מנהגי החג

כתב האר"י שכל מי שנעור בלילה זה כלל ועיקר ועוסק בתורה מובטח לו שישלים שנתו, ולא יארע לו שום נזק .766

נהגו להיות ערים כל הלילה ולעסוק בתורה .767

איתא בזוהר 768 חסידים הראשונים היו נעורים כל הלילה ועוסקים בתורה וכבר נהגו רוב הלומדים לעשות כן. והטעם: לפי שבני ישראל ישנו כל הלילה של מתן תורה והי צריך להעירם כדאיתא במדרש שיר השירים רבה 769 ובזה שאנו ערים אנו מתקנים זאת .770

תיקון ליל שבועות

הזוהר החדש כתב 771 שבלילה קדוש זה זוכים בלימוד תורה לנביאים לכתובים, והאריז"ל תקן את סדר תיקון ליל שבועות בצירוף משניות בכל מסכת משנה ראשונה ומשנה אחרונה, לימוד זה נחשב לפני הקב"ה כאילו למד את כל התורה כולה, תורה שבכתב ותורה שבעל פה בהיותו טועם מכל ספר וספר מעט מהתחלה ומעט מהסוף .772 מנהג הספרדים: שאין קוראים משניות בליל שבועות והסדר לפי הזוהר הוא קטעים מכל פרשה תחילה וסוף, נביאים כתובים, מגילת רות, תרי"ג מצות, ולפי סברת הרמב"ם: מדרש ואדרא רבה.

לימוד בעשרה: וטוב לקבוע לימוד זה בעשרה, והטעם: דכל ביה עשרה שכינתא שריא .773 מנהג הישיבות: נהגו ללמוד תורה בעיון כיתר סדרי הישיבה ולא לומר את התיקון וכן מובא בחק יעקב 774 שנהגו בבית חמיו ללמוד תורה שבעל פה בעיון ואילו התיקון נועד לדעתו רק לעמי ארצות שאינם יכולים ללמוד גמרא כהלכתה .775 ומיהו יש מגאוני ארץ 776 שהיו קוראים את התיקון, והטעם: לפי שענין לימודו גבוה מאוד על פי הסוד.

אמירת תהילים בליל שבועות

יש הנוהגים לומר את כל ספר התהילים בליל שבועות, והטעם: לפי שדוד המלך חיברו, והוא נפטר בחג השבועות, ואז יעלו לרצון ביותר אמירת תהילותיו .777

מקורות

.766 אליה זוטא תצד ג, משנ"ב תצד ס"ק א. .767 מג"א תצ"ד א, משנ"ב תצד ס"ק א. .768 בראשית ח, א, ויקרא צז. .769 פרשה א אות נו, פרקי דר"א פרק מא. .770 מגן אברהם תצד ג, משנ"ב שם ס"ק א. .771 פרשת אמור דף צח. .772 דרך פיקודיך. .773 לב דוד לחיד"א ס"ל א. .774 תצא א. .775מקראי קודש פסח ח"ג סימן לד. .776 וביניהם הגר"א, החת"ס במנהגי חת"ס, החיד"א, השל"ה, מרן קהילות יעקב, הגרשז"א. .777 ברכי יוסף או"ח סימן תצד.