הדלקת נרות של יו"ט

הדלקת נרות של יו"ט המדליק נר של יו"ט צריך לברך "אשקב"ו להדליק נר של יו"ט" 540

ואם חל בשבת צריך לברך "אשקב"ו להדליק נר של שבת ויום טוב" .541 גם ביו"ט צריך להדליק נר, והטעם: לפי שהדלקת הנר ביו"ט מצווה היא להאיר את הבית משום שלום בית לשמחת יו"ט .542

זמן ההדלקה

יש הנוהגות להדליק נרות יו"ט בליל יו"ט אחר שחוזרים מבית הכנסת לפני הסע ודה .543

והטעם: משום שעיקר ההדלקה לצורך הסעודה ולכן ידליק לפניה, ועוד לפי שביו"ט שני אסור להדליק לפני הלילה כיון שבכך מכין מיו"ט לחול, לכן נהגו גם ביו"ט ראשון להדליק אחרי כניסת החג כדי שלא יבואו לטעות ביום השני .544 ויש הנוהגות להדליק לפני יו"ט ככל שבת, והטעם: כדי שיחזור לביתו יהיה הכל מוכן ומזומן ליו"ט .545

וינהגו כן גם בליל שבועות ואין לחשוש לתמימות כמש"כ הפוסקים 546 לענין קידוש ותפילת ערבית .547

סדר הדלקה

יש אומרים כשיו"ט חל ביום חול: תברך האשה "להדליק נר של יו"ט" "ושהחיינו" 548 ואחר כך תדליק , והטעם שמברכת תחילה: ככל מצות שמברכים עליהן עובר לעשיתן .549

וכשיו"ט חל בשבת: מדליקה תחילה [כבכל שבת], ואח"כ מברכת להדליק נר של שבת ויו"ט ,550 הטעם שמדליקה תחילה: משום דאם תברך תחילה הוי כאילו קיבלה לשבת בפירוש ושוב אסורה להדליק .551

ויש אומרים: בין שחל בשבת בין שחל ביום חול תדליק ואחר כך תברך, והטעם:משום לא פלוג דהיינו שלא יטעו בין שבת ליו"ט .552

הטעם שמברכת להדליק "נר" גם שמדליקה כמה נרות: לפי שעיקר החיוב הוא נר אחד .553

מקורות

.540 שו"ע תקיד, יא. .541משנ "ב שם ס"ק מח . .542 לבוש תקיד יא. .543 מטה אפרים תרכה ס"ק לג. .544 מנהגי וורמשיא ח"א סימן מו. .545 הגרי"ש ע"פ הקדמה בן הדרישה לטור או"ח. .546 משנ"ב תצד ס"ק א. .547 הגרשז"א, בהליכות שלמה ספירת העומר פרק יב ב. .548 שו"ע רסג, ה. .549 משנ"ב רסג ס"ק כו . .550משנ "ב רסג ס "ק כד. .551 משנ"ב רסג ס"ק כז. .552 מג"א רסג ס"ק יב, הובא במשנ"ב שם ס"ק כז . .553 משנ"ב רסג ס"ק כב.

זהירות מכיבוי

כשמדליקים את הנרות באמצעות גפרור או נר יש להניח אחר הדלקה את הגפרור או הנר בנחת על המגש או על הריצפה ולא להשליכם בתנופה העלולה לגרום לכיבוי שאסור ביו"ט .554

נשים בברכת שהחיינו

יש הנוהגות לברך שהחיינו בהדלקת הנר .555

ויש הנוהגות שלא לברך שהחיינו בהדלקת הנר ויוצאות בברכת שהחיינו שבקידוש ,556 והטעם: כיון שברכה זו נתקנה לאומרה לכתחילה על היין, ובפרט אם מדליקות מבעוד יום אין ברכת שהחיינו פוטרת את מצוות היום .557

ובמקום שנהגו אין למחות בידם .558

והטעם: זה לשון היעב"ץ 559 שלא מצא מקור לזה שנשים מברכות שהחיינו בהדלקת נרות , אלא שהנח להם מנהגם שהוא ירושה להם מאבותיהן ועשו כן בפני גדולי עולם. טעם אחר:לפי שמה שתקנו שהחיינו על הכוס משום דחשיבא טפי, י"ל בנשים דחביבא ליה יותר הדלקת הנר מסמיכות לו את ברכת שהחיינו .560

נשים בענית אמן על ברכת שהחיינו

נשים שבירכו "שהחיינו" על הנרות של יו"ט, נחלקו הפוסקים אם יכולות לענות אמן על ברכת שהחיינו הנאמרת בקידוש, הגר"מ פיינשטין כתב שנשים יענו אמן ואינו הפסק משום שהמברך שהוא יוצא ידי חובת הקידוש צריך לברכה זו .561 וכן כתב הגרשז"א שנשים יענו אמן ואין זה בגדר הפסק כיון שהוא מסדר הקידוש [דאל"כ מדוע לא מצאנו שהזהירו חכמים נשים לא יענו אמן על לישב בסוכה כשאינם יושבות בסוכה [ ,562 ומיהו הגר"ח קניבסקי כתב שנשים לא יענו אמן, ואם ענו יצאו בדיעבד .563

מלאכה אחר הדלקה

אשה שהדליקה נרות קיבלה בזה קדושת יו "ט ואסורה במלאכה וכשיש צורך דחוף לעשות מלאכה תתנה שאינה מקבלת קדושת היום בהדלקה, ותצא בשהחיינו שאומרים בקידוש, אמנם אם מברכת שהחיינו אינה יכולה להתנות .564

מקורות

.554 שמירת שבת כהילכתה פרק מד סעיף ט. .555 קיצור השל"ה דיני יו"ט, מטה אפרים תקפא ס"ק נד. .556 שאילת יעב"ץ ס' קז הוא בשערי תשובה רסג ד, משנ"ב רסג ס"ק כג. .557 הגרי"ז מבריסק מועדים וזמנים ח"ז קיז . .558 ערוה"ש תקיד יז, משנ"ב רסג ס"ק כג. .559 ח"א סימן קו. .560 מועדים וזמנים ח"ז ס' קיז. .561 אג"מ או"ח ח"ד ס"ק פא. .562 הגרשז"א שו"ת מנחת שלמה ח"ב ס' נח. .563 הגדה של פסח עם פסקי רבינו. .564 עיין כה"ח סו"ס תקיד.