מגילת קהלת

מי חיבר את מגילת קהלת

ספר קהלת הוא אחד משלושת הספרים שכתב שלמה המלך ע"ה משלי, קהלת, ושיר השירים.

מי כתב את מגילת קהלת

ספרים אלו לא נכתבו על ידי שלמה המלך בעצמו כי אם על ידי חזקיה המלך וסייעתו והסיבה לכך, לפי שהנביאים לא היו כותבים את ספריהן אלא לפני מותם ושלמה המלך נטרד ממלכותו בסוף ימיו על ידי אשמדאי מלך השדים ולכן כתבן חזקיה .

עניני המגילה

מגילת קהלת עוסקת בהבדלת כל עניני העולם הזה יחד עם דברי תוכחה ומוסר להבין לאדם דעת ויראת ה' ולהסירו ממכשול ועוון.

קריאתה בשבת חול המועד סוכות

"ונוהגים לומר קהלת אחר תפלת שחרית בשבת שבחול המועד" . והטעם: משום שכתוב בה "תן חלק לשבעה וגם לשמונה" ודרשו חז"ל לשבעה אלוימי החג וגם שמונה לרבות שמיני עצרת דהיינו לפי שהוא חג

עליהם בבל תאחר .

טעם אחר: לפי שסוכות הוא זמן שמחה, וספר קהלת משבח ומזרז את הבריות שישמחו בחלקם ולא ירדפו אחר ריבוי ממון והנהנה ממה שיש לו מתנת אלקים היא .

טעם אחר:פי שימי סוכות הם ימי שמחה , ובמגילת קהלת כתוב דברי מוסרל שיהיה שמחה הנכונה שמחה של מצווה כדכתיב "ולשמחה מה זה עשה " .

טעם אחר: זכר למקדש לקריאת המלך בהקהל לפי ששלמה המלך אמרה בחג ב"הקהל" כמו שכתוב "במועד שנת השמיטה בחג הסוכות ... הקהל את העם" וכתיב "ויקהלו אל המלך שלמה בירח האיתנים בחג" [ירח האיתנים הוא חודש תשרי[ ואז אמר אותה שלמה בהקהל עם כדי להוכיחם .

טעם אחר: לפי שעיקר המגילה היא לבאר מעלת התורה והאדם צריך לההביל כל עניני העולם הזה ולעסוק אך בתורה הקדושה לכך קבעו לקרואתה בסוכות דאז גמרה שלתורה וילהיב בליבו אהבת התורה לחזור וללמוד אותה .

טעם אחר: לפי שביום כיפור נדרו נדרים נדבות לכן מזכירים להעם שישלמו מה שנדרו ונדבו כמו שכתוב "כאשר תדור נדר לאלהים טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם" .

טעם אחר: על פי מה שמצינו בזכריה הנביא שהזהיר את אומות העולם לעתיד לבוא שיבואו ויעלו לירושלים לחוג את חג הסוכות ואם לא יעלו לא ירד עליהם גשם והסיבה לכך כדי שיכירו וידעו גם המה את מלך ה' צבאות והיו יודעים שפרנסתם תלוייה במוספי החג שישראל מביאים בשבילם

וכך היה המנהג בימי שלמה המלך שבחג הסוכות היו נקהלים גם חכמי האומות שנשלחו לעמוד על קרבנות פרי החג שהיה בשביל ירידת הגשמים ולכן היה שלמה המלך אומר קהלת בחג הסוכות להוכיחם בחקירה מוסרית המובנת גם לחכמי תבל כי זה העיקר לירא מפני ה' ולשמור מצותיו, ורק בסוף קהלת אמר דברי מוסר המיוחדים לישראל "ויותר שהיה קהלת חכם..." שמדבר בגדולת התורה הכתובה ומסורה לחכמי התורה .

טעם אחר: לפי שבימי חג הסוכות חגגו שלמה המלך ובני ישראל את חינוך הבית הראשון ולזכר הדבר קוראים במגילת קהלת שחיברה קהלת בן דוד שחנך בימים אלו את בנין בית המקדש .

הטע שתקנו לקראותה דווקא בשבת חול המועד

לטעם שקוראים קהלת מפני שנאמר בו "תן חלק לשבעה" ודורשים פסוק זה על חג הסוכות ושמיני עצרת, י "ל גם כן תן חלק לשבעה אלו ימי שבתא לכן קוראים אותה דווקא בשבת .

טעם אחר:על פי הגמרא בסוכה "ארבע עשרה סעודות חייב אדם לאכול בסוכה" ועוד איתה "מי שלא אכל ליל יום טוב הראשון ישלים ליל יו"ט אחרון של שמיני עצרת וחכמים אומרים אין לדבר תשלומים" ועל זה אומר שלמה המלך בקהלת "מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות" לכן קוראים בשבת להודיע כי יש בידו לתקן עוד ואם עוד לא תיקן קוראים בשמיני עצרת שחל בשבת שהוא חסרון לא יוכל להמנות בין לר"א בין לחכמים .

ברכה על מגילה

יש הנוהגים: שקוראים מתוך התנ"ך ואין מברכים על קריאתה .

הטע שאי מברכי

לפי שקריאתה לא מוזכרת בגמרא והאיך יברכו "וציוונו", ואע"פ שיש הסוברים שמברכים על מנהג, היינו דווקא במנהג שהוא קבוע בכל ישראל ולא במנהג כעין זה שלא נתפשט בכל ישראל .

טעם אחר: התקנה מתחילה היתה שלא לברך על הקריאה שאילו היו צריכים לברך על קריאתה היו מתקנים לכתוב את המגילה כספר תורה ולא תקנו זאת מפני טורח הציבור .

טעם אחר: במסכת סופרים שאמרו לברך מדובר במי שמשכים וקרא את המגילה קודם ברכת התורה צריך לברך ברכה מיוחדת "על מקרא מגילה" אמנם הקורא אחר שבירך ברכת התורה אינו מברך על קריאתה .

בני אשכנז

נהגו לקרוא את המגילה מתוך הקלף ועשויה כס"ת , ומברכים ב ' ברכות על מקרא מגילה, וברכת "שהחיינו" .

הטע בברכת "שהחיינו"

כלל מצווה הבאה מזמן לזמן .

בני ספרד לא נהגו כלל לקרוא מגילת "קהלת".

כוונה המברך: יש לבעל הקורא לכוון להוציא ידי חובה את השומעים .

הטע שקוראי בשבת הרי הגמ' במגילה אומרת לגבי מגילת אסתר שאי קוראי בשבת ואמר רבה משו שחוששי שמא לא ידע לקרוא ויל אצל חכ ללמוד לקרואתה ויעבירנה ד' אמות ברה"ר ומה הטע שהתירו לקרוא מגילת קהלת בשבת .

לפי שחיוב קריאה מגילת קהלת [ושאר מגילות – שה"ש, רות] אינם על כל יחיד ויחיד אלא חיוב על הציבור כמו קריאת התורה, וכיון שהחיוב על הציבור אין חשש שמא יעבירנו כיון שציבור מדכרי אהדדי [מזכירים אחד לשני] משא"כ מגילת אסתר .

מקדימי קריאת המגילה לקריאת התורה

הטעם שלא מקדימים את קריאת התורה שהיא תדיר בכל שבת למגילת קהלת כמו שמצאנו לגבי מגילת אסתר.

לפי שתדיר ושאינו תדיר אומרים כאשר שני הדברים חובה, וכאשר אחד מהדברים אינו חובה אלא רק מנהג מקדימים את המנהג מפני חביבותו, ולכן במגילת אסתר שהיא חובה מקדימים קריאת התורה לקריאתה משא"כ מגילת קהלת שאינה חובה .

טעם אחר: היכן שהמגילה היא מענין של קריאת היום קוראים אחר קריאת התורה, כמו מפטיר שהוא מענין היום שתקנהו במקום קריאת התורה [כשגזרו שלא לקרוא בתורה[ משא"כ כשענין המגילה אינו מענין פרשת היום רק ענין בפני עצמו קוראים קודם קריאת התורה, להורות שהוא ענין בפני עצמו, וע"כ מגילת אסתר שהיא מענינא דיומא קוראים אחר קריאת התורה, משא"כ מגילת קהלת ושאר מגילות .

טעם אחר:יש לבאר על פי מה דמבואר באו"ח שאין לברך על שאר מגילות לא על מקרא מגילה ולא על מקרא כתובים [וכן נוהגים בני ספרד ] וע "כ אם יקראו את המגילות אחר קריאת התורה יהיה בזה ביזוי לכתובים לפי שיברכו על התורה, ולא יברכו על הכתובים ויאמרו אינה חשובה לברך עליה ומשום כך קוראים קודם קריאת התורה, קודם שיברכו על התורה, ועל הנביאים, ואח"כ קריאת התורה, משא"כ מגילת אסתר שחייבים לברך עליה ג' ברכות שפיר קוראים אחר קריאת התורה .

טעם אחר: לפי שמפטירים בנביא לאחר קריאת התורה ואם יקראו את המגילה אחר הקריאה יראה הדבר כאילו יש ב' הפטרות ויבאו לברך על הנביא ז ' ברכות כמו הפטרה, משא"כ קריאת מגילת אסתר שקוראים אחר קריאת התורה כיון שאין הפטרה בפורים אין חשש שיטעו .

כשחל יו"ט ראשו של סוכות בשבת בא"י קוראי מגילת קהלת ביו"ט ראשו ובחו"ל קוראי בשמיני עצרת

הטעם שחלוקים בני א"י ובני חו"ל:לפי שבא "י שמיני עצרת הוא רק יום אחד וחוגגים בו גם שמחת תורה והזמן קצר כדי לקרוא גם קהלת אבל בחו"ל שיש ב' ימים טובים ושמחת תורה היא ביום השני לכן קוראים קהלת ביום שמיני עצרת .

חצי קדיש

אחר קריאת המגילה אומרים קדיש "בלא תתקבל" .

מנחה

מתפללים מנחה ככל יו"ט "אשרי", ובא לציון", ואין אומרים "ואני תפילתי" .