מנהגי חודש אלול

תקיעה בשופר

תוקעין בשופר לאחר תפילת שחרית .23

יש הנוהגים להתחיל לתקוע בשופר מיום א' דר"ח ,24 והטעם: משום שמשה רבינו עלה למרום ביום א' דר"ח שהוא ל' אב והרי המנהג לתקוע בחודש אלול נתקן משום שעלה משה רבינו למרום תקעו ישראל בשופר ,25

יש הנוהגים: להתחיל לתקוע מיום ב' של ר"ח אלול .26 והטעם: דסברי כשיטת המדרש שמשה עלה ביום ב' דר"ח אלול 27 אלא שעברו לאלול של אותו שנה וא"כ אין לזוז מהמנהג להתחיל ביום ב' .28

טעם אחר: לפי שחכמים תקנו לתקוע ל' יום וסמכו על הפסוק 29 "תקעו בחודש שופר" דהינו חודש שלם של ל' יום וכשמתחילים לתקוע בא' אלול נמצא שתוקעים כ'ח יום בחודש אלול [לפי שערב ר"ה אין תוקעים כמש"כ בסעיף ג'] ובצירוף ב' ימים של ראש השנה הרי אלו ל' יום .30

סמך לדבר 31 "תקעו בחודש שופר" משמע חודש שלם .32

בני ספרד: לא נהגו לתקוע תקיעות אלול.

הטעם שתוקעים בשופר

מפני שבו ביום עלה משה רבנו למרום לקבל לוחות אחרונות, והעבירו שופר במחנה שמשה עלה להר שלא יטעו ישראל עוד אחר ע"ז, כמו שטעו בראשונה שטעו בחשבון הימים ועשו עגל, וא"כ על ידי השופר נתעלה ה' יתברך ונתיירא שנמנעו ישראל מלחטוא, ועל זה נאמר בתהילים 33 "עלה אלוקים בתרועה". לכן אנו תוקעים כדי למנוע את העם מחטא ועון, כיון שעכשיו קרב הזמן של יום הדין שבו הקב"ה יושב ודן את העולם כלו והרי הוא בעבור סור מרע .34

מקורות

.23 טור תקפא, א. .24 מטה אפרים תקפא ס"ק ז. .25 ט"ז בשם רש"ל. .26 טור תקפא, א. .27 כמו שמבואר התוספות בב"ק פב בשם התנחומא. .28 סידור הגאונים מערכת התפלה לראש השנה שער ז פרק א. .29 תהילים פא, ד. .30 מטה משה תשעח. .31 תהילים פא, ד. .32 מטה משה תשעח. .33 מז , ו. .34 לבוש תקפא א.

טעם אחר: כדי לעורר את הלבבות ע"י קול השופר שיחזרו בתשובה כדכתיב 35 "אם יתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו" משל למלך כשבא לצור על העיר הצופה על המגדל כשרואה חיילים באים על העיר דרכו להריע ולתקוע להזהיר את העם שיהיו על משמרתם ,36

טעם אחר: כדי לערבב השטן שלא ידע מתי חל ראש השנה 37, הלבוש כתב בנוסח אחר כדי לבלבל השטן שיזכור יום דינו לעתיד לבוא .38

טעם אחר: כדי שיהיה התוקע רגיל בתקיעות של ר"ה ולא יבוא לידי טעות .39

טעם אחר: כדי לחנך התינוקות, טעם אחר: שידעו שדורשים בהלכות החג קודם החג ל' יום .40

הטעם שתוקעים מר"ח

לפי שהוא דמיון לבעל חוב שנותנים לו ב"ד זמן ל' יום כדי למצוא כדי גאולתו להפטר מנוגשיו, כמו כן נותנים לאיש הישראלי זמן להכין עצמו ל' ימים קודם יום הדין בתשובה, תפילה וצדקה, כדי לתקן מה שפגם .41

הטעם שתוקעים בתפילת שחרית

לפי שעלית משה למרום הייתה בהשכמה .42

טעם אחר: לפי שאז כולם נמצאים בבית הכנסת.

טעם אחר: לפי שעדיף לתקוע קודם שיוצאים בני אדם למלאכתן כדי שיעשו מלאכתן בדרך התורה .43

עמידה בתקיעות

אין צריך לעמוד בתקיעות אלו, ומה שנוהגים לעמוד הוא משום שבדרך כלל הוא במקום דבלאו הכי עומדים, .44

חובת הציבור

יש שכתבו שמצוות תקיעת שופר בחודש אלול חובה על הציבור דומיא דקריאת התורה ולא על המתפלל היחיד .45

מקורות

.35 עמוס ג, ו. .36 מהרי"ל מנהגים. .37 טור תקפא, א. .38לבוש תקפא. .39 דרשת מהר"ח או"ז ר"ה, מנהגי מהר"ם מרוטנברג. .40הגהות הרד "ל על פרד "א פרק מ"ו. .41 אלף המגן תקפא, יא. .42 מהרי"ל . .43 אגרו"מ חאו"ח ח"ד ס כא אות ה. .44 שו"ת שבט הקהתי ח"ג קפא, קובץ פסקים ותשובות אלול תשרי עמוד טז. .45 הליכות והנהגות תשרי עמוד 3, ציץ אליעזר ח"ב סימן מה.

יש שכתבו שכיון שעיקר בתקיעות כדי לעורר את העם בתשובה 46 שמשה רבינו עלה למרום וכיון שעיקר לעורר בתשובה דבר זה שייך אף ביחיד .47

ציבור שלא תקעו בשחרית

יש שכתבו שצריכים להשלים, והטעם: לפי שהטעם שתוקעים שחרית היא מאחר שהתקנה היתה לתקוע פעם ביום ותקנו לתקוע בבוקר לפי שהכל מצוים בבית הכנסת, או לפי שתוקעים קודם צאתם למלאכתם, ולכן אם שכחו שחרית צריך לתקוע במנחה מעיקר הדין כדי לתקוע פעם אחת ביום .48

יש שכתבו כתב שאין צריך להשלים את התקיעות אחר מנחה .49

נשים

נשים אין צריכות לשמוע תקיעות אלו .50

הטעם שתוקעים כל החודש אע"פ שבזמן שמשה רבנו עלה למרום תקעו רק בר"ח

בכדי לעורר את העם בתשובה, כדכתיב 51 "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו" .52

טעם אחר: כיון שהתחילו סור מרע תוקעים גם כן כל החודש שיעשו טוב, וסמך לדבר 53 "תקעו בחודש שופר" משמע שנתקע חודש שלם והוא כדי לעורר העם שיעשו תשובה על הראשונות .54

הטעם שאין תוקעים בעשרת ימי תשובה

לפי שטעם התקיעה הוא כדי לערבב השטן שלא ידע מתי ר"ה ועשרת ימי תשובה הם אחר ראש השנה ולא שייך טעם הנ"ל .55

טעם אחר: משום שנראה כמוסיף על המצוות דומיא דלישן בשמיני עצרת בסוכה .56

הטעם שתוקעים רק תשר"ת ולא מוסיפים תש"ת ותר"ת הב"ח 57 הביא את דברי הערוך השולחן שכתב דבכל פעם שתוקעים צריך לתקוע תשר"ת תש"ת ותר"ת, והטעם: משום שאם יתקעו רק תשר"ת לבד או

מקורות

.46 והביאו אסמכתא מפדר"א. .47 פסקים ותשובות אלול תשרי עמוד יז, שיח יצחק. .48 אגרו"מ חאו"ח ח"ד ס כא אות ח. .49 הגריש"א הליכות והנהגות תשרי עמוד 3, ציץ אליעזר ח"ב סימן מה. .50 פסקים והנהגות אלול תשרי עמוד יז. .51 עמוס ג, ו. .52 טור תקפא. .53 תהילים פא, ד. .54 לבוש תקפא, א. .55 פרישה תקפא, ג. .56 דברי ישראל ח"א קנט בשם לקחב"ח ח"ד גיליון תקפא ס"א. .57 תקצב,

רק תש"ת ותר"ת לבד עלולים לטעות שזה עיקר התקיעות, וכתב דלפי זה גם בחודש אלול יצטרכו לתקוע כך.

והטעם שלא נהגו כן: לפי שמצד ההלכה סגי לתקוע בר"ה רק תשר"ת כמש"כ הרמ"א בסימן תקצב, ואע"פ שאין נוהגים כן , באלול סמכינן על דברי ר"ת .58

הטעם שאין מברכים על תקיעה זו

אע"פ שתקיעת שופר בחודש אלול הוא מתקנת חכמים 59אין מברכים על התקיעות לפי שהוא רק להזכיר את התשובה, וכשם שאין מברכים על התענית בימים שמתענין ומתריעים הגם שהם מהתורה .60

טעם אחר: לפי שתקיעות אלו הם רק הכנה לר"ה, שתקיעות אלו נועדו להכין את הלב כדי שנוכל לקבל התקיעות דר"ה, ואין מברכים על הכנה למצוות, וסומכים על הברכה של עיקר המצווה שהם התקיעות של ר"ה .61

בעניין איסור בל תוסיף בתקיעות באלול

הטעם שאין איסור לתקוע בחודש אלול מדין איסור "בל תוסיף", אע"פ שמצאנו איסור לישון בשמיני עצרת בסוכה משום איסור "בל תוסיף" א"כ איך תקנו לתקוע בשופר כל החודש.

לפי שכל איסור בל תוסיף הוא להוסיף על מצווה אחרי קיום מצווה, כמו בלישון בסוכה בשמיני עצרת שהיא להוסיף על חיוב של מצוות סוכה, אבל אם ישן באמצע השנה אין איסור כלל, ה"ה כאן האיסור להוסיף זה רק אחרי המצווה תקיעות בר"ה ולכן אסור לשמוע יותר ממאה קולות אבל לפני המצווה מותר.

בעניין כשרות השופר והתקיעות בתקיעות אלו

יש לעיין האם יש חיוב בתקיעות של חודש אלול שיהיה כהלכתו וכצורתו .62 יש להוכיח מתקיעות של מוצאי יו"כ שתוקעים תשר"ת וסיבת התקיעות אינה משום לבלבל השטן, שכידוע אין רשות לשטן ביו"כ, אלא הסיבה משום ספק יובל שאין אנו יודעים מתי היובל שיש ציווי לתקוע במוצאי שנת היובל, מספק אנו תוקעים כל שנה, ואומר הריטב"א כיון שהוי רק מנהג אין בתקיעות אלו לא ברכה ולא דקדוקי תקיעות ולא מדקדקים בכשרותו ולא בכשרות השופר, א"כ מוכח שגם כאן כיון שהוי רק מנהג בעלמא אין בזה פסול לא בשופר ולא בתקיעות.

מקורות

ג. .58 ב"ח שם . .59 כדמשמע מלשון הפרד"א פרק מ"ו. .60 אמרי אמת דף נה טו. .61 אדמו"ר רבי אברהם מסוכטשוב נאות דשא. .62 שופר כשר ותקיעות מדויקות וכשרות כר"ה.

אמירת "לדוד ה' אורי וישעי"

חילוקי המנהגים באמירתו

נהגו בני אשכנז לומר בתפילת שחרית וערבית מזמור 63 "לדוד ה' אורי וישעי", ובנוסח ספרד נהגו לאמרו בתפילת מנחה אחרי "עלינו לשבח", ואומרים עד שמיני עצרת ועד בכלל .64

יש שנהגו שלא לאומרו 65

וכן מנהג הגר"א, ונראה הטעם משום טירחא דציבורא וכמו שאומרים בברכות 66 משום ביטול מלאכה, וכן במגילה 67 שאין מוסיפים קרואים ביום שמותרים במלאכה .68

וכן מנהג בני ספרד.

יש שנהגו לאומרו רק בתפילת שחרית, ואין אומרים בתפילת ערבית.

תחילת אמירתו

יש שמתחילים מיום א' 69, ומנהגינו להתחיל ביום ב' דר"ח .70

עד מתי אומרים זאת: עד שמיני עצרת 71 ומנהג ליטא שבשמיני עצרת עצמו לא אומרים זאת ,72 ויש שנהגו לאומרו אף בשמיני עצרת .73

הטעם באמירת מזמור זה

ע"פ במדרש שוחר טוב, 74 "אורי" זה ר"ה, "ישעי" ["ישעי" מלשון ישועה , יום של סליחה וכפרה יום של כפרת עונות יום שאין השטן משטין ומקטרג לזה קוראים ישועה גדולה[ , זה יו"כ, "כי יצפנני בסוכה" , זה סוכות .75

יש שדחו טעם זה, דאטו כל הפסוקים בתנ"ך שנדרשים על ראש השנה ויו"כ יקבעו בסידור לאמר את כל המזמורים פעמיים ביום .76

טעם אחר: לפי שבמזמור זה יש י"ג שמות הויה שהם כנגד י"ג מידות של רחמים שהם מאירים בימים אלו .77

מקורות

.63 תהילים כז, א. .64 מטה אפרים תקפא ס"ק ו, קצוש"ע קכח ב. .65 הנהגות מהרש"א, מעשה רב נג. .66 יב, ב. .67 כא, א . .68 תפלה לדוד לבעל האדר"ת. .69 ספר תניא . .70 קצוש"ע קכח ב. .71 מטה אפרים תקפא ס"ק ו, ומשנ"ב שם ס"ק ב. .72 וכן נהג החזו"א. .73 קהילות חסידים בא"י, ליקוטי מהרי"ח. .74תהילים כז פיס' ד . .75 אלף למטה תקפא סק"ו. .76 ר' אברהם דוד לאוואיט בספרו שער הכולל . .77 בפנים יפות בפרשת אחרי מות ויקרא טז כא בתוד"ה וכתב.

טעם אחר: דאמרינן בתענית 78 דאין לבקש על שני דברים כאחד דאינו נענה אפילו על אחת מהם, וקשה שהרי בר"ה ויו"כ מבקשים כמה בקשות, אך ביאור הענין לפי שכל הבקשות כונתם לדבר אחד לעבודת ה' שלא יהיה שום מניעה בעבודת ה', וזה שאמר דוד המלך אע"פ שבקשתי הרבה בקשות אחת היא, אחת שאלתי מאת ה' ולא יותר, שבתי בבית ה' כל ימי חיי, ולפיכך אמרינן אותו בחודש אלול ותשרי שאז אנו מבקשים מהשי"ת הרבה בקשות ובכך שאומרים לדוד ה' אורי ובו הפסוק אחת שאלתי מאת ה' מגלים אנו דעתינו שבקשותינו אחת היא וכדאי שתתמלא .79

טעם אחר: במזמור זה נאמר בפסוק י"ג "לולא האמנתי וכו'", לולא אותיות אלול .80

במזמור זה נאמר: "אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח". "זאת" בגמטריה 408, כמנין: צום, קול, ממון, שהם תשובה, תפילה וצדקה, אשר בכוחם להעביר את רוע הגזירה, כנאמר בתפילות הימים הנוראים .81

זמן אמירתו

ישנם מנהגים רבים היכן לומר פרק זה בתפילה

שחרית: יש שאומרים אחרי חזרת הש"ץ ותחנון קודם חצי קדיש, ויש אומרים: אחר חצי קדיש ,82 והטעם: לפי שטעם אמירת מזמור זה לפי שיש בו כוונת י"ג מידות של רחמים ולכן יש בו י"ג שמות הוי"ה, לכן אומרים זאת אחר שמו"ע כמו שאנו אומרים בכל השנה י"ג מידות אחר שמו"ע ,83 טעם אחר: כדי שלא להרבות בקדישים.

אחרי שיר של יום. 84 ובר"ח ובשבת אומרים אחר תפילת שחרית יחד עם שיר של יום של שבת ור"ח, והטעם שנאמר אחרי שיר של יום: לפי שתדיר ואינו תדיר תדיר קודם .85

בדיניו: יש לומר קדיש בין שיר של יום לדוד ה', והטעם: כדי שלא יראה שגם לדוד ה' הוא חלק משיר של יום .86

מקורות

.78 ח, ב . .79 ספר שארית מנחם מהרה"ק מוישווא עפ"י פירושו של הפנים יפות על הפסוק אחת שאלתי. .80 אוצר כמ"י סימן ס. .81 הליכות עולם סימן תקפא סעיף י. .82 קצה המטה תקפא ס"ק טז. .83משמרת שלום תקפא א ג . .84 משנ"ב תקפא ס"ק ב. .85 מטה אפרים תקפא ס"ק ו. .86 מטה אפרים תקפא ס"ק ו, משנ"ב שם ס"ק ב.

אחר עלינו לשבח אחר תקיעת שופר

בנוסח ספרד שעלינו הוא סיום התפילה אומרים אותו אחר עלינו, והטעם: כדי להסמיכו לתקיעת שופר ,87 ומנהג אשכנז אחרי "קווה אל ה'" ונראה שהטעם כלעיל.

קדיש אחר "לדוד ה'": יש שנהגו שלא לומר קדיש אחר לדוד, והטעם: כדי לא להרבות בקדישים .88

ביום שמתפללים מוסף: נוסח ספרד שאומרים שיר של יום אחר שחרית אומרים לדוד אחר גמר תפילת שחרית קודם אין כמוך או אתה הראת, ומקדים שיר של יום מפני שתדיר ואינו תדיר תדיר קודם .89

מנחה 90

י"א לפני עלינו לשבח, והטעם: כדי לא להרבות בקדישים.

וי"א אחר עלינו. והטעם: נראה לומר משום תדיר ואינו תדיר תדיר קודם .91

מעריב: אחרי עלינו לשבח 92 ומנהג הגאון לא לומר בערבית כלל.

קדיש בתרא: יש אומרים שיאמרו אחר אמירת לדוד ה', והטעם: לפי שברכו נתקן למאחרים לבוא לכן כל מה שאפשר לאחר אמירתו מאחרים .93

ומנהגינו: לומר ברכו אחר עלינו לשבח, והטעם: להראות שאמירת לדוד ה' היא הוספה מיוחדת .94

בסגולותיו

כל האומרו מר"ח אלול עד שמחת תורה מבטל אפי' גזרה קשה ביותר שיש על האדם .95

עוד בסגולותיו: ראוי לומר מזמור זה והוא סגולה לשמירה ולהצלחה ואפילו כל השנה יש חשיבות לאומרו .96

מקורות

.87 קצה המטה תקפא ס"ק טז. .88 הערה שעל פסקי סידור הרב. .89 מטה אפרים תקפא ס"ק ו. .90 מטה אפרים תקפא ס"ק ז, משנ"ב שם ס"ק ב. .91 חיי משה תקפא כ. .92 אלף המגן תקפא ו. .93 הגרח"ק בשם החזו"א הובא באורחות רבנו ח"ב ר"ה עמ' קסה. .94 דברי יוסף עמ' קפא בשם הגר"ש דבליצקי. .95 מובא בשם הארי ז"ל. .96 מורה באצבע לחיד"א לו, קצה המטה על מטה אפרים תקפא.

אמירת תהילים

אמירת תהילים: נוהגים בכל יום של ימי החול מראש חודש אלול ואילך לומר אחר התפילה עשרה מזמורי תהילים בציבור ,97

אמירה בציבור: אין המנהג לאומרם בציבור.

הטעם שאין מתחילים בר"ח: לפי שאין אומרים סליחות ותחנונים בר"ח ,98 ומכונים לגמור ספר התהילים ב' פעמים לפני ראש השנה והוא עולה בגימטריא "כפר" .99

ובעשרת ימי תשובה אומרים יותר מעשרה פרקים כדי לגמור כל התהילים פעם שלישית לפני יו"כ .100

סמך לדבר

ר"ת של המילים "ויאמרו לאמר אשירה לה'" 101 הם אלול לרמז שבחודש אלול יש להרבות באמירת פרקי תהילים שהם שירות ותשבחות לבורא עולם .102

אמירת היה"ר

ביה"ר שאומרים לפני אמירת תהילים ראוי לדלג תיבות "שבהם שבעים שנה", והטעם: לפי שהוא שפת יתר שאין נראה לתת קצבה לשנותיו דשמא מן השמים ירחמו עליו להאריך ימיו ויגיע לגבורות, וכיון שאין אומרים ספר שלם י"ל ביה"ר אחר התהילים "בזכות מזמורי תהילים שקראנו לפניך" .103

בדיקת המזוזה

אנשי מעשה נוהגים לבדוק את המזוזות בחודש אלול מדי שנה בשנה .104

מקורות

.97 משנ"ב תקפא, ס"ק יג. .98 משנ"ב תקפא ס"ק א בשם הפרי מגדים. .99 מטה אפרים תקפא ס"ק ח. .100 מטה אפרים תקפא ס"ק ח. .101 שמות טו, א. .102 ליקוטי מהרי"ח. .103מטה אפרים תקפא אלף למטה ס"ק י, משנ"ב ס"ק יג. .104 מטה אפרים, קיצור שולחן ערוך קכח ח.