אקדמות

באקדמות אנו מודים ומשבחים לקב"ה ולעם ישראל על שקבלו את התורה ומספרים על רוב הטוב שצפון ממנה לעתיד לבוא .701

יש שביארו על פי התוס' במגילה 702 שכתב שאף שהפסיקו לתרגם את התורה מ"מ השאירו את התרגום בפסח ובשבועות משום פירסומא ניסא, ולפ"ז אמירת אקדמות היא נטילת רשות לתרגם, ואע"פ שהתרגום התבטל לגמרי היום, מ"מ נשאר המנהג לקרוא את האקדמות .703

שלושה חלקים בפיוט "אקדמות"

חלק ראשון בו אנו אומרים שבחו של הקב"ה בבריאת העולם ומלאכי השרת, ובבחירת עם ישראל להללו ולשבחו.

בחלק השני, מתאר הויכוח של אומות העולם עם ישראל הנרדפים בגולה ונהרגים על קידוש ה' והאומות מסיתים אותם לעזוב אמונתם ולהתבולל בגוים והם משיבים "כי מקוים הם לישועה ולגאולה ורב טוב צפון להם לעולם הבא".

בחלק השלישי, מתאר המשורר את ימות המשיח איך המלחמה בין שור הבר והלויתן ואת שכרם של הצדיקים הזוכים להנות מסעודת שניהם, בצירוף שמן האפרסמון והיין המשומר מששת ימי בראשית.

בסיום הפיוט מודה הפייטן לקב"ה שנתן לנו את התורה הקדושה תורת אמת. קוראים לכהן, ולפני שמברך את ברכת התורה אומרים אקדמות מילין 704. הבעל קורא מתחיל ב' חרוזים, ואח"כ הקהל אומרים ב' חרוזים, ובחרוז האחרון "צבי ואתרעי בן" אומרים החזן והקהל יחד.

כיסוי הספר באמירת אקדמות

יהיה הספר גלול ומכוסה באמירת האקדמות ,705

והטעם:משום בזיון הספר שלא יהיה פתוח ללא צורך.

טעם אחר: ש לא יאמרו שאקדמות ג"כ כתוב בתורה, כמו שמצאנו שהעולה לתורה 706 הופך פניו אל הצד בשעת הקריאה, כדי שלא יאמרו שהברכות כתובות בתורה .707 ויש שכתבו לאומרו אחר קריאת פסוק ראשון של תורה .708 והטעם שלא נהגו כן:ע "פ קושית הט "ז 709 שהקשה איך מפסיקים באמצע הקריאה, דאפילו לספר בדברי תורה אסור כמו שנתבאר בסימן קמו כל שכן בענין זה דאינו מענין הקריאה כלל.

מקורות

.701 לבוש תצד א. .702 כד, א ד"ה ואם היו. .703 הר"ם וואלף היינדהיים בספרו הבנת המקרא שמות. .704 ט"ז תצד א, משנ"ב תצד ס"ק ב. .705 שער אפרים שער ד סעיף טו. .706 שו"ע רלט, ה. .707 בשבילי הפרשה. .708 מהרי"ל שבועות, לבוש תצד, א. .709 תצד, א.

ויש שנהגו שלא לאומרו: וכן מנהג בני ספרד ובני תימן שלא לאומרו כלל.

מחבר האקדמות

ר ' מאיר ב"ר יצחק ש "ץ מוורמיזא שאמר שלגודל מעלתו של פיוט זה נאמר בארמית כדי שלא יתקנאו בו מלאכי השרת.

יש אומרים שחיבר פיוט זה אחר שהיה לו ויכוח עם כומר אחד [ניתן לראות עקבות הויכוח בפיוט[ ואחרי שניצח את הכומר חיבר שיר נפלא זה .710

סדר האקדמות

באקדמות יש תשעים חרוזים והוא מתחיל בסדר א-ב כפול ור"ת של שאר החרוזים מצטרפים למשפט"מאיר ב"ר רב יצחק יגדל תורה ובמעשים טובים אמן חזק ואמץ".

עשרה תיבות: כלשורה מהשיר מורכבת מעשרה תיבות [מלבד שוא וחטף שאין עולה מן המנין[, והטעם: לרמז לעשרה דברות שקוראים באותו היום .711

סיום החרוזים בתא

הטעם שכל החרוזים מסתיימים במילה תא, לרמז על התורה שפיוט זה חובר לכבודה , שאין לה חקר וסוף וכיון שהשלים אדם תלמודו והגיע עד לאות ת' מיד חוזר והוגה מא' מבראשית .712

אקדמות בארמית

הטעם שהוא נאמר בלשון ארמית, לפי שמלאכי השרת אינם מבינים לשון ארמית וכדי שלא יתקנאו בישראל בשל שיר יקר ונשגב שאין כדוגמתו לא בעליונים ולא בתחתונים חיבר המשורר בארמית .713

טעם אחר: לפי שרצה המחבר שכל העם יבינו זו ואם היה מחבר בלשון הקודש, היה הרבה מהם שלא היו מבינים לשון הקדוש ולכן חיברם כלשונם ארמית .714

טעם אחר:מפחד הגוים שעלולים לראות בו פגיעה בדתם ואמונתם ודבר ידוע שהכמרים מבינים לשון הקודש לכן חיברו בארמית .715

מקורות

.710 זיו המנהגים כד. .711 מועדי קדשך פרק כה, קכה בשם הספרים. .712 ספר התודעה. .713 סידור יעב"ץ. .714 ספר שיר אקדמות. .715 מחזורים, בשביל הפרשה.