תענית בה"ב

נוהגים בני אשכנז ובצרפת להתענות שני וחמישי ושני אחר הפסח והחג, וממתינים עד שיעבור כל חודש ניסן ותשרי ואז מתענים .367

נהגו להתענות שלש תעניות בימי שני וחמישי ושני שאחר חג הסוכות, ואחר הפסח, בתחילת חודש חשון ותחילת חודש אייר.

טעם הצומות

לפי שימי המועד הם ימי משתה ושמחה, ויש לחוש שמא באו לידי הוללות ולידי עברה, לכן מתענים לכפר עליהם,סמך לדבר , מצאנו שאיוב הקריב קרבנות אחר ימי משתה שעשו בניו, דכתיב 368 "ויהי כי הקיפו ימי המשתה וגו' והעלה עולות מספר כולם, כי אמר איוב אולי חטאו בני" 369. גם סמכו על הפסוק 370 "וגילו ברעדה", במקום גילה שם תהא רעדה, דהיינו תענית .371

טעם אחר: לפי שבאים קבוצות אנשים ונשים לשמוע הדרשה ונותנים עין זה על זה .372 טעם אחר: בשביל הגשמים - במרחשון מתענים בשביל היורה שירד על הזרעים לברכה, ובאייר שלא ילקה השדה בשדפון ובירקון .373

טעם אחר: כיון שהותרה מלאכה בדבר האבד, חוששים שמא בלי דעת עשו גם מלאכה שאסורה בחול המועד .374

טעם אחר: לפי שהם ימי תפילה וזעקה על הגלות .375

טעם אחר: לפי שאחר הפסח האויר משתנה וגופו של אדם נחלש מחמת שינוי האויר, ע"כ אנו מתענים כדי שיחזק ה' את גופינו .376

הסיבה שמתענים: מתענים כדי לשלם פרים שפתינו לפי שבזמן שבית המקדש היה קיים אדם חוטא מביא קרבן ומכפר לו, עכשיו שאין לנו בית המקדש הרי נפשינו נשואה עלינו בתענית ותחשב עינוי נפשינו כקרבן .377

הטעם שתקנו בימי שני וחמישי ושני: לפי שהם ימי רצון, שכשעלה משה למרום בפעם השנייה לקבל לוחות שניות, עלה ביום ה' וירד ביום ב' ואמר לו הקדוש ברוך הוא

מקורות

.367 טושו"ע תצב. .368 איוב א, ה. .369 טור תצב א, משנ"ב שם ס"ק א. .370 תהילים ב, יא. .371 מהרי"ל מנהגי הימים שבין פסח לשבועות. .372 תוס' קידושין דף פא, א ד"ה סקבא דשתא. .373 מרדכי תענית סימן תרכט בשם ראבי"ה, ספר חסידים רכב. .374 א"ר סימן תצב ס"ג, באר היטב תצב א. .375 מחזור ויטרי. .376 מטה משה תשמז. .377 לבוש תצב.

סלחתי כדבריך, לפיכך התקינו חכמים שיהיו מתענים בשני וחמישי בעלייתו של משה ובירידתו .378

רמז לדבר מהפסוק 379 "דרשו ה' בהמצאו" ב"ה מצאו.

הטעם שמתחילים בה"ב ביום ב': לפי שאין גוזרים תענית על הציבור בחמישי בשבת כדי שלא להפקיע השערים, ביאור כשרואים בעלי החניות שקונים למוצאי חמישי שתי סעודות אחת לליל התענית ואחת לשבת, יהיו סבורים שרעב בא לעולם ומייקירין ומפקיעין השער, אבל משהתחילו להתענות ביום שני יודעים שאינו אלא מפני התענית .380

הטעם שלא מתענים בחודש תשרי וחודש ניסן 381

בחודש ניסן: לפי שאין מתענים כל החודש כמבואר בסימן תכט ב קבעו בחודש אייר. בחודש תשרי: כיוון שרוב ימי החודש בחג לא רצו לקבוע תעניות בחודש זה .382 טעם אחר: לפי שבימי ניסן ובימי תשרי מזג האוויר משתנה, וחששו ששינוי מזג האוויר עם הצום יזיק לבריות .383

אין צמים בה"ב אחר חג השבועות וחנוכה 384, הטעם אחר שבועות: לפי שחג השבועות הוא רגל של יום אחד, ולבני חוצה לארץ ב' ימים ואין בו שמחה מרובה לפיכך לא חששו לחטא .385

לטעם שמתענים מחשש שמא עשו מלאכה אסורה בחול המועד, טעם זה שייך רק אחר סוכות ופסח שיש בהם חול המועד .386

לטעם שמתענים מפני הדרשה, הדרשה היתה רק בפסח וסוכות מפני שיש בהם הלכות מרובות .387

לטעם שמתענים מפני הגשמים, טעם זה לא שייך אחר שבועות וחנוכה. הטעם אחר חנוכה: אע "פ שחג חנוכה הוא שמונה ימים לא תקנו צום בה "ב, לפי שהם אינם ימי שמחה כל כך, משום שבני אדם טרודים במלאכתם, ועוד שלא נתקן בהם שמחה באכילה ושתייה לא חששו שיגיעו לידי חטא .388

מי שבירך למתענים

שבת ראשונה שאחרי חודש חשוון וחודש אייר מברכים "במי שברך" למי שקיבל על עצמו לצום תענית בה"ב, ואומרים זאת אע"פ שרוב הציבור אינו מתענה ,389 ואם חל

מקורות

.378 טור קלד. .379 ישעיה נה, ו. .380 משניות תענית פרק ב' משנה ט, רע"ב שם. .381 טושו"ע תצב. .382 משנ"ב תצב ס"ק ב. .383 לבוש, מטה משה. .384 רוקח, משנ"ב תצב א. .385 לבוש תצב א, משנ"ב שם ס"ק א. .386 נוהג כצאן יוסף. .387 שולחן גבוה. .388 לבוש תצב א. .389 מנהגי מהרי"ל, משנ"ב תצב ס"ק ג.

ר"ח בשבת: אין מברכים בשבת זו למי שמקבל עליו התענית אלא לשבת אחרת ,390 ויש מקומות שאין אומרים כלל ה"מי שברך" .391

הטעם שאין אומרים מי שבירך למתענים בחודש ניסן ותשרי: כיון שבאותו שבת מברכים את החודש הבא, ולומדים מהפסוק 392 "ביום טוב היה בטוב" ביאור כשתהיה ביום טוב היה בטוב ושמח, ובשבת כזאת שיש בה קצת שמחה אין להזכיר ה"מי שבירך" .393

הטעם שמברכים את הצמים [דווקא בתענית זאת] לפי שאינו חל בזמן מסוים בחודש אלא פעם מוקדם ופעם מאוחר ואין הכל יודעים אימתי מתחילים להתענות ע"כ מכריזים בשבת קודש שאז כל העם נמצא בבית הכנסת .394 טעם אחר: לפי שאין הכל צמים בו .395

מקום ה"מי שבירך": אחרי "אשרי" לפני "יהללו" .396 ויש שכתבו לומר ה"מי שבירך" קודם "אשרי", והטעם: לפי שאין מקומו שם, דהיינו שמיקום כל מי שברך הוא אחרי יקום פורקן ואב הרחמים ולא אחרי אשרי .397

ענית אמן: יש לכל הציבור לענות אמן אף מי שאינו רוצה להתענות, והטעם: דאמן זו אין בו דין קבלת תענית, אע"פ שאם רוצה להתענות האמן במקום הקבלה מ"מ אם אינו רוצה אינו חייב להתענות .398

החזקת הס "ת בעת אמירת "מי שבירך ": נהגו לברך את הצמים כשהס"ת בידו .399

מנהג העולם

מנהג רוב העולם:שאין מתענים בה "ב ,400 והטעם: לפי שלא קבלנו עלינו חובה ומפני חולשת הדור נתמעטו הצמים ,401 ובשו"ת ברוך ה' 402 דייק מדברי המחבר שכתב "יש נוהגים להתענות", ש"מ דרק יש מקצת שנוהגים כך אבל לא הוי מנהג קבוע לישראל.

סדר התפילות

ככל צום שמרבים בו בתחנונים וסליחות אף אם אין עשרה שמתענים בו .403 ויש אומרים שאין לומר סליחות אם אין עשרה שמתענים .404

מקורות

.390 שערי אפרים שער י מו, שו"ע הרב תצב. .391 רוב קהילות החסידים. .392 קהלת ז, יד. .393 מהרי"ל דיני הימים בין פסח לשבועות אות ה, א"ר תצב א. .394 תוי"ט תענית פרק ב משנה ט. .395 ערוה"ש תצב ב. .396 שו"ע תצב, משנ"ב שם ס"ק ג. .397 לוח א"י חשון בשם הגאון האדר"ת. .398 שערי אפרים שער י ס"ק מו. .399 לבוש תצב ג. .400 יוסף דעת יור"ד ס' תב, מחזור שיח אליעזר ירושלים. .401 ערוה"ש תצב ב. .402 סימן פה. .403 משנ"ב תצב א, באר היטב שם. .404 תשובת ריב"א הקטן לסימן תצג.

אבינו מלכינו: מנהג אשכנז לומר אבינו מלכינו ככל תענית ציבור ,405 ויש שנהגו שלא לומר .406

קריאת התורה: אע"פ שבכל צום קוראים ויחל, בבה"ב קוראים פרשת השבוע, והטעם: כיום שקריאת פרשת שבוע היא תדיר ותענית כזאת שלא נתפשטה בכל ישראל אינה סיבה לדחות התדיר .407

קריאת התורה במנחה: אם יש עשרה מתענים מתפללים כבכל תענית ציבור וקוראים "ויחל " .408

סדר הסליחות

נהגו להחליף הפזמונים בשני קמא "ישראל נושע" בפזמון "מלאכי רחמים" [יום ה']. והטעם: לפי שביום שני נבראו המלאכים ולכן לא רוצים להזכירם שלא יראה כאילו מתפללים למלאכים, אלא אדרבה מתפללים לאבינו שבשמים כמו שאומרים "ישראל נושע בה'" .409

פזמון ה' ה': ביום שני בתרא אומרים פזמון "ה' ה'," והטעם: כדי לסיים בי"ג מידות שהברית כרותה .410

אמירת לשון צום למי שאינו מתענה

ביום שני קמא: בסליחה "אלהים בישראל", יש שאומרים: שאם אינו מתענה ידלג התיבות "פוקדיך קדשו צומות לקבוע" .411

ביום חמישי בסליחה: "תענית ציבור קבוע תבוע צרכים", יש אומרים: שאם אין עשרה שמתענים שלא יאמרו סליחה זו ,412 ויש אומרים: שידלג תיבת ציבור ,413 ויש אומרים : לומר תפילת ציבור .414

בהמשך הסליחה: אומרים "הקדשנו צום", יש אומרים: שאם אין עשרה שמתענים שידלגו תיבות אלו 415, ויש אומרים: לומר "הקדשנו תפילה" .416 ביום שני בתרא בסליחה "אפפונו מים", יש שאומרים:שאין לומר סליחה זו משום שאומרים שם "צום שני וחמישי" ,417 ויש שאומרים: שיש לומר במקום "צום שני וחמישי ושני", "תפילת שני וחמישי ושני" .418

ללמד זכות לאומרים בלשון צום אע"פ שאינם מתענים: שאין הכוונה שהם צמים, אלא יש מקומות שימים אלו היו קביעות של ימי תענית ציבור .419

מקורות

.405 ערוה"ש תקסו ו ח. .406 חלק מקהילות החסידים. .407 משנ"ב תקסו סוס"ק י. .408 שו"ע תצב. .409 ספר התודעה חשון תענית בה"ב. .410לבוש תצא א. .411 מחצית השקל תקסו. .412 משנ"ב תצב ס"ק בשם הבאר היטב. .413 פרי מגדים שם. .414 מחצית השקל תקסו וכן בלוח א"י. .415 מחצית השקל שם. .416 לוח א"י. .417 משנ"ב תצב ס"ק ה. .418 לוח א"י תענית בה"ב יום ב. .419 בא"א מבוטאשאטש סימן תצד.

אמירת סליחות בפסח שני שחל בבה"ב

נמצא בפנקס שהיה בחורבת ר ' יהודה החסיד דאף כשחל תענית בב"ה בפסח שני אין אומרים בו שום סליחה ואין מתענים בו .420

ויש שאמרו תחנון וסליחות ,421 ויש דעות שתחנון ונפילת אפים לא אומרים אבל סליחות אומרים, והטעם: משום דהוי כשאר ימים שהתקבלו לתענית ציבור ויש בהם ברית מילה , שאע"פ שאין אומרים בהם תחנון אומרים בהם סליחה ווידוי כמבואר בשו"ע 422, וה"ה ביום זה אומרים סליחות ומדלג תחנון ונפילת אפים, .423

מקורות

.420 הובא בספר זה השולחן ח"ג עמ' ע"ב, הליכות שלמה ספירת העומר פרק יא כ, ספר א"י להגר"א טוקצינסקי. .421 הגרח"ק בספר דולה ומשקה עניני פסח שני. .422 קלא ה. .423 סידור יעב"ץ, חזו"א אורחות רבינו ח"א עמוד סח.

פסח שני

אמר רבי לוי בכל חודש וחודש שבקיץ ביקש הקב"ה ליתן לישראל מועד בניסן נתן להם את הפסח, באייר נתן להם פסח קטן, בסיון נתן להם עצרת, בתמוז רצה לתת להם מועד גדול וע"י חטא העגל בטל תמוז אב ואלול ופרע להם אח"כ ר"ה יו"כ וחג הסוכות .424

מי שלא הקריב קרבן פסח במועדו בי"ד בניסן מפני שהיה טמא או שהיה בדרך רחוקה או נאנס באונס אחר מקריב פסח שני באותה שנה בחודש שלאחריו, בי"ד באייר אחר חצות היום .425

פסח שני - פסח קטן

י"ד אייר נקרא פסח שני, ויש הקוראים אותו פסח קטן 426. ובשפה הארמית פסחא זעירא .427

הטעם לשם פסח קטן: לפי שאינו אלא יום אחד ולא שבעת ימים כמו בפסח ראשון .428 טעם אחר: לפי שיש בו יותר קולות מפסח ראשון .429

הטעם לשם פסח שני: על שם הפסח שקרב בחודש השני .430

מקור הדין

נאמר בפרשת בהעלותך שבשנה השניה לצאת בני ישראל מצרים נצטו "לעשות את הפסח ככל אשר צווה ה' את משה כן עשו את בני ישראל " .431

ומספרת לנו התורה "ויהיו אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרון... ויאמרו למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ה' במועדו בתוך בני ישראל... וידבר ה' אל משה לאמר... איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה לכם או לדורותיכם, ועשה פסח לה' בחודש השני בארבעה עשר יום בן הערביים יעשו אותו" .432

מקורות

.424 ילקוט שמעוני פנחס טכ. .425 פסחים פרק ט. .426 משניות ראש השנה פרק א מ"ג וברע"ב שם. .427חולין קכט , א. .428 תוי"ט ר"ה משנה ג ד"ה פסח. .429 מלאכת שלמה ר"ה משנה ג ד"ה ומפני. .430 ר"ה פרק א מ"ג בתוי"ט ומלאכת שלמה. .431 במדבר ט, א, ה. .432 שם ו,יא.