נענועי לולב

"מוליך ומביא למי שארבע רוחות השמים שלו, מעלה ומוריד למי שהשמים והארץ שלו" .

נענועי הלולב

בכל יום מנענעים את הלולב ששה פעמים כנגד ששה קצוות העולם ' ד , רוחות ולמעלה ומטה, והיכן מנענע בשעה שמברך, "הודו" הראשון ו"הודו" אחרון [אחר "ברוך הבא"] ב' פעמים מפני שכופלים אותו, וב"אנא ה' הושיעה נא " ב ' פעמים הרי ששה .

סמ לנענועי

הסמיכו חכמים מצות נענוע על הפסוק "אז ירננו עצי היער" שמשמעו שהעציים ירננו ולפיכך יש לנענע בהם כדי להשמיע קולם וזה קול שירתם .

טעם אחר: דאמרינן במדרש ילק"ש אמרתי לכם שתיקחו את הלולב ותנענעו למה, לפי שבשעה שהוצאתי אתכם מארץ מצרים נענעתי ההרים שנאמר "ההרים רקדו כאלים" אף לעתיד לבוא אני עושה כדכתיב "וההרים והגבעות יפתחו לפניכם רינה" .

טע הנענועי

בשביל לסלק רוחות וטללים רעים שבאות לעולם .

[לפי שארבעת מינים הללו רומזים לאברהם אבינו שמסר עצמו על קדושת שמו, וליצחק שנעקד על גבי מזבח, וליעקב שהסיר אלהי הנכר, וליוסף שלא שמע לאשת אדוניו, ומכיון שאנו יראים מיום החתימה צריך לעורר זכותם ולעצור רוחות רעות וטללים רעים שהם המקטרגים, על ידי הנענועים .[

טעם אחר: להודיע שניצחנו בדין את כל המקטרגים, ועושים כדרך המלכים שחוזרים אחר המלחמה למקום שכבשו נכנסים לעיר עם הרומח בידיהם ועולים

למקום גבוה ומנענעים לכל צד בשביל להראות את נצחונם, גם אנו מנענעים לכל בכדי להראות את נצחוננו .

טעם אחר:לעורר את האדם בעת שמחה כי הכל לשם, ממעלה עד למטה וארבע רוחות, שהכל נכלל בזה .

סדר הנענועי

ומנענו לארבע רוחות השמים ולמעלה ומטה, כסדר הזה מזרח, דרום, מערב, צפון, מעלה, מטה .

הסדר על פי האר "י , דרום, צפון, מזרח, מעלה, מטה, מערב .

סמ לסדר הנענועי לפי בני אשכנז

באמירת "הודו" אנו מנענעים למזרח על שם הפסוק "ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'", במילת "טוב " אנו מנענעים למערב על פי מה שאמרו חז"ל שכינה במערב, ובמילת "לעולם" אנו מנענעים למעלה על שם הפסוק לעולם ה ' דברך נצב בשמים", ובמילת "חסדו " אנו מנענעים לארץ" על שם הפסוק "חסד ה' מלאה הארץ" ושתי המילות "כי" אנו מנענעים לדרום ולצפון כי ידוע דרום הוא רוח החכמה והצפון רוח העשירות והן אינם בעצמם תכליתים כמאמר הפסק "אל יתהלל וכו'" .

בדיניו: הסדר אינו מעכב באיזה דרך שנענע יצא בדיעבד .

הטע שלא שיי הטע של אגודות אגודות

לפי שבמנהג לא שייך אגודות אגודות .

הטע שנקרא "נטילת לולב" הרי נוטלי כל ארבעת המיני וכ בברכה מברכי על "נטילת לולב" בלבד

לפי שהוא הגדול מכולם לכן נקרא על שמו .

היכ מנענע

בשעת הברכה מנענע אפילו שלא אומר את ההלל , וב"הודו לה'" בתחילת הלל ובסוף הלל, וב"אנא ה' הושיעה נא" פעמים.

מנענע ב"אנא ה' הושיעה נא" ואין מנענעים ב"הצליחה נא" .

מנענעי את הלולב שש פעמי

והטעם: כנגד שש רוחות השמים והארץ .

הטע שמנענעי ב"הודו" תחילה וסו

ילפינן מהפסוק "אז ירננו עצי היער כי בא לישפוט את הארץ" ובהמשך כתוב "הודו לה'" ומבארים הפסוק "ירננו בעצי יער" מתי כאשר יצאו מלפני ה' זכאים בדין "כשבא לשפוט את הארץ" והיכן ינענע "בהודו ובהושיעה נא" .

צורת הנענועי

יחלק הנענועים: דהיינו ב"הודו" יש ששה תיבות חוץ מ"ה'" ינענע בכל תיבה פעם אחת .

"אנא ה'" יש ארבע תיבות ובשם לא מנענעים וינענע בכל תיבה ב' פעמים .

לא ינענע כשאומר ה' .

והטעם: לפי שצריך לכוון כשמזכירים את ה' .

רמז לדבר: "אז ירננו מלפני ה'" ולא במילת ה'''.

צורת הנענוע

נענוע שמוליך ידו מכנגדו והלאה וינענע ג"פ בהולכה וכך יעשה לד' הצדדים , שמנענע למטה ישפיל רק ידיו למטה ומכל מקום ישאיר את הלולב כדרך גידולו.

להסתובב בשעת הנענועי

המהרי"ל היה נשאר על מקומו ופניו למזרח בכל הנענועים ורק הפך ידו כנגד הרוחות .

וכתב בספרשולחן שלמה דאם א "א לו לעשות הנענועים כהלכתן אלא א"כ הופך עצמו מותר להפוך.

השליח ציבוראומר "הודו " ומנענע הלולב וכן ב"יאמר נא ישראל", ו הציבור עונה אחריו "הודו" ומנענע בכל "הודו" .

והטע שהש" מנענע "בהודו" "ויאמר נא", ולא מנענע ב"יאמרו נא"

לפי שהחילוק בין "יאמר נא" ל"יאמרו נא" לפי שאומר "יאמר נא" הוא כמו הזכרהלציבור שיאמרו "הודו", על כן יאמר עמהם משא "כ ב "יאמרו נא " שאין מדבר כלל על ישראל .

ב"הצליחה נא" לא מנענעי

הטעם שאין מנענעים ב"הצליחה נא"

לפי שהסיבה לנענועים הם בשביל לעצור רוחות רעות וטללים רעים ולגעור בשטן וזה דווקא בהושיעה נא דהיינו הושיענו מאלו המזיקים אבל בהצליחה נא לא שייך דבר זה .

טעם אחר: לפי שהם פסוק אחד ואין מנענעים ב' פעמים בפסוק אחד .

נענוע ב"אנא ה"

יש לנענע ב' נענועים בכל תיבה ב"אנא ה'" ויש מאריכים באמירת התיבות ויש מחלקים את התיבה לשנים כדי להספיק לנענע ב' נענועים . וכתב החזו "א שיש להקפיד שלא לחלק התיבות לשנים אלא לאמרם בבת אחת ללא הפסק וכן הורה הגרשז"א שאין ראוי למשוך התיבה יותר מידי, והטעם: כי אין זה צורת הקריאה הראוי.

ל"ו נענועי

הטעם בל"ו נענועים שמנענעים עם הלולב

כנגד ל"ו צדיקים שמליצי יושר

טעם אחר: כמו שהנענועים הם לד' רוחות למי שהד' רוחות שלו ולמעלה ולמטה למי שהשמים והארץ שלו כמו כן הם ל"ו נענועים לרמז "שאו מרום עינכם וראו מי ברא "אלה" "אלה" בגימטריא "ל"ו" .