זוהי גרסת טקסט של הפרק, נוחה לקריאה בטלפון ולקוראי מסך. היא הומרה אוטומטית מקובץ ה־PDF, וייתכנו בה שגיאות המרה. הנוסח המחייב הוא הקובץ המקורי.
אע"פ שבכל המעודות מצווה לשמוח בחג הסוכות היה במקדש שמחה יתירה שנאמר "ושמחת לפני ה' אליקיכם שבעת ימים" והיא נקרא שמחת בית השואבה .
הטע שנקראת שמחת בית השואבה
אמר ר ' יהושע למה נקרא שמחת בית השואבה משם שואבים רוח הקודש על שם הנאמר "ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה" , דהיינו שהשכינה שורה על ידי שמחה כדכתיב "והיה כנגן המנגן " .
טעם אחר: שמחת בית השואבה על שם הפסוק "ושאבתם מים בששון" שהיו שואבים מים בליל כל שבעת הימים לצורך תמידין .
שמחת "בית חשובה"
יש אומרים: שנקרא שמחת בית חשובה דאמר רב נחמן שמחה חשובה מששת ימי בראשית וביאר רש "י מששת ימי בראשית הכוונה שיתין נבראו מששת ימי בראשית כדי לקבל הנסכים .
הטעם לשמחה זו
משום ניסוך המים שנוהג בחג הסוכות דכתיב "ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה " ומימי מעין השילוח נקראים "מעיין הישועה" לפי שעליו היו מושחים את מלכי בית דוד ועל ידם באה הישועה לישראל . טעם אחר: כיון שיש מצוה יתירה במקדש בחג בסוכות דכתיב "ושמחת בחגך " .
שמחת בית השואבה בזמן המקדש
ערב יו"ט ראשון היו מתקנים במקדש מקום לנשים מלמעלה ולאנשים מלמטה כדי שלא יתערבו אלו באלו ומתחילים לשמוח במוצאי יו"ט ראשון וכן בכל יום מחול המועד אחר שהקריבו קרבן תמיד בערב.
כלי זמר
החליל מכה לפניהם ומנגנים בכינורות ומצילתיים ובכל שיר ובפה ורוקדין ומסתפקין ומכרכרים ואומרים שירות ותשבחות להשי"ת.
שירת הלויים
בשעת שכל חכמי ישראל היו שמחים בעזרת ישראל למעלה היו הלווים עומדים למטה מהם על ט"ו מעלות היורדות מעזרת ישראל לעזרת נשים, ומנגנים בכלי שיר בלא מספר ושרים בפיהם דברי שירות ותשבחות כל אותו הלילה עד לקריאת הגבר.
שמחת בית השואבה [במקדש] אינה דוחה שבת
שמחת בית השואבה במקדש אינה דוחה שבת ויו"ט [ניגון בכלי זמר] כמאמר המשנה "החליל חמשה וששה זהו החליל של שמחת בית הושאבה שאינו דוחה לא את השבת ולא את היו"ט" ולכן היו מתחילים לשמוח רק במוצאי יו"ט ראשון של חג הסוכות והילך.
מאור בית השואבה
ד' מנורות של זהב היו שם, וארבעה ספלים מזהב בראשיהם, וארבעה מפרחי כהונה ובידיהם כדים ק"כ לוגין של של שמן ק"כ ומטילים לכל ספל, לא היתה חצר בירושלים שלא היתה מאירה מאור בית השואבה .
שמחה על ידי חסידי ואנשי מעשה
לא היו עושים שמחת בית השואבה על ידי עמי ארצות וקלי דעת, אלא חסידים ואנשי מעשה היו מרקדין באבוקות של אור בידיהם ואומרים שירות ותשבחות .
הטעם שרק חסידים ואנשי מעשה רקדו
כדי שלא יראה כקלות ראש וכשמחת הבחורים .
"מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו" "כל אלה בהיות ההיכל על יסודתיו ומקדש על מכונותיו וכה"ג עומד ומשרת... אשרי עין ראתה שמחת בית השואבה עם שואבת רוח הקודש" .
שמחת בית השואבה בזמן הזה
המנהג לעשות זכר לשמחת בית השואבה בזמן הזה בימי חולו של מועד .
מקומה בבית המדרש [בשונה מחג הפורים שיש העושים שמחת פורים בחדר האוכל [, והטעם: משום דהוי זכר למקדש לכן עושים אותה בית המדרש .
מנהגי שמחת בית השואבה
אמירת ט"ו פרקי שיר המעלות
הטעם שנהגו לומר ט"ו פרקי תהילים: כנגד חמשה עשרה מעלות שהיו בבית המקדש שהיו יורדים מעזרת ישראל לעזרת נשים ושעליהם עמדו הלוים בשיר בשמחת בית השואבה וחמשה עשר מזמורים אלו מכוונים כנגדם .
אמירתם במנין
בספר אורחות רבינו כתוב שמרן בעל הקהילות יעקב המתין מלאומרם רק כשהיה מנין.
לימוד משניות סוכה
יש הנוהגים: ללמוד ד' משניות מפרק החליל שבמסכת סוכה ומסיימים בפסוק "ושאבתם מים בששון" .
שמחת בית השואבה כל ימות השבוע
יש הנוהגים: לעשות שמחת בית השואבה בכל ימי חול המועד [מלבד שבת], והטעם: כשם שעושים זכר להקפות המזבח בכל יום ולא מספיק שבע פעמים שמקיפים הושענה רבה כך שמחת בית השואבה צריכה להיות בכל יום .
תזמורת בירושלי
מותר לנגן בירושלים עם תזמורת למרות שנהגו איסור בירושלים שלא להתחתן עם תזמורת, והטעם:לפי שהגזירההיתה רק על שמחת נשואים שהוא דבר המצוי בכל יום, אך לא בחג הסוכות כשהכוונה לשמחת חג .
תשלו על הנגינה
מותר לשלם לנגנים על עבודתם, אף שאין לשלם על עבודת שעושים בחול המועד, והטעם: לפי שהם אינם מוכנים לנגן ומכיון שהוא לצורך מצווה וניכר שעושים את זה לצורך שמחת חג מותר לשלם .
בני חוצה לאר להשתת בשמחת בית השאובה ע תזמורת
מותר לבני חוצה לארץ להשתתף במוצאי יו"ט ראשון של חג בשמחת בית השואבה עם תזמורת אף שלהם הוא יו"ט
והטעם: כיון שעושים כן לזכר שמחת בית השואבה שהיתה בבית המקדש ולכן אין זה ריקוד של תענוג שאסור בשבת ויו"ט אלא נחשב כריקוד של מצווה.
טעם אחר: כיון שלבני ארץ ישראל המנגנים מותר להם לנגן וכן יש לצרף את הסברא של החכם צבי שבא"י גם בני חו"ל נוהגים לעשות רק יום אחד של יו "ט .