מנהג אכילת מאכלי חלב

"ונוהגין בכל מקום לאכול מאכלי חלב ביום הראשון של שבועות". 839

הטעם למנהג לאכול מאכלי חלב

א . בדומה לשתי תבשילים בפסח שאחד זכר לפסח ואחד זכר לחגיגה, כך בשבועות אוכלים מאכל חלב ואחר כך מאכל בשר .840

הטעם שלא תקנו חז"ל בשבועות לקחת ב' תבשילים כמו שתקנו בליל פסח לקחת זרוע וביצה, משום ששתי הלחם לא היה מאכל אלא לכהנים ולפנים מן הקלעים ולא היה ניכר גם בזמן הבית בכל בתי ישראל לכן לא נהגו לעשות זכר לדבר שלא היה ניכר בבתים גם בזמן הבית עכ"פ יש ללמוד משום דטוב לנהוג כן .841 ב. לפי שכשהיוישראל בהר סיני נצטוו על המצוות , ולא היה להם מה לאכול לפי שהכלים היו אסורים וגם לשחוט לוקח כמה ימים עד שימצאו את כל מה שנדרש לכך, בדיקת סכין ואחר השחיטה לנקר ולמלוח הבשר ועוד הלכות, ולכן אכלו רק חלב ולזכר זה אנו אוכלים מאכלי חלב .842

ג. דאיתא בזוהר 843 שאותן ז' שבועות היו להם לישראל ז' נקיים דוגמת אשה המטהרת מנדתה , וידוע שהדם נעכר ונעשה חלב 844 והיינו מדין לרחמים ומנהג אבותינו תורה היא .845

ד. מסמיכת הפרשיות בתורה אנו מוצאים את חג השבועות ליד איסור בשר וחלב דכתיב 846 "ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה' אלהיך" פסוק המדבר בחג הביכורים, כתוב באותו פסוק "לא תבשל גדי בחלב אימו" וכדי להראות שביום טוב שאוכלים בשר וכל מעדנים אנו מקיימים את הלאו הזה ונזהרים בהפרדה גמורה בין חלב לבשר .847

ה. דאיתא במדרש שמונה שמות יש לו להר סיני ואחד מהם הר גבנונים מלשון נקי כגבינה על כן אוכלים גבינה בשבועות על שם ההר שקיבלנו את התורה עליו .848 ו. לפי שהתורה אוהבת שפלות ולכן בימי קדמונים היו לומדים על הארץ ומאכלי חלב הם מאכלי קטנות כמו שדרשו חז"ל את הפסוק במשלי 849 "ודי חלב עיזים ללחמך" ביאור דילו לאדם שיתפרנס מחלב גדיים וטלאים שבתוך ביתו, ומבאר רש"י די לך בחלבם ולא תשחט ותאכלם .850

מקורות

.839 שו"ע תצד ג. .840 טושו"ע תצד, ב. .841 אגרות משה או"ח ח"א קט. .842 משנ"ב תצד ס"ק יב. .843 ויקרא צז, ב. .844 בכורות ו, ב. .845מג"א תצד ו . .846 שמות כג, יט. .847 מטעמים בשם השל"ה. .848 ר' שמשון מאסטריפאליע בספרו דן ידין מאמר יב כא, לוח דבר יום ביום סיון. .849 כז, כז . .850 טעמי המנהגים תרכה.

ז . על פי הגמ' 851 שמקשה חלב מנין שמותר לאכול הרי הוא אבר מן החי, ומתרצת כדכתיב 852 "ארץבת ז חלב ודבש", ולפי "ז קודם מתן תורה היה איסור אכילת חלב מדין אבר מן החי שהם חלק מז' מצוות בני נח ורק אחר מתן תורה הותר להם אכילת חלב ולכן אנו אוכלים מאכלי חלב בחג השבועות להראות שרק על ידי התורה הותר חלב לאכילה .853

ח . הגימטרייא של המילה חלב היא 40. ולכן אנו אוכלים מאכלי חלב בשבועות לזכר ארבעים הימים שבהם שהה משה על הר סיני ולמד את התורה כולה [משה רבינו שהה מ' יום נוספים על הר סיני בתפילה למחילה על חטא העגל, ובפעם השלישית עוד מ' יום עד ששב עם הלוחות השניים[, .854

ט. כיון שביום זה נמשה משה מן המים כדאיתא 855 שנולד בז' אדר ושלושה חודשים היה ביאור ואותו היום משתה אותו בת פרעה ולא רצה לינק מחלב נכרית לפי שאמר פה שעתיד לדבר עם הקב"ה יגע בנכרית עד שבאה אמו והניקה אותו ולכבודו של משה אוכלים מאכלי חלב .856

ואולי אפשר להוסיף בזה שרמוז כאן שבשביל לזכות בתורה בשלמות צריך להיזהר ממאכלות אסורות המטמטמות את נפשו של אדם כמו שמשה רבינו נזהר בזה. י . בתורה ישנו תרי"ג מצות, רמ"ח מצות עשה כנגד רמ"ח אברים של אדם, ושס"ה מצוות לא תעשה כנגד שס"ה ימים שבתורה, כנגד כל יום יש מצוות לא תעשה אחרת צא וחשוב ותמצא שמצות לא תעשה של בשר וחלב חלה ביום השבועות. כמו כן מצוה קי"ג במנין המצות שבספר החינוך היא שלא לאכול בשר וחלב מצווה זו היא מצות הס"ו במנין מצות לא תעשה ומקבילה ליו"ט שני של שבועות, החל ביום הס"ו מר"ח ניסן שהוא ראש חודשים ראשון לחודשי השנה שממנו מתחילים לספור ספירת הימים והחודשים .857

יא . בדרך רמז דכתיב 858 "וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבועותיכם" "חדשה לה'ב שבועותיכם" ר"ת "חלב" .859

יב. טבעו של חלב שהוא מתקיים ואינו מתקלקל רק בכלים שפלים ככלי חרס, בכלי כסףאו זהב הוא יחמיץ מיד, וזהו שמרמז לנו באכילת חלב שגם התורה אינה מתקיימת אלא אצל היהודים שחיים בפשטות ובבני עניים .860

יג.על פי המדרש 861 בשעה שהמלאכים באואלאברהם עשה לפניהם חמאת חלב ובן בקר והם אכלו בשר וחלב, וכשרצה משה לקבל את התורה אמרו המלאכים לקב"ה

מקורות

.851 בכורות ו , ב. .852שמות ג , ח . .853 טעמי המנהגים תרכב. .854 לב דוד מהרב החיד"א. .855 סוטה יב, ב. .856 ספר מטעמים דף ל. .857 ר' חיים ויטל, ספר עצרת. .858במדבר כח , כו . .859 הגהות מוהר"א אזולאי תצד ב. .860 זיו המנהגים. .861 תהילים ח, ב.

"תנה הודך על השמים" אמר להם הקב"ה הרי אכלתם בשר וחלב אצל אברהם ואיך תקבלו את התורה שאוסרת אכילה כזאת, ולכן אנו אוכלים מאכלי חלב ובשר ונזהרים לא לערבב זה בזה כדי לומר שבזכות מצווה זו קיבלנו את התורה .862 יד. לפי שגמרו לספור ספירת העומר, ואמרו חכמים שיש לעשות סעודה לגומרה של מצווה 863, על כן עושים סעודה עם מאכלי חלב, שכן עם יעשה סעודה עם בשר אין בזה היכר שעושה לשם גומרה של מצווה אלא לשם יו"ט על כן עושים סעודה זו במאכלי חלב .864

טו. לפי שביום מתן תורה נעשה עם ישראל כבריה חדשה ונהפכו להיות כקטן שנולד ע"כ היו זקוקים למאכלי חלב שהוא מאכל ורפואה לילדים ותינוקת .865 טז. מיד שקיבלו עם ישראל את התורה נעשו תשושי כוח מפני שהתורה מתשת כוחו של אדם וע"כ אכלו מאכלי חלב שהוא רפואה ומחזירה כוחו של אדם לקדמותו .866

זמן האכילה

מצאנו כמה מנהגים לגבי זמן אכילת מאכלי חלב

יש הנוהגים לאכול בסעודת ליל החג, וכן נהג בעל הקה"י ,867

יש שנהגו לעשות קידוש חלבי בבוקר ואחר כך סעודה בשרית ,868 יש שנהגו לאכול בסעודה בבוקר.

ומיהו לעשות שתי סעודות חלבי אין ראוי, כיון שיש מצווה לאכול בשר ויין .869

הטעם לנוהגים לאכול סעודה חלבית בלילה

כיון שנוהגים להיות ערים בליל שבועות ואכילת בשר מכבידה על האדם ומעיפת אותו , על כן אוכלים מאכלים קלים של חלב .870

טעם אחר: כיון שיש ענין לאכול מאכלי חלב, ויש מצווה לאכול בשר ביו"ט, עדיף לאכול מאכלי חלב בלילה שאז יש פחות חיוב שמחה ואת הבשר ביום שאז עיקר חיוב השמחה .871

סמך לאכילת מאכלי חלב בלילה: כתב בספר משנת יעקב על פי מה שכתב שהטעם

באכילת מאכלי חלב לפי שצריך לעשות סעודה לגמרה של מצווה, וא"כ צריך לעשות סעודה לגמרה של מצוות ספירת העומר, ואם יעשה בבשר ויין אין היכר בדבר שעושה

מקורות

.862 באר היטב תצד ח. .863 שו"ע תרס"ט בהג"ה מדברי הטור. .864 מדרש פנחס אות נ הו"ד במשנת יעקב. .865 ספר עצרת. .866 לב דוד מהרב החיד"א. .867 אורחות רבינו ח"ב עמוד צח אות ג. .868 דרכי תשובה סימן פ"ט ס"ק יט. .869 הגריש"א לקנות חכמה 4 עמוד 2. .870 שערי ימי הפסח פרק ד. .871 שם.

הסעודה לגומרה של מצווה ולכן אוכלים מאכלי חלב, ומפני שסעודת מאכלי חלב באה בשביל גמרה של מצווה צריך לעשותה בלילה שזה זמן גמר המצווה. הטעם לנוהגים לעשות קידוש חלבי ואחר כך סעודה בשרית לצאת ידי כל הדעות, כדברי המג"א 872 שאומר שעיקר שמחת יו"ט נוהגת בלילה, ולדעות שאין שמחה אלא בבשר ויין וצריך לאכול בשר גם בסעודת היום .873 הטעם לנוהגים לאכול סעודה חלבית ביום

לטעם של המשנ"ב לקמן לפי שבלילה עדיין לא נאסר עליהם אכילת חלב אלא ביום. וכן לטעם של הרמ "א זכר לשתי הלחם, שתי הלחם הקרבתם ביום היא .874

אכילת דבש

יש שנהגו לאכול דבש בחג השבועות 875, והטעם: לפי שהתורה נמשלה לדבש דכתיב 876 "דבש וחלב תחת לשונך" .877

אכילת מצה

יש הנוהגים לאכול מצה ביום זה, והטעם: רמז לדבר כיון שחג השבועות נקרא עצרת וכשם שעצרתשל סוכות הוא סיומה של חג הסוכות , כך עצרת היא סיומה של חג הפסח .878

ב ' לחמים

צריך להביא שתי לחם על השולחן כי השולחן הוא כמזבח ויש בזה זכרון לשתי הלחם שהיה קרב במקדש בחג זה .879

אכילת לחם ארוך בעל ד' ראשים

יש הנוהגים לעשות לחם ארוך בעל ד' ראשים,, והטעם: זכר לשתי הלחם שקרב בעצרת, טעם אחר: מפני מזל תאומים שהוא מזלו של חודש סיוון .880 ועוד לפי שהתורה נקראת לחם שנאמר 881"אכלו בלחמי" ונאמר "ארוכה מארץ מידה " לכן אופים לחם ארוך לרמוז שהתורה היא ארוכה, ועושים ד' ראשים כנגד פשט, רמז, דרוש, וסוד, שיש בתורה .882

עליה לרגל לכותל המערבי

לפי שחג השבועות הוא אחד משלושת הרגלים, בהם היה עם ישראל עולה לירושלים, אל בית המקדש ומתכנס יחד לחגוג וללמוד.

מקורות

.872 תקמו ב. .873 דרכי תשובה פ"ט ס"ק יט. .874 שערי ימי הפסח שער יב. .875 כל בו סימן נב. .876 שיר השירים ד, יא. .877 כל בו סימן נב, משנ"ב תצד ס"ק יג. .878 החיד"א בספרו לב דוד הגהותיו של רבי דוד הסבעוני לסידור התפילה של רבינו מימון ז"ל. .879 שו"ע תצד,ב. .880כל בו סימן נב, חק יעקב תצה ט. .881 משלי ט ח. .882לב דוד לחיד "א לא.

זילוף טיפות מים או מי השושנים

בשו"ת ברכת יהודה 883, כתב בכמה מערי מרוקו היו נוהגים בחג השבועות לזלף מעט טיפות מים איש על רעהו. וכתב בספר היכל הקודש 884, שהטעם לדבר זכר לטל של תחיה שהוריד הקב"ה על ישראל בשעת מתן תורה אחר שפרחה נשמתם. ובספר נוהג בחכמה כתב, שהיו נוהגים כן בשעת המנחה כשקוראים את האזהרות, וכל אחד מהקהל היה קורא קטע, ומי שנפל בחלקו לקרוא את הקטע האחרון היו מזלפים עליו טיפות מים, מאחר והתורה נמשלה למים, שנאמר "הוי כל צמא לכו למים". ולרמוז גם כן על מדת הענווה, שכמו שהמים עוזבים מקום גבוה ויורדים למקום נמוך, כך התורה מתקיימת בנמוכי הרוח ובמי שדעתו שפלה עליו

יש שכתבו בדומה על המנהג שמצוי בקרב בני עדות המזרח שנוהגים לזלף מי שושנים על המתפללים בחג השבועות ע"פ הגמרא 885 שבשעה שבני ישראל קיבלו את התורה ושמעו מפי הגבורה את הדיבור הראשון "אנכי ה'" יצאה נשמתן הריד הקב"ה טל שעתיד להחיות בו המתים והחיה אותם זכר לאותו הטל שירד בזמן קבלת התורה מזלפים בחג השבעות מי שושנים .886

הכנסת ס"ת בשבועות

במעלת הכנסת ספר תורה לבית הכנסת בחג השבועות: הנותן ספר תורה חדש בעצרת כאילו הקריב מנחה חדשה לה' בזמנה .887

מקורות

.883 ח"ג סימן כה. .884 מלפני 450 שנה. .885 שבת פח, ב. .886 זיו המנהגים עמוד קח. .887חיד"א בברכי יוסף או"ח סו"ס תצד בשם עוללות אפרים סימן קס.