חודש סיון

חודש סיון

חודש סיון הוא מלך ,473 והטעם: מפני שחג השבועות בו 474, ולכן הוא יום אחד.

חודש סיון לעולם אינו חל בשבת 475 ולעולם הוא יום אחד, והוא תמיד חודש מלא 476 ואינו חל אלא בימי "אגדו " .477

פרשת במדבר לפני שבועות

קוראים פרשת במדבר לפני חג בשבועות מקורו מהגמרא במגילה 478תניא ר ' שמעון בן אלעזר אומר עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת, מאי טעמא אמר אביי ואיתימא ריש לקיש כדי שתכלה השנה וקללותיה... עצרת נמי ראש השנה היא דתנן ובעצרת על פירות האילן .479

פרשת נשא

יש שנים שקוראים גם פרשת נשא לפני שבועות כשאותה שנה היתה מעוברת וחל ר"ה ביום ה ' שקוראים פרשת אחרי מות קודם חג הפסח, ואז קוראים נשא קודם עצרת .480

תחנון

מתחילת חודש סיון עדח' בסיון אין אומרים תחנון ,481 והמנהג הואעד י"ב בסיון ,482 והטעם: לפי שבב' בסיון אמר הקב"ה למשה לקדשם כדכתיב 483 "ועתה אם שמע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי" ומיד אחר כך הם שלשת ימי ההגבלה ואחר כך שבועות ואיסרו חג, טעם המנהג עד י"ב לפי שהם שבעת ימי השלמה לקרבנות של חג השבועות .484

"אא"א" "ויהי רצון" "למנצח"

אומרים בימים אלו "אל ארך אפים" ו"למנצח" 485, ואין אומרים "יהי רצון" שלאחר הקריאה בימי שני וחמישי .486

מקורות

.473 טור תכח . .474 מהרי"ל שבועות. .475 שער אפרים י כט. .476 ביאור הלכה תכח, מהרי"ל שבועות.

.477 שו"ע תכח ב. .478 לא, ב. .479 טושו"ע תכח ד. .480 ביאור הלכה תכח. .481 שו"ע תצד, ג,

וכן נהג החזו"א. .482 משנ"ב קלא ס"ק לו. .483 שמות יט ה. .484מג "א תצד , ג, משנ "ב שם ס"ק ח . .485 לוח א"י. .486 לבוש תכט ב.

"ויהי נועם"

מנהג בני אשכנז: שאין אומרים "ויהי נועם" ו"אתה קדוש" ,487 והטעם: לפי שאין אומרים "ויהי נועם" כשחל יו"ט באמצע השבוע לפי שצריך שכל השבוע יהיה ראוי למלאכה משום דכתיב בו "ומעשה ידינו כווננה עלינו" .488

ומנהג הספרדיםלומר , והטעם: על פי הסוד .489

יום המיוחס

יום ב' בסיון נקרא יום המיוחס, והטעם: לפי שעומד בין ר"ח סיון לבין ג' ימי הגבלה ע"כ נקרא מיוחס וכעין זה מצאינו בתענית 490 הואיל ומוטל בין ב' ימים טובים עשאהו כיו"ט .491

טעם אחר: לפי שביום זה נאמר להם לישראל 492 "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש והיתם לי סגולה מכל העמים" שנהיו אז לאומה המיוחסת .493 טעם אחר: לפי שביום זה אמר להם משה לקדשם .494

שלושת ימי הגבלה

שלושת ימים לפני חג שבועות, החל מג' סיון נקראים "שלושת ימי ההגבלה". על פי הפסוק "והיו נכונים ליום השלישי... והגבלת את העם סביב" .495 בתלתא בשבא אמר להו 496 "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים", בארבעה אמר להו מצוות הגבלה, בחמשה עביד פרישה. ומשה הוסיף יום אחד מדעתו, כי הצווי היה 497 "וקדשתם היום ומחר". מאי דריש היום ומחר, היום כמחר, מה למחר לילו עמו אף היום לילו עמו, ולילא דהאידנא נפקא ליה, ש"מ תרי יומי לבר מהאידנא .498 דינם: שלושת ימי הגבלה הם קצת יו"ט ואין נוהגים בהם אבלות של ספירת העומר. תספורת: מנהג ירושלים להסתפר מר"ח סיון ולא בר"ח עצמו, והטעם: משום צוואת ר" יהודה החסיד מלבד אם אין מקפיד בכך, ורבים מסתפרים החל מג' סיון שהוא יום ראשון לימי הגבלה 499. ולפי האר"י מחכים עד ערב שבועות.

נישואין: מותר לעשות נשואים בימי אלו .500

מקורות

.487 שו"ע ריש רצה. .488משנ "ב שם ס"ק ג. .489 החיד"א רצה ברכי יוסף, בן איש חי ויצא ו. .490 יח , א. .491 שו"ת האלף לך שלמה ס' שלא. .492 שמות יט, ה-ו. .493 שער בת רבים, ליקוטי מהרי"ח. .494 ערוה"ש תצד ז. .495 שמות יט, יא,יב. .496 שם ו . .497 שם י. .498 שבת פז, א. .499משנ "ב תצג ס"ק לז. .500 משנ"ב תצג ס"ק טו.