו''' .499

והטעם שהסמיכו ב"ספר" ל"שים שלום"

כיון שאמרנו שים שלום מאחיזים בזה ובספר חיים ברכה ושלום .500 "עושה השלום": יש הנוהגים לסיים "עושה השלום"

והטעם שאין אנו נוהגים כן: לפי שאין לשנות סדר התפילה מעצמינו, ומה שמבואר בקדמונים לומר עושה השלום כוונתם לעושה שלום שבסיום הקדיש .501

ה. בברכת "אתה קדוש" מוסיפים "ובכן תן פחדך ה' אלוקינו" והטעם שאומרים בלשון "ובכן".

כלשון המקרא 502"ובכן אבוא אל המלך " ולפי שהיום הוא יום הדין ואנו באים לפני המלך נקטו לשון זה .503

טעם אחר: ו"בכן " עולה בגימטריא ע"ב כשמו של הקב"ה .504

ובכן ג' פעמים

ג' פעמים ובכן שאומרים בשמו"ע מיוסד ע"פ סדר מלכויות, שופרות, וזיכרונות.

ובכן תן פחדך: מלכויות, שאנו ממליכים אותו ואומרים "ויעשו כולם אגודה אחת".

ובכן תן כבוד: זיכרונות, שמבקשים לפניו זיכרון טוב.

ובכן צדיקים: שופרות, כדאמרינן "וכל הרשעה כעשן תכלה כי תעביר ממשלת זדון" ודומה למה שמצאנו בתורת כהנים "ובמה בשופר" .505

מקורות

.495 סידור השל"ה. .496שם ד. .497 לבוש תקסב, ה. .498 כשט"ג הובא בסידור הגאונים ר"ה מערכת התפילהסימןג ב. שם ד.499 . .500שם. .501 ערוה"ש תקפב, ד. .502 אסתר ד, טז. .503 טור תקפב, ד. .504שם. .505 כל בו סימן ד הובא בב"י תקפד ד.

סיום הברכה "ותמלוך אתה": מסיימים "ותמלוך אתה ה' לבדך", והטעם: כדי לסיים מעין החתימה סמוך לחתימה, שחותם "המלך הקדוש" .506 הטעם שחותמים בברכת אתה קדוש "המלך הקדוש"

והטעם: לפי שהקב"ה דן ומראה את ממלכתו וממשלתו שהוא בכל משלה .507 הטעם שמוסיפים בשלוש ראשונות שאמרו חז"ל שכתוב אל ישאל אדם צרכיו לא בשלוש ראשונות ולא בשלוש באחרונות 508 הני מילי בצרכי יחיד אבל בצרכי רבים שרי .509

בברכות שמו"ע

הטעם שאין אומרים בתפילות של שמו"ע "והשיאנו" ככל יו"ט. לפי שנאמר בו "ברכת מועדך" וברכת מועדיך הכוונה לקרבן חגיגה והוא נוהג רק במועדים ור"ה אינו נקרא מועד, אלא רק שלושת הרגלים נקראים מועד .510

הטעם שאין אומרים בתפילות של ראש השנה "מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון" ככל יו"ט.

לפי שראש השנה ויו"כ לא נקראו מועד, משום שמועד מלשון ועד שמתועדים במקום אשר בחר ה' בשילה או בירושלים ושמחים שם בשלמי שמחה ובקרבן חגיגה וקרבן חגיגה חיובו רק בשלושת רגלים, ועוד שלא מצאנו שראש השנה נכתב בתורה בשם של מועד, ועוד שלא מוזכר כלל ראש השנה במפורש בתורה .511 טעם אחר: לפי שאין זה חג לשמחה אלא להיות עומד באימה וביראה ולכן אומרים יום הזכרון .512

הטעם שאומר בתפילה את יום הזכרון הזה ואינו מזכיר ר"ח .513 לפי כשאומר את יום הזכרון הזה קאי נמי אר"ח דאקרי נמי זכרון דכתיב 514 "ובמועדיכם ובראשי חודשיכם והיו לכם לזכרון" .515

הטעם שמזכיר בשמו"ע את ראש השנה בשם "יום הזכרון" לפי שהתורה קוראת לראש השנה בשם זכרון דכתיב 516 "זכרון תרועה מקרא קודש".

מקורות

.506 כל בו שם בהלכות ר"ה. .507 משנ"ב תקפב ס"ק ב. .508ברכות לד , א . .509 תוס' ברכות לד, א ד"ה אל בשם ר"ח ורבינו האי. .510 טור תקפב, ח. .511 לבוש תקפב ח. .512 כלבו ר"ה סימן סד. .513 שו"ע תקסב ו. .514 במדבר י. י. .515 משנ"ב שם ס"ק ו. .516 ויקרא כג, כד.

דיני טעויות בתפילה

שכח ולא אמר "זכרנו לחיים", "מי כמוך", "וכתב לחיים", "ובספר חיים" דינו:

נזכר לפני שאמר "ברוך אתה ה'" חוזר ואומר במקום שנזכר.

נזכר לאחר שאמר "ברוך אתה ה'" אינו חוזר, והטעם: שאינו חוזר דכיון שהוספות אלו לא הוזכרו בתלמוד לא הוי משנה ממטבע שטבעו חכמים .517

שכח ולא אמר ה"מלך הקדוש"

נזכר תוך כדי דיבור אומר "המלך הקדוש" ,518 והטעם: דהוי כמוסיף שבח באמצע הברכה ומסיים בעניין הברכה והכול הולך אחר החיתום .519

נזכר אחרי שאמר "ברוך אתה ה'" חוזר לראש התפילה ,520 והטעם: שחוזר לראש ולא לתחילת הברכה לפי שג' ראשונות נחשבות כברכה אחת .521

מסופק אם אמר, חוזר לראש התפילה 522

והטעם: לפי דאמרינן שמסתמא אמר כמו שרגיל לומר כל השנה .523

תשעים פעמים: ולא יעזור העצה לומר תשעים פעם "האל הקדוש" כמו שמצאנו לגבי מוסף של יו"ט אחרון של חג שמתחילים לומר משיב הרוח ומוריד הגשם, דאם אמר צ' פעמים ביו"ט ומסופק אינו חוזר, דאחר הרגל לשונו הולכים, שאני הכאשאיך יאמר, אם יאמר "ברוך אתה ה'" אסור משום דהוי ברכה לבטלה, ואם יאמר בלי שם השם א"כ כשאומר בתפילה בשם אינו מה שאמר צ' פעמים הלכך ליתא תקנתא .524

שכח ולא אמר "ובכן תן פחדך"

הדין שאינו חוזר, אלא יאמר בסוף שמו"ע אחרי "יהיו לרצון" הראשון .525

התפלל בר"ה ויו"כ כסדר ואמר "ובכן תן" רק שמסופק בגמר הברכה אם סיים המלך הקדוש אפשר דא"צ לחזור: והטעם דאפשר שלא שייך כאן כהרגל לשונו דכל השנה מחמת התוספת שמוסיף לומר קודם סיום הברכה .526

מקורות

.517 טור בשם הרמב"ן בשם הגאונים תקפב ס"ק ה, משנ"ב שם ס"ק טו. .518 שו"ע תקפב ב. .519 לבוש תקפב ג. .520 שו"ע תקפב א. .521 לבוש תקפב ב, משנ"ב שם ס"ק ד. .522 שו"ע תקפב א. .523 לבוש תקפב ב. .524 מג"א תקפב ס"א, כל בו ס"ד, משנ"ב שם ס"ק ג. .525 פסקי תשובה. .526 משנ"ב תקפב ס"ק ד.

"יום תרועה מקרא קודש"

הטעם שאומר "יום תרועה" בלילה אע"פ שלא תוקעים בלילה: כיון שהוא יום של תרועה דמחר ודאי יתקעו .527

בדיניו: כשר"ה חל בחול אומר "זכרון תרועה" וסיים הברכה אינו חוזר, והטעם: שהרי בתורה כתיב "זכרון תרועה" אע"ג דמדין תורה אף בשבת מותר לתקוע .528 }אמר בשבת יום תרועה אינו חוזר, והטעם כתב הב"ח 529 כיון שב"ד הסמוך לירושלים תוקעין{.

שכח ולא אמר "יעלה ויבוא"

בתפילת ערבית בשתי לילות של ראש השנה אין חוזר, והטעם: משום שאין מקדשים הלבנה בלילה .530

וכן בתפילת שחרית ומנחה אינו חוזר, לפי שהזכיר קדושת היום בתפילה באמרו "ותתן לנו.. את יום הזכרון הזה" .531

ראש השנה שחל בשבת

שכח להזכיר של שבת בסיום הברכה. אם הזכיר באמצע הברכה כראוי אינו חוזר. לא הזכיר באמצע הברכה דינו שצריך לחזור.

לא עקר רגליו יחזור לתחילת הברכה ולא לסיום הברכה .532

מקורות

.527 משנ"ב תקפב ס"ק יט. .528 משנ"ב שם. .529 מובא בשערי ציון. .530 לבוש תכב א. .531 בנין שלמה יז. .532שלמי מועד פרק י .