זוהי גרסת טקסט של הפרק, נוחה לקריאה בטלפון ולקוראי מסך. היא הומרה אוטומטית מקובץ ה־PDF, וייתכנו בה שגיאות המרה. הנוסח המחייב הוא הקובץ המקורי.
בי יו כיפור לסוכות
השכמה לתפילת שחרית
למחרת יום הכיפורים משכימים לתפילת שחרית
והטעם: כדי שלא יקטרג השטן עלינו שאנו משכימים לסליחות ולתפילה רק בימים שאנו מבקשים על נפשנו לצאת זכאים בדין .
תחנו תענית
בימים אלו אין מתענים ואין אומרים תחנון
והטעם: משום שהם ימי שמחה, לפי שאז נשלם בנין בית המקדש הראשון בימי שלמה המלך וחנכו את המזבח .
טעם אחר: לפי שהימים אלו טרודים כולם במצות הכנת הסוכה וארבעת המינים ואין מתחילים לחשב בשמים חשבון עוונות חדש רק מיום ראשון של סוכות .
מנהג חזו"א וכן מנהג בני אשכנז בחו"ל לומר תחנון אחר אסרו חג .
"למנצח" "אא"א"
"למנצח" "ואא"א": בימים אלו אומרים "למנצח" ו"אל ארך אפים" שאומרים בשעת הוצאת הס"ת .
"יהי רצון": אין אומרים את ה"יהי רצון" אחר קריאת התורה .
"אב הרחמי " "והזכרת נשמות"
בשבת שבין יו"כ לסוכות אין אומרים "אב הרחמים" ואין מזכירים נשמות .
"צדקת "
במנחה של שבת אין אומרים "צדקתך", והטעם: שכלל הוא שאילו היה אותו היום חל ביום חול לא היו אומרים בו תחנון אז אין אומרים בו בשבת לא "אב
הרחמים" ולא צדקתך" וכיון שבימים אלו אין אומרים תחנון אין אומרים "צדקתך .
"ויהי נוע "
מנהג בני אשכנז: שבמוצאי שבת זו אין אומרים "ויהי נועם" "ואתה קדוש" , והטעם: לפי שאין אומרים "ויהי נועם" כשחל יו"ט באמצע השבוע לפי שצריך שכל השבוע יהיה ראוי למלאכה משום דכתיב בו "ומעשה ידינו כווננה עלינו" .
מנהג בני ספרד: לומר, והטעם:על פי הסוד .
נישואי
יש שכתבו: שיש ענין לעשות נישואין בין יום כיפור לסוכות .
ראייה לדבר:מדברי המג"א שכתב "שיש חיוב תענית לחתן וכלה ביום חופתם בימים בין יו"כ לסוכות מוכח מדבריו שמותר להתחתן בימים אלו".
הטעם שאין נפוץ המנהג נישואים בימים אלו
מחמת טרדת החג .