עליה לציון הקדוש במירון

עליה לציון הקדוש במירון מנהג קדום לעלות לקברו של רשב"י ובנו רבי אליעזר שבמירון.

יש מתנגדים למנהג זה, והטעם: לפי שלא היה דעתו נוחה לעשות יום שמחה ממה שתקנו חז"ל ומוסיף שהרי על מיתת צדיקים מתענים ואין עושים יו"ט .334

חלאקה בל"ג במירון.

מנהג קדום מובא בשער הכוונה 335 והרב רבי יונתן שאגי"ש העיד לי שבשנה הראשונה קודם שהלכתי אני אצלו ללמוד עם מורי ז"ל [האר"י] הוליך את בנו הקטן שם עם כל אנשי ביתו ושם גילח את ראשו כמנהג הידוע ועשה שם יום משתה ושמחה 336. וכ"כ בלחם מן השמים 337 שטוב לעשות כן.

הטעם שנהגו לעשות חלאקה במירון: על פי הגמרא בשבת 338 תניא רבי שמעון בן יוחאי אומר חס ושלום שתשתכח תורה מישראל שנאמר 339"כי לא תשכח מפי זרעו ", א "כ הבטיח לנו רשב"י שלא תהא התורה נשכחת מפי זרעינו וזרע זרעינו, לכן כשמכניסים אותו למצוות ולתלמוד תורה אומרים על קברו של רשב"י הבטחת שלא תשתכח תורה הבאנו את בנינו המיועד ליכנס לתורה ואנו מבקשים שזכות הצדיק יגן עליו שלא תשתכח תורה .340

נהגו לשיר פיוט "בר יוחאי" ביום זה.

פיוט בר יוחאי מחברו חתום בראשי תיבות רבי שמעון בן לביא 341 תוכן פיוט זה הוא תיאור כבודו ומעלתו של רשב"י ולכן שרים זאת בעיקר בל"ג לכבוד התנא רשב"י.

אכילת חרובים

יש שנהגו לאכול חרובים ביום זה, והטעם: משום שמובא בגמרא 342 כאשר רשב"י ורבי אלעזר בנו התחבאו במערה מפני הרומאים י"ב שנה נהיה להם נס ונבראו עץ חרובים ומעין מים בפתח המערה שמהם ניזונו, לזכר הנס אנו אוכלים חרובים ביום ההלולא של רשב"י .343

משחק חץ וקשת

נוהגים שבל"ג בעומר משחקים בחץ וקשת ,344 והטעם: לפי שיום זה הוא הלולא דרשב"י ואמרינן בירושלמי 345 רב חזקיה בשם רב ירמיה כל ימיו של רשב"י לא

מקורות

.334 הובא בשדי חמד ח"א מערכת א"י אות ו בשם בפ"ת יור"ד סימן רנא ס"ק ד בשם הגה"ת חת"ס יור"ד ס' רלז, שואל ומשיב במהדורא חמישאה ס' טח סו ד"ה הנה. .335 ענין ספירת העומר דף פו עד ודף פז, א. .336 עיין שערי תשובה תקלא ז. .337 ענין ספירת העומר. .338 קלח, ב. .339 דברים לא כא. .340 מובא בהקדמת לספר אבני חפץ בשם ר' יעקב מאיר שכטר. .341 שחיבר ספר כתם פז על הזוהר. .342 שבת לג, ב. .343 שערי הלכה ומנהג סימן רכב. .344 אוצר דו"מ עמ 188. .345 ברכות פרק ט

נראית הקשת בענן, לפי שזכות הצדיק הגנה על העם וביום עליתו למרום עושים סימן זכר לזה .346

טעם אחר: לפי של"ג בעומר הוא יום שמסוגל לקבלת התפילה, וקשת ר"ת שמעק ול תפילותינו לרמז על כך.

בשאלה האיך אכלו רשב"י ובנו מעץ חרובים ולא חששו לערלה

בעובדה דרשב"י איתא הכי:אזלו טשו במערתא איתרחיש ניסא ואיברא להו חרובתא ועינא מים [פירושרבי שמעון ובנו אלעזר התחבאו במערה והיה להם נס שנברא להם עץ חרובים ומעין מים[ .347 והקשו היאך אכלו רשב"י ובנו מפירות העץ ולא חששו לאיסור ערלה.

יש שתירצוכיון שהיה על יד הנס ועץ מנס אין בו דין ערלה דכתיב 348 "ונטעתם כל עץ מאכל " והוא לא בא דרך נטיעה אלא דרך נס וליכא איסור כמו שמצאנו ברד"ק 349

ומעשרות כך נראה כאן דכיון שהיה על ידי נס אין חיוב של ערלה .350 טעם אחר: על פי הירושלמי 351דאילן העולה במדבר שאינו מקום ישוב פטור מערלה , א"כ כיון שברחו למערה מחוץ לעיר שלא במקום ישוב פטור מערלה .352 טעם אחר: דבמקום פיקוח נפש היה מותר לאכול וכיון שלא היה להם דבר אחר לאכילה , ואם לא היה אוכלים היה בא לכלל פיקוח נפש לכך אכלו ולא חששו לאכילה .353 טעם אחר:על פי מהשאמרו רבותינו לא עביד קב"ה ניסא למגנא [הקב"ה לא עושה ניסים לחינם[ כיון שראה רשב"י שעשה לו הקב"ה האי ניסא ידע דלא עביד הקב"ה ניסא למגני וודאי דליכא שם איסור .354

בשאלה האיך קיים רשב"י את המצות במערה

איך קיים רשב"יאת המצוות ובפרט סעודת שבת דאמר באדרא "כל ימי לא בטילנא תלת סעודתו דשבתא" האיך אמר לא ביטל. והאיך קיים אכילת מצה בליל פסח ושאר דברים שצריכים פת .355

תירוץ א': אונס רחמנא פטרא כיון שבאותם שנים שנתחבא מפני המלכות מסכנת מות פטור מג' סעודות ואכילת מצה ומרור בפסח וכל המצוות של קיים ולא נחשב כביטול .356

מקורות

הלכה ב. .346 בני יששכר מאמרי חודש אייר מאמר ג אותיות ד, ה. .347 שבת לג, ב. .348 ויקרא יט, כג. .349 במ"ב פרק ד, ז. .350 שו"ת בית יצחק. .351 פ"ק דערלה ה"ה. .352 שו"ת גבעות עולם. .353 מחמדי תורה. .354 מחמדי התורה. .355 שו"ת רב פועלים חלק א יור"ד סימן נב. .356שו "ת רב פעלים ח"א יור"ד סימן נב.