סעודת מצווה

וירבה בסעודה ושמחה כיד הש הטובה עליו, שסעודה זו יהיה סנגוריא על ישראל, שיאמרו מליצי יושר לפני הקב"ה רבונו של עולם ראה כמה שמחים בני על אשר נכנסים בעולם מצוותיך .

סעודת מצווה

מצווה על האדם לעשות סעודה ביום שנעשה בנו בר מצווה כיון שנכנס לחופה ואין ל סעודת מצווה גדולה מזו .

ביאור הדמיון בין בר מצווה ליו חתונתו

על פי המשנה במסכת תענית "ביום חתונתו זו מת תורה" ויו מת תורה של האדם הוא כשנעשה בר מצווה ונתחייב בקיום תורה והמצוות .

מקור לסעודת בר מצווה

מהפסוק בבראשית שכתוב "ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק" וביאר במדרש ר' הושיעא רבה אמר נגמל מיצר הרע ופירש במתנות כהונה כלומר ב י"ג שנה שאז בא לו יצר טוב.

[בעיון יעקב מביא שכך פירש הרי" וטעמו שאם הכוונה שנגמל מחלב אמו, אין המנהג לעשות ביום זה משתה, ועודכתוב "ויגדל הילד" ובאותה שעה אינו גדול, לכן מפרש שהכוונה ביום שנגמל מיצר הרע שהוא י"ג שני [.

מקורות

בר מצווה סעודת מצווה מא

הטעם בסעודת בר מצווה

השמחה היא על כניסתו של הנער לעולם תורה ומצוות כיון מת תורה דהיינו שעכשיו נעשה איש ישראל שנצטווה במצוות התורה .

טעם אחר: לפי שביו זה נעשה הנער מצווה ועושה וגדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה, וביו שנעשה מצווה ועושה יש לעשות סעודה, ראייה לדבר : מרב יוסף שהיה סגי נהור ואמר שאם יאמרו לו שסומא [עיור] מחויב במצוות יעשה סעודה בעבור זה ומדוע יעשה סעודה, על שנודע לו שהוא מצווה ועושה .

טעם אחר: לפי שבשמחה זו מקיים את המצווה הראשונה מהתורה בשבילו שהיא "לעבדו בשמחה ובטוב לבב מרב כל" .

טעם אחר: שסעודת בר מצווה היא על שהאב שמח שמעכשיו הוא נפטר מעונש של הב .

טעם אחר: משום שבר מצווה הוא כמו יו שניתנה בו תורה ואמרינן בגמרא "הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכן מאי טעמא יו שניתנה בו תורה" ופירש רש"י להראות שנוח ומקובל יו זה לישראל שניתנה בו תורה .

טעם אחר:השמחה על שירדה לנער הבר מצווה נשמה עליונה .

טעם אחר: לפי שיש נחת רוח ביום הזה לקב"ה , ובזוהר כתוב חביב מאוד לפני הקב"ה, כשרואה שהאב שמח על זה שזכה להגיע את בנו לחיוב קיום המצוות , ועל כ חיוב גדול לעשות משתה ושמחה באותו היו , כי יש נחת רוח לקב"ה .

מקורות

סעודה בלילה

המנהג לעשות סעודה בליל כניסה של הנער לשנת הי"ד ולא להמתין עד הבוקר, הטעם : כיון שבתחילת הלילה הוא נכנס למצוות הוי מצווה בשעתה לדרוש באותה שעה .

עריכת סעודת מצווה ביום הלידה

ראוי לערוך את סעודת הבר מצווה באותו יו שנעשה בר מצווה, ולא לדחות ליו אחר .

וא יש איזה מניעה לעשות באותו יו אפשר לדחות לאיזה יו שרוצים , ואינה נחשבת כסעודת מצווה אלא א כ הנער דורש בדברי תורה .

מי שאינו יכול לעשות סעודת בר מצווה בזמנה

יכול לדחותה לאחר כמה ימי בתנאי שהנער דורש בה ואז נהפך לסעודת מצווה .

סעודה בו ביום

כשדוחי את סעודת הבר מצווה ליו אחר, יש אומרים : שאין חיוב לעשות סעודה קטנה ביום שנעשה בר מצווה אלא יוצאים ידי חובה בסעודה שעושים בזמן אחר .

סעודת מצווה

א הנער דורש הרי זו סעודת מצווה אפילו א אינה נערכת ביום הבר מצווה עצמה .

מקורות

בר מצווה סעודת מצווה מג

סעודה בבשר ויין

יש אומרים : שהמנהג לקבוע סעודה על בשר ויין , ויש אומרים : שראוי שתהיה סעודה בפת ובשר ויין .

ויש אומרים : שלא נהגו לעשות על בשר ויין , אלא כל כיבוד שהוא אפילו צנוע ביותר יוצאים בו לכתחילה .

הבר מצווה יושב בראש השולחן כחתן

המנהג לכבד את חת הבר מצווה להושיבו בראש השולחן כחתן .

לכבד את חת הבר מצווה לזימו

המנהג לכבר את נער הבר מצווה בזימון על הכוס .

אמירת "מזל טוב"

המנהג הוא שמאחלי לחתן הבר מצווה ולהוריו ברכת מזל טוב, בספר בית אלקים להמבי "ט מבאר שכח הברכה הוא כתפילה עכ"ד , ותפילת של רבי מזל טוב מלוה ומחזיקה את חת הבר מצווה לאור שני .

כוונת החת : יש לחתן לכוון לברכות המברכים , דאמרינן בגמרא "אל תהי ברכת הדיוט קלה בעינך " ובפרט בבר מצווה שבדרך כלל מגיעים ג תלמידי חכמים וצדיקים שברכת יש לה כח גדול להשפיע טוב על חת הבר מצווה.

מקורות