יזכור

מנהג בני אשכנז להזכיר נשמות קרוביהם שהלכו לעולמם, והטעם שנקראת תפילה זו בשם יזכור: ע"ש התפילה שאומרים שמתחילה ב"יזכור".

ואומרים זאת אחר קריאת התורה והפטרה, והטעם שנאמרת אחר קריאת התורה:כדי שגם זכות התורה תגן על הנפטרים ,716 ואם חל בשבת אומרים אחר "יקום פורקן", והטעם: כדי לברך קודם את הציבור .717

הטעם שאומרים יזכור רק ביו"ט: לפי שקוראים ביו"ט שני של גליות 718 "כל בכור" או 719 "עשר תעשר" שמבואר שם 720 "איש כמתנת ידו" לכן נודרים צדקה עבור המתים.

מנהגי יזכור

יציאה מבית הכנסת: נהגו שמי שאינו אומר יזכור יוצא מבית הכנסת ומשאירים את האומרים לבד עד שמתחילים "אב הרחמים". והטעם: לפי שיש לחוש לעין הרע .721 טעם אחר: לפי שכולם אומרים והוא לא אומר נראה כהתגודדות .722 טעם אחר: שיש חשש שיאמר עימהם וברית כרותה לשפתיים .723 טעם אחר: כשם שאסור לעבור לפני המתפלל כדי שלא לבלבלו כך על מי שלא אומר יזכור לצאת בכדי שלא יפריעו לאומרי יזכור .724

טעם אחר: לפי שאמירת יזכור גורם לבכי ולאותן המזכירים נשמות מותר לבכות כמבואר באו"ח 725, וחוששים שגם הנשארים בבית הכנסת יבכו עימהם ויבטל עונג יו"ט לכן יוצאים מחוץ לבית הכנסת .726

אבלים בשנה ראשונה

יש שנהגו שאבלים בשנה הראשונה יוצאים החוצה מבית הכנסת בשעת הזכרת נשמות .727

והטעם: משום שאמרו חכמים 728 אין המת משתכח מהלב אלא לאחר י"ב חודש, לכן יוצאים מבית הכנסת כדי שלא יתעורר צערם וכאבם ותופר שמחת יו"ט להם ולמתפללים .729

ויש שאמרו שיש לאומרו ,730 והטעם: דאדרבה בשנה הראשונה צריכים יותר לרחמים ולהתפלל בעדם ולפסוק צדקה בעבורם.

מקורות

.716 שערי ימי הפסח. .717 שם. .718 שמות יג , ב. .719 דברים יד, כב. .720 דברים טז יז. .721 פתחי מגדים על השער ארים שער י סו"ס ע, לב. .722 שם. .723 לשון חכמים ס' כד, ספר כרם שלמה האאס סימן תרסח. .724 מטעמים. .725 רפח . .726 מנהגי בית יעקב סימן קכה. .727 קיצור שולחן ערוךסימן קלגסעיף כא. .728 ברכות נח, ב. .729 כרם שלמה או"ח ס' תרסח. .730קצה המטה ב"ק ב.