הסוכה

"יזהרו מאוד לקיים מצוות סוכה... וקדושתה מכופלת והמקיימה כהלכתו כפלו שכרו מן השמים" .

מקור למצות ישיבה בסוכה

כתיב בתורה "בסוכות תשבו שבעת ימים וכו' למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל וכו'."

מהי סוכה

אוהל ארעי שעושים בסוכות נקרא סוכה, ונקרא כן על שם הסכך שסוככים אותו שהעיקר המצווה היאהסכך .

מצוות סוכה

זכר לענני הכבוד שהקיפו את בני ישראל ביציאתם ממצרים

מקו עמידת הסוכה

יעשה את הסוכה במקום שיוכל להיות שם תדיר הן לאכול שם והן ללון שם, דהיינו שלא במקום טינופת וסירחון, או במקום סכנת ליסטים .

תחת אויר השמי

סוכה צריכה להיות תחת כיפת השמים ואין לעשותה תחת האילן או מתחת לבית ,מנין מדכתיב "בסכת תשבו" בסכת חסר ו' לומדים מזה דהיינו תשבו באחת ולא בשתיים דהיינו בסיכוך אחד ולא יותר מזה, דהיינו שלא תהיה מתחת סכך כשר או תחת הבית או אילן שהם ב' תקרות בזה אין לשבת .

והטעם: סוכה אמר רחמנא ולא ביתו של כל ימות השנה .

טעם אחר:דוגמת ענני הכבוד .

במקו נקי

יש לבנות את הסוכה במקום נקי שאינו מורגש בו ריח של אשפה וכדומה, והטעם: דבענין "תשבו כעין תדורו" וזה אינו דרך דירה כלל, ועוד דיש איסור הזכרת ה' ודברי תורה במקום כזה כמבואר בשו"ע סימן פו .

במקו שאינו מצטער

אין לבנות את הסוכה במקום שמצטער לאכול או לישון שם כגון שמצויים שם זבובים פרעושים או שמתירא מאנשים אלימים הנמצאים שם העלולים להזיקו , והטעם: דכתיב "תשבו" ודרשו חכמים "תשבו כעין תדורו" וסוכה זו אינה נחשבת כדירה שיכול אדם לעשות בו כל צרכו .

סוכה ברשות השייכת לרבי

יש אומרים: שלכתחילה אין לבנות את הסוכה בשטח השייך לרבים, והטעם: משום שיש חשש שהסוכה גזולה לפי שגוזל את הרבים .

ויש אומרים: שאין למחות ביד המקילים .

ויש אומרים: שכל הדין הנ"ל שייך בחו"ל, אבל בא"י שכולם יהודים וכולם חייבים לבנות סוכה, אין הם יכולים לאסור עליו לבנות סוכה ואין צריך לבקש רשות מהעיריה .

ויש אומרים: שרשאי להקיים הסוכה ברה"ר אם נתנו לו פרנסי העיר רשות .

ובתנאי שלא בונה באופן שאי אפשר לעבור שם, אלא יבנה בצד הרחוב .

צינורות ביוב פלסטיק

סוכה הבנויה במקום שעוברים בו צינורות ביוב סגורים כשרה ואפשר לברך בה ולומר בה כל דבר שבקדושה, והטעם: כיון שהצינורות סגורים היטב נחשב המקום לנקי .

ולכתחילה: ראוי לכסות את הצינורות בכיסוי כל שהוא .

שיעור סוכה

שיעור הסוכה, באורך לא פחות מז' טפחים על ז' טפחים, גובה לא פחות מעשרה טפחים ולא יותר מעשרים, שיעור הדפנות לא פחות מעשרה טפחים .

סוכה גבוהה למעלה מעשרי אמה פסולה

הטעם: לפי שהסוכה צריכה להיות סוכת ארעי, דכתיב "בסוכות תשבו שבעת ימים" דהיינו שתחזיק לך רק שבעה ימים ומהו בנין עראי וקיים להו לרבנן שסוכה מעל עשרים אמה צריך לעשותה חזקה בשביל שתהיה יציבה ואם כן לא הוי סוכה ארעי .

[אמה בת ששה טפחים מצומצמות, והטעם: משום שהולכים לחומרא , שיעור עשרים אמה: לשיטת החזו"א 11.54 מטר לשיטת הגר"ח נאה 9.36 מטר[.

סוכה פחות משבעה על שבעה פסולה .

הטעם: משום שצריך סוכה שראויה לישב בה ופחות מכן לא מחזיק ראשו ורובו ושולחנו ונקרא דירה סרוחה ואין אדם דר בדירה סרוחה ולכן פסול , וז ' על ז ' דווקא לפי שצריך שיוכל לשבת מכל צד וצד ובכל מקום .

[ושיערו לשיטת החזו"א 9.82 ס"מ, ולשיטת הגר"ח נאה 8 ס"מ].

הידור מצווה: הידור מצווה לעשות סוכה בגודל שנוח לו להשתמש שם .

סוכה פחותה מעשרה טפחי פסולה .

הטעם: לפי שאין אדם יכול לעמוד בה ונחשבת דירה סרוחה שפסולה .

טעם אחר: כיון שאין חלל עשרה אינו חשוב סכך .

טעם אחר: כיון שאינה בגובה עשרה טפחים אינו נחשב כמחיצה .

טעם אחר: דפחות מעשרה טפחים אינה ראויה לכלום .

קרקע מרוצפת

ראוי להדר לבנות את הסוכה על גבי קרקע מרוצפת ולא להעמידה על הקרקע, ואין זה מע כב לדינא, הטעם: זכר לענני הכבוד שהקיפו את ישראל מששה קצוות, ד' רוחות השמים למעלה ולמטה .

טעם אחר: למנוע איסור בשבת ויו"ט כשמכבדים הרצפה במטאטא משום איסור אשוי גומות [ישור וסתימת חורים באדמה] .

הטע שלא ציותה תורה לעשות בסוכה ג בקרקע כדוגמת ענני הכבוד

לפי שסוכה אינה אלא כדוגמא בעלמא כדי שנזכור נפלאותיו ונוראיות לפיכך כדוגמא וזכר כל דהו מספיק כיון שבכל אופן אי אפשר לעשות דוגמת ענני הכבוד ממש .

טעם אחר: לפי שמצוות סוכה היא לזכור יציאת מצרים והענן שהיה למטה לא היה להגן מפני החמה כי אם להמניך גובה ואין זה זיכרון לשאר ההגנות אשר הגין עלינו ביציאת מצרים .

טעם אחר: לפי שהוליכם הקב"ה במדבר שבו חום גדול יותר ממקום ישוב ולכן כדי להצילם מהחום היה צריך להקיפם מד' רוחות ולא מספיק שהצל מורבה מחמתו, מה שא"כ במקום ישוב שאין חום השמש מזיק כמו במדבר שיערה תורה שצילתה מרובה מחמתה שלפי ערך החום שמזיק מספיק בב' דפנות ושלישית אפילו טפח ולכן צותה תורה לעשות סוכה ב' דפנות ושלישית אפילו טפח וסכך כדי שיגינו עליהם מפני החמה .

הטע שלא ציותה תורה לעשות סכ מהצדדי

הטעם שלא ציותה התורה לעשות סכך מהצדדים, שהרי היה ששה עננים וכיון שהסוכה היא היא לזכר ענני הכבוד שהוי למעלה ולמטה מארבע רוחותיה א "כ מדוע לא ציותה תורה לעשות אחד מלמעלה ואחד מלמטה וארבע רוחותיה .

לפי שמצוות סוכה היא לזכור יציאת מצרים והענן שהיה למטה לא היה להגן מפני החמה כי אם להמניך גובה ואין זה זיכרון לשאר ההגנות אשר הגין עלינו ביציאת מצרים .

דפנות הסוכה

הלכה למשה מסיני וכן משמע בפסוק שלא נקרא סוכה אלא אם כן יש לה דפנות, ומצווה מן המובחר שיהיה לה ד' דפנות, ומ"מ אם עשה שתי דפנות ושלישית אפילו טפח הלכה למשה מסיני שכשרה ובלבד שיעשה בה צורת הפתח .

מני הדפנות

מעיקר הדין מספיק שתים כהלכתו ושלישית אפילו טפח

דרשו חז"ל שלש פעמים כתבה התורה על ציווי ישיבת בסוכה "בסכת בסכת" "בסכות" שתי פעמים בסכה כתיב חסר, ופעם אחת כתיב מלא בסוכות, למדו מזה חז"ל כל סוכה כנגד דופן אחת הרי ד ', נוריד אחד [סוכה] לגופיה דאינו לדרשא אלא למשמעות הפסוק, נשאר שלוש ובהלכה למשה מסיני נאמר שלישית אפילו טפח, הרי שתיים כהלכתו ושלישית אפילו טפח .

חיבור ב' הדפנות: הלכה למשה מסיני ששתי הדפנות צריכות להיות מחוברות זו לזו בזוית.

הטע שמכשירי בסוכה ב' דפנות ושלישית אפילו טפח והרי ענני הכבוד היו ד' וצרי לעשות כדוגמת

לפי שענני הכבוד היו סוכה אחת גדולה וכל בני ישראל בסוכה אחת אבל עכשיו שצריך לעשות סוכה לכל אחד לו ולבני ביתו ראה הקב"ה להקל בדפנות .

ד' דפנות

אע"פ שמעיקר הדין סגי בב' מחיצות ושלישית אפילו טפח נהגו לעשות ד' מחיצות .

והטעם: לפי שאין הכל בקיאים בדיני מחיצות .

טעם אחר: משום הידור מצווה מדין "זה אלי ואנוהו ", ועוד מדין "תשבו כעין תדורו" כמה דעביד ליה כבית עדיף .

צורת הפתח בסוכה ע ד' דפנות

אף בסוכה עם ד' מחיצות נהגו לעשות צורת הפתח [ולא שיכנסו לסוכה דרך הסכך[, והטעם: מדין "תשבו כעין תדורו" , טעם אחר: משום נוי סוכה .

טעם אחר: משום "זה אלי ואנוהו" , טעם אחר: משום נוי .

גובה הדפנות

הדפנות צריכות להיות בגובה לא פחות מעשרה טפחים אף שהסכך גבוה הרבה, הדפנות צריכות לכתחילה סמוך לגובה הקרקע, והטעם: בכדי שלא יכנסו לסוכה חתולים וכדומה ויפריעו לו לישון או לאכול, אמנם אם הדפנות מתחילות עד 23 ס "מ מעל הקרקע הסוכה כשרה מדין לבוד .

כשרות הדפנות

כל הדברים כשרים להיות דפנות [דהיינו אף הפסול לסכך כשר לדפנות] .

ומנין ממשמעות הפסוק דכתיב "חג הסוכות תעשה באספך מגרנך ומיקבך " ולומדים מזה שיעשה את הסוכה מפסולת גורן ויקב שהוא דבר שאינו מקבל טומאה וגידלו מן הארץ ופסוק זה מדבר על הסכך ולא על הדפנות, דדפנות לא נקראות סוכה ובלבד שלא תנידם הרוח.

מצווה מ המובחר

לעשות דפנות הראויות וכשרות לסכך בהם את הסוכה, ולכן לכתחילה לא יעשה בדבר המקבל טומאה או מדבר שאין גידולו מן הקרקע .

והטעם: שמא יבוא לטעות שכשר גם לסכך, ומיהו בדבר שודאי לא יבוא לטעות אפשר לעשות דפנות .

וכן כתב הב"ח שבעל נפש יחמיר לדעת הגהות אשר"י בשם אור זרוע שהדפנות יהיו מדבר שאינו מקבל טומאה, ובאליה רבה כתב שהאחרונים לא הקפידו בכך .

דפנות מהוקצעי יפי ונאי

יש הנוהגים: לקחת דפנות לסוכה מהוקצעים ונאים ולרכוש אותם בכסף מלא ולא לקחת סתם קרשים מהפקר, והטעם: לפי שסוכה וד' מינים שניהם מצווה וכדינה של כל מצווה שנאמר בה "זה אלי ואנוהו" התנאה לפניו במצווה חל גם על הסוכה ודפנותיה וכשם שמקפידים על מצות ד' מינים יש להקפיד גם על הסוכה .

חוזק הדפנות

יש לעשות את הדפנות בצורה כזו שתוכלנה לעמוד איתנות ברוח מצויה וכל מחיצה שאינה עומדת ברוח מצויה במקום שעומדת הסוכה, אינה נחשבת לסוכה .

צורת עמידת –דר גדילת

"אין צריך להעמיד את הדפנות כדרך גדילתן" .

ביאור: אע"פ שאמרינן בסוכה כל המצוות כולם אין יוצאים בהם אלא דרך גדילתן שנאמר "עצי שיטים עומדים" ולפי זה עצי הסוכה צריכים להיות עומדים כדרך גדילתן מ"מ אמרינן שאין צריך, והטעם: שדין עומדים נאמר במצווה שצריכה להיות דווקא מעשה כדפנות המשכן ולולב, אבל דפנות סוכה שכשרה בכל דבר גם מאבנים ומתכות לא שייך בה דרך גדלותן .

ויש שהקפידו מטעם זה גם בדפנות שיהיו כדרך גדילתן, וכן כתב בספר בית השואבה דטוב להחמיר ובשבלי לקט כתב ומסתבר גבי דפנות לא הוי לעיכובא ומיהו מצווה מן המובחר הוי.

קדימת הדפנות לסכ

אין להקדים הנחת הסכך לפני הנחת הדפנות , והטעם: לפי שהסכך צריך להיות לשם צל ולכן נחשב הגג אוהל וגג בלי מחיצות אין שמו אוהל וכשמקדים את הסכך לפני עשיית הדפנות לא חל על הסכך שם גג ואוהל עד שיעשה את הדפנות ואז נעשה הסכך גג ואוהל מאלו וא"כ הוי פסול מדין תעשה ולא מן העשוי .

דפנות מסדיני

יש אומרים: שכל מחיצה שאינה יכול לעמוד ברוח מצויה של יבשה אינה מחיצה . ולכן אין ראוי לעשות מחיצות מסדינים שאינם עומדים ברוח מצויה ואע"פ שקושרם, הטעם: לפי שלפעמים נפתחים הקשרים והוא לא ירגיש בכך .

ויש אומרים: שכל שאין בכח הרוח לבטל הכשר המחיצה לגמרי [דהיינו שהרוח מוזיזה אותם לפחות ג' טפחים[ אינה נפסלת .

לדינא: העושה דפנות הסוכה מסדינים וכדומה צריך לקשרם היטב ולמתוח אותם מכל הצדדים.

ולכתחילה: טוב שיעמיד במחיצות קנים סמוכים זה לזה בפחות מג' טפחים .

סימו הדפנות כדי שלא לשנות מקו הדפנות משנה לשנה

יש אומרים: שלכתחילה אין לשנות את מקום הדפנות ממה שהיה מונח שם בשנה ש עברה ולכן יש לציין איזה שהוא סימן כדי לקבוע את מקומו בשנה הבאה כבשנה הזאת .

והטעם: על פי הירושלמי שכתב לענין קרשי המשכן דקרש שזכה לינתן בצפון ינתן תמיד בצפון וכן בדרום ינתן בדרום ולומדים זאת מדכתיב "והקמות את המשכן כמשפטו " וכי יש משפט לקרשים אלא קרש שזכה להיות וכו ' .

ויש אומרים: שאין צריך לדקדק בזה, והטעם: דבשלמא בבית המקדש היה לצפון קדושה יותר מהדרום ואין מורידים בקדושה אבל בדפנות סוכה דקדושתם שווה אין להקפיד .

הטע שהחמירו בדפנות הסוכה יותר ממחיצות של שבת בכמה דיני

כגון צורת הפתח שמועיל בשבת ואין מועיל בסוכה לפי שבסוכה בעינן מחיצות הניכרות כעין דירה דבעי תשבו כעין תדורו .

דפנות פסולות

דבר שריחו רע פסול לדפנות

והטעם: שחוששים שמתוך שריחו רע יצא מן הסוכה .

טעם אחר: משום "תשבו כעין תדורו" .

דיני הסכ

ששה דברי פוסלי בסכ , ואלו ה :

א . דבר המקבל טומאה, כגון סדינים.

ב. שאין גידולו מן הארץ, כגון עורות.

ג . מחובר, כגון אילן המחובר לקרקע.

הטעם: מדכתיב "חג הסוכות תעשה לך באספך מגרנך ומיקבך" ודורשים שתעשה סוכה ממה שיש בגורן ויקב שבהם יש את התנאים שלעיל.

ד. חמתה מרובה מצילתה

והטעם: כיון שנקרא סוכה על שם הצל ואם חמתה מרובה מצילתה אין בה צל ואינה נקראת סוכה .

ה . תעשה ולא מן העשוי כגון הניח ליבשן ורוצה שיהיו לשם סיכוך

הטעם: לפי שצריך סוכה לשם צל ומדכתיב "חג הסוכות תעשה לך" למדו חז"ל "תעשה" ולא מה שכבר יש, שלא עשה לשם צל ועכשיו רוצה לעשות אותו לצל לפיכך המניח מחצלות בשביל ליבשן ואח"כ החליט שיהיה לשם סכך, אינו כשר.

ו. למעלה מעשרים אמה

הטעם: שסוכה ארעי צריך דכתיב "חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים" שתחזיק לך רק שבעה ימים דהיינו בנין ארעי וקיים להוא לרבנן שסוכה מעל עשרים אמה צריך לעשותה חזקה בשביל שתהיה יציבה וא"כ זה לא ארעי .

סיכו על ידי גדול

לכתחילה לא יסכך את הסוכה על ידי קטן או עכו"ם , ובדיעבד יש להקל כשגדול עומד על גביו , ומכוון לשם חג, ויעשה בו חידוש לפני החג .

צורת הסיכו

יניח הסכך רק לאחר שהשלים את הקמת הדפנות .

צילתה מרובה מחמתה

צריך לכסות אם הסכך באופן שתהיה הסוכה צילתה מרובה מחמתה ואז מותר לשבת אף במיעוט שחמתו מרובה , והטעם שיכול לשבת אף במקום של החמה: כיון שבטל הוא לגבי הרוב שצילתו מרובה .

כמה סכ לסכ

דרך הסיכוך לכתחילה כדי שיראו ממנו הכוכבים הגדולים שנראים גם ביום , והטעם: לפי שמשמעות לשון סוכה הנאמר בתורה שסתם סכך דרכו להיות כן שיראו מתוכו הכוכבים .

טעם אחר:כדי שיזכרו "מי ברא אלה " ולהיות גר בארץ וכמו שנאמר בתהילים "ירח וכוכבים אשר כוננתה" .

ולא יעשה עבה כל כך עד שלא יוכלו להכנס שם גשמים , והטעם: דהוי כבית ופסולו משום גזרת תקרה .

סכ ראוי לשבעה

מי שגר בקומה עליונה או במקום פתוח שמצויות שם רוחות, או המסכך סוכתו בסכך קל [מחצלת וכדומה] צריך לחזקו שיוכל לעמוד ברוח מצויה דאל"כ כיון שבאותו מקום לא ראוי לעמוד ז ' ימים הוי סוכה פסולה .

סיכו בענפי איל

יש הנוהגים: לסכך בענפי אילן דווקא, והטעם: לפי שאילן בגימטרייא סוכה ולכן עצי האילן הם מצווה מן המובחר .

סיכו בנסרי דקי הנקראי בלפוני

יש אומרים: שאין מסככים בנסרים צרים [בלפונים] שרחבם פחות מג', והטעם: על פי דברי הסמ"ק שיש לחוש משום שנראה כתקרה .

טעם אחר: לפי שחוששים שמא יבוא לסכך בענין שלא יהיה מטר יכול לרדת שם .

ויש שנהגו לסכך , והטעם שלא חששו לשיטת הסמ"ק:לפי שהסמ"ק כתב נהגו העולם היינו נהגו ולא שנאסר על ידי רבותינו החכמים בדורות קדומים ולכן אין קפידא .

טעם אחר: לפי שבזמנינו אין עושים תקרת הבית מנסרים ואין חשש משום גזרת תקרה, וגם ענינו ראות שאינם מעכבים ירידת הגשמים לסוכה אף אם יצמידם זה לזה .

בדיניו

יקפיד שלא יסדר בצורה של מגן דוד וכו', והטעם: דדומה לתקרה, וכן שלא יסכך בצפיפותעד שלא יכנסו גשמים ולא יראה את השמים אלא ישאיר קצת רווח בין הדלפונים .

יש להקפיד שלא יהא ברוחבם טפח .

קשירת הסכ

במקום שיש רוח מצויה יכול לקשור את הסכך בדברים הכשרים לסכך, כגון בעלי לולב וכן יכול להניח עליו קרש עבה פחות מג' טפחים שמכביד על הסכך בכדי של יזוז ממקומו.

חוטי מתכת או מנילו

אין לקשור עם חוטים של מתכת או חוטי נילון, והטעם: משום שנחשב שמעמיד ומחזק את הסכך בדבר שאינו ראוי לסכך בו, ואסור .

אזיקוני

לקשור את הסכך באזיקונים אסור, והטעם:משום דהוי מעמיד בדבר המקבל טומאה ואם האזיקונים הם רק ליתר חיזוק כגון שקשר את הסכך טוב בדברים המותרים או שהניח קרש על הסוכה ואת הקרש רוצה לקשרו באזיקונים מותר אף לשיטת החזו"א.

צביעת הסכ

מותר לצבוע את הסכך לנוי סוכה אע"פ שאין ניכר שהוא סכך – דהיינו מגדולי קרקע ואינו נחשב כשינוי צורה כיון שאין בזה ממשות והסוכה כשרה , מיהו לא יצבע באופן שלא יהא ניכר שהוא מגידולי קרקע .

סכ לאחר סוכות

יש אומרים: אם יכול לשמור העצים והקנים לשנה הבאה לחזור ולעשות בהם סוכה של מצוה מה טוב ומה נעים, [והטעם]: אחר שכבר עלו ונתעלו בענין מצווה לא ירדו לענין חול, גם אם יעשה בהם איזה תשמיש של מצווה אחרת טוב ויפה, ואם לאו יכול לשנות לדברים אחרים אפילו של חול .

יש אומרים: שיש להיזהר שלא לדרוך על עצי הסוכה וכל שכן שלא להשתמש בהם תשמיש בזוי, אלא יניחם בזוית וישרוף אותם מעט מעט, ואל יקל בעיניך בדבר הזה שהרי שם שמים חל עליהם .

הטע שבחנוכה צרי לעשות מדורה למותר השמ והפתילות ועצי סוכה מותרי לאחר החג .

לפי שסכך מקצה אותם רק לימי החג לפי שעשוים להישאר אחר החג ולא מקצה להו למצותן לגמרי, אבל שמן ופתילה שעשויין להתבער לגמרי לפי ששם את השמן מקצה אותם לגמרי שאין אדם מצפה מתי יכבה הנר ושמן שנשאר הוקצה למצוותו לגמרי ודומה לעצי סוכה ונוייה שנפלו בחג שאסורים .

טעם אחר: שחכמים תיקנו בהם קדושה יתירה לפי שהדלקה היא זכר לשמן של הקדש שהדליקו את המנורה .

מעמיד בדבר המקבל טומאה

ביאור: המעמיד סכך על גבי צינורות של ברזל טוב שיתן קרש על גבי הצינורות מד' רוחות הסוכה באופן שהסכך יהיה על הנסר ואז הוי מעמיד דמעמיד.

הדין: לכתחילה לא יעמיד את הסכך על דבר שאין גידלו מן הקרקע או בדבר שראוי לקבל טומאה, או בשאר הדברים הפסולים , והטעם: שחוששים שמא יסכך במעמיד עצמו .

להעמיד על דופני הבית

מותר לכתחילה להעמיד הסכך על גבי כותלי הבית על דבר הקבוע בבנין כגון מעקה ממתכת המחובר לבנין , והטעם: דבכה"ג לא גזרו דאין רגילות לסכך בכה "ג.

לחבר את המעמיד עצמו עם ברגים [אף שברגי המתכת מקבלים טומאה] מותר גם למ"ד דמעמיד אסור , ולשיטת החזו"א ישתמש בדביל מעץ.

מעמיד דמעמיד

ביאור שהסכך המונח על גבי נסרים והנסרים מונחים על גבי דבר המקבל טומאה [ברזלים וכדומה].

יש שהקפידו שגם המעמיד של המעמיד לא יהיה דבר המקבל טומאה .

ויש שלא הקפידו בדבר , והטעם: דאף שגזרו במעמיד גזרה שמא יסכך מעמיד דמעמיד הוי ליה גזרה לגזרה ולא גזרינן .

בדיני הסוכה

סוכה מתחת לבית ולאיל פסולה

והטעם:לפי שלומדים מהפסוק "בסכת תשבו" מדכתיב בסכה בלי ו' דרשינן סכה בלשון יחיד ולא ברבים דהיינו בקירוי אחד ולא בשתי קירוים ואם סיכך פסול .

סוכה לש צל

אין צריך לעשות סוכה לשם חג או לשם מצווה, אלא שתהא נעשת לשם צל [ולא עשויה לשם מגורים או אוצר[ כשרה, והטעם: דומיא דענני הכבוד .

סוכה צריכה להיעשות בשביל צל

והטעם: דכתיב "חג הסוכות תעשה לך " ולומדים לך לשם צל להגן עליך .

סוכה שחמתה מרובה מצילתה פסולה

הטעם: משום שמצוות סוכה צריכה להיות לצל, וכשחמתה מרובה מצלתה אין רוב צל.

סוכה שעשאוה גוי או נשי או קטני או כותי או שומרי שדות שעושי סוכה לצל כשרה .

הטעם:לפי שסוכה לצל בעינן והם עשו בשביל צל .

מהדרי בסוכה

סוכה עם גג מפני הגשמים

מי שידו משגת, מצווה שיהיה לו סוכה עם גג שנפתח ונסגר ע"י צירים לסוגרם בשעת הגשמים וכשפוסקים הגשמים נפתח והסכך והסוכה יבשים ויכול לקיים מצוות סוכה כראוי, שאם לא יעשה כן ינטפו המים מהסכך גם לאחר שיפסיקו הגשמים ולא יוכל לשבת בסוכה זמן רב .

מזוזה בסוכה

אין צריך להניח מזוזה בסוכה , והטעם: לפי שהסוכה היא דירת ארעי שנעשה לדור בה רק שבעה ימים ודירה כזאת אינה צריכה מזוזה .