סדר תפילת חול המועד

תפילי

המנהג בא"י שאין מניחים תפילין בחול המועד, הטעם:לפי שימי חול המועד גם נקראים אות כשבת ויו"ט .

ויש הנוהגים: להניח תפילין בחול המועד בלא ברכה .

"יעלה ויבוא"

בכל יום מימי חול המועד מתפללים תפילות של יום חול ואומרים בברכת "רצה" "יעלה ויבוא" .

שכח ולא הזכיר

אף בתפילת מעריב אם נזכר קודם שעקר רגליו חוזר לברכת רצה , ואם נזכר לאחר שעקר רגליו חוזר ומתפלל שוב .

הלל השל [אי מדלגי "לא לנו" ו"אהבתי"]

בכל ימי חג הסוכות "גומרים את הלל" [ונוטלים את הלולב באמירת ההלל עיין סדר הנענועים[.

הטע שגומרי את ההלל בשונה מחג הפסח שאי גומרי בו את הלל

לפי שהטעם שבפסח אין גומרים את ההלל שאמר הקב"ה למלאכים שרצו לומר שירה בקריעת ים סוף, מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה, ומכיון שבשביעי של פסח אין גומרים את ההלל גם בחול המועד אין גומרים את ההלל, שלא יראה כיותר חשוב משביעי של פסח ובסוכות לא שיייך טעם זה .

טעם אחר: כיון שאין פסח חלוק בקרבנותיו מיום ראשון ואילך כמו קדושת חג הסוכות שכל יום יש בו קדושה בפני עצמה, לפיכך אין גומרים את ההלל כל שבעה לומר שאין קדושתו כקדושת יום ראשון .

טעם אחר: כיון שאין חיוב מצה אלא בלילה הראשון משא"כ בסוכה שחיובה כל שבעה .

טעם אחר: לפי שחול המועד סוכות כל יום הוי יו"ט בפני עצמו שהרי הוא חלוק בקרבנותיו מיום שלפני משא"כ חול המועד פסח .

קריאת התורה בחול המועד

מוצאים ספר תורה אחד

הטעם שאין מוצאים ב' ספרים כמו בחול המועד פסח

לפי שבפסח יש הרבה פרשיות העוסקות מענין המועד לכן צריך עוד ספר תורה, משא "כ בסוכות אין עוד פרשה מענין המועד אלא קרבנות בלבד .

סדר הקריאה

בא "י כיון שאין ספיקא דיומא, קוראים בכל יום את קרבן של אותו היום – דהיינו יום א' של חול המועד שהוא יום שני של חג הסוכות יקראו "וביום השני" וכן הלאה .

סדר הקריאה לבני חו "ל

לשיטת המחבר: כהן קורא "ביום השני", לוי "ביום השלישי" ישראל חוזר וקורא "ביום השלישי" והעולה הרביעי קורא את הקריאה של שני הימים שהם ספיקא דיומא דהיינו ביום השני וביום השלישי וכן בשאר הימים.

לשיטת הרמ"א כהן קורא "ביום השני", לוי "ביום השלישי", ישראל "ביום הרביעי" והעולה הרביעי חוזר וקורא הספיקא דיומא "ביום השני" "וביום השלישי".

פרשת הקרבנות

הטעם שבפסח תקנו בכל יום קריאה שונה מחברתה מה שאין כן בסוכות שקוראים בכל יום בקרבנות המוספים.

לפי שבפסח יש הרבה פרשיות העוסקות מענין חג הפסח מה שאין כן בסוכות שאין פרשיות המדברות מענין המועד מלבד מה שקראו ביו"ט עצמו כי אם פרשת הקרבנות בלבד .

מני קרבנות החג – שבעי פרי

במשך ימות החג היו מקריבים שבעים פרים, כנגד שבעים אומות כדי שיהיו ישראל יושבים בשלווה .

יש שכתבו בלשון אחר: אם הקריבו שבעים פרים כהלכתם תנצלו משבעים אומות .

הטע שלא מביאי בכל יו עשרה פרי אלא הול ופוחת

לסימן ורמז שאף אומות העולם יתמעטו .

מספר העולי

בחול המועד עולים ד' קרואים , והטעם: כמו ראש חודש אע"פ שהוא אינו יו"ט גמור מ"מ קדוש הוא יותר משאר כל ימות השנה לפי שהעם בטלים בו ממלאכה .

כנגד כהנים, לוים, ישראלים, וגרי הצדק .

מוס

קרבנות היום בתפילת מוסף מזכירים את הקריאה של אותו יום .

ובחו "ל מזכירים את ב ' הימים, והטעם: משום ספיקא דיומא ואומרים "ומנחתם" אחר אמירת כל יום בנפרד .

הזכרת "זה קרב היו "

יש אומרים: שאחר שמסיים קרבן שבת יאמר "זה קרבן שבת וקרבן היום כאמור" .

ויש אומרים: שאין לאומרו, והטעם:לפי שכלפי שמיא גליא והוי הפסק .

מנהג בני ספרד

בני ספרד: לא נהגו לומר פסוקי מוסף, והנוסח שאומרים הוא "ונקריב לפניך מוסף יום חג הסוכות הזה"

שבת חול המועד

קבלת שבת: אומרים קבלת שבת מקוצרת "מזמור שיר ליום השבת" ומזמור "ה ' מלך גאות" , הטעם: בכדי לא לבייש את החג שאומרים שמקבלים רק את פני השבת ולא את פני יו "ט .

קריאת התורה

מוצאים ב' ספרי תורה .

בראשון מעלים שבעה, וקוראים בפרשת כי תשא "ראה אתהאומר אלי" עד "לא תבשל גדי בחלב אמו" .

הטעם: משום שיש שם מצות שבת ורגלים סוכה וחולו של מועד דכתיב "את חג המצות תשמור" ולומדים מזה איסור מלאכה בחול המועד ולפי שצריך לקרוא שבעה קרואים לכן מתחילים הקריאה מהפסוק "ראה אתה אומר אלי" .

טעם אחר: לפי שיש בפרשה זו ענין סוכה מצות ישיבה בסוכה .

מפטיר

בספר תורה השני קוראים למפטיר בקרבנות המוסף של אותו יום.

הפטרה

ביחזקאל "ביום בא גוג" עד "וטהרו הארץ" .

והטעם: לפי שלעתיד לבוא תהיה מלחמת גוג ומגוג בתשרי .

בברכות הפטרה

בברכות הפטרה בברכת "על התורה ועל העבודה" מזכירים גם את יום חג הסוכות הזה והנוסח הוא "ועל יום השבת הזה ועל יום חג הסוכות הזה" וכן בחתימה מזכירים "מקדש השבת וישראל והזמנים", והטעם: אע"פ שהפטרה אינה באה בשביל חול המועד אלא בשביל שבת שהרי אם לא היה שבת לא היה הפטרה כיון שענין הפטרה הוא מענין השייך לחול המועד חותמים גם בהזמנים .

הטע שבשבת חול המועד סוכות מזכירי את סוכות בברכת ההפטרה ובשבת חול המועד פסח אי מזכירי את פסח, ולכ אי חותמי "מקדש ישראל והזמני ".

לפי שסוכות חלוק כל יום בקרבנותיו לכן חמיר טפי משא"כ חג הפסח שקרבנותיו שווים בכל יום .

טעם אחר: לפי שבסוכות גומרים כל יום את ההלל, בשונה בר"ח ובפסח שאין גומ רים כל יום אתההלל ולכןאיןמזכירים את של ר"ח בשבת ר"ח וכןבחג הפסח .