צורת הברכה

טעם אחר: משום שלא מצאנו ברכת שהחיינו אלא בדבר שיש בו הנאה , כגון נטילת לולב שהוא בא לשמח, ותקיעת שופר שהוא זיכרון בין ישראל לאביהם שבשמים, ומקרא מגילה דחס רחמנא עליה ופרקינן, ופדיון הבן שמברך לפי שיצא מכלל נפל, משא"כ ספירת העומר אין בו זכר לשום הנאה אלא לעגמת נפש לחורבן בית מקדשינו .71 טעם אחר: לפי שאין הנאה בעצם הספירה, ביאור שעיקר הספירה היא בשביל היום החמישים ואינה נחשבת אלא כמכשיר מצווה ולא כגמר מצווה .72 טעם אחר: משום שהזכרת הספירה הוי עגמת נפש כי בזמן הבית היו מביאים קרבן העומר ועכשיו אין לנו אלא ספירה לזכר בעלמא, וזכירה שיש בה עגמת נפש אין אומרים בה זמן 73 ויש מבארים דהוא עגמת נפש לבני חוצה לארץ שאין העומר קרב שם .74 טעם אחר: לפי שמצות העומר אינה נוהגת בזמן הזה, שמצות העומר היא להביא קרבן מן החדש ועכשיו שאין מקריבים קרבן אין מצות הספירה שלמה, ואין מברכים שהחיינו על מצווה שאינה שלמה .75

טעם אחר:לפי שאין היכר בימים, היינו דשאר החגים שמברכים שהחיינו ניכר על ידי מעשה כגון לולב שופראו עצם היו "ט, משא "כ מצות העומר אינה מצווה ניכרת ואין מברכים שהחיינו על מצווה שאינה ניכרת .76

טעם אחר: משום שחוששים שמא ישכח יום אחד ונמצאת ברכת "שהחיינו" לבטלה .77 טעם אחר: דכיון שספירת העומר אינה אלא לזכר בעלמא כדאמרינן במנחות 78 אמימר מני יומי ולא מני שבועי אמר זכר למקדש הוא .79

צורת הברכה הנני מוכן לפני הברכה

יש שכתבו לומר "הנני מוכן"... לפני מצות ספירת העומר והוא על פי הזוהר דכל מילי דקדושה בעי הזמנה .80

אמירת "מצות עשה"

הטעם לאומרים לפני הברכה "הנני מוכן ומזומן לקיים מצוות עשה של ספירת העומר" לסוברים שמצות ספירת העומר אינה מדאורייתא וכתב הרמב"ם 81 שהאומר על דרבנן

מקורות

.71 שו"ת הרשב"א ח"א סימן קכו. .72 לבוש תפט מטה משה תרסט בשם מהרא"ק. .73 מוהר"א אזולאי תפט ו. .74 רבינו ירוחם תשובות הרשב"א. כל ..75 בו .76 רוקח סימן שעא. .77 מטה משה סימן תרסט בשם מהר"ם מינץ. סו, א.78 . .79 מטה משה תרסט. .80 ספר מאורי אור. .81 ממרים פרק ב הלכה ט.

שהוא אסור מהתורה עובר בבל תוסיף, כמו כן בהמשך כשאומרים "כמו שכתוב בתורה" הרי היום לא נכתב בתורה אלא מדרבנן, ובישוב הנוסח יש לבאר הכוונה שסופר לשם מצווה, ומצוות עשה הכוונה למצוות עשה מדרבנן, ובמה שאומר כמו שכתוב בתורה הכוונה שרבנן תיקנו כמו שכתוב בתורה .82

ויש שכתבו שאין לומר מצוות עשה מטעם דלעיל אלא אומרים "מצות ספירת העומר", 83 וכך נהג הגריש"א .84

כמו שכתוב "וספרתם לכם... מנחה חדשה" 85

הטעם שמזכירים "מנחה חדשה" והרי מצוה זו אינה שייכת למצות העומר, לפי שהוא פסוק אחד משלימים עד סופו כדי לא להפסיק באמצע פסוק כדאמרינן במגילה 86 כל פסוק שלא פסקו משה אנן לא פסקינן .87

הש"ץ סופר תחילה

נוהגים שהש"ץ סופר תחילה ,88 והטעם: לפי שיש אנשים שאינם יודעים מספר הימים ואם יברכו ולא ידעו מספר הימים ברכתם תהיה לבטלה לכן תקנו שיברך הש"ץ תחילה כדי להזכיר לקהל כמה הם ימי הספירה .89

כוונת הציבור

כשמברך הש"ץ ברכת ספירת העומר אין צריכים הציבור לכוון שלא לצאת ידי חובה בברכת הש"ץ, לפי שהיום כולם סופרים ובודאי שאין כוונה לאף אחד לצאת על ידי החזן בשונה מפעם שהיו יוצאים ידי חובה על ידי החזן .90

הרב או האב"ד סופר

יש מקומות שמכבדים את הרב לספור ,91 והטעם: כדי לא לבייש את החזן אם שכח לספור מאחד מהימים ספירת העומר ושוב אינו יכול לספור .92 טעם אחר: לפי שחוששים שאדם שאינו בן תורה יסבור שהוא מוציא את הקהל בספירתו ואחר כך יברכו הקהל והוי ברכה לבטלה .93

עמידה בברכות ובספירה 94

מצוה לכתחילה לספור במעומד, ,95 והטעם: ככל ברכות המצווה דצריך לכתחילה לברך בעמידה .96

מקורות

.82 הגרשז"א, בהליכות שלמה ספירת העומר פרק יא דבר הלכה ב. .83 ספר יד בספירת העומר סימן ה הערה א. .84 קונטרס דיני פסח וספירת העומר עמוד כח. .85 ויקרא כג טז. .86כב , א. .87 סידור עיון תפילה. .88 שו"ת הרשב"א ח"א תכו. .89מועד לכל חי סימן ה ס"ק יט. .90 הגרשז"א בהליכות שלמה ספירת העומר פרק יא ג . .91 אוצר כל מנהגי ישורון מב ב. .92 דרכי חיים ושלום אות תרכה. .93 ספר מטעמים החדש אות ספירה. .94 שו"ע תפט א. .95חיי אדם כלל קלא ד . .96שעה "צ שם בשם הטור וב "י ס"ח.

טעם אחר: כדילפינן מהפסוק 97 "בקמה תחל לספור" אל תקרא בקמה אלא בקומה .98 טעם אחר: משום שהוקש ספירה העומר לקצירת העומר, מה קצירת העומר במעומד אף ברכה במעומד .99

טעם אחר:והוא על פי הזוהר בפרשת תצוה 100דספירה ענין גדול כתפילת שמו"ע ולכן צריך לברך בעמידה כשמו"ע .101

טעם אחר: משום דהוי עדות שמעדים שכך וכך העומר, ובעדות צריך לעמוד .102 רמז לעמידה בשעת הספירה: דכתיב 103 "עצתה ' היא תקום", עצת ר"ת עומר צ יצת תפילין "היא תעמוד" בזה תעמוד .104

וצריך לעמוד משעה שמתחיל הברכה ,105 ספר במיושב יצא .106

מברך תחילה "ברוך אתה אשקב"ו על ספירת העומר", והטעם: בברכה, כשאר מצות שמברך עליהם .107

סופר הימים תחילה ואחר כך השבועות כיצד יום א' אומר, "היום יום אחד בעומר", עד ז' ביום השביעי אומר "היום שבעה ימים שהם שבוע אחד בעומר", ביום השמיני אומר "היום שמונה ימים שהם שבוע אחד ויום אחד בעומר" על דרך זה וכן הלאה.

הטעם שסופר גם הימים וגם השבועות

משום דתרי קראי כתיבי, חד קרא על שבועות כדכתיב 108 "שבעה שבועות תספור לך" וכן כתיב 109 "וספרתם לכם שבע שבתות תמימות", משמע שבועות, ואידך קרא כתיב 110 "תספרו חמישים יום" משמע שצריך לספור הימים ולכן סופרים הימים והשבועות .111

טעם אחר:בתורה מצינו שבעה סוגי טומאה נדה, זיבה, יולדת, טומאת מת, נגעי הגוף, נגעי בתים, נגעי בגדים, ובשביל ליטהר מכל אחד מהם צריך שבעה ימי טהרה , והיות שבני ישראל היו טמאים במצרים בכל הטומאות הללו חייבים היו שבע שבועות של טהרה .112

טעם אחר: כנגד התורה שנחלקה לשבעה תורה, נביאים, כתובים, משנה, תוספתא, תלמוד, אגדה .113

מקורות

.97 דברים טז ט. .98 רא"ש פסחים פ"י סו"ס מא, ט"ז תפט ס"ק ב. .99 שבלי הלקט רלד. .100 דף תסג . .101 ערוה"ש תפט. .102 יפה לב סימן תפט ס"ק ב בשם ספר אמרי נועם בפרשת אמור. .103 משלי יט כא. .104 הגהו"ת מוהר"א אזולאי תפט ב. .105משנ "ב תפט ס"ק ו. .106משנ "ב תפט ס"ק ו. .107 לבוש תפט א . .108 דברים טז ט. .109ויקרא כג טו. .110ויקרא כג טז. .111 מנחות סו, א. .112 ילקוט יצחק מצוה שז אות ז. .113שם אות ח.