סדר קריאת התורה

נוסח ספרד: קוראים את המגילה מתוך הספר ואין מברכים 627. וכן כתב בשו"ע יש שנהגו שלא לברך ,628 והטעם: משום שלא מצאנו בתלמוד שתקנו לקרותה שיאמר על זה וציונו לקרות .629

בני עדות המזרח [ברובם]: אין נוהגים לקרוא כלל בשעת התפילה .630

סדר קריאת התורה פתיחת הארון - י"ג מידות

בפתיחת הארון לפני שמוציאים את הספר תורה אומרים י"ג מידות 631, הש"ץ אומר "ה' ה '" והציבור עונים אחריו ג "פ 632, ולאחר מכן אומרים ה"יהי רצון" "ואני תפילתי" ג"פ, כמו שמבואר בסידורים וממשיכים "בריך שמיה".

חל יו"ט בשבת אין אומרים י"ג מידות, והטעם: לפי שאין מבקשים בקשות בשבת .633

הטעם שאומרים ביו"ט י"ג מידות

לפי שאמרינן בר"ה 634 בארבעה פרקים העולם נידון בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, ובחג על המים, בר"ה כל באי העולם עוברים לפניו כבני מרון וכו' ויום הכיפורים הוא יום סליחה ומחילה, לכן אומרים י"ג מידות, כדי שביום זה יזכר זכרוננו לטובה .635

אמירת י"ג מידות ג' פעמים

הטעם שאומרים אותו ג"פ ולא נחשב כאומר "שמע שמע" שמשתקים אותו, לפי שי"ג מידות לא שייך החשד דב' רשיות כמו שמע שמע, שבשמע משמע שאומרים שיש ב' רשיות אחד פועל טוב והשני פועל רע, משא"כ י"ג מידות היא גופיה סתירה לדבריהם דבו נכללו כל המידות והנהגת הבורא בעולם והכל ביחוד ליודעי חן .636 טעם אחר: דמה שאמרינן האומר שמע שמע משתקים אותו, הני מילי שאומר דרך תחינה ובקשה, אבל לא כקורא בתורה וראיה מזה שאומרים שתים מקרא .637 הטעם דפוסקים ב"ונקה" והא קימ"ל כל פסוק דלא פסק משה רבינו אנן לא פוסקים לפי שכל החסרון שכל פסוק שמשה לא פסק נאמר רק באומרו דרך קריאה, אבל כשאומר דרך תפילה ובקשה מותר לפסוק .638

מקורות

.627 שו"ת הרמ"א סימן לה. .628 שו"ע תצ ט. .629 תשובות רמ"א לה. .630 שו"ת הרדב"ז ח"ו ס' ב' אלפים צא. .631 שולחן הקריאה יז א. .632 שע"ת תפח ד"ה מוציא שע"א ו ה. .633 לוח א"י. .634 פרק א משנה ב. .635 מטעמים ענין סוכות לו. .636 פסקי תשובות תקפה רכב עיין מטה אפרים תריט ס"ק מח, ואלף המגן שם נב בסופו. .637 שו"ת שערי ציון ח"א סימן לו. .638 מג"א רפב.

טעם אחר: כיון שאומרים זאת ברבים יש כוח לרבים להפסיק הפסוק .639 טעם אחר: לפי שהקב"ה קרא את הי"ג מידות וכיון שהקב"ה אמרם אין בכך איסור .640

"ויעזור ויגן"

הטעם שאין אומרים "ותגלה ותראה" כיום חול: לפי שברכת "ותגלה" היא תפילה על משיח, ובשבת ויו"ט תקנו ברכה לעצמה אחרי הפטרה, והיא ברכת "שמחנו... בבנין ירושלים עירך", ובחול שאין לנו מפטיר אומרים ותגלה ותראה .641 והטעם שאומרים במנחה של תענית ציבור "ותגלה ותראה" אע"פ שאומרים ג"כ ברכת הפטרה "שמחנו": כדי שלא להשוות תענית ציבור לשבת ויו"ט, ועוד כדי להרבות בתענית תפלות ובקשות על הגאולה .642

קריאת התורה

משה תיקן להם לישראל שיהיו קוראים בתורה בכל מועד מענינו של יום .643 מוציאים ב' ספרי תורה בראשון קוראים חמישה קרואים בפרשת יתרו 644, מ"בחודש השלישי" עד סוף הסדר ,645 והטעם: לפי שהוא מדבר עלענינו שליום, שהואמתן תורתנו ועשרת הדברות 646 ואיתא במדרש 647 בחודש השלישי 648 אמר הקב"ה לישראל בני הוי קוראים פרשה זו בכל שנה ושנה ואני מעלה עליכם כאילו אתם עומדים לפני הר סיני ומקבלים את התורה אימתי "בחודש השלישי" ,649

ובספר השני: קוראים מפטיר 650 "וביום הביכורים".

הוצאת ב' ספרים

הטעם שמוציאים ב' ספרים ולא קוראים קריאה של שתי הקריאות בספר אחד:מפני טורח הציבור, דהיינו שהציבור לא יעמוד ויחכה עד שיגללו את הספר .651 הטעם שנוהגים לגלול את הספר בערב יו"ט למקום הקריאה של יו"ט לפי דאמרינן אין גוללים ספר תורה מפרשה לפרשה בציבור מפני כבוד הציבור 652 דהיינו שאין זה מכבודו של הציבור, שיהיה דומם ובטל בעת שיגללו את ספר התורה, לכן תקנו שהגבאים יגללו את הספר למקום הקריאה לפני התפילה, ובמקום שאין אלא ס "ת אחד גוללים את הס"ת ונדחה כבוד הציבור מפני תקנת חכמים, והטעם: דמסתמא הציבור מוחלים על כבודם כדי לקיים קריאת מפטיר כדין .653

מקורות

.639 אגרו"מ חאו"ח ח"ב סימן קה. .640 שו"ת אלף לך שלמה סימן מג. .641 לבוש. .642 אוצר כל מנהגי ישורון סימן נה א ערך קריאת התורה. .643 מגילה לב, א. .644 שמות יט, א. .645 שו"ע תצד, א. .646 לבוש תצד, א. .647 יק"ש סימן רעא. .648 שמות יט, א. .649 מטה משה תרצא. .650 במדבר כח, כו לא. .651 רמב"ם תפילה פרק יב הלכה יג. .652 יומא ע, א, שו"ע קמד, ג. .653 משנ"ב שם טז, ספר הקריאה בתורה והלכותיה יא א.

עמידה בקריאה

נהגו לעמוד בשעה שהבעל קורא, קורא את עשרת הדברות ,654 והטעם: דהוי זכר למתן תורה שעליו נאמר 655 "וינעו ויעמדו מרחוק" .656

טעם אחר: שיהא בעיניו כמקבל פני שכינה וע"כ צריך לשמוע מעומד מפני כבוד השכינה .657

הטעם שאין חוששים לדברי הרמב"ם 658 שכתב שאסור לעשות כן מטעם שבזה יפסיד ח"ו לאמונתו לחשוב ולהאמין שיש יתרון לפרשת עשרת הדברות על שאר התורה:לפי שבזמנינו הכל יודעים שאין זה אלא לזכר המעמד הנבחר. טעם אחר: לפי שעומדים בעוד קריאות כגון: פרשת שירה, וקריאת פרשת זכור אין בזה חשש .659

טעם אחר: לפי שחשש רק שרוצים לקרא לבד שמא יאמרהו שאין שאר התורה מן השמים כי אם אלו הפסוקים משא"כ בקריאת התורה שקורים את כל התורה כולה מידי שבת בשבתו אין לחשוש במה שעומדים בזאת ולא בשאר התורה .660 טעם אחר: דרק בעשרת הדברות שעומדים משום חשיבותם שנאמרו בסיני יש לחוש שיאמרו שרק זה התורה משא"כ כאן שעומדים מטעמים אחרים .661 טעם אחר: לפי שבעשרת הדברות הוי כמקבל פני שכינה ומצאנו בקידוש לבנה שהוא ג"כ קבלת פני אבינו שבשמים שאומרים במעומד .662

עצה לצאת ידי שיטת הרמב"ם: שיעמדו כמה פסוקים קודם, שלא יהא מוכח שעומד בשביל עשרת הדברות .663

ויש שנהגו לשבת בשעת הקריאה [וכך המנהג ברוב קהילות הספרדים], והטעם: כי יותר הוי ישוב הדעת כשיושב מאשר עומד כדי להבין הקריאה .664 קריאה לגדול: יש שנהגו שהרב הוא עולה לקריאת עשרת הדברות ,665 והטעם: מפני כבוד התורה שהגדול עולה .666

טעם אחר: לפי שעשרת הדברות נאמרו מפי הגבורה מן הראוי שיאמרם הגדול שבהם .667

מקורות

.654 שער אפרים שער ז סימן לז. .655 שמות כ יד. .656 הגרשז"א, בהליכות שלמה חג השבועות פרק יב ח. .657 שולחן הקריאה. .658 תשובה סימן מו. .659 הגרשז"א בהליכות שלמה חג השבועות פרק יב ח דבר הלכה ח. .660 עיין חיד"א שו"ת טוב עין ס' יא. .661 על פי השמועה. .662 רבי שמואל אבוהב בספרו דבר שמואל ס' רעו. .663 שערי אפרים שער ז ס' לז, תשובות והנהגות ח"א ס' קמד. .664 כה"ח תצד ל. .665 מג"א תכח ס"ק ח בשם כנסת הגדולה. .666 שו"ת הרדב"ז סימן דש. .667 כנה"ג תכח.

כוונה בקריאה: ויכוון כאילו עומד עתה אצל הר סיני, ושומע הדברות מפי הקב"ה ברוך הוא וברוך שמו ומפי צור נאמן ביתו משה עבד ה' .668

אמירת פסוק "רכב אלוהים רבותים" 669

לפני קריאת עשרת הדברות אומר [העולה ,670 ויש אומרים שהקורא] פסוק "רכב אלוהים" .671

והטעם: להודיע כוחו וגברתו ואיך שהיה מאיים מעמד הר סיני שחז"ל דרשו פסוק זה על מעמד הר סיני .672

בקול רם

יש נוהגים להגביה את קולם בעת שקוראים את "עשרת הדברות". וכן כתב בסדר טרויש לקרוא בקול רם באורך ובניגון.

והטעם: לפי שהדברות ניתנו בקול גדול, כדי לעורר את לב השומעים שהדברות יהיו בעיניהם כאילו עתה ניתנו בהר סיני, נוהגים להגביה את הקול בשעת קריאתם .673 רמז לדבר: מדכתיב "והאלוקים יעננו בקול" .674

קריאתן בבת אחת

נוהגים שלא להפסיק באמצע קריאת "עשרת הדברות", אלא קוראים אותם בבת אחת .675

והטעם: לפי שבירושלמי 676 מובא: "אין לך טעון ברכה לפניו ולאחריו אלא שירת הים ועשרת הדברות וקללות שבתורת כהנים וקללות שבמשנה תורה", ומכאן שיש לקרוא עניינים אלה בבת אחת .677

טעם עליון ותחתון

וקורין הדברות בטעם עליון 678

ביאור: יש ב' סדרים של טעמים שבהם אפשר לקרוא את עשרת הדברות, הא' מסודר באופן שכל דיבור מעשרת הדברות יקרא בתור פסוק אחד בין אם הוא דיבור ארוך [כגון זכור את יום השבת[ ובין אם דיבור קצר ]לא תרצח[ ונקרא טעם עליון, והסדר השני: הטעמים מסודרים לפי סדר הפסוקים באורך רגיל כדרך קריאת התורה רגילה בין אם יש כמה פסוקים בדיבור אחד ובין אם יש כמה דברות בפסוק אחד ונקרא טעם תחתון.

מקורות

.668 יסוד ושורש העבודה פרק י שער ט. .669 תהילים סח יח. .670 כנסת הגדולה. .671 מג"א תכח ס "ק ח . .672 וזרח השמש מקורות והערות קלד. .673 יעב"ץ בסידורו עמודי שמים הגהות מכת"י. .674 יעב"ץ שם. .675 שע"א שער ז סימן כה; א"ר סימן קמג ס"ק ו. .676מגילה פרק ז הלכה ז . .677 א"ר שם ובסימן תכח ס"ק יב. .678 משנ"ב תצד ס"ק ג.

טעם עליון – בקריאה לפי סדר הדברות הפסוקים "אנכי ה'" "לא יהיה לך" "לא תעשה " "לא תשתחווה" ו "עושה חסד" בטעמי הקריאה הגדולים בשביל לעשותם פסוק אחד, ואע"פ שהם שתי דברות כיון שנאמרו בדיבור אחד אומרים אותם בפסוק אחד, וכן הפסוקים "זכור" ו"ששת ימים" "ויום השביעי" "וכי ששת ימים" קוראים אותם בפסוק אחד , ופסוק "לא תרצח לא תנאף לא תגנב לא תענה" קוראים בנגינות קטנות לעשות ד ' פסוקים אלו ארבעה דיברות, ובקריאה של טעם תחתון "אנכי" "ולא יהיה" מחולק לחמשה פסוקים, "זכור את יום השבת" מחולק לארבעה פסוקים, "לא תרצח ולא תאנף" נקראים ביחד לפי שאין פסוק בתורה פחות מג' תיבות .679

הפטרה

מפטירים ביחזקאל 680 במעשה מרכבה, ומסיים בפסוק 681 "ותישאני רוח.. קול רעש גדול " ,682 והטעם: שכולם השיגו במעמד הר סיני מעלת הנבואה ובאותו מעמד השיגו מעשה המרכבה ככל מה שהשיג יחזקאל בענין זה, ולכן מפטירים במעשה המרכבה שהוא מעין המאורע .683

הפטרה ביום ב': ביום שני בחו"ל מפטירים בחבקוק, והטעם: לפי שמדבר שם במתן תורה 684 "אלוה מתימן יבוא" ועיקר גדול שיום זה היה מתן תורה .685

מפטירים לחכם

יש הנוהגים שהחכם או החשוב שבקהל עולה למפטיר, והטעם: משום שמפטירים בשבועות במעשה מרכבה 686 ושנינו בחגיגה 687 שאין דורשים במעשה מרכבה ביחיד אלא אם כן היה חכם ומבין דעתו ,688 טעם אחר: לפי שבירושלמי 689 מובא: "אין לך טעון ברכה לפניו ולאחריו אלא שירת הים ועשרת הדברות וקללות שבתורת כהנים וקללות שבמשנה תורה". ומכאן שקטעים אלו הם חשובים במיוחד, ולכן נוהגים לכבד בהם את הרב .690

טעם אחר: לפי שאף בזמן חז"ל שלא היו מברכים כל העולים לפניה ולאחריה, היו מברכים על קריאת עשרת הדברות לפניה ולאחריה .691

עמידה בהפטרה: יש הנוהגים לעמוד בהפטרה זו, והטעם: משום חשיבותא .692

מקורות

.679 על פי ביאור הלכה תצד ג. .680 א, א כח . .681 שם ג יב. .682 שו"ע תצד א. .683לבוש תצד א. .684 חבקוק ג ג. .685 ילקוט דוד הובא בספר מטעמים שבועות ד. .686 יחזקאל א. .687 יא , ב. .688 משנ"ב תצד ס"ק ד. .689 מגילה פרק ג' הלכה ז. .690 כנסת יחזקאל. .691 ספר מלאכת שלמה מגילה פרק ד משנה א. .692משנ"ב תצד ס"ק ד.

חמשה קרואים

ביו"ט עולים חמשה קרואים 693 [בשונה משבת שעולים ז' קרואים], והטעם בה' קרואים: נקוט האי כללא בידך כל דטפי ליה מילתא מחבריה טפי ליה גברא יתירה [כלמישהוא חשוב מחברו הוסיפו לו עוד עולה לתורה] הלכך ר"ח ומועד דאיכא קרבן מוסף קוראים ארבעה, יו"ט שאסור בעשית מלאכה קוראים חמשה, [יו"כ דעונשו כרת קוראים ששה, שבת דאיכא איסור סקילה קוראים שבעה[.

להוסיף על ה' קרואים

אין להוסיף על חמשה קרואים 694, והטעם: כדי שיהיה היכר בין יו"ט לבין שבת ויו"כ ואם יוסיפו לא יכירו .695

טעם אחר:כדי לאלעלות את קדושת יו "ט לקדושת יו "כ שבו עולים ששה קרואים או לקדושת שבת שבו עולים שבעה קרואים .696

קרבנות היום

הטעם שביו"ט קוראים בקריאת מפטיר את קרבנות היום [בשונה משבת].ע "פ הגמ' בתענית 697 בזמן שישראל קוראים את פסוקי הקרבנות הקב"ה מעלה עליהם כאילו הקריבו אותם ומוחל להם על עונותיהם, ולפי שהקרבנות במועדות באים לכפרה יש לקוראם [משא"כ קרבנות של שבת שלא באים לכפרה] .698

טעם אחר: לפי שבמועדות כתיב 699 "אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם" ובפשוטו של מקרא משמע שיש לקרוא בתורה בפסוקי מועדות וגם ר"ח בכלל המועדות [משא"כ בשבת שלא נקרא מועד[ .700

מקורות

.693 מגילה פרק ב משנה א. .694 רמ"א רפב א. .695 רבינו ניסים על הרי"ף מגילה פרק הקורא עומד. .696 לבוש רפב, ב. .697 כז, ב. .698תוס' מגילה כג, א ד "ה כיון . .699 ויקרא כג, ד. .700 דעת זקנים מבעלי התוס' במדבר כח, ט.