פרקי אבות

פרקי אבות 191

מנהג אמירת פרקי אבות ונהגו שלא לקבוע מדרש בין מנחה למעריב "אבל אומרים פרקי אבות בקיץ" .192

מנהג בני אשכנז: לקרוא בין פסח לראש השנה, פרקי אבות בשבת אחרי מנחה ,193 ומנהג הספרדים: לאומרם רק בשבתות שבין פסח לשבועות .194 ויש שנהגו לאומרם עד שבת שלפני י"ז, שבו היה זמן ירידת משה רבינו מן ההר עם לוחות הראשונות .195

סדר הלימוד: אומרים כל שבת פרק אחד עד שמסיימים כל ששת הפרקים בשבת שקודם חג השבועות, ומתחילים מחזור נוסף בן שש שבתות, ובפרשת פנחס מתחילים פעם שלישית, שבת שבה קוראים פרשת שופטים היא הראשונה במחזור זה, וכיון שאין בין פרשת שופטים לר"ה אלא רק ג' או ד' פרשיות בלבד כופלים בשבתות אלו ואומרים בהם שני פרקים ומסיימים בשבת שקודם ר"ה.

סימן לסדר אמירתם ממחזור השני: נפ"ש, נשא, פ נחס, שופטים שבאלה הפרשיות מתחילים שוב את מסכת אבות .196

הטעם שאומרים ד' פעמים: שכן משה רבינו לימד את התורה לישראל ד' פעמים .197

מהות פרקי אבות

פרקי אבות כולל ששה פרקים ממשנה ומברייתא, ה' פרקים ראשונים הם ממשניות מסדר נזיקין הפרק השישי הוא ברייתא שהוסיפו לה' הפרקים, והטעם שהוסיפו בריתא זו: לפי שברייתא זו עוסקת כמו מסכת אבות בדברי אגדה ועניני תלמוד תורה .198

הטעם בלימוד מסכת זו

לפי שזמן זה הוא זמן עונת לבלוב האילנות והפרדסים, והאדם עלול להימשך אחר היצר האומר לו לטייל בגנות ובפרדסים ולאכול את הפירות שכבר גדלו, לכן לומדים פרקי אבות כדי לעורר את לב האדם לבל ימשך אחר עצת היצר וישתדל לרדוף אחר המצוות והמעשים הטובים כדי שיזכה לעולם הבא ולגן עדן שהם מקום העונג באמיתי, ולא ילך שולל אחר הבלי העולם הזה שאין נשאר מהם כלום .199

מקורות

.191 לבוש תצג ד, אבודרהם סדר ימי העומר עמוד רמה, כל בו סוס"י מ. .192 שו"ע רצב ב. .193 מחזור ויטרי סימן קמא בשם ר' שלום שר גאון. .194 ארץ חיים ס' רצב. .195 חתם סופר שו"ע הלכותפסחס' תל. .196 מנהגי מהרי"ל. .197 ילקוט מעם לועז אבות משנה א. .198 פרש"י המיוחס לרמב"ם אבות ר"פ ו . .199 אבודרהם הובא בא"ר תצג טו.

טעם אחר: לפי שיש במסכת זו ה' פרקים, ועם התוספתא שהיא שנו חכמים בלשון המשנה הוי ששה, שכולם מדברים בדברי תורה ומוסר לקבל עלינו עול תורה ומצוות, וגם הפרק הראשון מדבר בשלשלת קבלת התורה מדור לדור ממשה רבינו, לכן אומרים אותם באלו ששה שבועות שהם מזמן גאולת מצרים עד יום מתן תורה .200

טעם אחר: לפי שבאותם הימים שבין פסח לשבועות מתחיל האדם לאכול ולשתות ולעסוק ברפואות כדי שיהיה בריא כל השנה, ורומזים לו כשם שאדם חש לתקן את גופו ובריאותו, כך יחוש לתקן את נפשו על ידי מצות ומעשים טובים שהם התרופה האמיתית לנפש שעל ידם יזכה לחיי העולם הבא .201

טעם אחר: לפי שבעצרת ניתנה התורה והלומד תורה צריך קודם לדעת את דרך לימודה ואיך התנהג בה אחר לימודה, לכן תקנו ללמוד מסכת אבות קודם עצרת כדי שיהיה לכל אחד מישראל מוכן לקבל את התורה בלב שלם ולהתנהג בה כדת וכשורה .202

טעם אחר:לפי שבראשית הקיץ נודע ומתברר אם השנה היא מבורכת או חלילה אינה מבורכת, ולכן אם השנה מבורכת יש להודות לה' כי טוב ושלא לכפור בטובתו יתברך, אך אם אין הברכה שרויה יכנע וישוב אל אלוהיו וירחמהו .203

טעם אחר: לפי שזה זמן תענוגות בני אדם לזאת תקנו לומר דברי מוסר ויראת ה' להשיב לב האדם לעבודת הבורא יתברך .204

טעם אחר: כדי למשוך את לבו של אדם לתשובה בימים אלו ולטהרו מטומאת העבירות כפי שנטהרו ישראל בצאתם ממצרים בתקופה זו [מפסח ועד עצרת] מטומאת עבודה זרה .205

טעם אחר: ימי הספירה הם ימי דין, כי בהם מתו תלמידי רבי עקיבא, ולכן ראוי לו לאדם לרעוד בימים אלה. ומפני שלב האדם שבור באותם הימים, אם יקרא דברי מוסר יכנסו הדברים בלבו אז יותר מאשר בשאר הימים .206

הטעם שאומרים זאת בשבת

לפי שהעם בטילים ממלאכתם וראוי שיעסקו בדברי מוסר המקרבים את ליבם לאביהם שבשמים .207

מקורות

.200 לבוש תצג ד. .201 מדרש שמואל בהקדמה מעם לועז ויקרא עמוד רעז. .202 מדרש שמואל בהקדמה שכן מצא כתוב. .203 מדרש שמואל. .204 או"ח סימן רצב ס"ק ה הובא בכף החיים שם ס"ק כב. .205 ילקוט מעם לועז שם. .206 מדרש שמואל בהקדמתו. .207 כה"ח תקנג יז.

הטעם שבין מנחה למעריב

לפי שעמי הארץ נאספים לקרוא בתורה במנחה, ומשמיעים להם מידות תרומיות השנויות במסכת זו 208, וכן כתב גם במנהגים דבי מהר"ם מרוטנבורג, משום יושבי קרנות כדי להשמיע לעם ולקרבן לתורה.

טעם אחר:פני כבודו של משה שנפטר בשעת מנחה לקיים מה שנאמר נשיא שמתמ כל המדרשות בטלין, ולכן נהגו לומר פרקי אבות משה קיבל תורה מסיני לספר בכבודו ובשבחו .209

משנת "כל ישראל"

לפני אמירת כל פרק מפרקי אבות אומרים משנת "כל ישראל יש להם חלק" .210 והטעם: כדי להפיס דעתם של עמי הארצות, שלא יתייאשו בקוראם את המסכת בחושבם שלא יזכו לחיי העולם הבא עד שיקיימו כל הנאמר בה .211 טעם אחר:לפי שכל פעולה שיפעל האדם יש לו לידע תחילה מה תכלית העבודה שעושה בה, ולכן תקנו לומר כל ישראל לפי שתכלית אמירת פרקי אבות הוא השגת החיים הניצחים שהם חיי עולם הבא ואומר שכל איש אשר בשם ישראל יקרא לא יהיה מן הנמנע ממנו השגת העולם הבא וזה שאומרים "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא " .212

הטעם שנקראת מסכת אבות בשם זה

לפי שנסדרו בה דברי אבות הראשונים שקיבלו את התורה זה מזה משה ליהושע עד אנשי כנסת הגדולה, ושמאי והלל רבן יוחנן בן זכאי ותלמידו להודיענו איך היו מעשיהם נכונים והיו מזהרים לאנשי דורם ומדרכים אותם בדרך ישרה .213 טעם אחר: לפי שחכמינו ז"ל נקראהו אבות שעל ידי דברי התוכחות שהם מוכיחים לאדם מביאים אותו לחיי העולם הבא, וכל המביא את חבריו לידי עולם הבא נחשב כאילו ילדו שנאמר 214 "ואלה תולדות אהרן ומשה", ונאמר "ואלה שמות בני אהרון" 215 לומר לך אהרון ילד ומשה לימד לפיכך נקראו על שמו וכיון שבמסכת זו כתובים כל דברי המוסר והתוכחות שאם אדם מקימם זוכה לעולם הבא קראו חכמים את המסכת אבות .216

טעם אחר: לפי שאמרו חז"ל שכל הדברים המפורשים בתורה נקראו אבות ורצה התנא להשמיענו שכל המוסרים והעצות שאומרים לנו התנאים במסכת זו ומשמשים כאן פינה

מקורות

.208 מחזור ויטרי. .209 רב סעדיה גאון בסידרו, שבלי הלקט. .210 כל בו סימן מ, מטה משה תפו. .211 מטה משה תפו בשם הכל בו סימן מ. .212 עיין מטה משה תפו. .213 רש"י בפירוש הנדפס בגמרא לסוף פרק קנין תורה. .214 במדבר ג, א. .215 שם ב. .216 תוי"ט.

לשאר דברי חכמהומוסר מפורשים הם מהתורה שכל מאמר ומאמר יש לו מקור נאמן בתורה .217

"רבי חנניא בן עקשיא" 218

בסיום לימוד פרקי אבות מסיימים כל פרק במאמרו של רבי חנניא בן עקשיא "רצה הקב"ה", והטעם: לפי שיש בו סיום נאה ומכיון שאין אומרים קדיש על המשנה אלא על אגדה נהגו לומר סיום זה .219

מקורות

.217 הגר"א. .218 מכות כג, ב. .219 רש"י אבות פרק ו.