זוהי גרסת טקסט של הפרק, נוחה לקריאה בטלפון ולקוראי מסך. היא הומרה אוטומטית מקובץ ה־PDF, וייתכנו בה שגיאות המרה. הנוסח המחייב הוא הקובץ המקורי.
מה בין פסח ראשון לפסח שני
מה בין פסח ראשון לפסח שני, הראשון אסור בחמץ בבל ייראה ובבל יימצא, ואינו נשחט על חמץ, ואין מוציאין ממנו חוץ לחבורה, וטעון הלל באכילתו, ומביאין עימו חגיגה, ואפשר שיבוא בטומאה אם נטמא רוב הקהל טומאת מת. אבל פסח שני , חמץ ומצה עמו בבית , ואינו טעון הלל באכילתו, ומוציאין אותו חוץ לבית אכילתו, ואין מביאין עמו חגיגה, ואינו בא בטומאה. ושניהם דוחין את השבת, וטעונין הלל בעשייתן, ונאכלין צלי בבית אחד על מצה ומרור, ואין מותירין מהן, ואין שוברין בהן את העצם .433
משרשי המצווה
לפי שמצוות פסח היא אות חזק וברור לכל רואי השמש בחידוש העולם, כי אז עשה עמנו האל ב"ה ניסים ונפלאות גדלות ושינה טבע העולם לעיני העמים וראו כל עמי ארץ כי השגחתו ויכלתו בעליונים, וענין חידוש העולם הוא העמוד החזק באמונתנו ובתורתנו, על כן היה מרצון הבורא לזכות במצווה זו הנכבדת כל איש מישראל , ואף אם קראהו אונס או שהיה בדרך רחוקה ולא עשה אותה בזמנה יעשה אותה בחודש השני .434
הטעם שפסח שני הוא בי "ד
יש לשאול מדוע נקבע פסח שני לי"ד אייר, דהא בכדי ליטהר מכל הטומאות מספיק שני שבועות. כתב ר' יעקב עמדין שדבר זה גילו לו מן השמים לפי שבשנה ראשונה אכלו מן העוגות מצות שהוציאו ממצרים עד ליל ט "ו באייר , מכאן ראיה שענין הפסח והמצה נמשכים עד אותו הלילה ותו לא, ועד אותו לילה נמשך נס של יציאת מצרים ואכילת מצה .435
סדר תפילה תחנון
י"ג אייר [ערב פסח שני] בני אשכנז נהגו לומר תחנון ,436 הטעם שאומרים תחנון במנחה שלפניו אף שבדרך כלל ביום שאין אומרים תחנון גם במנחה שלפניו אין אומרים.
לפי שהטעם שאין אומרים תחנון בי"ד הוא משום הקרבת הקרבן, וענין זה קשור רק עם היום שהוא זמן הקרבת הקרבן ולא עם הלילה .437
מקורות
.433 רמב"ם הלכות קרבן פסח פרק י הלכה טו. .434 חינוך בהעלותך מצווה שפ. .435 סידור יעב"ץ. .436 לוח א"י. .437 הגרשז"א, בהליכות שלמה ספירת העומר פרק יא הערה כט.
טעם אחר: לפי שגם בזמן שבית המקדש היה קיים היה חג רק ליחידים, למי שלא הביא קרבן פסח במועדו , ואע"פ שנתקבל להקל לפטור מתחנון ביום י"ד כדעת הפר"ח , כיון שזה דעת יחיד דלא כרוב הפוסקים, די לנו לפטור ביום עצמו ואין לנו להוסיף גם יום שלפניו .438
בני ספרד : אין אומרים תחנון, והטעם: ככל הימים הקדושים שאין אומרים בהם תחנון גם במנחה שלפניו ה"ה פסח שני.
י "ד אייר פסח שני
אין אומרים בו תחנון ,439 והטעם:מפני הקרבת קרבן פסח שני .440 סמך לדבר: דאמרינן בחוליןפסחא זעירא דלא למספד ביה ומזה לומדים שאין לומר תחנון441 .442 טעם אחר: שאף שכלנו טמאי מתים ועלתה שיח שפתינו בראשון במקום פסח בזמנו, מ"מ נכון לעורר זכות פסח שני שהיה נעשה בזמן שהיה בית המקדש קיים .443 יש שנהגו לומר תחנון וכך נהג החזו"א לומר תחנון בבית מדרשו ביום זה כמנהג אשכנז קדום 444. ואע"פ שהקריבו קרבן פסח, הוי יו"ט של יחידים והוי כט' זמנים שמביאים בהם קרבנות ואומרים בהם תחנון.
ט"ו אייר: בט "ו אומרים תחנון אף בחוצה לארץ , והטעם: כיון שהסיבה שאין אומרים תחנון בי"ד מפני הקרבת קרבן פסח ומקום הקרבה רק בא"י .445
"אל ארך אפים"
שחל פסח שני ביום שני [כשחל א' דפסח ביום ראשון, בחמישי אינו יכול לחול] אומרים "אל ארך אפים" כשפותחים ההיכל ,446 והטעם: לפי שרק ביום שאין אומרים למנצח אין אומרים "אא"א" ו"למנצח" אומרים ביום זה .447
"יהי רצון" אחר הקריאה
כשחל פסח שני בשני [בחמישי אינו יכול לחול] אין אומרים ה"יהי רצון" שאחר קריאת התורה .448
"למנצח"
נוסח אשכנז: נהגו לומר "למנצח" ,449 והטעם: משום שאינו יו"ט.
מקורות
.438 שערי ימי הפסח שער י. .439 שערי תשובה ס"ס קלא ז, וכן מובא בלוח א"י. .440 שירי כנסת הגדולה ס' קלא בהג"ה, ב"י קלא יב, שערי אפרים שער י כז. .441 קכט, ב. .442 שיירי כנסת הגדולה קלא בהגהות ב"י ס"ק יב, שערי אפרים שער י סעיף כז. .443 כתב בספר אשל אברהם בוטאטש סוף סימן קלא הובא בליקוטי מהרי"ח פסח שני. .444 דינים והנהגות פרק ד לז. .445 הגרשז"א, בהליכות שלמה ספירת העומר פרק יא דבר הלכה כט. .446 דינים והנהגות פד לז. .447 אישי ישראל תפד יב הערה לז. .448 אישי ישראל פסח שני לג. .449 לוח א"י.