ברכת כהנים

קדושה: "אדיר אדירנו"

במוסף ביו"ט מוסיפים "אדיר אדירנו", והטעם שמוסיפים תפילה זו ביו"ט: לפי שתפילה זו היא תפילה על המשיח שיבוא לגאלינו ואז "יהיה ה' למלך על כך הארץ", והטעם שאין אומרים זאת בכל שבת: לפי דקיימא לן שאין משיח בא בשבת .740 טעם אחר: לפי שהקב"ה נקרא אדיר ומים גם נקראו אדירים 741 ובחג נידונים על המים 742 וגם בפסח ובעצרת נידונים על פירות האילן והתבואה שזקוקים למים .743

"ומפני חטאינו"

הטעם שדווקא ברגלים שהם זמן שמחתנו מדגישים שגלינו מפני החטאים לפי שאנו רוצים לבקש שיבנה הבית כבתחילה ומוכחים אנו לפרש מדוע חרב וכעת שבנו [בתשובה] ומבקשים שיבנהו כבתחילה .744

ניגון "בנה ביתך"

נהגו לנגן תיבות אלו בניגון של "אלי ציון", והטעם: לפי שמתפללים בעד בנין בית המקדש ודבר זה מעורר בנו רגשי אבלות .745

ברכת כהנים תפילת "ותערב"

תפילה זו יסודה במה שאמרו חז"ל 746 תפילות כנגד קרבנות תקנו ואנו מבקשים מהקב"ה שתפילותיו יעלו לרצון לפניו כעולה וכקרבן.

מקור אמירתו

בחו"ל שהכהנים עולים לדוכן רק ביו"ט אומרים ותערב, ובא"י אע"פ שעולים לדוכן בכל יום ואין סיבה מיוחדת לומר ותערב, מ"מ ביו"ט לא שינו מנהג חז"ל ואומרים במוסף .747 טעם אמירתו

כדי שיהיה שהות לכל הכהנים [לפחות ביום שבו עולים לדוכן בין בא"י ובין בחו"ל] להגיע לדוכן בעיתו ובזמנו עד סוף ברכת העבודה .748

סיום הברכה: נוסח ספרד מסיימים "שאותך לבדך ביראה נעבוד", ונוסח אשכנז[כ מנהג הגר"א[ מסיימים "המחזיר שכינתו לציון", והטעם: משום שאין לשנות נוסח התפילה .749 כשאין כהנים שעולים למוסף אין אומרים "ותערב" .750

מקורות

.740 לבוש תפט. .741 מנחות נג א. .742 ר"ה טז, א. .743 הגרח"ק בסידור תפילה למשה מוסף לג' רגלים. .744 הגרח"ק סידור תפילה למשה מוסף לג' רגלים. .745 ספר נפש הרב. .746 ברכות כו, ב. .747 שערי ימי הפסח פרק א לב. .748 והרים הכהן או"ח ס"ג. .749 הגהות שער הרחמים. .750משנ "ב קכח ס"ק קעג בסופו.

הטעם שאומרים ותערב רק ביו"ט: לפי שתפילה זו נתקנה בחו"ל שאין ברכת כהנים רק ברגל ולפי שבזמן הבית היה ברכת כהנים בשעת הקרבת הקרבן כדתנן 751 אנו מבקשים שתערב עתירתנו כעולה וכקרבן .752

נשיאת כפים בחו"ל

בני חו"ל נהגו לישא כפים רק בימים טובים, והטעם: משום שאז שרויים בשמחת יו"ט וכתיב 753 "וטוב עין הוא יבורך" משא"כ בשאר ימות השבוע, והטעם שבתפילת מוסף: לפי שאז יוצאים מבית הכנסת וישמחו בשמחת יו"ט .754

"יהי רצון " בברכת כהנים

בברכת כהנים לפני שאומרים הכהנים "שלום", הכהנים מנגנים והציבור אומרים "רבונו של עולם" שמובא בסידורים, והטעם: דאמרינן בר"ה 755 בד' פרקים בשנה העולם נידון בפסח על התבואה , בעצרת על פירות האילן, בר"ה ויו"כ כל בני אדם, ובחג על המים ולכן אומרים י"ג מידות שיזכרנו לטובה .756

זמן אמירת ה"רבונו של עולם"

נהגו לאומרו אחר קריאת המקריא שלום, והכהנים מנגנים ואחר שהציבור סיימו לומר רבש"ע הכהנים מסיימים את הברכה, והטעם שמסיימים אחר שהציבור סיימו: כדי שישמעו הקהל את הברכה מהכהנים, הטעם שהכהנים שרים: [ולא שותקים] כדי לא להפסיק בין קריאת המקריא לאמירת הכהנים, וכששרים הוא בכלל התחלת אמירת התיבה ולא חשיב הפסק .757

ויש שנהגו שלא לאומרווכן מנהג הגר"א והחזו "א.

יו"ט שחל בשבת אין אומרים "רבונו של עולם", והטעם: מפני איסור תחינה בשבת כמבואר במג"א ,758 והטעם שביו"ט אמרינן אע"פ שהוי תחינה: לפי שלא קפדי כולי האי .759

שיר של יום

שיר של יום של חג השבועות הוא מזמור י"ט שבתהילים, והטעם: לפי שמזמור זה מדבר בשבח התורה שנאמר בו 760 "תורת ה' תמימה משיבת נפש" וכן 761 "פקודי יהוה ישרים משמחי לב מצות יהוה ברה מאירת עינים" .762

מקורות

.751 בתמיד ל , ב. .752 הגרח"ק בסידור תפילה למשה מוסף לג' רגלים. .753 משלי כב, ט. .754שו "ע קכח, מד. .755 טו , א. .756 אוצר כל מנהגי ישורון. .757 ביאור הלכה קכח ד"ה ובשעה. .758 קכט ע. .759 אוצר כל מנהגי ישורון סימן ל ח ענין יו"ט עיין מג"א קכח ס"ק ט. .760 פסוק ח. .761 פסוק ט . .762 לוח א"י, מעשה רב אות קצו.

טעם אחר: לפי שתחילת המזמור משבח את ה' על מעשה הבריאה 763 "השמים מספרים כבוד אל" ובחצי המזמור השני משבחים על גדלות התורה 764 "תורת ה' תמימה משיבת נפש" "ומאירת עיניים" וכו' והכוונה במזמור זה הם לשתי תקופות א' שהוא החצי הראשון לפני מתן תורה שבחו של מקום הוא על הברואים, והשני אחר מתן תורה ששבחו של מקום הוא על תורה .765

מקורות

.763 פסוק ב. .764 פסוק ח. .765 הגרשז"א, בהליכות שלמה חג השבועות פרק יב אורחות הלכה 25.