סימנים ראש השנה

סימני ראש השנה

מקור הסימנים

אמר אביי השתא דאמרת סימנא מילתא היא, לעולם ירגיל למיכל בריש שתא קרא ורוביא .395

נוהגים לאכול בליל ראש השנה מיני פירות ואוכלים הסימנים ואומרים על כל פרי "יהי רצון" משלו ,396

והטעם:כיון שהוא תחילת שנה נוהגים לעשות לסימן טוב לאכול הדברים הרומזים לזה .397

טעם אחר: כדי להזכיר לאדם שהוא עומד בדין ביום זה ויתעורר לתשובה .398 טעם אחר: לפי שבר"ה אנו מבקשים על עניני מלכות שמים כשמתפללים "ובכן תן פחדך ", "ותמלוך אתה לבדך", ועל עניני עולם הזה אנו מבקשים רק ברמז ע"י אכילת הסימנים .399

רמז מהתורה לאכילת סימנים

דכתיב 400 "שם שם לו חוק ומשפט" ור"ה הוא יום המשפט וסמיך ליה "וימתקו המים" ר"ל ביום המשפט יאכל דברים מתוקים וזה סימן טוב שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה .401

זמן אכילתם

יש שנהגו לאכול סימנים רק בליל א' דר"ה ,402 והטעם: לפי שפירשו את דברי הגמרא "בריש שתא" שצריך לאכול סימנים רק בליל א' דר"ה, ויש שנהגו לאכול גם ביום ב' ,403 והטעם: שפירשו "בריש שתא" היינו ב' לילי ר"ה .404

ויש שנהגו לאכול גם ביום .405

מקורות

.395 הוריות יב, ב, וכריתות עא, א. .396 טושו"ע תקפג, א. .397 חיי אדם קלט , ו, ומשנ"ב תקפג ס"ק ה. .398 אליה רבה תקפג בשם השל"ה. .399 ספר התודעה ח"א. .400 שמות טו, כה. .401מהרי"ל הלכות ר"ה אות ז. .402 אלף המגן תר ט בשם בני יששכר. .403 שערי תשובה תקפג בשם א"ר תקפג, מטה אפרים תר ס"ק יד. .404 עיין מועדים וזמנים ח"א עמוד קו. .405 שו"ע תקפג שע"ת שם, מטה אפרים תקצז ס"ק ד.

הגרשז"א נהג לאכול בב' ימים דר"ה ונהג ביום ב' לומר ה"יהי רצון" בקיצור ובמהירות, [לפי שבגמרא מובא ענין זה ב' פעמים, בגמרא בהוריות נאמר להראות את הסימנים, ובגמ' בכריתות כתוב לאכול את הסימנים ולכן אמר שאפשר לקצר ביום ב'[ .406

אכילת אחרי ברכת המוציא

הטעם שאוכלים את הסימנים בסעודת ליל ר"ה אחר אכילת פרוסת המוציא, לפי שאין לאוכלם לפני ברכת המוציא משום שהוי הפסק בין הקידוש לסעודה .407

אמירת שם ה ' ביה "ר

נחלקו הפוסקים האם מזכירים שם באמירת ה"יהי רצון", המשנ"ב מביא את ה"יהי רצון" עם שם ה' ,408

הגרשז"א היה נוהג לומר "יהי רצון" בשם ה' רק במין הראשון במין השני אמר יהי רצון בלי שם ה', וטעמו משום שקשה לו לכוון כראוי בהזכרת השם .409

צורת האכילה והברכה

לוקח הפרי מברך, אוכל קצת, ואומר ה"יהי רצון" וממשיך באכילה, והטעם שמברך בצורה הזאת, לפי שלפני הברכה א"א לומר ה"יהי רצון", לפי שאין ראוי לבקש על עצמו לפני שמברך את הקב"ה, ולומר היהי רצון אחרי שאוכל, אי אפשר לומר לפי שאין לו על מה לחול שכבר אכל, לכן עושים בצורה הזאת .410

כוונה באמירת היהי רצון

דברים אלו הנאכלים ונאמרים אין לאומרם בדרך תפילה, והטעם: לפי שאין תפילה בדרך אכילה אלא יאמרנה בדרך אמונה ובטחון .411

בכוונתם: שיתעורר אדם בתשובה כשאומר היה"ר ויתפלל על זה בלב שלם .412 כשאוכל הסימנים יש להקדים תחילה פרי משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, ורבים נהגו לברך תחילה על התפוח, ואם אינו רוצה לשנות המנהג הקדום לא יניח את הפירות שמשבעת המינים על השולחן עד אחר שיברך על התפוח .413 עוד אפשר לומר כמש"נ 414 שאין צורך לשנות מסדר האכילה בכדי להקדים החביב או מין שבעה, ה"ה כיון שמנהג לאכול תחילה את התפוח כמו שכתב

מקורות

.406 ועלהו לא יבול ח"א ע' ר"ח. .407מטה אפרים תקפג ס "ק א . .408תקפג ס "ק ב . .409 הליכות שלמה פ"א ארחות הלכה 70. .410 מגן אברהם תקפג ס"ק ב, משנ"ב תקפג ד. .411 חכמה שלמה. .412 משנ"ב תקפג ס"ק ב בשם הא"ר בשם השל"ה. .413 הגרשז"א הליכות שלמה פרק א כו, תמר"ה דבר הלכה שם . .414 בהלכות ברכות.

בכה"ח שמנה לאכול תפוח ראשון לסימן טוב לכן אין צריך להקדים התמר אע"פ שהוא ממין שבעה .415

בכוונת הברכה

יכוון לפטור בברכת העץ וברכת האדמה גם המינים שיבואו אח"כ שברכתם העץ והאדמה .416

מי שאינו יכול לאכול הסימנים: כשאינו יכול לאכול הסימנים מחמת בריאות יכול להניח לפניו ולהביט בהם ולומר את היהי רצון .417

מובא בטושו"ע 418 שנוהגים לאכול:

תפוח בדבש

כסימן לשנה טובה ומבקשים "שיחדש עלינו שנה טובה ומתוקה" .419 הטעם שאוכלים תפוחים, לפי שהשכינה נקראת תפוח כמו שכתוב "חקל תפוחין" ומבקשים שימתיק לנו את הדין על ידי כך .420

טעם אחר: לפי שבתפוח יש ג' הנאות טעם, מראה, וריח, והוא סימן טוב לבקשת שפע הכללי שהוא בני, חיי, ומזוני .421

טעם אחר: על פי הגמרא 422 א"ר ב"ח מאי דכתיב 423"כתפוח בין עצי היער" מה תפוח זה פריו קודם לעליו אף ישראל הקדימו נעשה לנשמע. ואוכלים אותו עם דבש: ע"פ סוף הפסוק דכתיב 424 "בצלו חמדתי ופריו מתוק לחכי" .425

דבש דבורים

הטעם שעדיף דבש דבורים [חי] לפי שהדבורים הם כמו נקמה לפי שעושים לפעמים נקמה כמו שמוכח מהפסוקים 426 וכן מה שיוצא מהם הוא מתוק והוא סימן לדבר שיוצאים ממידת הדין למידת הרחמים, ודווקא דבש חי הוי סימן וראיה ממה שאנו מבקשים ומתפללים בר"ה בשביל חיים .427 בדיניו: מברך בורא פרי העץ, והטעם: משום דהוי דברים הבאים בתוך הסעודה שלא מחמת הסעודה 428, והטעם שמברך על התפוח ולא על הדבש: משום שהדבש טפל לתפוח .429

מקורות

.415 ע"פ כה"ח תקסג יג. .416 הגרשז"א הליכות שלמה פרק א יח. .417 ערהו"ש. .418 תקפג א. .419שם. .420 ט"ז תקסג ב. .421 בן איש חי נצבים אות ד עיין שם עוד טעמים. .422 שבת פר"ע. .423 שהש"ר ב, ג. .424 שהש"ר שם. .425 זכרון יהודה ח"ב רלו. .426 תהילים קיח, יב. .427 לקט יושר הלכות ר"ה עמוד 124 ח. .428 ט"ז תקפג ב. .429 משנ"ב תקפג ס"ק ג.

רוביא וכרתי

על רוביא מבקש "שירבו זכויותינו", ועל כרתימבקש "שיכרתו שונאינו" 430, והוא על דרך שאנו מתפללים "והאלילים כרות יכרתון" ,431

סילקא

אומר "יהי רצון מלפניך וכו' שיסתלקו שונאינו".

תמר

ומר "יהי רצון מלפניך וכו' שייתמו שונאינו" .432

רימונים

אומר "יהי רצון מלפניך וכו' שירבו זכויותינו כרימון" .433

קרא

אומר "יהי רצון מלפניך וכו' שיקראו לפניך זכויותינו ותקרע רוע גזר דיננו".

ראש כבש, או ראש של דג

ואומר "יהי רצון מלפני... שנהיה לראש ולא לזנב", ואוכלים ראש של כבש וטוב יותר של איל 434, זכר לאילו של יצחק שהקריב אברהם אבינו, שנאמר 435 "וישא אברהם את עיניו " וכו ' .436

בהגהות אשר"י 437 כתב לטבול ראש הכבש בדבש.

דגים

ראש של דג : מברכים "יהי רצון... שנרבה ונפרה כדגים". הטעם באכילת דגים: כדי שלא ישלוט עין הרע כדגים שאין עין הרע שולט עליהם.

טעם אחר: לפי שהדגים אין להם גבינים ועיניהם פקוחות תמיד ומעוררים בזה עינא פקיחא דלעילא שרומז על רחמים .438

ריאה

יש האוכלים ריאה, והטעם: מפני שהיא קלה, טעם אחר: מפני שהיא מאירת עיניים 439, ואומרים "יהי רצון שתהיה שנה קלה" .440

מקורות

.430שו"ע קפג א . .431 ספר תורת אמת לר"ה דף ב, ב. .432 טור שם . .433 בית יוסף תקפג. א. .434משנ "ב שם ו. .435 בראשית כב, יג. .436 תשב"ץ קטן קיח, טור שם. .437 ר"ה פ"א סימן ה. .438 אלף המגןתקפג כג . .439כל בו סד . .440 טור תקפג ב.

אתרוג

יש שנהגים לאכול אתרוג בליל ראש השנה .441

והטעם: לפי שאדם הראשון חטא ביום ראש השנה, ויש דעות שאומרות שעץ הדעת היה אתרוג, לכן אוכלים אותו בשביל לתקן החטא על ידי ברכה על האתרוג.

טעם אחר: כדי לבקש שנזכה לקיים מצוות אתרוג.ועוד מה אתרוג פרי הדר הוא כך אנו נהיה מהודרים במצוות .442

טעם אחר: ע"פ הגמרא 443 הרואה אתרוג בחלום הדור הוא לפני קונו, זכר לזה אוכלים אתרוג שהוא סימן טוב לראש השנה שנהיה הדורים .444

הטעם שאין אוכל כל דבר אם טוב הוא יהיה כנגד ישראל ואם הוא רע יהיה כנגד עכו"ם,

לפי שדווקא אלו הפירות שהם עצמם מתוקים, ואם יהיה פרי לא מתוק עם ברכה לשנה טובה לא יאכל אותו משום שאינו מתוק בעצם .445

הטור כתב הטעם באכילת קרא מפני שממהר לגדול, הט"ז בשם ספר האגודה כתב טעם באכילת רוביא וכרתי כיון שהם גדלים מהר סימן טוב הוא 446 בביאור הגר"א מוסיף דגדלי מהר וממתקי ולכן אוכלים דוקא אלו הדברים .447

טבילה בדבש

יש הנוהגים לטבול פרוסת המוציא בדבש 448, עד שמחת תורה.

טבילה בדבש ומלח לפניו: המשנ"ב 449, כתב לטבול רק בדבש ומשמע רק בדבש ולא במלח, וכן נהג הגרשז "א .450 אבל דקדק שיהיה לפניו מלח וכן נהג החזו"א 451 לטבול רק בדבש ולא במלח.

יש שנהגו לטבול גם בדבש וגם במלח ,452

וכך נהג הגרי"ח זוננפלד שאחר הטבילה בדבש טעם ממנה וטבל את צידה השני של החלה במלח .453

יש שנהגו לטבול תחילה במלח ולאכול ורק אחר כך לטבול בדבש .454

מקורות

.441 טור מביא גירסת אביי בהורית ו, א. .442 סידור הגאונים ראש השנה מערכת התפילה שער ז פרק ח יב. .443ברכות נז , א . .444 ספר יוסף את אחיו. .445אלף המגן תקפג כא . .446 תקפג ס"ק א. .447 שם ס"א. .448 משנ"ב תקפג ג. .449 תקפג ג . .450 הליכות שלמה ראש השנה אורחות הלכה הערה 77. .451 תורת המועדים ס"ק ג. .452 קצה המטה תרה ס"ק לה בשם ספר בינה לעיתים. .453 שו"ת שלמה חיים סימן שמו. .454 טעמי המנהגים אות תשו.

מנהגים בסעודות ר"ה

למוד משניות ר"ה: טוב ללמוד פרקי משניות של מסכת ראש השנה בסעודות החג, והוא סגולה גדולה שיזכה ליום הדין .455

ברמזיו: מסכת ר"ה היא ד' פרקים כנגד אותיות השם י'ה'ו'ה' .456

שמן זית

יש הנוהגים לאכול שמן זית לפי שטוב לזיכרון , ור"ה נקרא יום הזיכרון .457

מצה: יש הנוהגים לאכול מצה בר"ה לפי שבזכות המצה ניצלים מן הדינים וזכות המצה תעזור לנו.

אגוזים

יש הנוהגים שלא לאכול אגוזים בר"ה,

והטעם: לפי שעולה בגימטריא כמנין חטא 458. דהיינו שלא יאכל חטא בר"ה יום שנדון על החטא .459 ויש שדחו טעם זה דהלא אגוז הוא גם בגימטריא טוב .460

טעם אחר: לפי שמרבה כיחו וניעו [ליחה] וזה עלול להפריע לעצמו ולאחרים התפילה, שהרי צריך להתפלל בכוונה, וכן שלא יפריע לשמוע התקיעות .461

טעם אחר: אמרו חז"ל 462 "אל גנת אגוז" 463 למה נמשלו ישראל לאגוז מה אגוז אע"פ שמתגלגל במקום הטינופת אין תוכו נמאס אף ישראל אע"פ שמתגלגלים באומות העולם אין תוכן נמאס, וכיון שרומז על גליות לא מסמנא מילתא לאכול בר"ה, ועוד "אף גם זאת בארץ איביהם" 464 ר"ת אג[ו]ז, א ף גם זאת .465

חמוצים: יש הנוהגים לא לאכול כל דבר חמוץ כגון מלפפון חמוץ, ומרור בר"ה [עד יו"כ] .466

תאנה: יש שכתבו שלא לאכול תאנה בר"ה, והטעם: על פי המדרש על הפסוק 467 "ויתפרו עלי תאנה" שהביאה תאונה לעולם .468

מקורות

.455 מטה אפרים תקפג ס"ק ד, אלף המגן שם כג, קיצור שולחן ערוך קכט ט. .456שער הכוונות לארי ז"ל. .457אמרי קודש עמוד נה אות לה . .458 שו"ע תקפג, ב. .459 לבוש תקפג ב. .460הג "ה רש"י ישעיה יא ע"א עיין שם תירוצו. .461 מהרי"ל הלכות שופר ס"ב, שו"ע שם ב. .462 עירובין מה. .463 שהש"ר ו, יא. .464ויקרא כו, מד . .465 חת"ס תקפג ס"ק א. .466 משנ"ב תקפג ס"ק ה, ערוה"ש שם ג, מטה אפרים שם ס"ק ג. .467 בראשית ג, ז. .468 נטעי גבריאל בשם מחזור בית דין.

דלעת : יש שנהגו לאוכל דלעת בר"ה, והטעם: על שם הפסוק 469 "דלו עיני למרום" .470

ענבים

הגר"א לא היה אוכל ענבים בר"ה, .471 והטעם על פי סוד ופירשו הדבר 472 ע"פ דברי הזוהר 473 שאילן שחטא בו אדם הראשון היה ענבים כדכתיב "ענבימו ענבי רוש" ואדם הראשון נברא בשישי ליצירה שהיה ראש השנה ובאותו היום חל ר"ה ובכדי לתקן חטא של אדם הראשון לא נהגו לאוכלו. החזו"אאמר שהגר"א לא אכל משום שלא היה לו ענבים .474 ויש מגאוני הדור שהיו אוכלים ענבים והיו מברכים על זה "שהחיינו" .475

ענבים שחורים: יש שכתבו לא לאכול ענבים שחורים ע"פ הגמ' ברכות 476 דאינו סימן טוב לגבי הרואה ענבים בחלום .477

עינים: יש שנהגו לאכול עינים ואומרים "יהי רצון שתפקח עינינו בתורתך" .478

לשון: יש שנהגו לאכול לשון. והטעם: לסימן טוב, ואומרים הפסוק 479 "כל כלי יוצר עליך לא יצלח" ואומרים "יהי רצון שתפקח עינינו בתורתך" .480

יש הנוהגים לאפות או לקנות חלות עגולות לר"ה

והטעם: לפי שזה סגולה וסימן טוב לאריכות ימים שמרומז בעגול שאין לו סוף .481

יש הנוהגים לאכול סרדינים בראש השנה

והטעם: שסרדינים מלשון סר-דין .482

אכילת בשר פרה ועגלים

מובא בלקט יושר בשם רבו בעל התרומת הדשן שלא היה אוכל בשר פרה ועגלים בר"ה, והטעם: כדי שלא להזכיר מעשה העגל.

ולדינא: כתב הגרשז"א שמי שנוהג בכל יו"ט לאכול בשר ינהג גם בר"ה .483

מקורות

.469 ישעיה לח, יד. .470 הגהות מוהר"א אזולאי תקפג בשם ספר תניא. .471 משנ"ב תר ס"ק ב בשם הגר"א . .472אמרי שמואל מהמו "ל ס' מעשה רב . .473 בראשית לו, א. .474 מובא בארחות רבינו ח"ב. .475 מטה אפרים תר ס"ק י. .476 נו,ב. .477 כה"ח ס"ק א. .478 ספר הגאונים ומקבלים ח"ס עמוד סד. .479 ישעיה נד, ז. .480 ספר הגאונים ומקבלים ח"ס עמוד סד. .481 מנהג ישראל תורה אות א. .482 מפי השמועה. .483 שלמי מועד פרק ח.

ברכת שהחיינו ביום ב' של ר"ה

נסתפקו רבותנו האם ר"ה נחשב ליום אחד ארוך או שנחשב לב' ימים ככל יו"ט והספק האם מברכים שהחיינו בלילה השני של ר"ה או לא, ובכדי לצאת ידי הספק מניחים על השולחן פרי חדש או בגד חדש וכשמברכים שהחיינו מתכוונים גם על הפרי אוהבגד החדש, וגם האשהתכוון בשעת הדלקת נרות בברכת שהחיינו על הפרי או על בגד החדש, ואולם גם אם לא השיגו פרי או בגד חדש אפשר לברך שהחיינו על עצם היום.