תפילת שחרית

"ופרוש עלינו": חותם כשבת, אע"פ שהטעם שחותם בשבת מפני שהשבת שומר את ישראל וטעם זה לא שייך ביו"ט, מ"מ משנים את התפילה כשבת כדי שלא יבוא לזלזל ביו"ט שמתפללים כתפילת יום חול .596

אמירת פסוק "וידבר ה' את מועדי ה':" יש שנהגו לומר לפני קדיש את הפסוק 597 "וידבר ה' את מועדי ישראל", והטעם דלא חשיב הפסק: דהוי מעין גאולה לפי שאם ישמרו ויקיימו את המועדות מיד נגאלים .598

הטעם לנוהגים שלא לומר פסוק זה: מחשש להפסק בין "השכיבנו", שהיא גאולה לתפילת שמונה עשרה .599

ברכת "ותודיענו"

כשיו"ט חל במוצאי שבת אומרים בשמו"ע של לחש אחרי "אתה בחרתנו" "ותודיענו", שהוא כעין "אתה חננתנו", ורב ושמואל תקנהו בבבל ,600 והטעם שנתקן בבבל ולא בא"י : משום דבני א"י עושים יו"ט רק יום אחד וברוב השנים לא יבוא יו"ט במוצ"ש, אבל בני בבל שעושים ב' ימים טובים ויבוא ברוב השנים או יו"ט ראשון או יו"ט שני במוצ"ש לכן תיקנוהו בבבל 601

יו"ט שחל בשבת - ברכת מעין שבע

הטעם שיו"ט שחל בשבת אין מזכירים במגן אבות מעין המאורע: לפי שזו נתקנה רק בשבת מפני הסכנה ואלמלא שבת לא היה ש"ץ יורד לפני התיבה , ואינה מעיקר חיוב תפילה, ונמצא שלא נתחייב בה היום כלל 602

תפילת שחרית

יש להיזהר מאוד שלא להתנמנם בשעת התפילה שלא יצא שכרו בהפסדו, ואם היה ער בלילה וקשה עליו התפילה כותיקין, יכול לישון ואח"כ להתפלל, ומי שאינו עייף עדיף להתפלל כותיקין .603

טבילה בעלות השחר: יש הנוהגים לטבול בעלות השחר, והטעם: זכר לטבילה בזמן קבלת התורה כדי לקבלה בטהרה .604

קרבנות: אין אומרים קרבנות מוסף של יו"ט לפני פרשת איזהו מקומן, והטעם: לפי שקוראים בתורה פסוקים אלו, ובשבת שאין קוראים בתורה מוספי שבת אומרים אותם בתפילת מוסף .605

מקורות

.596 מ"ז רסז סוף ס"ק א. .597 ויקרא כג מד. .598 מחזור ויטרי קנה. .599 מעשה רב להגר"א סימן סז . .600 ברכות לג, ב. .601 סידור עיון תפילה, תפלת ג' רגלים. .602 שבת כד, ב, לבוש מנהגים כט, סדר ר"ע גאון קסד, משנ"ב תריט ס"ק יא. .603 הגרח"ק. .604 של"ה מסכת שבועות. .605 שו "ע מח א.

פסוקי דזמרה: מתפללים פסוקי דזמרה כשבת, וכן אומרים "מזמור שיר ליום השבת", ואע"פ שנאמר בו שבת, הטעם: לפי שגם יו"ט נקרא שבת דכתיב 606 "וספרתם לך ממחרת השבת", כמו כן אומרים "נשמת" .607

החזן מתחיל מ"האל בתעצומות", והטעם: לפי שהיו"ט הם כנגד יציאת מצרים שמראה על תעצומות עוזו של הקב"ה .608

ברכת יוצר

יו"ט שחל בחול אומר ברכת יוצר כחול ולא כשבת, והטעם שפסוקי דזמרה אומר כשבת ובברכת יוצר אומרים כחול: משום שהזמירות והיוצר נתקנו רק לכבוד שבת, ובפסוקי דזמרה מוסיפים משום כבוד יו"ט, ואין חשש להפסק לפי שעיקרו של פסקי דזימרא לספר שבחו של מקום וגם דבלא"ה בין המזמורים שואל מפני הכבוד משא"כ בין ברכות ק"ש .609

פיוטים בברכות שמע

יש נוהגים לומר פיוטים ביו"ט: לפני שמו"ע בין ברכות ק"ש, ויש שלא נהגו לאומרם, והטעם:שלא להפסיק בברכות ק "ש .610

כוונה ברכת "אהבה רבה": יש לכוון בברכת אהבה רבה, והטעם: דאז הוא זמן קבלת התורה וזה הזמן המתאים להתפלל על פתיחת עיניים והארות לימוד התורה .611

הלל:

אחר תפלת שחרית אומרים הלל השלם בברכה תחילה וסוף.

הטעם באמירת הלל: כיון שדוד המלך אמרו ברוח הקודש על יציאת מצרים והמועדים הם זכר ליציאת מצרים .612

שירה בהלל: מצווה לשיר בהלל ברגלים .613

ברכת הלל: בני אשכנז מברכים "לקרוא את ההלל", הטעם שמברך "לקרוא את הלל" אע"פ שגומרים ההלל, לפי שחוששים שמא יחסיר תיבה אחת והוי ברכה לבטלה .614 בני ספרד מברכים "לגמור את ההלל".

מגילת רות

בא"י קוראים מגילת רות ביום א', ובחו"ל ביום השני ,615 הטעם שבחו"ל קוראים ביום ב': לפי שעיקר נתינת התורה ביום ז', ועוד שביום הראשון היו ערים בלילה וגם מרבים בפיוטים .616

מקורות

.606ויקרא כג טו . .607 מג"א תפח א, משנ"ב תפח א. .608 לבוש תפח לא. .609 ליקוטי מהרי"ח מנהגי יום א' דפסח. .610 מטעמים סוכה לז בשם המהרי"ל. .611 דמשק אליהו קאמרנא ח"א דף סא ע"ב. של"ה.612 . .613 משנ"ב תקס ס"ק יג. .614 ט"ז תכב ב. .615 מחזור ויטרי שיב מהרי"ל שבועות. .616 פמג"ד א"א תצ ס"ק ט הובא בלקוטי מהרי"ח עיין מטה משה תרכד.

מקדימים קריאת המגילה לקריאת התורה,

הטעם שלא מקדימים את קריאת התורה שהיא תדיר בכל שבת למגילת רות כמו שמצאנו במגילת אסתר.

לפי שתדיר ושאינו תדיר אומרים כאשר שני הדברים חובה, וכאשר אחד מהדברים אינו חובה אלא רק מנהג מקדימים את המנהג מפני חביבותו, ולכן במגילת אסתר שהיא חובה מקדימים קריאת התורה לקריאתה .617

טעם אחר: היכן שהמגילה הוא מענין של קריאת היום קוראים אחר קריאת התורה, כמו מפטיר שהוא מענין היום שתקנהו במקום קריאת התורה [כשגזרו שלא לקרוא בתורה[ משא"כ כשענין המגילה אינו מענין פרשת היום רק ענין בפני עצמו קוראים קודם קריאת התורה, להורות שהוא ענין בפני עצמו וע"כ מגילת אסתר שהיא מענינא דיומא קוראים אחר קריאת התורה, משא"כ מגילת רות ושאר מגילות .618 טעם אחר: יש לבאר על פי מה דמבואר באו"ח 619שאין לברך על שאר מגילות לא על מקרא מגילה ולא על מקרא כתובים [וכן נוהגים בני ספרד] וע"כ אם יקראו את המגילות אחר קריאת התורה יהיה בזה ביזוי לכתובים לפי שיברכו על התורה, ולא יברכו על הכתובים ויאמרו אינה חשובה לברך עליה ומשום כך קוראים קודם ק"ת, קודם שיברכו על התורה, ועל הנביאים, ואח"כ קרה"ת, משא"כ מגילת אסתר שחייבים לברך עליה ג' ברכות כמו שכתוב במגילה 620 שפיר קוראים אחר קריאת התורה .621

טעם אחר: לפי שמפטירים בנביא לאחר קריאת התורה ואם יקראו את המגילה אחר הקריאה יראה הדבר כאילו יש ב' הפטרות ויבאו לברך על ההפטרה ז' ברכות כמו מפטיר, משא "כ קריאת מגילת אסתר שקוראים אחר קריאת התורה כיון שאין הפטרה בפורים אין חשש שיטעו .622

והטעם שקוראים מגילה זו: לפי שדוד המלך נפטר בחג השבועות ובמגילת רות מבואר איך רות נהייתה לאימה של מלכות [טעמים נוספים עיין לקמן במנהגי החג].

בדיני הקריאה

ברכת המגילה: בני אשכנזנהגו לקרוא את המגילה מתוך הקלף ועשויה כס"ת 623, מקור הברכה במסכת סופרים 624 הקורא רות... צריך לברך. ומברכים ב' ברכות על מקרא מגילה, וברכת שהחיינו .625 הטעם בברכת שהחינו משום שבא מזמן לזמן .626

מקורות

.617 שמירת שבת כהילכתו פרק נח הערה קו. .618 וילקט יוסף מונקשט שנה י תרסח סימן ה. .619 סימן תל סח . .620 כח, ובאו"ח תרצב א. .621 שם. .622 הגריש"א קב ונקי או"ח סימן מח. .623 מעשה רב סימן קעד. .624פרק יז . .625משנ"ב תצ ס "ק ט . .626 לבוש תצ.