זוהי גרסת טקסט של הפרק, נוחה לקריאה בטלפון ולקוראי מסך. היא הומרה אוטומטית מקובץ ה־PDF, וייתכנו בה שגיאות המרה. הנוסח המחייב הוא הקובץ המקורי.
הליכה לים
מותר ללכת לים ולבריכה בימי הספירה, ומיהו יש להיזהר שלא ללכת למקומות מסוכנים בימים אלו יותר מכל השנה .258
ברכת שהחיינו
נהגו בני אשכנז שלא לברך שהחיינו בימי הספירה כלל, ומיהו אם נזדמן לו איזה ענין שצריך לברך שהחיינו יכול לברך ,259 ויש שכתבו דמותר לברך ברכת שהחיינו בימי הספירה ואע "פ שכתוב שטוב ליזהר בברכת שהחיינו בין המצרים שאני חורבן הבית דחמיר טפי .260
ויש נמנעים לא ללבוש בגדים חדשים בימי הספיה אפילו שאין מברכים עליהם שהחיינו, והטעם: לפי שהלבישה היא שמחה, זולת בחול המועד ובשבתות וביו"ט .261
בגדים חדשים
יש שנמנעים לחדש כלים או בגדים חדשים שמברכים עליהם שהחיינו, אם לא במקום הפסד ולצורך 262. אבל בגד שאין מברך שהחיינו אין להקפיד .263
כניסה לדירה חדשה
יש שנמנעים מלהיכנס בימים אלו לדירה חדשה, והטעם: לפי שחנוכת הבית יש בה שמחה 264. ולנוהגים לברך שהחיינו מצטרף הטעם שי"א שלא לברך שהחיינו בימים אלו 265, ויש מתירים להיכנס בכל ענין .266
סיוד וצביעה
מותר לסייד ולצבוע ביתו בימי הספירה, והטעם: לפי שאין בזה שמחה יתירה .267
מוזיקה בימי הספירה כלי זמר
המשנ"ב 268 כתב אבל לעשות ריקודין ומחולות נהגו איסור וכל שכן בשאר ריקודין ומחולות של רשות דודאי יש להיזהר, מדבריו משמע שנאסר רק ריקודין ומחולות ולא שמיעת כלי זמר.
מקורות
.258 הגריש"א קונטרס דיני פסח וספירת העומר עמוד לב. .259 משנ"ב תצג ס"ק ב. .260 כה"ח תצג, ד. .261 לקט יושר שכן התנהג רבו בעל התרומת הדשן. .262 עיין משנ"ב תצג ס"ק ג, לקט יושר. .263 עין משנ"ב תצג ס"ק מה, שערי ימי הפסח שער יא ח. .264 שו"ת חווה יאיר סימן ע, לקט יושר. .265 חוות יאיר שם. .266 שו"ת היטב איטיב א, שו"ת ציץ אליעזר חי"א מא. .267הגריש "א, הלכות חג בחג ספירת העומר ושבועות עמוד נט. .268 תצג ס"ק ב.
הערוך השולחן כתב שאסור לזמר בכלי שיר, וכן הובא באגרות משה .269 מנהג ישראל: מקובל שאין לשמוע מוזיקה שמביאה לידי מחולות וריקודים, והטעם: לפי שמעיקר הדין אסור לשמוע כל השנה כלי שיר כמבואר בשו"ע תקס, והמנהג להתיר לשמוע במשך השנה ובימי העומר המנהג לאסור כעיקר הדין .270 חול המועד אע"פ שחול המועד הוא מימי הספירה התירו לשמוע כלי זמר לכבוד המועד .271
קטנים : קטנים שהגיעו לחינוך יש להחמיר, והטעם: משום אבלות דרבים דראוי לחנכם
במנהגים שהתפשטו בכל בית בישראל .272
ניגון בפה
בלקט יושר 273 יא בשם רבו בעל התרומת הדשן שהקפיד גם שלא לנגן ניגון בפיו.הב בספר ארחות רבינו בשם הגר"י קניבסקי מובא שלא מצאנו איסור לשורר בפה אך בנו הגר "ח קניבסקי כתב שאביו הורה להם שלא לשורר בביתם ורק בשבת שרי. שירה המעוררת לריקוד ומחול: דעת הגרשז"א דאסור 274 דעת הגריש"א דשרי שלא אסרו אלא שירה המעוררת לריקוד ומחול .275
מוזיקה וואקלית
לדעת התרומת הדשן והגרי"י שאסרו לשיר בפה ודאי שאסור לשמוע אף מוזיקה ואקלית
לדעת המשנ"ב שאסר רק ריקודין ומחולות לכאורה יהיה מותר לשמוע מוזיקה ואקלית. ולמעשה יש כתבו לאסור, והטעם: דכיון שעיקר האיסור משום שמחה יתירה אין הבדל אם הכלי עצמו מוציא משמיע קול או שמוצאים מהפה, ולא מהטעם שנהפך לכלי שיר .276
ויש שכתבו להתיר. והטעם: דדינם כשירה וזימרה בפה .277
חזנות ומוזיקה קלאסית
חזנות ומוזיקה קלאסית שאינה מביאה לידי ריקודים יש המתירים לשמוע כשצריך .278 ומיהו דעת הגריש"א שאסור לשמוע אף חזנות, וטעמו לפי שמעיקר הדין אסור לשמוע כל השנה לשמוע מוזיקה והמנהג להתיר לשמוע במשך השנה ובימי העומר המנהג לאסור כעיקר הדין .279
מקורות
.269 יו"ד ח"ב קלז. .270 הגריש"א, האוה"ל, אשרי איש פרק סה כ. .271 הגריש"א, הגדת הגריש"א פרק כט ה. .272 אגרו"מ אור"ח ח"ד כא ד. .273 עמוד פז. .274 הליכות שלמה פסח יא יד. .275הלכות חג בחג ספירת העומר פרק ז הערה 34. .276 שו"ת אז נדברו ח"ח סימן נח. .277 שו"ץ ציץ אליעזר חלק טו סימן לג. .278 הגרשז"א, הליכות שלמה דבר הלכה פרק יא ס"ק כב. .279 האוה"ל, אשרי איש פרק סה כ.