הקדמה

מה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי על שזכיתי להוציא לאור כרך רביעי

אין מטרתי בחיבור לחדש דבר על מה שכתבו הפוסקים, אלא כמעשי

ידע האדם את אשר הוא עושה ולא יהיה כמצוות אנשים מלומדה. מקור הדברים נאספו תחילה מלימוד דברי הגמרא ומפרשיהם, ומלימוד טור שו"ע ומפרשיהם, ספרי האחרונים לבוש, ערוה"ש, ועוד עד לספרים בני זמנינו. מקור הטעמים נכתבו ממקורות הקדמונים עד כמה שהשיגה ידי, למען ידע הלומד את חשיבותו של הטעם, ופסק ההלכה נכתבו מהמשנ"ב ופוסקי זמנינו. כיון שיש מן הדברים שנוגעים בהלכות חמורות ופרטי דינים ודקדוקים אין סוף, לכן לא יסמוך עלי הלומד הלכה למעשה, אלא בדברים הידועים אשר ההנהגה מושרשת בהם ומפורסמת, ובשאר הדברים יש להעביר את הדברים לת"ח ומורי הוראה. כשם שאין לבר בלא תבן כך אין לספר ללא טעויות, והזמן קצר והמלאכה מרובה ויתכן שהדברים נכתבו שלא בדקדוק גמור, המוצא איזה טעות או דבר שיכול להתפרש כטעות, אנא יודיעני אם בכתב או בעל פה כדי שאוכל לתקן את הדברים במהדורות הבאות, ויקיים בזה אל תמנע טוב מבעליו.

וכמו כן זה המיחד את הספר שמבאר לא רק את ההלכות אלא בעיקר את הטעמים שהם הפנימיות והלב של ההלכות. הריני להודות מתוך עומק ליבי לרעיתי מרת מרים תחי', מנשים באהל תבורך, על אשר עמדה לי לעזר, ואשר לקחה את עול הבית עליה כדי שאוכל לשבת וללמוד באהלה של תורה, ושלי שלה הוא וידועים דברי הט"ז (אהע"ז ס"ב ס"ק ג) מה חשיבות מיוחדת יש במי שנישא לבת ת"ח וכתב שמי שאינה בת ת"ח איננה מבינה לקרא ד"כי היא חייך ואורך ימיך" שחושבות הן שאם יעסקו בעליהן בתורה אזי אמנם יזכו לחיי העולם הבא, אך אם יצאו לסחורה יהיה להם טובות העוה"ז ואינן משכילות להבין

שחיי תורה מלבד שהם חיי העולם הבא הם גם חיי העולם הזה, ומי שהיא בת ת"ח וראתה בבית גידוליה שמחת תורה מהי, היא יודעת שהתורה אינה רק לעוה"ב אלא גם בעולם הזה נותנת היא חיות ושמחה למתעסקים בה .

הספרים בברכה בבית מדרשא, ושיהיה ביתינו מקום להשראת השכינה, ויהי בית ועד לחכמים, ונזכה לרוב נחת ושלום ולאריכות ימים ושנים טובים, ולראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות ועושים רצון קונם ית"ש באמת, ולא תמוש התורה הזאת מפינו ומפי זרעינו עד עולם, ונזכה לראות בנחמת ציון וירושלים בביאת גואל צדק בב"א כי"ר. חודש אייר תשע"ה יהודה לב

תוכן הענינים

ספירת העומר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ז מנחת העומר a שרשי המצווה a טעם המצווה a חיוב דאורייתא או דרבנן aנשים בספירה a קטן a תחילת הספירה a ספירת העומר בחו"ל a הטעם שסופרים מ"ט יום a סופרים בתחילת הלילה a מי שיש לו מנין קבוע a שכח לספור בתחילת הלילה a ספירת העומר בציבור a חיוב הספירה a סופרים לאחר ערבית a קודם "עלינו לשבח" או לאחריו a מנהג לספור שנית אחר תפילת שחרית a שהחיינו על מצות ספירת העומר

צורת הברכה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . יג הנני מוכן לפני הברכה a אמירת "מצות עשה" a כמו שכתוב "וספרתם לכם... מנחה חדשה" a הש"ץ סופר תחילה a כוונת הציבור a הרב או האב"ד סופר a עמידה בברכות ובספירה a רמז לעמידה בשעת הספירה a מברך תחילה a סופר הימים תחילה ואחר כך השבועות a הטעם שסופר גם הימים וגם השבועות

מזמורים לאחר הספירה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .טז "הרחמן" a "מזמור אלוהים יחננו" a "אנא בכוח" "ורבונו של עולם" a בדיני קדימה ספירת העומר לקידוש לבנה

דקדוקי הספירה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . יז "היום" a "יום אחד" a "אחד ועשרים" a "שבוע אחד" "שני שבועות" לשון זכר ולא שבוע אחת לשון נקבה, דשבוע לשון זכר a "שבועות" a "לעומר" או "בעומר"

עשיית מלאכה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . יח הטעם באיסור עשיית מלאכה בזמן הספירה a באלו מלאכות נהגו איסור

בדינים המצויים בספירת העומר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יט שואל את חברו a שכח ולאספרבלילה a שכח לברך באחד מהימים aמסופק אם דלג יום אחד a טעות במספר הימים a לא יודע המנין a פתח אדעתה דארבעה והיום חמשה a ספר הספירה כהוגן וסבר שטעה a אמר ארבעים חסר אחד a אמר "היום יום אחרון" a ששה ועוד שלוש a יודע שיפסיד יום או ימים

עוד בענייני הספירה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . כב לא חיישינן לזילותא דיו"ט שני a הטעם שאין מונים את ימים שנשארו a הטעם שלא מתחילים לספור ביום א' a הטעם שאין סופרים ליום ב' של פסח a לימוד מסכת שבועות בימי הספירה a אב הרחמים a שבת מברכים של חודש אייר

פרקי אבות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . כד מנהג אמירת פרקי אבות a סדר הלימוד a סימן לסדר אמירתם ממחזור השני a הטעם שאומרים ד' פעמים a מהות פרקי אבות a הטעם בלימוד מסכת זו a הטעם שאומרים זאת בשבת a הטעם שבין מנחה למעריב a משנת "כל ישראל" a הטעם שנקראת מסכת אבות בשם זה a "רבי חנניא בן עקשיא"

אבלות בימי העומר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . כח מנהגי אבילות a זמן פטירתם a מנהגים בקביעת ל"ג ימי האבלות a עוד מנהגי אבילות a נישואין a אירוסין a בר מצווה a תספורת a זמנים שמותר להסתפר לפני ל"ג בעומר a הנוהג כצוואת ר' יהודה החסיד a בעל ברית a הליכה לים aברכת שהחיינו a בגדים חדשים a כניסה לדירה חדשה a סיוד וצביעה a מוזיקה בימי הספירה: aכלי זמר a חול המועד a קטנים aניגון בפה a שירה המעוררת לריקוד ומחול a מוזיקה וואקלית a חזנות ומוזיקה קלאסית a שירים בתוך סיפור aגן ילדים a מרכזיה של טלפון a השתתפות בחתונה של חבריומנהגי אבילות אחר ל "ג בעומר:a a תספורת a הטעם שמחמירים בנישואין אחר ל"ג בעומר ולא מחמירים בתספורת a כלי זמר

ל"ג בעומר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .לה באיזה יום חל ל"ג בעומר a זהירות בספירת העומר a נישואין בל"ג בעומר a הטעם שהתירו נישואים בליל ל"ג בעומר a נישואין במוצאי ל"ג [ל"ד] a שמיעת כלי זמר בליל ל"ג בעומר a תספורת: a תספורת בליל ל"ג בעומר a תספורת בל"ג בעומר aל"ג בעומר שחל במוצאי שבת: a ריבוי שמחה בל"ג בעומר: a הטעם ששמחים ביום זה אע"פ שביום מיתת צדיק יש להתענות a נוהגים להדליק מדורות ביום זה a שמן שביעית להדלקת המדורה

עליה לציון הקדוש במירון . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .לט מנהג קדום לעלות לקברו של רשב"י ובנו רבי אליעזר שבמירון. a חלאקה בל"ג במירון. a נהגו לשיר פיוט "בר יוחאי" ביום זה. a אכילת חרובים a משחק חץ וקשת a בשאלה האיך אכלו רשב"י ובנו מעץ חרובים ולא חששו לערלה a בשאלה האיך קיים רשב"י את המצות במערה aסדר התפילות : a תחנון a "אל ארך אפים" a "למנצח" a "צדקתך"

תענית בה"ב . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מב טעם הצומות a הטעם שתקנו בימי שני וחמישי ושני a הטעם שמתחילים בה"ב ביום ב ' a הטעם שלא מתענים בחודש תשרי וחודש ניסן a אין צמים בה"ב אחר חג השבועות וחנוכה a מי שבירך למתענים a הטעם שאין אומרים מי שבירך למתענים בחודש ניסן ותשרי a הטעם שמברכים את הצמים a מקום ה"מי שבירך" a ענית אמן a החזקת הס"ת בעת אמירת "מי שבירך" a מנהג העולם a סדר התפילות a סדר הסליחות a אמירת לשון צום למי שאינו מתענה a אמירת סליחות בפסח שני שחל בבה"ב

פסח שני . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מז פסח שני - פסח קטן a הטעם לשם פסח קטן a הטעם לשם פסח שני a מקור הדין a מה בין פסח ראשון לפסח שני a משרשי המצווה a הטעם שפסח שני הוא בי"ד a סדר תפילה: a תחנון a י"ד אייר פסח שני a יש שנהגו לומר תחנון a "אל ארך אפים" a "יהי רצון" אחר הקריאה a "למנצח" a אמירת סליחות בפסח שני שחל בבה"ב a מנהגי פסח שני : a מנהג אכילת מצה ביום זה a זמן אכילת המצה a מצות ומרורים a ביצה a לקרוא פרשת פסח שני a שמחה ביום זה

חודש סיון . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . נב חודש סיון a פרשת במדבר לפני שבועות a פרשת נשא a תחנון a"אא "א " "ויהי רצון" "למנצח" "ויהי נועם" a יום המיוחס a שלושת ימי הגבלה a תספורת a נישואין

חג השבועות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . נד שמות החג וביאורם a ימים שבהם יחול חג השבועות a יום מתן תורה: a שבועות בו' בסיון a זמן מתן תורתינו a הטעם שלא הזכירה תורה יום מתן תורה a הטעם שחג השבועות יום אחד a הטעם לב' ימים טובים בחו"ל a הטעם שניתנה תורה בחודש השלישי [סיון] ולא בחודש הראשון [ניסן]

הדלקת נרות של יו"ט . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . נח המדליק נר של יו"ט צריך לברך "אשקב"ו להדליק נר של יו"ט" a זמן ההדלקה a סדר הדלקה a וכשיו"ט חל בשבת a הטעם שמברכת להדליק "נר" גם שמדליקה כמה נרות a זהירות מכיבוי a נשים בברכת שהחיינו a נשים בענית אמן על ברכת שהחיינו a מלאכה אחר הדלקה

סעודת יו"ט . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ס הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם a בדיני סעודת יו"ט aהוצאות יו "ט a לחם משנה a נשים בחיוב לחם משנה a שתית יין aאכילת בשר a סעודה שלישית a יעלה ויבוא a בגדי יו"ט

סדר התפילות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . סא ערבית a כוונה בברכת "אהבת עולם" a "ופרוש עלינו" a אמירת פסוק "וידבר ה' את מועדי ה'" a ברכת "ותודיענו" a יו"ט שחל בשבת - ברכת מעין שבע aתפילת שחרית : a טבילה בעלות השחר a קרבנות a פסוקי דזמרה a ברכת יוצר a פיוטים בברכות שמע a כוונה ברכת "אהבה רבה" a הלל a שירה בהלל a מגילת רות a מקדימים קריאת המגילה לקריאת התורה, a בדיני הקריאה

סדר קריאת התורה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .סה פתיחת הארון - י"ג מידות a הטעם שאומרים ביו"ט י"ג מידות aאמירת י"ג מידות ג ' פעמים a הטעם דפוסקים ב"ונקה" והא קימ"ל כל פסוק דלא פסק משה רבינו אנן לא פוסקים a "ויעזור ויגן" a הטעם שאין אומרים "ותגלה ותראה" a קריאת התורה a הוצאת ב' ספרים a עמידה בקריאה a הטעם שאין חוששים לדברי הרמב"ם aעצה לצאת ידי שיטת הרמב"ם a קריאה לגדול a כוונה בקריאה a אמירת פסוק "רכב אלוהים רבותים" a בקול רם a קריאתן בבת אחת a טעם עליון ותחתון a הפטרה a מפטירים לחכם a חמשה קרואים a להוסיף על ה' קרואים a קרבנות היום

אקדמות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . עא שלושה חלקים בפיוט "אקדמות" a קוראים לכהן a כיסוי הספר באמירת אקדמות a מחבר האקדמות a סדר האקדמות a סיום החרוזים בתא aאקדמות בארמית

יזכור . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . עג הטעם שאומרים יזכור רק ביו"ט aמנהגי יזכור a יציאה מבית הכנסת aאבלים בשנה ראשונה

סיום תפילת שחרית, ותפילת מוסף . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . עד "יקום פורקן" a החזרת הספר a קרבנות מוסף a "ואת מוספי" a קדושה "אדיר אדירנו" a "ומפני חטאינו" a ניגון "בנה ביתך" a ברכת כהנים: a תפילת "ותערב" a מקור אמירתו a נשיאת כפים בחו"ל a "יהי רצון" בברכת כהנים a זמן אמירת ה"רבונו של עולם" a שיר של יום

מנהגי החג . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . עח נהגו להיות ערים כל הלילה ולעסוק בתורה a תיקון ליל שבועות a אמירת תהילים בליל שבועות a ברכות השחר לניעור בלילה: a ברכת על נטילת ידים וברכת אשר יצר a ברכת "אלוקי נשמה" וברכת "המעביר שינה" וברכות התורה a ברכת ציצית aברכת התורה a ישן במקצת הלילה a ישן בערב החג a מנהג שטיחת עשבים: a סמך למנהג שטיחת עשבים a יש שנהגו להניח אילנות בבית הכנסת aמגילת רות : aברמזי המגילה

מנהג אכילת מאכלי חלב . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . פה הטעם למנהג לאכול מאכלי חלב a זמן האכילה a הטעם לנוהגים לאכול סעודה חלבית בלילה a סמך לאכילת מאכלי חלב בלילה a הטעם לנוהגים לעשות קידוש חלבי ואחר כך סעודה בשרית a הטעם לנוהגים לאכול סעודה חלבית ביום

עוד ממנהגי החג . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . פח אכילת דבש a אכילת מצה a ב' לחמים a אכילת לחם ארוך בעל ד' ראשים aעליה לרגל לכותל המערבי a זילוף טיפות מים או מי השושנים a הכנסת ס"ת בשבועות ברכת שהכל בליל שבועות a ריקודים ביום זה

יו"ט שחל במוצאי שבת . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .צא זמן לבישת בגדי יו"ט a סעודת שלישית a שינה בשבת a הבאת המחזור לבית הכנסת a ברכת "ותודיענו" a יקנה"ז a למלאת יין על גדותיו a הסתכלות בציפורנים aנשים בשתית כוס הבדלה של יקנה"ז a קידוש לבנה במוצאי שבת שחל חג השבועות

הבדלה במוצאי החג . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . צד אמירת "הנה אל ישועתי" ושאר פסוקים a בשמים a אש a מלוה מלכה

איסרו חג . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .צה יום טבוח a במעלת איסרו חג a טעם איסרו חג a הטעם שצריך אדם לשמוח ולכבד במאכל ומשתה באיסרו חג a הטעם שלא עושים איסרו חג אחרי ר"ה ויו"כ a בדיני איסרו חג

ספירת העומר

"מצות עשה לספור שבע שבתות תמימות מיום הבאת העומר, שנאמר 1 "וספרתם לכם ממחרת השבת... שבע שבתות תמימות" .2

מנחת העומר

במוצאי יו"ט ראשון של פסח קוצרים את העומר ומקריבים ממנו למחרת את מנחת העומר והיא באה מתבואה חדשה של שעורים, כעבור חמישים יום מקרבים את שתי הלחם הבאים מתבואה חדשה של חיטים.

[הקרבת עומר השעורים מתירה אכילת חדש במדינה כולה בין מהחיטים ובין מהשעורים, ובמקדש לא הותר להקריב מהחדש עד הקרבת שתי הלחם בשבועות[. מצוות ספירת העומר היא בימים שבין הקרבת העומר מן השעורה להבאת שתי הלחם מן החיטה.

שרשי המצווה

לפי שכל עיקר של ישראל אינו אלא התורה, ומפני התורה שמים וארץ נבראו, כדכתיב 3 "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי", ויציאת מצרים היה עבור קבלת התורה, כדכתיב 4 "בצאתכם ממצרים תעבדון את האלוהים על ההר הזה" וזהו עיקר הגאולה של ישראל.

ולכן נצטוינו לספור ממחרת יו"ט של פסח עד יום מתן תורה להראות את בנפשנו את הרצון שלנו מתי יגיע היום הזה כי ליום זה אנו כל כך מחכים ומצפים .5

טעם המצווה

לפי שהעולם שרוי בצער מפסח ועד שבועות על התבואה ועל האילנות כדאיתא בר"ה 6 "אמר ר"י משוםרבי עקיבא מפני מה אמרה תורה הביאו עומר בפסח , כדי שתתברך לכם תבואה שבשדות, ומפני מה אמרה תורה הביאו שתי הלחם בעצרת, כדי שיתברכו לכם פירות האילן, ומפני מה אמרה תורה נסכו מים בחג , כדי שיתברכו לכם גשמי שנה",

לפיכך צווה הקב"ה לספור בימים אלו כדי שנזכור צער העולם ולשוב לו בלבב שלם ולהתחנן לפניו לרחם עלינו ועל הבריות ועל הארץ שתיהנה התבואות כתיקונן שהם סיבת חיינו שאם אין קמח אין תורה .7

מקורות

.1 ויקרא כג, טו. .2 רמב"ם הלכות תמידין ומוספין פרק ז הלכה כב. .3 ירמיהו לג, כ. .4 שמות ג, יב. .5 חינוך מצווה שו. .6ט"ז, א . .7 אבודרהם ספירת העומר.

טעם אחר: לפי שימים אלו הם ימי מלאכת השדה והיו מפוזרים כל אחד בגורנו ולכן ציוה למנות כדי שלא ישכחו מחמת עבודתם זמן עלייתם לרגל .8 טעם אחר: זכר לעומר שהביאו בבית המקדש ובהגדה מביא מדרש שבשעה שאמר להם משה 9 "תעבדון את האלוהים על ההר הזה" אמרו לו ישראל מתי נעבוד אמר להם משה לסוף חמישים יום והיו מונים וסופרים כל אחד לעצמו, ומכאן קבעו חז"ל כיון שאין לנו קרבן ולא עומר אנו סופרים בשביל שמחת התורה כמו שמנו ישראל .10 טעם אחר: משל לאדם שהיה בבית האסורים וצעק למלך להתירו, וקבע לו זמן להתירו ולתת לו את בתו לאשה, והולך ומונה וסופר עד בא הזמן, כך עשו ישראל בצאתם ממצרים [שהוא בית האסורים] עד מתן תורה [שהיא כבת של המלך] .11 טעם אחר: לפי שארץ ישראל היא ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסא, וירושלים בטבורה, הרי שתי מאות לכל צד, ובעשרים יום ילך אדם לביתו, כי מהלך אדם בינוני עשר פרסאות ליום, ובעשרים יום יחזור לירושלים לרגל חג השבועות, הרי ארבעים יום, ושבעה שבתות הרי מ"ז יום, נשארו עוד שני ימים להתעכב בביתו, לכך ציווה הקב"ה למנות, שלא ישכח שלא יתעכב בביתו יותר משני ימים .12

טעם אחר: לפי שהקדמונים עבדו לשבעה כוכבי הלכת, וכל אחד מהם יש שבע ממשלות, שהן יחד מ"ט, לכן ציותה התורה לספור מ"ט יום וניתנה תורה ביום החמישים, כדי שנדע שלא לעבוד להם ולכן בשעת מתן תורה הקב"ה קרע שבעה רקיעים ופתח שבע ארצות כדי שנידע שאין אלוהים זולתו .13

חיוב דאורייתא או דרבנן

בזמן שבית המקדש היה קיים היתה מצות ספירת העומר לפי כל הדעות מן התורה. בזמן הזה נחלקו הפוסקים האם חיוב הספירה מדאורייתא או מדרבנן, ונפק"מ בספק אם ספר, שאם הוי ספק דאורייתא הולכים לחומרא ואם אינו אלא דרבנן הולכים לקולא, וכן נפק "מ לענין מי שחייב מדרבנן אם יכול להוציא מי שחייב מהתורה. יש אומרים שהוי מדרבנן, והטעם: לפי שאין קרבן העומר קרב בזמן הזה, וחיוב התורה הוא לספור מקרבן העומר עד קרבן של שתי הלחם, ועכשיו לא שייך כן 14, וכן כתב במשנ"ב 15 דהוי רק מדרבנן זכר לעומר שהביאו בבית המקדש. הרמב"ם 16 כתב שגם בזמן הזה הוי מצווה מדאורייתא, וז"ל: "מצות עשה לספור שבע שבועות תמימות מיום הבאת העומר ומצווה זו על כל איש מישראל בכל מקום

מקורות

.8 אבודרהם ספירת העומר. .9שמות ג , יב . .10 ר"ן סוף פסחים. .11 אבודרהם ספירת העומר בשם המדרש. .12 מנהגי מהר"י טירנא, בין פסח לשבועות. .13 צידה לדרך מועדים כלל רביעי פרק ראשון עמוד 214 הובא בא"ר סוס"ק ח. .14 ר"ן שלהי פסחים. .15תפט ס "ק יד . .16 הלכות תמידין ומוספין פרק ז הלכה כד.

ובכל זמן" וכו', והטעם שהוי מדאורייתא אע"פ שאין היום קרבן, דסבירא ליה שעיקר הספירה היא עבור מתן תורה כדברי המדרש, שבשעה שאמר להם משה "תעבדון את האלוהים על ההר הזה" אמרו לו ישראל מתי נעבוד אמר להם משה בעוד נ' ימיםוהיו מונים וסופרים כל אחד, אלא שהקב"ה צווה להביא קרבנות בתחילה וסוף , עומר שעורים בתחילה ובסוף חיטים, כדי להורות לנו שבלי תורה כבהמות נדמו שמאכל בהמה הוא שעורים, ועיקר הספירה היא על מתן תורה ושייך גם בזמן הזה .17

יש שרוצים להוכיח לשיטת הרמב"ם דהוי מדאורייתא מהא שהקפידו בספירה על תמימות גם היום מוכח דהוי דאורייתא, ויש לדחות שתיקנו רבנן כעין דאורייתא ולכן בעי תמימות.

נשים בספירה

יש אומרים שנשים פטורות ממצוה זו 18, וכתב המגן אברהם 19 מיהו כבר שוויוהו עלייהו חובה ,20 והטעם שיש מקומות שאין הנשים סופרות: דהוי מצווה שהזמן גרמא ופטורות ,21 טעם אחר: דודאי ישכחו יום אחד מחמת הטרחה, וגם על פי רוב אינם יודעים פירוש המילות ,22 ומיהו אשה חכמה שמדקדקת במעשה יכולה לספור כל ספירת העומר .23

מנהג הספרדים: שנשים אינן סופרות וכל שכן שאינם מברכות.

קטן

קטן שהגיע לחינוך סופר בברכה כבכל המצוות שמחנכים אותו. ואם הפסיד יום אחד ימשיך לספור בלי ברכה כגדול .24

תחילת הספירה

בליל שני אחר תפילת ערבית מתחילים לספור שבעה שבועות 25, כדכתיב 26 "וספרתם לכם ממחרתשבת מיום הביאכם את עומר ה התנופה שבע שבתות תמימות תהינה " ויום השבת הכוונה יום ראשון של פסח שעליו דיבר הכתוב, שהוא יו"ט ששובתים בו מלאכה ועל זה אומר הפסוק ממחרת שהוא ט"ז בניסן תספרו "שבע שבתות תמימות" .27

מקורות

.17ערה "ש תפט ד . .18 משנ"ב תפט ס"ק ג. .19 תפט ס"ק א . .20 הובא במשנ"ב שם. .21 רמב"ם הלכות תמידין ומוספין פרק ז הלכה כד. .22 משנ"ב תפט ס"ק ג, בשם ספר שולחן שלמה. .23 הגריש"א הלכות חג בחג . .24 הגריש"א קונטרס דיני הפסח וספירת העומר עמוד כז. .25 שו"ע תפט א. .26ויקרא כג טו. .27 לבוש תפט א.

ספירת העומר בחו"ל

יש שנהגו לספור אחר עריכת הסדר 28

ויש לא נהגו כן, והטעם: לפי שאין לאכול קודם שספרו ספירת העומר 29. ועוד שקרוב הדבר עקב ריבוי אכילה ושתיית ד ' כוסות ישכח מלספור.

טעם אחר: דמצווה מן המובחר שתהיה הספירה ברוב עם ובדרך כלל בסוף הסדר אין רוב עם כמו בבית הכנסת.

טעם אחר: דראוי להקדים לספור בתחילת הלילה כמה שאפשר כדי לקיים הפסוק "תמימות תהיינה".

יש שכתבו כשיש מנין אנשים שמתאספים וסופרים בסוף הסדר אין חשש שכחה לפי שרבים יזכירו אחד לשני .30

הטעם שסופרים מ"ט יום, אע"פ שבפסוק 31 נאמר "חמישים יום" ביאור א: כוונת הכתוב היא "עד ממחרת השבת השביעית" שהוא יום החמישים עד אז "תספור" ולא עד בכלל .32

ביאור ב: דחמישים יום הולך על המשך הפסוק 33 "והקרבתם" והביאור עד ממחרת השבת תספרו ולא עד בכלל, חמישים יום והקרבתם כלומר ביום החמישים אז "והקרבתם מנחה חדשה" .34

ביאור ג: כיון דכתיב לספור שבעה שבתות אין לספור יותר משבעה שבועות, ומה שכתוב "תספרו חמישים יום" ל"ק מידי שכן דרך המקרא כשמגיע למספר עשרות פוחת אחד מחשבון כמו שמצאנו 35 "ארבעים יכנו" .36

סופרים בתחילת הלילה

והטעם: כשם שזמן קצירת העומר זמנה בלילה .37

תחילת הלילה: מצווה מן המובחר לספור בתחילת הלילה, והטעם: בכדי שיהיה "שבע שבתות תמימות" .38

הטעם שסופרים בלילה והא כתיב "חמישים יום" 39

לפי שלומדים מהפסוק 40 "תמימות תהינה" שצריך לספור בתחילת היממה היינו בלילה.

טעם אחר: לפי שבלילה אינם טרודים במלאכתם .41

מקורות

.28 פע"ח רמ"ע, יסוד שורש העבודה שער תשיעי פ רקח. .29 כמבואר ברמ"א ד. .30 שו"ת מהרש"ג סימן ל. .31 ויקרא כג טז. .32 תוס' מנחות סה, ב ד"ה כתוב. .33 שם כג טז. .34 תוס' מנחות שם. .35 במדבר כה, ג. .36 תוס' מנחות שם, אבודרהם. .37 שו"ע תפט א, מנחות סו, א. .38לבוש תפט א . .39 ויקרא כג טז. .40 ויקרא כג טו. .41 מטה משה תרצ.

מי שיש לו מנין קבוע למעריב לא יספור ביחידות בתחילת הלילה. הטעם: לפי שספירת העומר היא דבר שנשכח ביחידות ואם יהיה הדבר מסור ליחידים שיספרו בתחילת הלילה קרוב לודאי שיבואו לשכוח לספור, משא"כ כשקבוע במנין לאחר התפילה .42

טעם אחר: לפי שתדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם, וק"ש ותפילה תדיר יותר מספירת העומר .43

טעם אחר: לפי שמצות ספירת העומר צריכה לכתחילה להיעשות בציבור וברוב עם .44 שכח לספור בתחילת הלילה הולך וסופר כל הלילה 45

הטעם: כשם שקצירת העומר היתה כשרה כל הלילה דכתיב 46 "ביום הניפכם את העומר", כך הספירה כשרה כל הלילה .47

טעם אחר: דכל שלא עבר הלילה לא יוצא מכלל "תמימות תהינה" .48

ספירת העומר בציבור

מצווה מיוחדת לספור בציבור, והטעם: משום דברוב עם הדרת מלך כמו שמצאנו בקצירת העומר שהיה נקצר בעסק גדול .49

טעם אחר: במקום שיש חבורה שמתפללים בזמנו ראוי להתחבר להם בימי הספירה, כי אז מצווה גוררת מצווה ק "ש בזמנו וספירת העומר .50

טעם אחר: כדי שלא ישכח לספור .51

המאחר והציבור עומדים לספור יספור עמהם תחילה ואחר כך יתפלל ערבית .52

חיוב הספירה

מצווה על כל איש משיראל לספור לעצמו: 53 ומנין מדכתב בקרא 54 "וספרתם לכם" ולא כתיב "וספרת לך" כיובל שהכוונה לב"ד, ומזה לומדים "לכם" לכל אחד ואחד .55 ספירה בפה: מצוות ספירת העומר היא בפה ,56 והטעם: דכתיב 57 "וספרתם" וספרתם משמע בפה .58

סופרים לאחר ערבית

הטעם שסופרים בסוף התפילה ולא בתחילתה לפי שדורות הראשונות היה המנהג להתפלל ערבית קודם הלילה ובסיום המעריב התחיל הלילה ואז היו סופרים כדין בתחילת הלילה .59

מקורות

.42 שו"ת שבה"ל חלק ו ס"ג. .43ביה"ל חלק ו ג . .44של"ה פסחים פ ' נר מצווה ד"ה וכתב . .45 טור תפט א . .46ויקרא כג יב . .47לבוש תפט א . .48 משנ"ב תפט ס"ק ד. .49 סדר היום, יסוד ושורש העבודה שער ט פרק שמיני. .50 של"ה פסחים ג, ב, הובא בבה"ט תפט כ. .51 שו"ת מנחת יצחק ח"ו סימן מ"ח אות ב. .52מועד לכל חי ה יב . .53 טור תפט א. .54 ויקרא כג, טו. .55 ט"ז תפט ה, משנ"ב תפט ס"ק ה . .56 פר"ח ו. .57 ויקרא כג טו. .58 פר"ח שם ו. .59 בה"ל א ד"ה אחר בשם ספר מור וקציעה.

טעם אחר: דמדינא צריך להקדים ק"ש ותפילה לפי שהוא תדיר ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם .60

קודם "עלינו לשבח" או לאחריו

יש שנוהגים: לספור ספירת העומר לפני "עלינו לשבח " 61

ויש שנוהגים: לספור אחרי אמירת עלינו לשבח וקדיש יתום שאחר כך .62 הטעם לנוהגים לספור לפני "עלינו לשבח" דכל כמה שאפשר להקדים הספירה מקדימים כדי שיהיה תמימות .63

טעם אחר: לפי שאחר הספירה אומרים פסוקים ומזמורים ולא תקנו לומר אחריהם קדיש לכן סופרים לפני "עלינו" בכדי שהקדיש שאחר "עלינו" יעלה גם על הפסוקים הנ"ל .64 טעם אחר: לפי ש"עלינו" נאמר על הרוב כעין סילוק אחר התפילה או אחר מצווה, כגון ברית , או קידוש לבנה, ולכן סופרים העומר ואחר כך אומרים בסיום התפילה "עלינו" .65 הטעם לנוהגים לספור את העומר אחר "עלינו"כיון שתפילת עלינו נתקנה כחלק מהתפילה וספירת העומר מצוה בפני עצמה לכן אין להפסיק את התפילה במצווה אחרת .66

נוסח ספרד ועדות המזרח: הנוהגים לומר "שיר המעלות" לפני "עלינו" סופרים אחר הקדיש ו"ברכו" שאחר "שיר המעלות".

ויש שנהגו לספור אחר "עלינו לשבח", והטעם:לפי שעלינו לשבח הוא מסדר התפילה ואין להפסיק מסדר התפילה .67

מנהג לספור שנית אחר תפילת שחרית

יש שנהגו בכל יום אחר תפילת שחרית שסופר החזן מה שספרו בלילה וחוזרים הציבור לספור עימו, והטעם: כדי שאם אחד שכח לספור בלילה תעלה לו ספירה של הבוקר ויכול להמשיך לספור אם ברכה 68. ואין מברך על ספירה זו.

שהחיינו על מצות ספירת העומר

הטעם שאין מברכים "שהחיינו" על מצות ספירת העומר אע"פ שהוי מצווה הבאה מזמן לזמן לפי שזמן הספירה תלוי בזמן חג הפסח כדכתיב 69 "וספרתם לכם ממחרת השבת" משום כך אין מברכים שהחיינו על מצווה זו ויוצאים ידי חובה בברכת שהחיינו שמברכים בפסח .70

מקורות

.60 חיי אדם ס"ק טז. .61 משנ"ב תפט ס"ק ב. .62 הגר"א מעשה רב ס סט. .63 משנ"ב תפט ס"ק ב. .64 סידור בעל התניא. .65 ספר מנחת העומר ס"ק לג. .66 ליקוטי דינים וביאורים למעשה רב כב סט. .67 מעשה לרב להגר"א ליקוטי מהרי"ח. .68כה"ח תפט פ . .69 ויקרא כג טו. .70 לבוש תפט א.