דרשת הבר מצווה

נוהגים לדרוש ולעשות סעודה ביום שנכנס למצוות , הטעם : כדי שעל ידי עסק התורה ומצוות סעודה שעושים לכבוד היכנסו למצוות יזכה לבחינת הרוח היותר גדולה במעלה קדושה, וא הב אינו יודע לדרוש דורשי לפניו וא הוא יודע לדרוש הוא יותר טוב משאר האדם .

טעם אחר: כי על ידי לימוד התורה יוכל להכניע את היצר הרע השוכ באדם מיו לידתו .

טעם אחר: משום שבגיל י"ג בא אל הנער היצר טוב ועושים סעודה כדי שיכנס בכי טוב, וכיון שעיקר כח היצר הרע בא מכח אכילה ושתיה, לכן נהגו שבסעודה הראשונה שמגיע עליו היצר הטוב תהיה בדרשה של תורה וע תלמידי חכמים ואז נחשב כאכילת כהנים השי"ת מלח הפנים . טעם אחר: עלפי הפסוק "ואכלה בעבור תברכ נפשי" וקשה וכי בשביל המאכל היה מברכו, אלא הכוונה שידוע שאין שכינה שורה אלא מתוך שמחה שנאמר "קחו לי מנגן והיה כנג המנג ותהי עליו יד ה" לכן נהגו לדרוש בשמחה של מצווה לפי שמתו שמחת הסעודה שכינה שורה עליה . יש הנוהגים : שהדרשה היא מענין התפילין , ומקור מנהג הזה מדברי הי של שלמה שכתב לדרוש מעין המאורע משום שלא שונה מחנוכת הבית ובכל סעודת מצווה שמדברי מענייני המאורע .

דורשי במעומד, הטעם : מפני כבוד הציבור .

הטעם שמפריעי בשירה לדרשה של הבר מצווה

כדי שלא לבייש את מי שאינו יודע לומר את הדרשה בעל פה .

מקורות

בר מצווה דרשת הבר מצווה מה

טעם אחר: משום שמצינו בקבלת התורה שהקב"ה נמשל כחתן היוצא מחופתו לקראת כלה וע ישראל בבחינת כלה ואז ע ישראל הפסיקו את דבריו של הקב"ה כמו שנאמר "ויאמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמעה וכו'" .

ויש שהקפידו בדבר ולא הפסיקו את החת בדרשותיו .

הפסקה אחר תחילת אמירת דבר תורה

ג הנוהגים להפסיק בשירה, יפסיקו את החת לאחר שאמר איזה דבר תורה, ולא יפסיקהו מיד כשהתחיל הדרשה .

כשאין הב יודע לדרוש אביו ידרוש, וא ג אביו אינו יודע לדרוש, ידרוש תלמיד חכם אחד מהקרואי .

מצווה לשמוע דרשת חת הבר מצווה

יש אומרים : שיש חובה על כל מי שנמצא בבר מצווה לשמוע את דרשת הבר מצווה, לא מיבעיא א הדורש תלמיד חכם אלא אפילו א חת הבר מצווה דורש יש חיוב לשמוע דרשתו, הטעם : משום כבוד התורה, שמתכבד הדורש כשבאים לשמוע את דרשתו, ובפרט שהוא עדיין נער קטן ורואה בעינו את כל הכבוד שעושים לו לשמוע מפיו תורה דבר זה זכות ורווח גדול להוסיף לו חשק בתורה, ותתרבה תורה בישראל .

מקורות