מנהגי יום הבר מצווה

בר מצווה מנהגי יו הבר מצווה לה

מנהגי יו הבר מצווה

מלבושי חדשים

נהגו להלביש את חת בר המצווה במלבושי שבת חדשים ונאים ביום שנעשה ב י "ג שני .

וגם אבותיו של הנער לובשים בגדי חשובי , הטעם :דהוי כיון"ט שלה .

שליח ציבור מעריב ראשון

המנהגשחת הבר מצווה עולה להיות שליח ציבור בתפילת מעריב בלילה שנעשה בר חיובא .

כוונה לצאת בברכת התורה ברכת "אהבת עולם "

יש אומרים : שיש לנער הבר מצווה לכוון בתפילת ערבית לצאת ידי ברכת התורה בברכת "אהבת עולם " וילמד מיד בסיום התפילה משנת "אלו דברי " כדי שיהיה לברכות התורה על מה לחול , הטעם : לפי שברכת התורה שאמר בבוקר היה עדיין קטן ויש נידון בפוסקים א הועיל לו לכשהגדיל .

לכוון בק"ש

המצווה הראשונה שעושה האדם מיד כשנעשה בר מצווה היא קבלת עולם מלכות שמי בקריאת שמע של ערבית וראוי לכוון בה ביותר ולכן יש אומרים שלכך מתחילה המשנה במסכת ברכות "מאימתי קורין את שמע בערבית" [ולא בשחרית] לפי שהיא המצווה הראשונה שהוא מקיים כשנעשה גדול .

מקורות

להתפלל מעריב בזמן

יש אומרים : שידקדק להתפלל מעריב מיד אחר צאת הכוכבים , הטעם :משום שזריזים מקדימים למצוות .

סיום מסכת

יש אומרים : שנכון שחת הבר מצווה יסיים איזה מסכת גמ' או משניות ביום הבר מצווה .

לימוד משניות ביום הבר מצווה

טוב ללמוד משניות ביום הבר מצווה, לפי שמשנה אותיות "נשמה" , וכתב הזוהר שבתחילת שנת י"ד זוכה הב לבחינת נשמה חדשה שמגיעה אל גופו.

ללמוד סדר תרי"ג מצוות

יש הנוהגים : שהנער בר מצווה לומד את סדר תרי"ג מצוות כמו בליל שבועות, הטעם : כיון שיו הבר מצווה הוא כיון קבלת התורה .

מנהגי יקירי דירושלי

מנהג יקירי ירושלים שביו שנעשה בר מצווה היו ההורים משגיחי על בנ , שיעסוק כל היו בתורה בקדושה, ושלא להוציא חלילה שו דבר גנאי מפיו, ואין צריך לומר כעס חלילה .

לימוד תורה

ביום שנעשה בר מצווה יש לו ללמוד יותר משאר ימי , ולא יפסיק מלימוד התורה באותו יו .

ומעשה שהיה ע זקני הגאון הגדול ר' משה הרשלר זצ"לשהיה גר בילדותו בשערי חסד ובערב הבר מצווה הזמינו הגאון הגדול ר' דוד בהר" לבוא להתפלל ותיקין בבית הכנסת בשערי חסד, ובקשו שיגיע ע דברי מאכל

מקורות

בר מצווה מנהגי יו הבר מצווה לז

ואחר כ ישב ולמד איתו כל היו כהכנה ליו הבר מצווה .

ברכת הזימון

יש הנוהגים : שנער הבר מצווה מברך ברכת הזימון בסעודת המצווה .

הנחת תפילין שנית כשנשלמו י"ג שני מעת לעת

יש אומרים : שאין צריך להניח תפילין באמצע היו שנעשה בו בר מצווה בשעה שמלאו לו י"ג שנה מעת לעת בשלימות כדי לחוש לשיטות שרק אז נעשה בר מצווה

הטעם : משום שזה חומרא יתירה .

טעם אחר: לפי שיש לצרף את השיטות שאין מצוות עשה מ התורה להניח בכל יו ויו , אלא הוא חיוב כללי שיהיו התפילין עליו תמיד ולדידיהו א לא הניח יו אחד לא חשיב בכ קרקפתא שלא מנחם תפילין . ויש שהחמירו בדבר .

לעשות תשובה

ביום שנעשה בר מצווה ראוי לנער שיקבל על עצמו איזה דבר לתשובה ולכפרה על עבירות שעושה בקטנותו, א על פי שמצד הדין אינו צריך תשובה על עבירות הללו .

קבלה טובה ביום הבר מצווה

כאשר יסכים האדם בדעתו באותו לילה שנכנס למצוות שיקבל על עצמו לעבוד את ה' יתברך , כ יצמיח ויעלה בכל מיני מעלה עד שיגיע לכל מידה מעולה והוא בדוק ומנוסה .

מקורות

לקבל על עצמו מצווה אחת שעליה יקפיד כל החיים

נשאל בעל הקהילות יעקב על ידי נער בר מצווה איזה קבלה יקבל על עצמו בליל כניסתו לעולם מצוות , וענה לו שיקבל על עצמו מצווה אחת שעליה לא יעבור בשו אופן בעולם , הטעם : על פי הגמרא בירושלמי שאומרת "מי שיחד לו מצווה ולא עבר עליה מימיו וכו' ובאיזה מצווה אמרו כגון כיבוד אב וא " ולכן הציע בעל הקהילות יעקב שיקבל על עצמו מצוותכיבוד אב וא והוסיף הגרח"ק זצ"ל שאין הכוונה בירושלמי הנ"ל דווקא מצווה זו אלא הכונה שתהא מצווה תמידית כגון מצוות כיבוד אב וא ולא מצווה עוברת כגון שילוח הק .

המצווה הראשונה של נער הבר מצווה

יש אומרים : מצוות שמחה, ששש ושמח על שזכה לקבל עולם מצוות ה' אלוהיו, והשמחה היא מצוות עשה מדאורייתא כדכתיב "תחת אשר לא עבדת את ה' אלהים בשמחה ובטוב לבב מרב כל" .

יש אומרים : שהמצווה הראשונה היא קריאת שמע , ויש מוסיפים שלכך מתחיל הש"ס "מאימתי קורין את שמע בערבית" [ולא בשחרית] מפני שזה המצווה הראשונה .

להתענות בערב יו הבר מצווה

יש אומרים : שיש להתענות בערב יו שנעשה בר מצווה, הטעם : לפי שהסיבה שחת מתענה ביום חופתו מפני שמצווה חביבה עליו, כדרך שעושים חסידים הראשונים על כל מצווה חביבה וביו הבר מצווה שידוע שכל אחד משתוקק מאד ליו הזה מפני חביבות המצווה מתענה ולעת ערב עושה סעודה לכל אוהביו .

מקורות

בר מצווה מנהגי יו הבר מצווה לט

למעשה:לא נהגו כ , הטעם : לפי שבחתונה שייך תענית לחתן לפי שמוחלי לו על כלעונותיו והוא כעיי עשרת ימי תשובה, מה שאין כ בכניסתו למצוות צריך להיות בשמחה .

תחנון ביום הבר מצווה

יו הבר מצווה הוא יו טוב לנער ולאביו ולכן לובשים בו בגדי שבת.

מנהג הספרדים : שאין אומרים תחנון בבית הכנסת שבו מתפלל הנער ביום הזה , הטעם : משום דדומה לחתן וסמכהו על הפסוק "כחתן יכה פאר" ואין פאר אלא תפילין , והיינו נער הבר מצווה שמניח תפילין לראשונה ולכן דינו כחתן שאין אומרים בו תחנון לפניו .

ומנהג העולם לומר תחנון , וכן נוהגים בני אשכנז.

ויש אומרים : כשמתפללים מנחה באול הבר מצווה אין אומרים בו תחנון .

מקורות