יום מתן תורה

ועל שם עונת הביכורים המתחילה בחג השבועות בה כל אחד מצווה להביא את ביכורי פירותיו של שבעת המינים לפני ה' לבית המקדש.

ד. חג עצרת: אינו מן המקרא אלא חכמים קראו כך לחג זה כמו שמצאנו 513 "בעצרת [נידונים] על פירות האילן", וכן במסכת חגיגה 514 עצרת שחל להיות בשבת. הטעם בשם עצרת, מלשון עצור לפי שבכל חג יש שני מיני עבודות לקב"ה, אחד מצוות החג כגון בפסח אכילת מצה ומרור וכו', ויש עוד סוג של איסור עשית מלאכה , ובחג שבועות יש רק עניין אחד שאנו עוצרים מעשית מלאכה ועל שם זה נקראת עצרת .515 טעם אחר: עצרת מלשון עצור ממלאכה, וכיון שבימי פסח וסוכות אינו עצור ממלאכה לפי שיש חול המועד שמותר במלאכה בדבר האבד, משא"כ שבועות שהוא יום אחד ואסורגם במלאכה בדבר האבד, על כן נקרא עצרת על שם שעצורים מעבודה .516 טעם אחר: לפי שעיקר ענינו של חג שהוא שמיני שאחר שבעת ימי חג פסח , שהוא קשור אליהם המשכם וסיומם וימי הספירה אינם מפסיקים ביניהם שהם כחול המועד, ושמיני הוא כשמיני עצרת שאחר הפסח ולכן קראו עצרת כלומר עצרת של פסח .517 חג מתן תורה : בתפילת שמו"ע של חג אומרים "ותתן לנו וכו' את חג השבועות הזה זמן מתן תורתינו" לפי שביום זה ניתנה תורה, דקימ"ל כרבנן דאמרי 518 בו' בניסן ניתנה תורה 519. ולא אומרים חג קבלת התורה לפי שקבלת התורה היא בכל ימות השנה ואילו מתן תורה היה רק ביום הזה .520

ימים שבהם יחול חג השבועות

חג השבועות לעולם לא יחול בימים גה"ז, והטעם: ע"פ הפסוק בתהילים 521 "אבדו גוים מארצו", ביאורהדבר שהגוים אבדו בשביל שלא רצו לקבל את התורה ולכן לא יחול עצרת אלא ב' אבדו .522

יום מתן תורה שבועות בו ' בסיון

הטעם שנקבע שבועות בתאריך ו' בסיון והרי נחלקו בגמרא 523 מתי ניתנה התורה, ר' יוסי אומר בז' סיון, ורבנן סוברים בו' בסיון, וקימ"ל כר' יוסי .524

מקורות

.513 ראש השנה פרק א, משנה ב. .514 פרק ב משנה ד. .515 טעמי המנהגים תרטו בשם קדושת לוי. .516 טעמי המנהגים תרטז בשם קדושת לוי. .517 מטה משה תרצ. .518 שבת פו, ב. .519 מטה משה תרצ. .520 מהרי"ל שבועות טושו"ע תצח א. .521 י, טז . .522 ספר קושיות לאחד מהראשונים אות רלא. .523 שבת פו, ב. .524 מג"א תצד א.

לפוסקים כרמב"ם הפוסק כמו חכמים, ולא כמו ר' יוסי אתי שפיר 525 ועדיין צ"ב לשיטות החולקות.

טעם אחר: לפי שאין אנו חוגגים את היום שבו נתן לנו הקב"ה את התורה, אלא חוגגים את היום שבו עם ישראל היה מוכן לקבל את התורה לפי שהקב"ה אמר לספור שבעה שבועות וביום החמישים הסתיימה ההכנה והיינו מסוגלים לקבל את התורה .526 טעם אחר: לפי שיום ו' בסיון הוא היום המסוגל והראוי מצד הקב"ה לקבל את התורה , ויום זה נחשב על ידי מקדש העיתים והזמנים ה' יתברך כיום מתן תורה, אלא שמשה בקש להוסיף עוד יום הכנה משלו ולכן נדחה המעמד ביום אחד, אך הקב"ה מבחינתו נתן לנו את התורה בו' סיון .527

טעם אחר: לפי שהקב"ה רצה לתת את התורה ביום ו' ומשה הוסיף יום משלו והקב"ה הסכים לדחות את נתינת התורה, כדי ללמדנו כמה גדול כוח של חכמים עד שביכולתם לשנות את הדבר החשוב ביותר בכל הבריאה את תכלית קיום העולם, ואנו מציינים את יום מתן תורה דווקא ביום זה בו משה גילה לנו את הכוח שלומד התורה יכול לשנות סדרי עולם בכח מעלת התורה.

זמן מתן תורתינו

הטעם שאומרים זמן מתן תורתנו [לשון רבים], בשלמא בחג פסח ובחג סוכות שהם ז' ימים אומרים זמן חרותינו שמחתינו, ואילו ר"ה ויו"כ שהם יום אחד בלבד אמרינן יום תרועה, יום סליחה, וא"כ לפי"ז היה ראוי לומר יום מתן תורה.

לפי שיום זה אינו ממש יום מתן תורה לפי שלא ניתנה כולה ביום זה אלא בשמונה זמנים ניתנה , א . לאדם הראשון צווה ו' מצוות, ב. לנח צווה מצוות אבר מן החי, ג. לאברהם אבינו נתן מצוותברית מילה, ד. ליעקב צווה מצוות גיד הנשה , ה . ליהודה נתן מצוות יבום, ו. במצרים קיבלו מצות קידוש החודש, פסח ופדיון בכור, ז במרה "שם שם לו חק ומשפט " 528 ואמרו חז"ל 529 שבת וקצת דינים במרה ניתנו, ח. ובו' בסיון כל התורה כולה, ולכן אומרים "זמן מתן תורתינו" שהוא הזמן השמיני .530

טעם אחר: דאינו יום מתן תורה דבג' ימים ניתנה התורה, כמבואר בגמרא בפסחים 531 דקבלת התורה נמשכה ג' ימים, תחילת הקבלה היתה בה' סיון שאמרו נעשה ונשמע, ובו' בסיון היתה המחשבה הראשונה לתת את התורה וע"י מחשבה זאת ברא הקב"ה את העולם, ובז' בסיון היתה נתינת התורה בפועל, ולכן בו' סיון אומרים זמן מתן

מקורות

.525 מג"א שם. .526 מהרש"א ע"ז דף ג ד"ה יום השישי. .527 מהר"ל תפאר"י פרק כג. .528 שמות טו כה. .529 סנהדרין נז, א. .530 מטה משה תרצ. .531 סח, ב.

תורתנו, ולכן גם בזמן חז"ל שקידשו את החודש על פי הראייה שבועות היה יוצא או בה' סיון או בו' או בז' כיון שימים אלו נקראים זמן מתן תורה .532

הטעם שלא הזכירה תורה יום מתן תורה

לפי שאין צורך להזכיר את יום קבלת התורה מאחר שאם אין תורה אין בכלל מצוותו, וכמו שלא רצו למנות מציאות הבורא בכלל המצוות שאם אין בורא אין מקום למצוות .533

טעם אחר: י שלא רצה הבורא ליחד יום לפי שכל יום ויום חייב אדם לראות אתלפ עצמו כאילו היום קיבלה, כדכתיב 534 "היום הזה באו מדבר סיני" ואומר 535 "היום הזה ה' אלוהך מצווך" .536

הטעם שחג השבועות יום אחד

לפי שהוא בעונת מלאכה וחס הכתוב לבטל ישראל ממלאכתם, משא"כ פסח וסוכות שאינם בעונת מלאכה 537. ולכן גם נקרא עצרת יותר משאר המועדים אע"פ שלשון עצרת נזכר בתורה גם על שמיני עצרת ועל שביעי של פסח לפי שנעצרים בו מלאכה, משא"כ פסח וסוכות שאינם באיסור מלאכה.

הטעם לב' ימים טובים בחו"ל

יש לשאול מדוע נוהגים בחו"ל ב' ימים טובים, אף שאין מקום לספיקא דיומא שאפילו בזמן שקידשו על פי הראייה תמיד היה חל ביום שתמו מ"ט ימים מפסח, ובמ"ט יום אלו ודאי נודע להם מתי קידשו חודש ניסן בארץ ישראל.

יש לומר, כדי שלא תחלוק במועדות התקינו חכמים שכל מקום שאין שלוחי תשרי מגיעים לשם עושים שני ימים אפילו יום טוב של עצרת .538

הטעם שניתנה תורה בחודש השלישי [סיון] ולא בחודש הראשון [ניסן]

אמר רבי יצחק ראויים היו ישראל בשעה שיצאו ממצרים שתינתן להם התורה מיד, אלא אמר הקב"ה עדיין לא בא זיום של בני שיצאו עכשיו משעבוד טיט ולבנים ואין יכולים לקבל את התורה מיד, משל למלך שעמד בנו מחליו אמר לו מורו למלך ילך בינך לבית הספר שלי , אמר עדיין לא בא זיו פניו של בני ואתה אומר לו לילך לבית הספר אלא יתעדן שנים או שלושה ירחים במאכל ומשתה ויבריא ואח"כ ילך לבית הספר, כך אמר הקב"ה יתעדנו בני שנים שלושה ירחים במן ובבאר ובשליו ואחר כך אני נותן להם את התורה .539

מקורות

.532 צל"ח פסחים סח, ב. .533 מטה משה תרצ. .534 שמות יט א. .535 דברים כו טז. .536 מטה משה תרצ, בשם בעל עקדת יצחק ס"ז. .537 ספרי דברים פ' ראה פיסקא קמ. .538 רמב"ם פ"ג מהלכות קידוש החודש הלכה יב. .539 קהלת רבה פרק ג.