בת מצווה

"בת שתי עשרה שנה... וב שלוש עשרה שנה הרי ה כגדולים לכל המצוות" שיעור זה שנעשית בת מצווה אחר י"ב שני היא הלכה למשה מסיני .

הטעם שהבת מתחייבת במצוות בגיל י"ב וב בגיל י"ג שני

בינה יתירה נתן לאשה: "ויבן ה' אלוקי את הצלע" רבי אליעזר בשם רבי יוסי ב זמרא אמר ניתן בה בינה יותר מ האיש, ופירש הרא"ש שהקדים בה בינה יותר מבאיש ולכן הבת כבר בגיל שתי עשרה נעשית חייבת במצוות .

טעם אחר: לפי שחיי האשה לרוב קצרים יותר מבאיש .

טעם אחר: אשה מתפתחת יותר מהר מהאיש .

טעם אחר: על פי דברי רש"י שכתב "הבת ממהרת ומקדימה לגדול מ הב משום שהיא ממהרת להביא כח שאינה מתשת כחה בלימוד התורה".

סעודת בת מצווה

יש הנוהגים :לערוך סעודת מצווה לילדה שהגיעה לגיל י"ב שני , הטעם :לפי שבגיל זההיא נכנסת לעולם מצוות וחייבת בכל המצוות שאשה חייבת בה .

מקורות

בר מצווה בת מצווה צז

טעם אחר לחגיגת בת מצווה

כיון שעלתה בדרגה מקטנה לנערה יש לעשות לה חגיגה לסיבת עילויה . טעם אחר : מכיון שנכנסה לעולם מצוות שנשים חייבות כמו חת בר מצווה וכמו שעשים חגיגה לברך מצווה בב שנכנס לעולם מצוות כ רצוי לעשות ג לבת .

סמך לדבר: מדברי הי של שלמה שכתב שסעודת בר מצווה אין ל סעודה מצווה גדולה מזו... והכא נמי בת שמתחייבת בכל המצוות שהאשה חייבת בה , מעתה היא מצווה ועושה, שפיר יש לעשותו יו טוב ומצווה נמי איכא.

ובאגרות משה דחה טענה זו דאינו דומה, שש הבר מצווה ניכר שהגיע למצוות שמכאן ואילך מצרפים אותו למנין ולכל דבר שבקדושה, אבל נערה שלא ניכר בה הדבר למעשה ואין כא אלא ידיעה בלבד שהגיעה למצוות, לכן אין עושים בשבילה סעודה ושמחה אע"פ שעצם הדבר שהגיעה למצוות שייכת לאותה שמחה כמו של נער.

הטעם שאין נוהגים לחגוג בסעודת מצווה לבת מצווה[א שביו זה מתחייבת במצוות עשה שאין הזמן גרמא ובכל מצוות לא תעשה[

לפי שאין עושים שמחה אלא בדבר הניכר, וכיון שבנער ניכר שנעשה בר מצווה על ידי שמצרפים אותו למנין וכיוצא בזה משא"כ בבת לא ניכר במעשה שהיא גדולה ועל ידיעה בעלמא אין עושים סעודה א שבעצם יש אותה שמחה ממש .

טעם אחר: לפי שהטעם שאין עושים שלו זכר לבת לפי שדבר ידוע שכל הנשמות זכר ונקבה ה באים כי כל אחד הוא פלג בלבד והזכר הוא עיקר היצירה והנקבה נכללת בו, וכשיוצא לאויר העולם משביעים אותו לבדו, ובזה מושבעת ג כ בת זוגו בבת אחת ואינה נשבעת בפני עצמה, וכתב המהרש"א שבועה זו ודאי לא חילה על הקטן עד י"ג שני שאז בא יצר טוב ואליו תשמע אז, ולפי זה יש לומר שעל זה עושים סעודת בר מצווה על

מקורות

כניסתו לחיוב קיום אותה השבועה לשמירת התורה והמצוות, וכיון שהיא נכללת בזכר לעני השבועה על כ אין עושים לה סעודה נפרדת על זה .

טעם אחר : מובא בשמו של החזו"א שיש טעם כמוס מדוע אין עושים סעודת בת מצווה והוסיף ואמר ופלא שעמדו על כ שהרי אין עושים בני אשכנז סעודה .

סעודת בת מצווה חגיגת בת מצווה

בשונה מסעודת בר מצווה א שבתורה לא הוזכר עני שמחת בר מצווה לא במשניות ולא בתלמוד, מצאנו סמך במדרש ובתלמוד ובזוהר.

א לעני בת מצווה לא רק שאין לנו מקור אלא שיש טוענים שמקורו ויסודו שלא מיהדות, וא יש איסור לעשותו.

יו שמחה

בספר ב איש חי כתב "הבת כיון שתיכנס למצוות אע"פ שלא נהגו לעשות לה סעודה בכל זאת תהיה שמחה ותלבש בגדי שבת וא יכולה תלבש בגד חדש ותברך שהחיינו ותכוון על כניסתה למצוות" .

יש אומרים : שאפשר לציין את המאורע הזה בתור יו שמחה וגילה בחוג של קרובים בבית הנערה או בבית ספרה שבו לומדת הבת .

המתנגדים לעריכת חגיגיות פומביות לבת מצווה

דעת בעל האגרו"מ שאין שו סמך ויסוד להחשיב את חגיגת ומסיבת הבת מצווה כסעודת מצווה, ואין זה אלא כשמחת יו הולדת בלבד.

טעם המתנגדים : משום שלא ימלט מלהכשל באבזרייהו של גילוי עריות מכמה פני ודי לחכימא .

מקורות

בר מצווה בת מצווה צט

טעם אחר:מטעמים צניעות "כי כל כבודה בת מלך פנימה " , וכיון שעיקר בסעודת המצווה היא כשיש עשרה אנשי וזה לא שייך שיתאספו עשרה אנשי לשמוח עמה שהרי זה סתירה לכל כבודה , וכן אין מ הראוי להושיבה בראש השולחן ושכל הסעודה יקרא על שמה . יש אומרים :שאם בביתו לא יעשה סעודה , הטעם : כיון שאם נתיר בצנעא יעשו ג בהמון ובפרהסיא באולמות והזמנת קרואים וסעודות גדולות .

טעם לחולקים שלא חששו לכן

לפי שאין איסור בדבר ואפשר לערוך את הסעודה באורח מוסרי, וכיון שעושים כ כדי לחזק בלב הבת שהגיעה למצוות רגש אהבה ליהדות צוות ולעורר בה רגש על יהדותה והיותה בת לע גדול וקדושולמ .

טעם אחר לאסור

משום שהוא נגד הדורות הקדומים שלא נהגו למנהג זה ושמא יש בזה שינוי מהדר המקובלת דור דור .

תשובה לטענה זו הטעם שבדורות הקדומים לא נהגו מנהג זה

לפיכל אחד ש מישראל היה מלא תורה ויראת שמי וגם האויר בכל עיר ועיר היה מלא בריח וברוח היהדות ועכשיו נשתנו הדורות שינוי עצום והשפעת הרחוב משפיעה לכן נהגו לחגוג את יו קבלת עולם מצוות לבנות .

הא מותר לחגוג בת מצווה ואין חשש של "ובחוקתיהם לא תלכו" .

יש האוסרים לחגוג את הבת מצווה , משום שהחמירו מטעם איסור "ובחוקתיהם לא תלכו" לפי שמנהג זה מקורו מהגוים שעורכים טכסים

מקורות

לבנותיהן בהגיע לגיל הבגרות [וכוונת כעין שוויון זכויות שיש לאישה כמו לאיש[, וכן מנהג המתקדמים והרפורמים ]ששמו לה מטרה להשוות בין איש לאשה כגון בעליה לתורה שליח ציבור[ .

ודעת החולקים : לפי שהגוי חוגגים לא חוגגים לשם עבודה זרה שאם כ יש לאסור ג חגיגת בר מצווה וגם לאסור את התפילה שהרי ה מתפללים לע"ז שלה , אלא מכיון שהם עושים את זה לרגל בגרותם של בניהם וגם הרפורמים אין עושים כ כדי להדמות לה אלא לשם חגיגת משפחה .

שמחה בבית הכנסת

אין לעשות סעודה זו בבית הכנסת, הטעם : כיון שיש הסוברים שאין זה סעודת מצווה אלא יו הולדת ולכן אין ראוי לעשות בבית הכנסת .

הטעם שאין מברכים "ברוך שפטרני על הבת"

אין האב מברך "ברוך שפטרני" לבתו שהגיעה למצוות [כמו שמברך על ב ] .

הטעם : לשיטת המג"א שטעם ברכה זו לפי שעל האב לחנך את בנו, ועד עכשיו נענש האב כשחטא הב בשביל שלא חינכו ומכאן ואילך אינו נענש ולכן אומר האב "ברוך שפטרני", ולפי זה בבת שאינו חייב לחנכה "בנו חייב לחנכו בתוך אינו חייב לחנכה" אין לו לברך ברוך שפטרני . וא לסוברים שהאב מחוייב בחינוך ביתו הקטנה מ"מ אין לה הרבה מצוות שמחנכה בקטנותה.

טעם אחר: לפי שדרך העולם שהבת ניזונת מבית אביה עד הנישואים וא כ כיון שהיא תחתיו יכול א להוכיח וא"כ לא נפטר מעונשה עד הנישואים שלה ואז תהיה תחת רשות בעלה .

ויש אומרים : שכדאי שהאב יברך "ברוך שפטרני מעונשה של זה" במסיבת החגיגה בלי ש ומלכות כדרך שמברכים לב כשהגיע למצוות .

מקורות

בר מצווה בת מצווה קא

טעם אחר: לפי שלא נתקן הברכה רק כשהבן לפניו וכדמוכח בנוסח הברכה "מעונשו של זה", ואין זה מדרכי הצניעות לבא ע בתוך לציבור ולברך .

הטעם שאינה מברכת ברכת שהחיינו על התחייבות במצוות

לפי שעל חידוש חיוב המצווה תקנו לברך שהחיינו ולא כשבמצווה ליכא חידוש זמן אלא בהגברא, לפי שישנו בהחיוב מצד קבלת התורה שגם לקטנים איכא עני קבלת התורה, שאבותינו קבלו לדורי דורות ואין חדוש בהגברא דתיכף כשיסתלק הפטור מצד קטנות הוא בחיוב .

יש אומרים : שראוי שתלבש בגד חדש ותברך ברכת שהחיינו ותכון לפטור את כניסתה למצוות .

מקורות