ברכות התורה

העולה לתורה מברך לפניה ולאחריה .

הליכה לבימה הליכה בזריזות

מי שקראו לעלות לתורה יש לו ליל בזריזות , הטעם : משום כבוד התורה ומשום כבוד הציבור .

ריצה

לא ירום לבימה לעלות לתורה , אע "פ שמצווה לרום לדבר מצווה , דבר זה נאמר כשהולך לבית הכנסת או שהולך לדבר מצווה אבל לרום בתוך בית הכנסת אסור , הטעם : משום כבוד בית הכנסת וכבוד הציבור .

הליכה בדרך הקצרה

כשהולך ממקומו אל הבימה יל בדרך הקצרה , הטעם : משום כבוד הציבור שלא ימתינו לו הרבה .

טעם אחר: משום כבוד התורה להראות שהיא חביבה עליו וממהר לקרות בה .

כששתי הדרכי שווים

יעלה בצד ימי וירד בפתח כשנגדו , הטעם :על פי מה שנאמר כל פינות שאדם פונה לא יהיו אלא דר ימי .

מקורות

בר מצווה ברכות התורה עה

כשחוזר מהבימה

יל בדרך הארוכה עד למקומו , הטעם : כדי שלא יראה עליו כמשא .

לחזור בדרך אחרת

כשחוזר למקומו יורד מהבימה בדרך כשנגדו עלה ולא ירד בדרך שבא עלה , סמך לדבר: מדכתיב "לא ישוב דר השער אשר בא בו כי נכחו יצא " .

זמן החזרה

לא ירד מיד אחר שסיים הברכה אלא ממתין עד שהעולה אחריו יסיים ברכה אחרונה ואז יורד בין גברא לגברא , הטעם : מפני כבוד התורה שלא יניחנה לבדה , ויורדי אחר שסיים השני הברכה, הטעם : לפי שחוששים שבדרך לא יוכל לשמוע הקריאה כהוגן לכן ממתין עד שיסיים השני הברכה ויורדי בין גברא לגברא .

צורת הירידה

כשיורד מהבימה יל בנחת ולא ירום , הטעם : כדי שלא יראה עליו כמשא .

לבישת טלית

יש אומרים : שיש ללבוש טלית בשעת עליה לתורה [על פי מג"א שכתב בשם היש"ש שאם לובש טלית לעלות לתורה אין מברך , הרי שהעולה לתורה לובש טלית[, הטעם : מפני כבוד הציבור , טעם אחר: מפני כבוד התורה .

מקורות

טלית בעליה לתורה בשבת במנחה

יש אומרים : שבשבת במנחה אין צריך להתעטף בטלית, הטעם : לפי שגם הציבור אינם מתעטפים בטלית במנחה [דין זה מובן לפי הטעם שלבישת טלית מפני כבוד הציבור[.

טלית בעליה לתורה בשני וחמישי

יש אומרים : שבחורי המעוטרי בתפילין אינם צריכים ללבוש טלית, הטעם : משום שבזה שמעוטרי בתפילין יש בזה כבר כבוד התורה .

ברכות העולה לתורה בזמן המשנה

בזמן המשנה העולה ראשון היה מברך ברכה ראשונה והעולה אחרון מברך ברכה אחרונה והעולי באמצע לא היו מברכים .

המנהג היו שכולם מברכים

הטעם : משום הנכנסים ומשום היוצאים , ביאור משום הנכנסים : שאם יכנס אדם לבית הכנסת אחר שהעולה הראשון בר ולא ישמע את השאר העולים מברכים יאמר אין ברכת התורה לפניה .

ומשום היוצאים , ביאור: שמא יצא האדם לפני שעלה אחרון לתורה ויאמר אין ברכת התורה לאחריה כלל , לכן תקנו שכל העולים יברכו לפניה ולאחריה בכל עליה .

[יש שהקשו על טעם זה שאין מסתבר שמשון חשש זה בלבד תקנו חכמים כמה ברכות לבטלה , ועוד שהרי זה חשש רחוק שאפילו שפע אחד נכנס וראה כ , הרי יכנס עוד הרבה פעמים בקריאת התורה ויראה שמברכים , וגם לא שכיח שיצא שהרי אסור לצאת כמבואר , ועוד הרי צריך לשמוע קריאת התורה ואונס לא שכיח .[

מקורות

בר מצווה ברכות התורה עז

ביאור אחר: משום הנכנסים שיבאו אחר שכבר בר העולה ונמצא ששומעים קריאת התורה בלא ברכה לפניה, ומשום היוצאים קודם שבר האחרון ונמצא שומעים קריאת התורה בלא ברכה שלאחריה .

נמצא לפי זה שלדעה זו כל אחד חייב בקריאת התורה וממילא בברכת התורה אלא שהקורא והמבר מוצאי אות ידי חובה וא כ כשהוא שמע את הברכה לפניה או לאחריה לא יצא ידי חובה .

טעם אחר: בזמן המשנה היה הטעם משום הנכנסים והיוצאי , לפי שכל אחד היה קורא בעצמו , אבל בזמן הזה שהבעל קורא , קורא בקול ומוציא את כולם צריך כל אחד לברך שאם לא כ לא יהיה ניכר שהוא עולה לתורה .

עמידה בזמן העליה

העולה לתורה צריך לעמוד בברכות התורה , ולכן אין לסמוך עצמו לכותל או על הבימה .

חיוב לראות מקום הקריאה

העולה לתורה פותח את הס"ת והבעל קורא מראה לו היכן צריך לקרוא , הטעם : כדי שידע על מה הוא מברך .

נישוק הספר

המנהג לנשק אחרי הקריאה , ומנהגינו לנשק ג קודם קריאת התורה , וכן לאחר הקריאה , הטעם : כדי להראות חביבות התורה .

ויש אומרים : שהמנהג לנשק קודם הקריאה נשתרבב ממנהג הנישוק אחר הנחת וחליצת תפילין .

מקורות

צורת הנשיקה

מעביר הטלית על אור היריעה באותו מקום שמראים לו ומנשקו, הטעם : לפי שבזה מגלה דעתו שחביב עליו לקרוא מכל הכתוב כא . יש הנוהגים : לנשק את עמודי העם חיים .

ויש הנוהגים : שלא מנשקים את הכתב אלא בשולי הגיליון , הטעם : לפי שזה יכול לגרום למחיקת האותיות ובפרט בספרי תורה ישנים . ויש הנוהגים :שאין מנשקים כלל אלא רק נוגעים בקלות על ידי הציצית . ויש אומרים : שאין לנשק כלל .

גלילת הספר בשעת ברכה

יש אומרים : שצריך לגלול את הספר תורה לפני הברכה , הטעם :כדי שלא יאמרו ברכות כתובות בתורה .

ויש אומרים : שברכה ראשונה אין צריך לגלול הספר , הטעם שלא חששו שמא יאמרו הברכות כתובות בתורה: לפי שהכל יודעים שאין הברכות כתובות בתורה ולכן בברכה ראשונה לא חששו לזה משום טירחא דציבורא שיצטרכו להמתין עד שיחזור ויפתח .

טעם אחר: כדי למעט בהפסקה בין הברכה לקריאה . ברכה אחרונה:עדיף לגלול , הטעם : משום שאין טירחא דציבורא בגלילה, שהרי בכל גוונא צריך לגלול בין גברא לגברא, בודאי עדיף יותר שיגלול קודם הברכה .

יש אומרים : שהיו שהבעל קורא, קורא ולא המברך אין חשש שיאמרו שהברכות כתובות בס"ת .

מקורות

בר מצווה ברכות התורה עט

הפיכת פניו אל הצד

"ובשעת הברכה יהפוך פניו אל הצד", הטעם :כדי שלא יראה כמבר מ התורה ,וביאר המשנ "ב א על פי שלענין לגלול לא צריך לגלול ולא חוששים שמא יאמרו שהברכות כתובות בתורה מהטעם שכולם יודעים שאין ברכות כתובות בתורה לעני להפוך פניו שמאלה כיון שאין טירחא דציבורא טוב לחשוש ג בברכה ראשונה שלא יאמרו ברכות כתובות בתורה.

לצד שמאל: ונראה דיהפו פניו לצד שמאלו .

הטעם שהופ פניו לצד שמאל: לפי שהוא ימי של הקב"ה העומד לנגדו , כמו לגבי עושה שלו כשגומר התפילה אומר עושה שלו במרומיו והופך פניו לצד שמאל שהמתפלל רואה עצמו כאילו שכינה מול פניו ושמאל האדם הוא צד ימינו של הקב"ה .

יש שהקשו מה הדמיון , בעושה שלו שבתפלת שמו"ע עומד הוא בתפילה הוי כעומד לפני מלך מה שאין כ העולה לתורה .

עצימת עיני

יש אומרים : שעדיף שיעצו עיניו שלא להסתכל בספר בשעת ברכה , הטעם : כדי שלא יאמרו שהברכות כתובות בתורה .

הטעם שעדיף עצימת עיניו: לפי שהפיכת פניו אינו נכון משום שמראה עצמו כאילו אינו מברך על מה שיקרא רק על דבר אחר שהרי מסלק פניו מהס"ת ולכן עדיף שיעצו עיניו .

אחיזת הס"ת בשעת ברכה והקריאה

העולה לתורה צריך לאחוז בס"ת בשעת ברכה , וכתב המשנ"ב בס"ת הכוונה בעמודי הס"ת, וכן יש לאחוז הספר תורה בשעת הקריאה .

מקורות

סמך לדבר: מהגמרא בסוכה "כ היה מנהג של אנשי ירושלים אדם יוצא מביתו לולבו בידו וכו' קורא בתורה ונושא את כפיו מניחו על גבי קרקע משמע שצריך ליטול הספר בידו בשעת קריאה [כמו שמבואר ש שהיו מניחים את הלולב בשעת קריאת התורה[ .

וסמכו על הפסוק ביהושע "לא ימוש ספר התורה הזה מפי " הזה מלמד שהיה ס"ת בידו של יהושע .

רמז אחר :מדכתיב "ע חיים היא למחזיקי בה" .

אחיזה קודם ברכה

יש הנוהגים : שקודם הברכה אוחזים בשני עמודי של הס"ת ובשעת ברכה מסירים יד שמאל, הטעם : כדי להגביר הימים .

יש הנוהגים : בשעת הברכה לאחוז בשתי יריעות התורה על ידי טלית או מפה ואחר הברכה לסלק יד שמאל מהיריעה .

דעת השערי אפרים שיש לקיים שניה לאחוז היריעות התורה על ידי טלית או מפה בשעת הברכה, ובשעת הקריאה תהיה ידו הימנית אוחזת בעמודי הס"ת [עצי החיים ].

אחיזה בברכה אחרונה

א בברכה אחרונה יש לאחוז הס"ת .

אחיזה בשעת קריאה

א בשעת הקריאה צריך העולה לאחוז בעמודי הספר תורה .

נענועי ס"ת בברכות

יש הנוהגים :נענע את הס"ת בברכה ראשונה כשאומר "ונתן לנו את תורתו "ל וכן בברכה אחרונה כשאומר "אשר נתן לנו תורת אמת" , הטעם : כדי להורות שזו היא תורתינו ואין זה לעיכובא אלא מנהג בעלמא .

מקורות

בר מצווה ברכות התורה פא

ברכה בקול ר

אומר "ברכו" והברכות בקול ר , הטעם : כדי שישמעו הציבור ויענו "ברוך ה' המבורך " .

השתחוויה בשעת הברכה

יש הנוהגים : לשחות ולהשתחוות בעת אמירת הברכה , הטעם : משום כבוד התורה ויש לו לכוון שאינו שוחה בשביל הברכה, לפי שלא תיקנו חז"ל לשחות בזה, ושוחה רק משום כבוד התורה .

בסוף הברכה לא ישחה , הטעם : משום שאז נראה כאילו מוסיף על השחיות שתקנו חכמים ואסור .

הטעם שמשתחווי לתורה: לפי שהוא שמותיו של הקב"ה .

השתחוויה בסוף הברכה

אין לשחות ג בסוף הברכה, הטעם : משום שנראה כמוסיף על השחיות שתקנו חכמים בשעת הברכה שאסור .

ברכות התורה מדאורייתא או מדרבנן

ברכה לאחריה: שהיא ברכת "אשר נתן " לכו"ע היא מדרבנן .

ברכה לפניה: "אשר בחר בנו" א לא בר ברכות התורה נחלקו הפוסקים א מדרבנן או מדאורייתא, וא בר ברכת התורה לכו"ע היא דרבנן .

צורת הברכה

העולה לתורה אומר "ברכו את ה' המבורך ", והציבור עונה "ברוך ה' המבורך לעולם ועד" חוזר העולה ואומר "ברוך ה' המבורך לעולם ועד".

מקורות

הטעם באמירת "ברכו"

כי כ התקנה הקדומה בכל התפלות והברכות הארוכות כשרצו שהקהל יאזינו ויקשיבו, התחילו באמירת ברכו כדי להודיע בכ לקהל שיש לה להטות אזנך ולשמוע .

הטעם שחוזר ואומר: כדי לכלול את עצמו בברכה שבתחילה אמר "ברכו את ה' המבורך " דהיינו את ברכו והוציא עצמו מ הכלל ולכן חוזר ואומר "ברוך ה' המבורך ", דומה לברכת הזימון שאומר "נברך שאכלנו משלו" וחוזר ואומר "ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו" .

ויש הנוהגים : לומר "רבנן ברכו את ה'" .

אמירת "ברוך הוא וברוך שמו"

יש הנוהגים : כשהעולה לתורה אומר "ברוך אתה ה'" אומרים "ברוך הוא וברוך שמו " ,רמז לזה ממה שאמר הכתוב "כי ש ה' אקרא הבו גודל לאלהינו", הטעם : א כשמזכירים צדיק בשר וד צריך לברכו שנאמר זכר צדיק לברכה צדיקו של עולם עאכ"ו .

ויש שלא נוהגים כ [מנהג בני אשכנז], הטעם : משום שבברכות שגם אדם עצמו חייב באותה ברכה לא יאמר אמן משום דשומע כעונה והוי הפסק .

הטעם שלא נחשב ברכה לבטלה

א כשבר בבוקר ברכת התורה אין נחשב עכשיו הברכות שמברך על התורה ברכות לבטלה, לפי שברכות אלו נתקנו משום כבוד התורה שקורא בציבור .

מקורות

בר מצווה ברכות התורה פג

הטעם שבברכת התורה אומרים "ברכו את ה'" וברכת הזימון אומרים "נברך לאלוהינו" .

לפי שהמזון הדין נותן לכלכל את ברואיו ולפיכך תקנו זה הש שהוא מדת הדין והוראתו אלהות ואדנות. אבל התורה לא נתנה אלא בחסדו כדאמר "למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר" כי איזה שורת הדין הנותנת להודיע דרכיו ומשפטיו לברואי והרי לא עשה כ לכל עובדי כוכבי שהם ג כ ברואיו ולפיכך תקנו בברכת תורה ש זה שהוא מידת הרחמים .

מקורות