ריבוי שמחה בל"ג בעומר

ומרבים בו קצת בשמחה 311

הטעם ששמחים ביום זה אע"פ שביום מיתת צדיק יש להתענות 312

דסבירא ליה שביום זה פסקו תלמידי ר"ע למות .313

ומיהו הפרי חדש 314לא ניחא ליה בטעם זה דמה בכך שפסקו למות הרי לא נשאר מהם אפילו אחד ומה טיבה של שמחה זה.

וכתב שהטעם לשמחה: לפי שביום זה הסמיך ר"ע את חמשת תלמידיו וביניהם היה רשב"י והם לא מתו כקודמיהם והם המשיכו את התורה .315

ראית הגר"א דכיון שפסקו למות מרבים בשמחה

על פי דברי הגמרא בתענית 316 שביום ט"ו באב פסקו מתי המדבר למות ואמרינן התם דמשום הכא לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב הרי כיון שפסקו למות הוי יו"ט ולפי דברי חז"ל שבאתו יום פסקו תלמידי ר"ע למות עושים יום שמחה .317 טעם אחר: לפי שימי הספירה מכוונים לחמישים שנות האדם לאחר עשרים שנות הנעורים וכיון שעברו עליו ל"ג שנים ולא חטא שוב אינו חוטא, וזכר לדבר שאנו מדקדקים לעשות יו"ט קצת בל"ג בעמר לזכר שבו עברו רוב ימים שבהם ב' חלקים ממ"ט ימי הספירה .318

טעם אחר: לפי שהוא יום פטירת רשב"י ורצונו הוא שישמחו ביום הילולא דיליה כדאיתה בזוהר .319

טעם אחר: לפי שביום זה התחיל לרדת המן לבני ישראל היוצאים ממצרים כי בחמשה עשר לחודש השני [אייר] באו למדבר סין 320 וילונו על משה ואהרון ונמשך הדבר ג' ימים עד שירד המן זכר לזה אנו שמחים .321

טעם אחר: לפי שהשמחה היא על הנס שנעשה לרשב"י שניצול מחרב המלכות שגזרה עליו מיתה, וקבעו את השמחה ביום מיתתו לפי שהרוגי מלכות אינם נקברים, ונמצא שקברו מוכיח על הנס שמת בידי שמים ולא בידי אדם נמצא השמחה היא על הנס .322 טעם אחר: לפי שביום זה נסתלק מן העולם וגם יצא מהמערה שבה נתחבא הוא ובנו י "ג שנה .323

מקורות

.311 שו"ע תצג, ב. .312 פרי חדש תצג ב. .313 דרשות מהרי"ל, טור תצג א, משנ"ב תצג ס"ק ח, בשם הגר"א. .314 שם. .315 פר"ח שם. .316 ל , ב. .317 הגר"א בהגהותיו לשו"ע תצג ס"ק ט. .318 מהרש"א חידושי אגדות מועד קטן כח, א. .319 אר"י, בברכ"י תצג, בני יששכר מאמרי אייר מאמר ג' אותיות ב' ו', חכמת אדם כלל קלא אות יא. .320 כמבואר בשמות טז א. .321 שו"ת חת"ס יו"ד סימן רלג ד "ה אמנם, וכ"ה בחת"ס עה"ת פרשת בשלח בד"ה בשבתנו על סיר הבשר. .322 שו"ת שם אריה או"ח סימן יד. .323ערוה"ש תצג , ז .

טעם אחר: לפי שרשב"י עצמו שמח ביום מיתתו .324

טעם אחר: השמחה היא על גילוי הסודות והאדרא זוטא ע"י רשב"י ביום פטירתו .325

טעם אחר: לפי שמכל הצדיקם לא היה מי שהבטיח לכלל ישראל להצילם מיום הדין ולפטרן מן הדין 326 והואיל וביום פטירתו הוא גם ממליץ טוב בעד כלל ישראל ע"י הסנגוריה שהוא מלמד עליהם לכן עושים סעודה ושמחה באותו יום .327

נוהגים להדליק מדורות ביום זה, והטעם:

לפי ששבעת השבועות של ספירת העומר הם כנגד ז' קולות שבמזמור לדוד 328 בתהילים "הבו לה' בני אלים" והשבוע החמישי הא כנגד "קול ה' חוצב להבות אש" ע"כ מרבים אנו אור בל"ג בעומר שהוא השבוע החמישי שהספירה היא "הוד שבהוד" והוא ג"כ הילולא דרשב"י .329

טעם אחר: לפי שהמדורה הם זכר למשואות שהיו מעלים להודיע על קידוש החודש, והרומאים הכובשים אסרו לעושת זאת לכן המדורות הם סמל של מרד, ולכן ביום הילולא דרשב"י שהיה המדור הגדול נגד הרומאים תלמידו של ר "ע שהיה נושא כליו של בר כוכבא 330 מדלקים מדורות על קברו ובמקומות שונים, לרמז על חרותינו ופדות נפשינו מכל שלטון זר .331

טעם אחר:לפי שיום פטירתו של רשב"י היה יום ארוך יותר שבאותו יום גילה סודות ולא היה רשות לשמש לשקוע עד שסיים לגלות הסודות,ועוד שבשעת פטירתו הקיף עמוד דנהורא [עמוד של אור] את מטתו .332

שמן שביעית להדלקת המדורה

אסור להשתמש בשמן של שביעית להדלקת מדורת ל"ג בעומר מפני שמפסידו .333

מקורות

.324 אוצר כל מנהגי ישורון עמוד פז. .325 בני יששכר מאמרי חודש אייר מאמר גל עיני אות כג. .326 עיין סוכה מה, ב. .327 שיח יצחק, לרבי יצחק אלפייה עמוד קכו. .328 פרק כט . .329 טעמי המנהגים אות תרז . .330 שנלחם ברומאים. .331 זיו המנהגים עמוד קה. .332 בני יששכר ח' אייר מאמר ג ו. .333 דיני השביעית.