במנהג הפטרה בנביא

בר מצווה במנהג הפטרה בנביא צא

במנהג הפטרה בנביא

מקור לקריאת הפטרה בגמ' במגילה "ומפטירים בנביא" הלכך נהגו להפטיר בנביא בענין המדבר מעין אותו העני שקראו בתורה .

טעם המנהג: מפני שפע גזרה המלכות [אנטיוכוס מלך יו ] שלא יעסקו בתורה וביטלו קריאת התורה , וכנגד זה קראו שבעה קרואים בנביא , והיו מביאים ז' נערי קטנים במקום אנשי גדולי כדי שלא יבינו האויבים וקראו בנביא , ולא היו קוראים ע כל אחד פחות מג' פסוקי ובירכו עליה תחילה וסוף כנגד קריאת התורה והרי בין כולם כ"א פסוקי ואע"פ שבטלה הגזרה לא נתבטלה התקנה .

טעם אחר: הפטרה נביאים תקנוה כנגד הצדוקים שהיו אומרים שנביאי וכתובים אינם מהתורה ואינם מאמינים בה לכן חלקו לנביאים כבוד להפטיר בשחרית [ובכתובים במנחה כמבואר בשבת ואין נוהגים כ היו ] . טעם אחר: לפי שבתחילה היו נוהגים חסידים ראשונים שהיו שוהי שעה אחת קודם התפילה ושעה אחר התפילה והיו לומדים בתורה בנביא ובמשנה ובשמועות התלמוד, וכיון שרבתה העניות והיו צרכי למעשה ידיהם ולא יכלו לעסוק בתורה כ"כ, הניחו מלקרוא אחר התפילה ומ"מ בשבתות וימי טובים שהם ימי פנאי שבטלי מלאכת חזרה עטרה ליושנה לקרוא בנביא בהפטרה וקוראים בענינא דיומא .

הטעם שתקנו הפטרה מהנביאים ולא מהכתובי

משום שבנביאים נמצא מעין כל פרשיות שבתורה מה שאין כ בכתובים . טעם אחר: משום שהגזירה היתה ג על הכתובים ולא רק על הנביאים .

מקורות

טעם אחר: משום שאין קוראים בכתובים בשבת מפני ביטול בית המדרש ופירש רש"י דמשכי ליבא .

הפטרה אחר הקריאה, הטעם שתורה קודמת להפטרה

מפני כבוד התורה ולכן מקדים תורה לנביא .

הטעם שניגון של הפטרה שונה מניגו של קריאת התורה

כיון שבטלה הגזרה, ואעפ"כ אנו מקיימים את המנהג לאות וזכר לדורות עולם וכיון שהוי זכר משני את הניגון .

קריאת הפטרה: הפטרה היא בעניין הדומה לקריאת פרשת שבוע או מעין המאורע של אותו זמן .

הפטרת ראש חודש שחל שבת: כשחל ר"ח בשבת מפטירים "השמים כיסאי" , הטעם : משום שמוזכר בו מענין ראש חודש דכתיב "והיה מידי חודש בחודשו" , וכשחל ר"ח ביום א' קוראים "מחר חודש" דהוי כהזכרת ראש חודש .

הטעם שהפטרות הללו דוחים את ההפטרה של שבת

לפי שהם לפרקים ובכדי לעשות לה היכר קוראים אות , כמו כ הפטרת שבת חנוכה לפי שחנוכה היא לפרקים , טעם נוסף לחנוכה: לפי שהמפטיר בתורה מפטיר בשל חנוכה [חנוכת המשכן ] וצריך שיפטירו מעין המאורע .

הפטרה כשפרשיות מחוברות

בשבת שיש בה פרשיות מחוברות נוהגים לקרוא במפטיר את הפטרה של הפרשה השניה , הטעם : לפי שבה סיימו את הקריאה ובמה שסיימו קוראים .

מקורות

בר מצווה במנהג הפטרה בנביא צג

הפטרת אחרי מות קדושים

מפטירים ב"הלא כבני כושי " שהיא הפטרת אחרי מות ולא מפטירים בהפטרה של פרשת קדושים , הטעם : לפי שעונש הגלות על איסורי עריות הכתוב בשתי הפרשיות נזכר בשתי ההפטרות ובהפטרת אחרי מות נוספו ג התשובה והגאולה לאחריה "ביום ההוא אקי את סוכת דוד הנופלת" לכן מפטירים בה .

טעם אחר : משום שהפטרת קדושים מזכירה תועבות ירושלים ולכן יש להעדיף את הפטרת אחרי מות .

לסיים בדבר טוב

במקום שמסיימים בדבר שאינו טוב מוסיפים פסוקי נוספים או שחוזרים על הפסוק אחד לפני האחרון שוב כדי לסיים בדבר טוב, כגון בהפטרת ויצא שמסתיימת "ופושעים יכשלו ב " ומסיימים ביואל "ולא יבשו עמי לעולם ", הפטרת ראש חודש חוזרים על הפסוק "והיה מידי חודש בחודשו".

שמו"ת בהפטרה

אין צריך לקרוא הפטרה [דהינו שני מקרא] ומיהו נהגו לקרוא הפטרה , הטעם : שמא יקראו למחר לעלות למפטיר ויהא רגיל ובקי בכ .

ולדינא: במקום שהבעל קורא, קורא את ההפטרות מנביא אין צריך לקרוא לעצמו הפטרה .

הטעם שיש הרבה חילוקי מנהגי ברבי מ ההפטרות במשך השנה

לפי שבימי חכמים התלמוד מלבד הפטרות בימי מסוימים לא היו הפטרות סדורות והיו מפטירים בכל מקום שהיו מוצאי בציבור לנכון שיש בו מעין

מקורות

הפרשה ורק בזמן הראשונים הוסדרו הפטרות לפיכך התרבה בו המסורות בישראל .

דיני הפטרה

אין המפטיר מפטיר עד שיגמור הגולל לגלול הספר תורה [וא ברכות הפטרה לא יתחיל ,[ הטעם : כדי שגם הגולל ישי ליבו למה שאומר המפטיר לפי שחובה היא על כל אדם לשמוע הפטרה כמו קריאה של הפרשה בס"ת .

טעם אחר: משום כבוד הספר תורה שלא יסיחו דעת ממנו ויעמוד ללא גלילה, והוא בזיון לספר שיקראו בנביא והספר עדיף לא נגלל .

נפק"מ בין הטעמים :א הגולל שמע כבר את ההפטרה , לטעם כדי שישי ליבו על מה שקורא המפטיר לא שייך טעם זה כאשר שמע הפטרה ולא יצטרך להמתין עד שגימור הגולל, ולטעם משום כבוד הספר ששמע ההפטרה צריך להמתין .

טעם אחר:שלא יטעו לומר שברכת ההפטרה היא על התורה ולא על הנביא .

גמר הגלילה: מבואר ברש"י עד שיגלל הספר במטפחותיה , ובסימן קמז הביא המשנ"ב בשם הפרי מגדים גמר הגלילה עד עצם גמר גלילת הספר א שלא כרכום.

סילוק הנביא

י לסלק הנביא או החומש שקראו בו מעל הבימה עד אחר הברכה ,א הטעם : כדי שיראה ויברך על מה שהפטיר .

מקורות

בר מצווה במנהג הפטרה בנביא צה

להשאיר את הספר פתוח

יש אומרים : שיש להניח את הספר פתוח , ויש אומרים : כשקוראים בנביא מקל אין צריך להשאיר את הנביא פתוח כיוון שמוב שהברכות על הפטרה שקרא .

אין פוחתים מכן"א פסוקי

הטעם : לפי שתקנו קריאת הפטרה במקום קריאת התורה על כ תקנו לא פחות מכן"א פסוקי כנגד ג' פסוקי לכל השבעה קרואים אלא א"כ סליק עניניא כגון הפטרת פרשת צו שמתחילה "כה אמר ה' עולותיכ וכו'" שאז קוראים א פחות מכן"א פסוקי , ודווקא בשבת שעולים ז' משא"כ ביום"ט שעולים ה' קרואים סגי בט"ו פסוקי כנגד ה' קרואים לכל אחד ג' פסוקי .

מקורות