בדינים המצויים בספירת העומר

טעם אחר: על פי הרמב"ן 146 שכתב שימים אלו הם דוגמת חול המועד כי חג השבועות הוא דוגמת שמיני עצרת דחג הפסח ולזכר זה עשו חכמים לאיסור מלאכה בלילה .147

טעם אחר: עשו הכר להימנע ממלאכה בזמן הספירה ומתוך כך זוכרים ונותנים לב לקיים מצות ספירה העומר .148

טעם אחר: זכר לקצירת העומר כשם שקצירת העומר היתה באסיפת עם ששבתו ממלאכה ובאו בתחילת ליל ששה עשר בניסן לעמוד על הקצירה כדי לפרסם הנס, דומה לזה אנו עושים בכל לילה מימי הספירה שמתבטלים ממלאכתם ובאים לספירת העומר .149

באלו מלאכות נהגו איסור

הנשים שמנהגן לא לעשות מלאכה משקיעת החמה והילך איסור מלאכה רק בדבר שיש בו שיהוי זמן, כגון תפירה בגדים וכו' אבל שטיפת כלים וקיפול כביסה וכדומה מותר 150 והוסיף בדבר הלכה 151 ואף ראוי שיעסקו במלאכות המותרות לפי שהבטלה מביאה לידי שעמום.

לדינא: כתב החק יעקב 152 ולא ראיתי שנזהרים בזה לא אנשים ולא הנשים. בבית הגרשז"א לא נמנעו הנשים מעשיית מלאכה כלל .153

בדינים המצויים בספירת העומר 154 שואל את חברו

השואל את חברו בין השמשות וכל שכן אחר צאת הכוכבים כמה ימי הספירה בזה הלילה, יאמר לו אתמול היה כך וכך, והטעם: משום שאם יאמר לו היום כך וכך שוב אינו יכול לחזור ולמנות עם ברכה .155

עוד עצה שיכון בפירוש שלא לצאת בזה ידי הספירה .156

עצה נוספתשלא יאמר לו היום ,157 והטעם: משום שעיקר מצות הספירה היא שיאמר היום ומבואר בשו"ע הרב 158 כיון שאמר כך וכל ימים הרי לא ספר את עצם היום הזה שהוא עומד בו והתורה אמרה "תספרו חמישים יום" דהיינו שתספרו היום עצמו שיאמר היום כך וכך.

מקורות

.146 ויקרא כג לו. .147 יעב"ץ בספרו מור וקציעה. .148 מור וקציעה תצג. .149 שו"ת מהר"ש לבית הלוי ס ו . .150 הגרשז"א, בהליכות שלמה ספירת העומר פרק יא יג. .151 שם יט . .152 תצג ס"ק יב. .153 הליכות שלמה ספירת העומר פרק יא אורחות הלכה הערה 50. .154 טושו"ע תפט. .155 שו"ע תפט ד, משנ"ב שם ס"ק יט. .156 משנ"ב שם ס"ק יט. .157ע "פ המשנ "ב שם ס"ק כ. .158 תפו סעיף ז.

ואם שאלו כשהגיע לשבועות יאמר היום כך וכך בלי שיאמר מנין השבועות, וחוזר וסופר עם ברכה .159

קודם בין השמשות שרי לומר המנין, והטעם: משום שאינו זמן ספירה .160

שכח ולא ספר בלילה

יספור ביום בלי ברכה ,161 והטעם שסופר ביום: כדעת הרבה פוסקים שסוברים דבדיעבד הספירה ביום עולה למנין ספירה ,162 והטעם שסופר בלא ברכה: משום שיש לחוש לסוברים שאין זמן ספירה אלא בלילה וכשמברך ביום הוי ברכה לבטלה, ומכאן והילך מברך עם ברכה דלא הוי כדילג יום אחד .163

שכח לברך באחד מהימים

סופר בשאר הימים בלי ברכה 164 וה"ה נודע לו שאתמול טעה במנין וספר ספירה אחרת דינו שסופר מכאן והילך בלא ברכה .165 והטעם שסופר, דסוברים כדעת הרבה פוסקים דאין ספירת הימים מעכבים זה את זה וכל יומא ויומא הוי מצווה בפני עצמה .166

והטעם שסופר בלא ברכה, לפי שחוששים לסוברים שספירת העומר "שבע שבתות תמימות" בעינן וליכא, דחסר יומא.ולדינא , נכון הדבר שישמע הברכה מהש"ץ או מאחד המתפללים ויענה אמן בכוונה שיצא ידי חובתו עימהם .167

מסופק אם דלג יום אחד

דינו שסופר בשאר הימים עם ברכה ,168 והטעם: לפי דהוי ספק ספיקא ספק אם שכח או לא שכח, ואם תרצה לומר ששכח דילמא הדין כפוסקים שסוברים דכל יום הוא מצווה בפני עצמו .169

טעה בימים ולא טעה בשבועות או שטעה בשבועות ולא טעה בימים לכתחילה צריך לחזור ולברך שוב באותו היום עם ברכה, ואף אם אינו חזר ובירך ממשיך לספור שאר הימים עם ברכה .170

טעות במספר הימים

טעה בספירה ואמר במקום ארבעה חמשה, דינו: אם נזכר מיד יכול לתקן ולספור מיד , ומהו נזכר מיד, דעת הגר"ז כל עוד עוסק בעניןהספירה ולא הפסיק בדבר אחר, ודעת המשנ"ב דווקא בתוכ"ד, ואם הפסיק בדיבור הפסיד הברכה וחוזר וסופר שוב .171

מקורות

.159 משנ"ב תפט ס"ק כב. .160 שו"ע תפט ד. .161שו"ע תפט ז . .162 משנ"ב שם ס"ק לג. .163 משנ"ב תפט ס"ק לב. .164שו"ע תפט ח . .165 משנ"ב תפט ס"ק לד. .166 משנ"ב תפט ס"ק לו. .167 משנ"ב תפט ס"ק לז. .168שו"ע תפט ח . .169 משנ"ב תפט ס"ק לח. .170 משנ"ב תפט ס"ק לח. .171משנ "ב תפט ס"ק לב.

לא יודע המנין

אם לא יודע חשבון הספירה ופתח על דעת שישמע מחבריו ושתק עד ששמע מחבריו וסיים כמהו יצא ידי חובה, והטעם: משום דאיכה סיום ופתיחה .172

פתח אדעתה דארבעה והיום חמשה

פתח ואמר "ברוך אתה" על דעת ארבעה והוא סבור שהם ארבע, ונזכר וסיים חמשה והם חמשה אינו חוזר ומברך ,173 והטעם: דמ"מ ספר כדין .174

ספר הספירה כהוגן וסבר שטעה

אם כשסבר שטעה חזר בו תוך כדי דיבור וספר שלא כהוגן, דינו מסתבר שיצא ידי חובה בספירה ראשונה, והטעם: לפי שהחזרה היתה בטעות .175

איחר זמן תפילת ערבית והגיע שהציבור מתחילים לספור ולא ימצא אחר כך ציבור אף דלכתחילה בעינן להקדים תפילת ערבית לספירת העומר מדין תדיר ושאינו תדיר מ"מ נראה שיספור עם הציבור ואחר כך יתפלל , והטעם: לפי שספירה ברוב עם עדיף מתדיר .176

אמר ארבעים חסר אחד

אמר ארבעים חסר אחד יצא לפי שמצאנו במניין שמונים כן בתורה לגבי מלקות ודווקא חסר אחד אבל ארבעים חסר שתים לא יצא ידי חובה .177

אמר "היום יום אחרון"

אם ביום האחרון של ספירת העומר אמר "יום אחרון לעומר" לא יצא, והטעם:לפי שאין ניכר בדיבורו מספר היום שהרי לא אמר מנין הספירה .178

ששה ועוד שלוש

אמר ששה ימים ועוד שלוש נראה דלא יצא ידי חובה, והטעם: לפי שלא אמר מנין של הספירה בפירוש .179

יודע שיפסיד יום או ימים

גם אם יודע שבודאי יפסיד יום צריך לספור ,180 והטעם דאין חשש למכניס עצמו לברכה לבטלה לסוברים דאם חסר יום אחד נחשב כל הברכות כברכות לבטלה, לפי שהיום עושה מה שמוטל עליו .181

מקורות

.172 שו"ע תפט ו. .173 שו"ע תפט ו. .174 משנ"ב תפט ס"ק לב. .175 הגרשז"א, בהליכות שלמה ספירת העומר פרק יא ה דבר הלכה ז. .176 מנחת יצחק. .177 משנ"ב תפט ס"ק יא. .178 הגריש"א סידור פסח כהלכתו ח"ב פרק יא הערה כא, שו"ת פרי יצחק סימן י. .179 הגרשז"א, בהליכות שלמה ספירת העומר פרק יא ד . .180 הגרשז"א, בהליכות שלמה ספירת העומר פרק יא, ט. .181 דבר הלכה שם יג.