אבלות בימי העומר

מנהגי אבילות

נוהגים מנהגי אבלות בין פסח לעצרת 220

הטעם: לפי שבימים אלו מתו י"ב אלף זוגות תלמידים של רבי עקיבא והסיבה שהם מתו לפי שלא נהגו כבוד זה בזה ומחמת הצער אנו נוהגים בימים אלו אבלות .221 טעם אחר: לפי שמשפט הרשעים בגיהינום י"ב חודש, רבי יוחנן בן נורי אומר 222 מן הפסח ועד העצרת שנאמר 223"מדי שבת בשבתו " .224

טעם אחר: לפי שימי אלו הם ימי דין והראיה שהעומר בא מהשעורים .225

זמן פטירתם

במדרש 226 מובא דפסקו למות ט"ו ימים קודם חג השבועות, שכתב שמתו עד פרוס העצרת, ופרוס הוא חצי חודש דהיינו ט"ו יום, ונמצא שמתו רק בשלושים וארבעה ימים ראשונים של הספירה [ולכן אסורים בנישואין ותספורת עד ל"ד בעומר].

בתוס' כתבו שמתו עד חג השבועות, אלא שמתו רק בימים שבהם אומרים תחנון, נמצא דמתו רק ל"ג יום מימי הספירה, וכנגד ל"ג יום אלו נוהגים מנהגי אבילות בל"ג ימים ראשונים של הספירה, אע"פ שימות האבילות היו מפוזרים תקנו להתאבל כמספר הימים בין פסח לעצרת, הימים שבהם לא מתו, הם שבעת ימי הפסח, שש שבתות, ושני ימי ר"ח , של אייר ושל סיון .227

מנהגים בקביעת ל"ג ימי האבלות

יש שנהגו: מר"ח אייר עד ג' ימי הגבלה ,228 יש שנהגו: מאחרי ר"ח אייר 229 עד ערב חג השבועות .230

יש שנהגו: מפסח עד ר"ח סיון ורק בל"ג התירו .231

מנהג א"י מתחילת ימי הפסח עד ל"ג בעומר

מנהג הספרדים עד ל"ד בעומר בבוקר, ולאחר ל"ד בעומר מותר גם נשואין .232

מקורות

.220 טור תצג, א. .221 שו"ע תצג, א. .222 עדיות פרק ב משנה י. .223 ישעיהו סו כג. .224 אשל

אברהם תצג, א, שבלי הלקט, ורבינו ירוחם. .225 מובא באשל אברהם שם בשם ספר אדם וחוה. .226מדרש שהובא בדרשת ר"י אבן שועיב דרש ליום א' דפסח הובא בב"י. .227 ב"י תצג בשם מהר"י בן שועיב דרשה ליום א דפסח, ביאור הלכה תצג ד"ה יש נוהגים. .228 מג"א תצג ס"ק ה משנ"ב שם ס"ק טו שכן המנהג בוילנא. .229 ב' אייר. .230 משנ"ב תצג ס"ק יד יט. .231 מנהג ירושלים, הגריש"א אבני ישפה. .232 שו"ע תצג ב.

והטעם: משום דסברי כדעת המדרש שמתו ל"ד ימים, ונוהגים אבילות ל"ג ימים שלמים ומקצת יום ל"ד , ומסתפרים בבוקר משום דמקצת היום ככולו אמרינן בבוקר ולא בערב. וכן אין מתחתנים בל"ג בעומר .233

עוד מנהגי אבילות

מנהג האר"י לאסור תספורת בכל ימי העומר אף בל"ג בעומר ואף אם נזדמן לו ברית ,234 ובאשל אברהם כתב הטעם: לפי שהם ימי דין. או דסברי דטעם אבלות האבלות הוא לפי שרבי יוחנן בן נורי אומר 235 שמשפט הרשעים הוא מן הפסח ועד העצרת.

נישואין

אין נושאים נשים בימים אלו ,236 והטעם: כיון שיש בזה שמחה גדולה .237

זמן האיסור יש שנהגו שלא לישא נשים בכל ימי הספירה עד חג השבועות, והמנהג בא "י עד ר "ח סיון חוץ מל "ג בעומר .238

הטעם שאסרו רק נישואים והתירו תספורת ושאר דיני אבילות משום גזרות תתנ"ו שהיו באשכנז בין פסח לעצרת, והחמירו רק בשמחה יתירה של נישואים 239. [עיין עוד באבלות אחרי ל"ג בעומר[

ועוד דסברי כתוס' דמתו מפסח ועד עצרת עם הפסקות באמצע ולכן החמירו כשיטת התוס' לענין נישואים אבל בתספורת לא החמירו .240

מנהג בני ספרד להתיר נישואין מל"ד בעומר.

אירוסין

מותר לארס בימי הספירה, ,241 והטעם: שמא יקדמנו אחר .242

סעודת אירוסין: מותר ,243 והטעם: שהרי גם סעודת הרשות מותר ורק לעשות סעודה בריקודים ומחולות נהגו איסור .244 שירה בסעודת אירוסין: לשיר מותר , והטעם: משום שנחשב קצת לסעודת מצווה .245

בר מצווה

מותר לעשות סעודת בר מצוה אע"פ שאינו נעשה בו ביום, ומיהו יש להימנע מריקודים ומחולות .246

מקורות

.233 שו"ת יביע אומר ח"ג סימן כו. .234 שער הכוונות דף פו, ופרי עץ חיים שער רב פז, שערי תשובה תצג ד. .235 עדיות פרק ב משנה י. .236 טושו"ע תצג, א. .237 טור תצג א. .238 ט"ז תצג ב. .239 ט"ז תצג ב. .240 סידור פסח כהלכתו פרק יב ג הערה 24. .241 טור תצג א. .242 מג"א תצג א, משנ"ב שם ס"ק ג, באר היטב תצג ס"ק ב. .243 משנ"ב שם ס"ק ג. .244 חק יעקב שם ס"ק ד משנ"ב שם. .245 הגרשז"א, הליכות שלמה פרק יא ה. .246 הגרשז"א, הליכות שלמה פרק יא ו.

תספורת

במקום הצורך כגון לצניעות או לרפואה או במקום מצווה מותר להסתפר.

זמנים שמותר להסתפר לפני ל"ג בעומר

חל ר "ח בשבת מותר להסתפר ביום שישי , והטעם: דכיון שיש תוספת שמחה משום שבת וראש חודש יש להתיר להסתפר ערב שבת מפני כבוד השבת .247

הנוהג כצוואת ר' יהודה החסיד

מי שנוהג שלאלהסתפר בר "ח משום צוואת ר ' יהודה החסיד כמבואר במשנ "ב 248גם ביום שישי שחל בו ראש חודש אייר לא יסתפר 249 אך אם אינו יודע אם נוהג כר' יהודה החסיד יכול להסתפר .250

ויש שכתבו דאף מי שנוהג כצואת ר' יהודה החסיד יכול להסתפר, והטעם: לפי שא"א להסתפר לפני ר"ח .251

ב. חל ל"ג בעומר ביום ראשון: נוהגים להסתפר ביום ו' שלפני שבת, והטעם: לכבוד שבת שכיון שאחרי השבת יסתפרו יש להקדים לערב שבת 252, ולא הותר אלא ביום שישי, ונראה דמותר ביום שישי בבוקר כמו בעל ברית בימי הספירה שמסתפר לכבוד הברית שחלה בשבת וכן כתב הפרי מגדים 253 שיכול להסתפר מהבוקר מפני כבוד השבת.

לבני ספרד כשחל ל"ד בשבת מותר להסתפר ביום ו' מפני כבוד השבת .254 מי שלא הסתפר בערב שבת אינו יכול לעשות כן במוצאי שבת, אלא ימתין עד יום ראשון ל"ג בעומר. והטעם: לפי שזמן אבלות הספירה עדיין לא נגמר, ויש לו לנהוג מקצת היום באבלות כיון שעכשיו לא שייך הטעם של כבוד שבת, וגם אין זה כבוד שבת שנשאר בשערותיו ומסתפר מיד לאחריה ולא חש לכבד את השבת בתספורת. ולמחמירים בכל השנים להתגלח בל"ד אין שום טעם להתיר להתגלח במוצאי שבת .255

בעל ברית

מי שהוא בעל ברית, או מל את בנו מותר להסתפר לכבוד הברית 256. וכן הסנדק , המוהל , ואבי הבן, אף שלא מוהל בעצמו .257

מקורות

.247 משנ"ב תצג ס"ק ה. .248 רס ס"ק ז . .249 הגריש"א, קונטרס דיני פסח וספירת העומר עמוד לא. .250 הגריש"א אוה"ל. .251 ספר בין פסח לשבועות עמוד רמו בשם אגרו"מ. .252 שו"ע תצג ס"ק ב. .253 א"א, ז. .254 שו "ע. .255 הגרשז"א, הליכות שלמה דבר הלכה יא לא. .256 שו"ע תצג, ב. .257 משנ"ב תצג ס"ק יב.