הגדה של פסח · פרק 8 מתוך 15 · עמוד 86

מוציא מצה

זוהי גרסת טקסט של הפרק, נוחה לקריאה בטלפון ולקוראי מסך. היא הומרה אוטומטית מקובץ ה־PDF, וייתכנו בה שגיאות המרה. הנוסח המחייב הוא הקובץ המקורי.

מ וציא מצה

יקח המצות בסדר שהניחן, הפרוסה בין שתי השלימות, ויאחז שלשתן בידו ויברך "המוציא", וישמוט המצה התחתונה ויברך על השלמה והפרוסה "על אכילת מצה". אחר כך יבצע כזית מן העליונה השלמה וכזית שני מן הפרוסה, ויאכל בהסבה שני הכזיתים

לב ההגדה

מוֹ ציא, מצּ ה - לוקח ג ' המצות כסדר שהניחן .321

אמירת מוציא מצה -י "א שיכריז קודם הנטילה רחצה מוציא מצה , והטעם: כדי שלא יהיה הפסק בין הנטילה לברכה ,322 וי"אשאפשר לאומרה אחר הנטילה , והטעם שלא הוי הפסק: לפי שאמירה זו נחשבת צורך הסעודה .323

הטעם בלקיחת ג' מצות, ב' מצות עבור לחם משנה ככל יו "ט, והפרוסה זכר ללחם עוני, .324

צורת הברכה – יאחז ב' המצות והפרוסה ביניהם ,325 והטעם שאוחז שניהם: משום שיש פוסקים שסוברים שצריך לברך על השלימה המוציא ועל הפרוסה על אכילת מצה , ויש שסוברים להפךעל המצה על אכילת מצה ועל הפרוסה המוציא , ובכדי לצאת ידי כל השיטות אוחז שניהם בידו ומברך ב' ברכות ואחר כך בוצע השלמה .326

"ויבצע משתיהן ביחד" ,327 והטעם: משום דלכתחילה צריך לאכול משניהם יחד ולכן נכון שגם הבציעה תהיה בבת אחת .328

בוצע המצה ביד ולא בסכין, והטעם: כדרכו של עני 329. [עיין עוד טעמים ביחץ].

"ומברך המוציא ועל אכילת מצה ואחר כך בוצע" .330

הטעם שמברך תחילה המוציא, לפי שהוא תדיר יותר ,331 והטעם שאחר כך בוצעלפי שאם יברך המוציא ויבצע אין מעבירים על המצוות, ועוד כיון שכשמברך המוציא לא יוכל לאכול עד שמברך על אכילת מצה, הוי כמאן דלא גמר הברכה, וקיימא לן דאינו רשאי לבצוע עד שיכלה כל הברכה ואפילו האמן מפי השומעים .332

חלוקת המצות – המסובין שאין לפניהם קערה עם ג' מצות, אלא אוכלים מקערה של בעה "ב, מ"מ יאכלו תחילה מהמצה העליונה של בעל בית , והטעם:לפי שחיוב לחם משנה חל על כל המסובים, ולחם משנה מקיים אפילו בפחות מכזית .333

מקורות

.321 ב' שלמות והפרוסה באמצע. .322 קובץ מבית לוי ניסן . .323ויגד משה סימן כד אות ח . .324 מג"א תעה א. .325 שו"ע תעה א. .326 ט"ז תרה א, משנ"ב תעה ס"ק ט. .327 ש"וע תעה א. .328 משנ"ב תעה ס"ק ג. .329 פרי מגדים תרה כ. .330 שו"ע תעה א. .331 מרדכי. .332 כל בו סימן נ . .333 הגרשז"א בהליכות שלמה פרק תשיעי מ.

ונראה דבמצות שלנו שאין במצה של המברך כדי שיעור כזית לכל אחד מהמסובים, מן הראוי להכין המצות לפני נט"י כדי שיהיה מוכן ומזומן לאוכלם מיד אחרי הברכה .334

כוונה בברכת אכילת מצה: יכוון בברכה לפטור גם את המצה של אכילת הכורך וגם את המצה של האפיקומן, והטעם: לפי שמשמע לשיטת רש"י ורשב"ם דבאפיקומן יוצאים במצוות אכילת מצה אלא שתקנו לברך בתחילת הסעודה .335

כוונה באכילה: כשאוכל המצה יכוון על שלא הספיק בצקם של ישראל להחמיץ כשיצאו ממצרים.

אכילת ב' כזיתים: לוקח ב' כזיתים ומברך ובוצע 336 והטעם דבעי ב' כזיתים ולא סגי בכזית אחד לפי שכזית אחד צריך משום ברכת המוציא דעל ברכה צריך אכילת כזית 337 וכזית השני משום אכילת מצה, טעם אחר: לפי שאין עושים מצוות חבילות חבילות לכן לוקחים ב' כזיתים אחד על המוציא, והשני על מצות אכילת מצה .338

צורת אכילת הכזית: יש להשתדל לאכול מהר ולגמור במהירות את הכזית 339. ובירושלמי כתוב שיש לבלוע כל הכזית יחד, במשנ"ב כתב דצריך להכניס לפיו כזית בבת אחת ולרסקו אבל אינו מחויב לבלוע בבת אחת .340 ויש שאומרים שיכול לאכול מעט מעט ובלבד שלא ישהה באכילתו יותר מכדי אכילת פרס 341. וכן כתב הגרשז"א במצות שלנו שקשה לאכול כשני כזיתים בכדי אכילת פרס, נכון לאוכלם בזה אחר זה ולא בבת אחת אם לא שיודע שיגמור אכילתו בתוך זמן זה .342

שיעור זמן אכילה: צריך שלא ישהה מתחילת אכילתו עד סופו יותר מכדי שיעור אכילת פרס. וזמנו: לכתחילה לא ישהה מתחילת האכילה יותר משתי דקות, ועכ"פ לא ישהה יותר מארבע דקות, ולזקנים וחולים אפשר להעמיד בשיעור הקל ביותר דהיינו תשע דקות כדעת 343החת "ס .344

שיעור אכילת שתי הכזיתים: זמן אכילת שני כזיתים הוא בכדי שני אכילת פרס ומנהג העולם כשיעור אכילת פרס אחד .345

נשים וקטנים: כיון דמדינא סגי בכזית אחד יש להקל לנשים וקטנים בכזית אחד, ומובא באורחות רבינו 346בשם החזו "א וכן בשם הקהילות יעקב שהיה אוכל רק כזית אחד במוציא מצה.

שיעור כזית: כיון שאכילת מצה חיובה מהתורה ראוי לקחת כזית גדול שהוא עשרים גרם לכזית מצה, ומכיוון שמהתורה מספיק כזית אחד ייקח שיעור של שני כזיתים שזה שלושים גרם ויוצא ממה נפשך ידי חובה. מצת מכונה: שיעורו הקבוע 347הכזית הגדול הוא שני שליש מצה.

מקורות

.334 אמרי יושר כב. .335 שעה"צ תעז א. .336 מג"א תעז א. .337 מג"א תעה ד. .338 ט"ז שם. .339 באר היטב תעה ד. .340 תעה ד. .341 מהרי"ל הלכות סדר והגדה. .342הליכות שלמה פרק תשיעי מא. .343 שו"ת ח"ו סימן טז. .344 מרן הגריי"ק בספר שיעורין של תורה בשיעורי המצוות אות ל. .345 מקראי קודש פסח חלק ז ב מילואים סימן מט בשם הגרשז"א .346 עמוד ע. .347 לפי שגודל המצה הוא קבוע בשונה ממצות יד שכל אחד גודלו אחר.

אכילה יותר משיעור: יש כתבו שיש להרבות באכילת מצה בליל פסח ומקיימים מצווה במה שאוכלים אף יותר משיעור .348

והטעם שאין מברך "שהחיינו" על אכילת מצה: לפי שיוצאים ידי חובה בברכת שהחיינו בקידוש, 349 כמו כן יוצאים ידי חובה בברכת שאומרים "והגיענו הלילה הזה לאכול בו מצה ומרור" שאומרים בברכת אשר גאלנו" .350

בדיני אכילת המצה

אמירת הנני מוכן: אפשר לומר "הנני מוכן ומזומן" לפני אכילת המצה ואינו נחשב להפסק בדיבור.

מצה שלימה: ראוי לקחת מצה שלימה ללחם משנה אמנם אם קשה למצוא שלימות ממש יכול לקחת גם אם חסר משהו .351

מצה שרופה: חתיכות מצה שרופה אינה נכללת בכזית ואינה נחשבת למצה ולכן אפשר לדרוך על הפרורים השרופים .352

אכל בלא ברכה:אכל מצה בלי לברך יצא ידי חובת אכילת מצה , 353 ולא נחשב למצווה הבאה בעבירה כי העבירה אינה בעצם האכילה .354 ויש אומרים שלא יצא ידי חובה משום שאמרו חז"ל 355 כל הנהנה מהעולם הזה בלא ברכה כאילו גוזל, נמצא שאוכל באיסור והוי מצווה הבאה בעבירה .356

שכח לברך על המצה:בירך המוציא ושכח לברך "על אכילת מצה ", דינו שאם לא אכל כזית יכול לברך, ואם אכל כזית מצה הפסיד הברכה .357

טבילה במלח

יש שנוהגים שלא לטבול המצה במלח, והטעם: משום שפת נקיה אינה צריכה מלח ,358 טעם אחר: שיותר נראה לחם עוני כשאינו טבול במלח ,359 טעם אחר: כדי לצאת ידי חובת אכילת מצה במצה שאין עמה תערובת של טעם אחר .360

ויש שנהגו לטבול וכן מובא בבה"ט סק"ג שהביא מכתבי האר"י שיש לטבול במלח, המהרי"ל כתב הטעם שצריך לטבול המצה במלח, משום חיבוב מצוה .361

שיחה בטלה: יש להזהר משיחה בטילה ממצה עד כורך, כדי שיעלה ברכת אכילת מצה ואכילת מרור גם לכורך 362, ובדיעבד אם סח אין צריך לחזור ולברך על הכורך .363

ויש שכתבו שיש להזהר בדיבור עד אחר אכילת אפיקומן לפי שברכת "על אכילת מצה" הולכת גם על אפיקומן ,364 ויש שכתבו שיש להזהר משיחה בטילה מקידוש עד אחר

מקורות

.348 גבורות ה' למהרי"ל פרק מח. .349 אבודרהם. .350 רוקח שעא. .351 הגריש"א הגדה של פסח עם פסקי רבינו . .352 הגריש"א הגדה של פסח עם פסקי רבינו . .353 הגרשז"א בהליכות שלמה פרק תשיעי לט. .354דבר הלכה שם עו, וכן דעת הגריש "א הגדה של פס ח עם פסקי רבנו עמוד 25. .355 ברכות לה, ב. .356 שו"ת האלף לך שלמה או"ח סימן שפא. .357 הגריש"א הגדה של פסח עם פסקי רבינו .358רמ "א תעה ג. .359 לבוש תעה א, משנ"ב שם ס"ק ד. .360 שו"ע הרב תעה י. .361 מהרי"ל סדר הגדה עמוד י. .362 שו"ע תעה א. .363 משנ"ב תעה ס"ק כב. .364 של"ה ריש פסחים ד"ה ויחזור.