זוהי גרסת טקסט של הפרק, נוחה לקריאה בטלפון ולקוראי מסך. היא הומרה אוטומטית מקובץ ה־PDF, וייתכנו בה שגיאות המרה. הנוסח המחייב הוא הקובץ המקורי.
בר מצווה בר מצווה כג
בר מצווה
ש בר מצווה: מובא בתלמוד "ואיצטריך למיכתב מכה איש ואיצטריך למכתב כל מכה נפש, דאין כתב רחמנא מכה איש ומתן, הווה אמינא איש [הגדול בשני ] דבר מצווה [שהוא מחויב המצוות] אין [שההורגו חייב מיתה], קטן לא [דההורג קטן שאינו מחויב במצוות אינו חייב במיתה]" וכן מצאנו בתנחומא "איש דבר מצווה ובר דעת מחייב", ובמדרש רבה מוזכר "בר מצוותא".
יש אומרים : שהביטוי בר מצווה לגבי קטן הנכנס למצוות מופיע לראשונה בשו"ת הרא "ש ובאור זרוע וז"ל "כשאין אב, הב חייב לפדות את עצמו לכשיגדל ויהיה בר מצווה."
יש אומרים : שהביטוי בר מצווה נכתב על ידי רבני אשכנז בספר מהרי"ל מנהגי וז"ל מהר"י סג"ל בזמן שבנו נעשה בר מצווה וקרא בתורה וכו' והוא מושאל מדברי הגמרא איש דבר מצווה .
הטעם שהנער הנכנס למצוות נקרא בר מצווה ולא ב מצווה
לפי שבשעה שהנער נכנס למצוות אין אנו יודעים מה צופ לו העתיד א ישאר דבק במצוות, ולכן נקרא בר מצווה "בר" בארמית מבחוץ כלומר הנער הנכנס למצוות עומד באותה שעה על הס על מפת המצוות, ואין אפשר לקרוא לו ב מצווה כי ב הוא בדרך כלל ב קיימא ועל הנכנס עתה לעולם מצוות עדיין מוטלת החובה להוכיח כי אכן הוא ב מצווה . טעם אחר: לפי שבר פירושו בארמית מבחוץ , לרמז לחתן הבר מצווה שלא יסתפק בקיום התורה והמצוות רק מבפנים אלא עליו להפגי את המצוות ג כלפי חו ולא יבוש מפני המלעיגי עליו .
מקורות
טעם אחר: לפי שבר מלשון חו , לרמז הדבר שמהיו הבר מצווה נעשה בר הכי ג לאחרים שמצטר לזימו וכן למנין עשרה וכמו שרבי שמעון בר יוחאי נקרא בר יוחאי ולא ב יוחאי משום שיצא מעצמו להאיר כוחו לכלל ע ישראל, ג חת הבר מצווה שמעכשיו הוא אינו רק לעצמו אלא ג עבור אחרי שיוצא ומצטר אל הכלל .
הטעם שנקרא בר מצווה [מלשון יחיד] ולא בר מצוות
לפי שכל המצוות יחד כולם נקראות בשם מצווה כמו שנאמר "ואתנה ל את לוחות האב והתורה והמצווה" .
טעם אחר: על פי דברי הגמרא "בא חבקוק והעמיד על אחת שנאמר וצדיק באמונתו יחיה" ולכן נקרא בר מצווה על ש היסוד לכל התורה הקדושה שהיא מצוות האמונה .
הטעם שנקרא בר מצווה ולא בעל מצווה כמו שנקרא מי שעושה עבירה בעל עבירה
לפי שבעל מלשון בעל לאשה שיכולים להתגרש על ידי גט לכן אדם שעובר עבירה יכול להתגרש מהחטא ולפרוש מהעבירה לכן הוא נקרא בעל עבירה, אבל בר מצווה הוא ב של המצווה וכמו שב לא יכול להתגרש מאביו לעולם כ החיוב במצווה נשאר לתמיד .
הטעם שנער עד הבר מצווה נקרא קטן
משום שיש בין"ג שנה קנ"ט חודשי , ביאור י"ג שני כפול שתי עשרה חודשי יוצא מאה חמישי ושש וא נצרך את חודשי העיבור מכיון שיש בה ג' שני [ד' שני ] מעוברות ס הכל מאה חמישי ותשע ולכן בתוך קנ"ט חודשי הוא נקרא קטן עד שעמד יו אחד יותר ואותו יו חשוב כמו חודש .
מקורות
בר מצווה בר מצווה כה
נער שהגיע לגיל י"ג ונתחייב במצוות נקרא גדול
הטעם שנקרא גדול והלא עדיין קטן הוא לגבי הגדול ממנולפי שבלי זה אין שייכות זמן לאדם שיהיה גדול , כי כל גדול הוא קטן מהגדול ממנו , רק בעת שנתקדש בחיוב קבלת עולם תורה ומצוות, יתכן שאז נעשה באמת גדול . טעם אחר: לפי שהנער מתחייב עכשיו במצוות התורה, סמך לדבר משבת שלפני פסח שנקראת שבת הגדול, והסיבה לכן לפי שנצטוו בו בני ישראל מצווה אחת לפיכך קרויה השבת הגדול, ולזה הטעם שהנער נכנס לעולם מצוות נקרא גדול משום שנצטווה בתרי"ג מצוות .
הטעם שנער הבר מצווה נקרא בחור
יש אומרים : בחור מלשון בוחר ברע או בטוב , דהיינו שעכשיו נכנס לבחירה כיון שמקבל יצר טוב והעצה לזה סור מרע ועשה טוב .
הטעם שהנכנס לעולם תורה נקרא חת
משום הדמיון שיש בין חת הבר מצווה לשמחת הנישואים כדברי המג"א שיש מצווה לעשות סעודה ביום הבר מצווה כיון שנכנס לחופה. טעם אחר: מכיון שמתחיל להניח תפילין וכתוב לגבי תפילין "כחתן יכה פאר" ותפילין נקראות פאר כדכתיב "פאר חבוש עלי " וא כ הוא חת מחמת הפאר.
עולם תורה ומצוות
מקובל לומר על נער שנעשה בר מצווה שנכנס לעולם תורה ומצוות, והוא על פי מאמר חז"ל שאמרו על מי שמקבל עליו ללמוד תורה ולהיות עמל בה שזוכה "שמעבירי ממנו עולם מלכות ועול דר ארץ ".
מקורות