נוי סוכה

"מצווה ליפות הסוכה ולקשטה ולתלות בה פירות חשובין" .

השל"ה כתב "מצוה לעטר הסוכה... ולתלות בהן פירות חשובין כדי לחבב המצווה".

טעם אחר: משום "זה אלי ואנוהו" כדאמרינן בגמרא בשבת התנאה לפניו במצות, עשה לפניו סוכה נאהולולב נאה ".

טעם אחר: דכתיב "תשבו" ולומדים מזה "תשבו כעין תדורו" דהיינו כמו שעושים בבית עושים בסוכה .

טעם אחר: לפי שנוי הסוכה עשוי להנעים עליו את ישיבתו בסוכה שתהיה ערבה לו .

להרבות בנוי סוכה: וכל המרבההריזהמשובח .

מקו תליית קישוטי הסוכה

שתולה נוי הסוכה בסכך צריך שיהיה בתוך ד ' טפחים לסכך, והטעם: דבתוך ד ' אינו פוסל את הסכך ליושב תחתיו כיון שבטל לסכך , וכתב המשנ"ב , אע"פ שאין לאסור מדינא בנוי התלוי בריחוק ד' טפחים מהסכך אלא א"כ הוא ד ' על ד', מ"מ חוששים שמא לא יקפיד ויהיה בו כשיעור כזה [שיעור ד' טפחים לחזו"א 38.4 ולר"ח נאה 32 ס"מ[.

לתלות במקו גבוה

יש לתלות את נוי הסוכה במקום גבוה, והטעם:כדי שהקטנים לא יתלשו אותם בחג ויאכלוהו או ישתמשו בו לדברים שאינם לנוי סוכה .

כל הקישוט בתו ד' או חלקו

יש הנוהגים: להחמיר שכל הקישוט יהיה בתוך ד' טפחים .

ויש הנוהגים: שעיקר שחלק העליון של הקישוט יהיה בתוך ד' טפחים, ואם חלק מהקישוט יורד למטה מד' טפחים אין חשש .

תליית נוי סוכה על הדפנות

יש הנוהגים: שאין תולים שום נוי סוכה בסכך, ותולים רק על הקירות , והטעם: לפי שחוששים שמא לא יזהרו לתלותם באופן שיהא סמוך בתוך ד' לסכך ואולי יהיו רחבים משיעור ד ' טפחים על ד ' טפחים וסכך פסול פוסל באמצע בד' טפחים .

תליית פירות בסוכה

יש הנוהגים: לתלות מיני פירות רימונים ענבים אגוזים ותפוחים .

פירות של שבעת המיני

יש הנוהגים: לתלות ז' מינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל .

אתרוג

יש הנוהגים: לתלות אתרוג שהוא פרי עץ הדר בסוכה, מקור למנהג זה מצאנו בדברי הרמ"א שכתב "אם סכך... או תלה בסוכה אתרוג לנוי מותר להריח בו".

תליית צנצנת מי

יש הנוהגים: לתלות בסוכה צנצנת מים, והטעם:כדי שיזכרו בחג להתפלל על המים שהעולם נידון בחג על המים , וגם זכר לניסוך המים .

תליית צלוחית של שמ זית ויי

יש הנוהגים: לתלות צלוחית של שמן זית ושל יין , והטעם: זכר למנחות והנסכים שהקריבו אבותינו בזמן שבית המקדש היה קיים .

תליית ציפורי

יש הנוהגים: לתלות ציפורים או תמונות של ציפורים לנוי סוכה , והטעם: על פי נוסח התפילה "ובצל כנפיך תסתרינו וכו' ופרוס עלינו סוכת שלומך" לכן תולים ציפורים בעלי כנף , וכן על שם הפסוק "כציפורים עפות כן יגן ה' צבאות על ירושלים".

תליית פסוקי

פסוקים החקוקים בפירות: אסור לחקוק בפירות פסוקים ולתלות אותם בסוכה , והטעם: לפי שבסופו יגיע לידי בזיון, וכן אסור מהטעם שאין לכתוב פסוקים מן התורה אלא אם כן יש בהם ספר שלם .

פסוקי שהדפיסו על גבי נייר

אע "פ שאין לכתוב פסוקים מן התורה אלא א"כ יש בהם ספר שלם, אם עברו והדפיסו פסוקים מותר להשתמש ולתלות את הפסוקים

קדושת תמונות ע פסוקי

יש אומרים: שנוי סוכה שכותבים עליהם מליצות בלשנות הפסוקים כגון "ברוך אתה בבואך" וכדו' אין עליהם קדושת דברי תורה , והטעם: משום שאין הכוונה בהם לדברי תורה אלא למליצה בעלמא ואינם טעונים גניזה ואף שאר איסורים הנוהגים בדברים שבקדושה .

וא נכתבו לש כתיבת הפסוק

וכשנכתבו לשם כתיבת פסוק ולא למליצה גרידא, ודאי שטעונים גניזה ואם לא כתבו פסוק שלם או ענין שלם יש להקל דאין צריך גניזה, ולמדקדקים ראוי לחוש אף בזה .

תליית קישוטי המיועדי לחגי הנוצרי

יש אומרים: שמותר לתלות קישוטים המיועדים לחגי הנוצרים אע"פ שנעשים לשם חגיהם או לשם ע"ז , והטעם: משום דהזמנה לע"ז בלא מעשה אינו נאסר ואפילו לגבוה אינו נאסר, ואף במקום שנעשה בבית חרושת לשם ע"ז דהוי יותר מהזמנה, הרי דבר ידוע שבתי החרושת עושים לצורך כל דבר, ועוד אין כאן

מעשה בידים דהכל נעשה על ידי מכונות אוטומטיות וא"כ אין מחשבתם פוסלת .

דעת הגריש"א אף שמעיקר הדין מותר להשתמש בזה, מ"מ שימוש בדבר זה הוא מכוער .

תליית תמונות של רבני

יש אומרים: שאין לתלות תמונות של אנשים [רבנים], והטעם: משום ששורה על זה רוח רעה .

ויש אומרים: שמי שתולה תמונות בביתו כל השנה רשאי לתלות בסוכתו, והטעם: דהוי בזה "תשבו כעין תדורו" .

תליית בגד שעטנז

אין לתלות בגד שעטנז אלא א"כ גבוה מתשמיש אדם .

והטעם: שמא יתעטף בו ולכן כל שתלוי למעלה מראשו אף שיכול ליגע בו בידו אין קפידא .

ובמקום שתולים במסמרים ולא כוילון שאין חשש שיתעטף בה, מותר אפילו פחות מגובה אדם .

לתלות קישוטי בחול המועד

מותר לתלות קישוטים בחול המועד בסוכה ובבית, והטעם: משום שאין בזה מעשה אומן והקישוט צורך המועד .

השתמשות בנוי סוכה

אסור להשתמש בנוי סוכה כל שבעה, הטעם: משום ביזוי מצווה שמשתמש בהם לדברי חול .

גדר נוי סוכה

כל שמניח הנוי בסוכה שישאר שם בקביעות לימות החג חשיב נוי שאסור בהנאה ואין צריך שיהיה דווקא מחובר .

פרחי בסוכה

אגרטל עם פרחים בתוך סוכה

יש אומרים:שאין בזה דין נוי של סוכה , והטעם: כיון שאינו מחובר לסוכה עצמה , ויש אומרים:שאין צריך שיהיה קבוע , ויש שהסתפקו בדבר .

סיכות או נעצי וכדו' שנועדו להעמיד נוי הסוכה ולהחזיקו

יש אומרים: שאין בהם דין נוי סוכה ואין איסור שימוש בהם מדין נוי סוכה ומותר להחליפם ולהשתמש בהם לצרכו, והטעם: משום שנחשב תשמיש דתשמיש של קדושה .

נעצים מקושטים בראש: שנועדו גם לנוי סוכה אסור להחליפם כדי להשתמש בהם .

איסור מדרבנ או דאורייתא

איסור השתמשות בנוי הוא מדרבנן [בשונה מעצי הסוכה], והטעם:דדוקא בעצי סוכה מצאנו פסוק מהתורה אבל בנוי אין בו פסוק, ולכן איסורו מדרבנן .

עשיית תנאי

אם עושה תנאי ואומר שאינו בודל מהם כל בין השמשות של שמונה ימים הרי זה מסתפק בהם ומסתפק בהם כל זמן שירצה אפילו הם תלוים , והטעם: לפי שלא חלה עליהם קדושת הסוכה ולא נחשב כמותה .

צורת התנאי

שיאמר איני בודל מהם כל בין השמשות או שיאכלם כל אימת שירצה, ולא יאמר איני בודל מהם כשיפלו, והטעם: שמתוך שהוקצה בבין השמשות של כניסת החג הוקצו לכל החג, וכשמתנה לאוכלם כשירצה לא הוקצו בין השמשות כלל.

קישוטים שנפלו: אף אם נפלו הקישוטים אסור להשתמש בהם, והטעם: כיון דאתקצאי לבין השמשות אתקצאי לכל יום טוב, ואפילו נפלו בחול המועד אסור להשתמש בהם .

השתמשות בפירות שתלויי

אף המקשט את הסוכה באתרוגים או בשאר פירות אסור להשתמש בהם כל שמונת ימים אפילו נפלו בחול המועד .

להוריד קישוטי בחול המועד מחמת הגשמי [כשלא עשה תנאי [

יש אומרים: שאף שלא עשה תנאי מותר להסיר את הקישוטים והסדינים מחמת הגשמים, והטעם: לפי שאיסור טלטול הוא רק בשבת ויו"ט משום מוקצה, משא"כ בחול המועד אין האיסור אלא השימוש והנאה דרך ביטול המצווה כגון להסיק את העצים, אבל הסרה בלי שימוש בהם לא מצאנו איסור בזה .

ויש אומרים: שאסור מכיון שהסוכה נשארת ורק מסיר את הנוי הרי הוא כמי שמתיר את הציצית מהבגד שאסור משום בזיון .

ולמעשה: מי שלא התנה ויורד גשמים יכול לסמוך על דברי הט"ז שזה כאילו התנה ויוריד על דעת להחזיר אחר שיפסקו הגשמים, ובערב שמיני עצרת יוריד על דעת להחזיר בשנה הבאה .

איסור טלטול

נפלו בשבת או ביו"ט: אסור לטלטלם, והטעם: משום שהוי מוקצה , וכשמפריע לאכילה, כגון שנפל על השולחן לכתחילה ינער את המפה, ואם לאו יכול לטלטלו, והטעם: משום שמותר לטלטל מוקצה לצורך אוכל נפש .

נוי סוכה שכתבו עליו דברי קדושה שנפל בשבת או ביו"ט

יש אומרים: כיון שכתבי הקודש אלו מוקצים מדין נוי סוכה א"כ אסור להרים שאין בזיונם מתיר טלטול מוקצה, ויש לכסותם שלא יהיה בזיונם גדול ומותר לטלטל על ידי טלטול מן הצד או לדעת המתיר על ידי גופו .

ויש אומרים: שצריך להרימם אף שהם מוקצים, והטעם: משום בזיון כתבי הקודש , וכן צידד הגריש "א שיתכן שמותר להרימם משום כבוד התורה, ונשאר בצ"ע למעשה.

עצי סוכה

עצי סוכה כל זמן שהסוכה קיימת אסורים מן התורה , נפלה הסוכה אסורה מדרבנן

שיטת ר"ת: שגם בעודה עומדת האיסור הוא רק במה שצריך הכשר סוכה מהתורה, ושאר הסוכה אסור רק מדרבנן .

דפנות

הרמב "ם כתב לאסור גם דפנות וכן כתב בשו "ע עצי סוכה אסורים בין עצי הדפנות בין עצי הסוכה, והטעם: משום שדפנות צריכות לה דאפילו אין דפנות לא קיימא הסוכה דעת הרא"ש והעתיקו הטור שבדפנות אין איסור כלל , והטעם: משום שהפסוק מדבר רק על הסכך.

ובדברי הרמב"ם יש אומרים שאיסורו רק מדרבנן והב"ח ועוד כתבו דהוי מדאורייתא .

מקור וטע באיסור עצי סוכה

מקור הדין: כתוב "בחמשה עשר יום לחודש השביעי הזה חג הסוכות שבעת ימים לה'" והך סוכות מיותר שהרי אנו יודעים שהפסוק מדבר על סוכות כדכתיב אח"כ "בסוכות תשבו" והוי ליה למכתב חג שבעת ימים ואני יודע דמירי בסוכות

אלא לדרשהדחג לשון חגיגה והוא קרבן חגיגה וכשם שחל שם שמים על החגיגה שהרי אסורים בהנאה עד אחר הקטרת האימורים כך חל שם שמים על הסוכה וזה לה' כלומר שתהיה הסוכה קודש כל ז' ימי החג ואסור להנות ממנו .

הטע באיסור עצי סוכה

מוקצה מחמת מצווה , טעם אחר: משום ביזוי מצווה .

וכתבו שם התוס' דטעם בזיון מצוה נאמר בחול המועד דלא שייך שם טעם של מוקצה ואפילו הכי נאסר מטעם ביזוי מצווה והטעם של מוקצה נאמר בשבת ויו "ט.

איסור השתמשות

איסור השתמשות הוא רק בדרך ביטול שעל ידי זה תתבטל הקדושה אבל בעודה קיימת אין איסור לסמוך עליה או להניח עליה שום דבר כיון שעדין קדושתה עליה .

תנאי בעצי סוכה

תנאי בעצי סוכה לא מהני, והטעם: משום שעל כוחו בודל מהם בתחילת בין השמשות הראשון משום סתירת אוהל שהרי הוא יו"ט וכיון שהוקצה לבין השמשות הוקצה לכל ימי החג .

לפסוע על עצי סוכה

אין לפסוע על עצי סוכה, והטעם: משום שהם כתשמישי מצווה כמו ציצית ולולב .

קדושת רצפת הסוכה

רצפת הסוכה בכלל קדושת הסוכה ואסור בכל ימי החג להפקיעה מקדושתה על ידי נטילת המרצפות לשימוש אחר, ואפילו אם עשה תנאי, ודווקא בסוכה שעשויה מקרשים אבל כשהניח על קרקע עולם או רצפת אבנים אינו נאסר .

נפלו בחול המועד

בחול מועד לא שייך איסור טלטול ואם נפלו מותר לטלטלם ולהחזירם למקומם .

להוריד קישוטי מסוכה על מנת לתלות בסוכה אחרת

יש אומרים: שמותר להוריד קישוטים מסוכה זו על מנת לתלות בסוכה אחרת .

ויש אומרים: שאין להעביר נוי סוכה לסוכה אחרת אלא א"כ התנה .

נוי סוכה שתלוי בסכ שנפל הא אפשר לתלות על הדפנות

יש אומרים: שאי אפשר לתלות על הדפנות, והטעם: לפי שנוי סוכה התלוי בסכך קדושתו מרובה מנוי סוכה התלוי בדפנות ולכן יש לחזור ולתלותו בסכך .

ראייה מהרמ"א שנוי סוכה קדוש יותר מנוי דפנות דיש אומרים שאין נוהגים היום להתנות על נוי הסכך אך נוי הדפנות נוהגים לטלטל מפני הגשמים . ויש אומרים:שאין חשש להעבירם .

להריח אתרוג שתלוי בסוכה

מותר להריח אתרוג שתלוי בסוכה, והטעם: משום שהוקצה רק לענין שלא יגע בו דאסור לטלטלו ולא הוקצה מלהריח .

לתלות פירות שביעית בסוכה

אין איסור לתלות אתרוג ושאר פירות שביעית בסוכה אף שנאסרו אכילתם במשך שמונת ימים, והטעם: כיון שאחרי החג יחזרו למצב הקודם ויהיה אפשר לאוכלם ואין זה בגדר לאכלה ולא להפסדה .

ואף במקום שיש חשש שיתקלקלו בימי החג יש שרצו להתיר, והטעם: כיון שזה לא הפסד ודאי ועוד שאינו אלא גרמא, ולמעשה אף שיש כמה צדדים להקל למעשה אין להקל בזה כיון שכמה פוסקים החמירו בדין גרם הפסד בפירות שביעית .

תחיבת מחטים:אין לתלות על ידי תחיבת מחטים וכד ', והטעם: לפי שמפסידם בידו .

הטע שפירות התלוי בסוכה אינו נחשב נהנה מפירות שביעית שאסור

לפי שהנאה מהפירות התלוין בסוכה אינה מעצם הפירות אלא ממראה והנאה ממראה הפירות אינה נחשב הנאה .

נוי שתלוי מחו לסוכה

נוי סוכה שתלוי על הדפנות מצד החיצון של הסוכה מסתבר שיש לו דין נוי סוכה, בשונה מהדפנות שצד החוץ שלהם אין לו דין דפנות משום שאינו סוכה, אבל בנוי כוונתו לנאות הסוכה הוא גם בחוץ .

נוי סוכה שתלוי תחת סכ פסול

נוי סוכה שתלוי מתחת הסכך פסול וכן נוי התלוי בכתלים בכלל איסור הנאה, והטעם: לפי שכל מה שתלה להדר וליפות את הסוכה הם בכלל נוי סוכה .