רחצה

על קיר מזּבח לרצֹון, ונֹודה ל ׁשיר חדׁש על

ּגאּלתנּו ועל ּפדּות נפׁשנּו. ּברּו אּתה יהוה ּגאל

יׂשראל.

ּברּו אּתה יהוה אלהינּו מל העֹולם ּבֹורא ּפרי

הגפן.

שותין את הכוס בהסבת שמאל.

רחצה

נוטלים את הידים ומברכים על נטילת ידים

לב ההגדה

"ונודה לך שיר חדש" - הטעם שאומרים "שיר חדש" לשון זכר: לפי שהוא מדבר על הגאולה העתידית שנאמר 301 "שירו לה' שיר חדש", ואמרינן כל השירות בלשון נקבה חוץ מן השיר שלעתיד לבוא , והטעם: לפי שהנקבה יש לה צער לידה אף כל הניסים יש אחריהם צער, אולם גאולה העתידית אין בה יותר צער ולכן אומרים שיר לשון זכר .302

בורא פרי הגפן למנהג ספרד 303 אין מברכים ברכה על כוס שניה, והטעם: לפי שנפטר בברכת הגפן של ברכה ראשונה שהרי כשברך על כוס הראשונה ידע שישתה כוס שניה , .304

רחצה - נטילת ידיים לסעודה, נוטל ידיו ומברך. והטעם בנטילה אע"ג דנטל לירקות : כיון שאומר הגדה והלל חיישינן שמא הסיח דעתו ונגע במקום המטונף לפי שידיים עסקניות הם ,305 וכתב הלבוש שגם שלא הסיח דעתו צריך ליטול ידיו, והטעם:משום שהוי מתקנת חז"ל שתקנו ליטול בלילה הזה ב' פעמים שמא הסיח דעתו שהרי רוב בני אדם מסיחים דעתם בהפסק גדול כזה .306

לטמא ידיו לנטילה: נחלקו הפוסקים האם צריך לטמא ידיו בכדי שיתחייב בנטילה, בביאור הלכה כתב שצריך לטמא ידיו 307 וכן מובא 308שהגרשז"א היה מטמא את ידיו

מקורות

.301 תהילים מב, י. .302 תוס' פסחים קטז , ב ד"ה ונאמר, מהרש"א פסחים קטז, א. .303 תעד א. .304משנ "ב תעד ס"ק א. .305 משנ"ב תעה ס"ק א .306 לבוש תעה א. .307תעה ד "ה יטבל בסוף הדיבור. .308 הליכות שלמה פרק תשיעי לח.

ּברּו אּתה יהוה אלהינּו מל העֹולם,

אׁשר קדׁשנּו ּבמצֹותיו וצּונּו על

נטילת ידים .

לב ההגדה

כדי להתחייב בנטילה, ויש שאומרים שאין צריך לטמא את ידיו, ואפילו הכי נוטל ידיו כיון שאמר ההגדה והלל חישינן שמא הסיח דעתו ונגע במקום המטונף .309

נטילה לבהע"ב: נוהגים כדרך חירות שמביאים לבעל הבית למקום קערה עם מים לנטילה .310

רחצה ורחץ: ולכאורה שניהם אותו דבר והטעם שחלוקים הם בשמות, לפי שחלוקים הם בדינם שינו חכמים את השם כדי שנזכור חילוק זה ולכן מוסיפים בנטילה את האות ה' לרמז לחמשה כללים שלנטילת ידים לסעודה .311 טעם אחר: לפי שכך הסתדר לפייטן עם החרוזים של שמות הסדר ורחץ יחץ, רחצה ונרצה .312

טעם הנטילה: משום סרך תרומה, שלא יבוא לאכול בתרומה בלא נטילה וסתם ידים שניות הם לטומאה ופוסלות התרומה ומשום הכי תקנו שיהיה רגיל ליטול אף לחולין .313

בכך .314

בברכות הנטילה - מברך "על נטילת ידים" והטעם שמברכים על נטילת ידים ולא ליטולידים, לפי שעל משמע בשעת עשית המצווה וליטול משמע לעתיד וכיון שאין מברכים קודם הנטילה אין שייך לומר לשון עתיד .315

בחשיבות הנטילה: צריך להזהר בנטילת ידים שכל המזלזל בנטילת ידים חייב נידוי ובא לידי עניות ונעקר מן העולם 316. וסימנך על נטילת ידים ר "ת עני .317

"נטילת ידים": והטעם שתקנו לשון נטילה,מלשון הגבהה ע "ש הפסוק 318 "וינטלם וינשאם כל ימי עולם". טעם אחר: לפי שבארמית קוראים לכלי נטלא, ללמדנו שעיקר הנטילה לא בשביל הנקיות אלא משום מצוות קדושה וטהור ונטילת כלי לעיכובא לכן תקנו בנוסח ברכה .319

ניגוב הידים: ינגב היטב קודם שיבצע, והטעם: לפי שהאוכל בלי ניגוב כאילו אוכל לחם טמא .320

מקורות

.309 משנ"ב תעה ס"ק א. .310 ויגד משה סימן כג אות ג. .311 באר יצחק דאנציג. .312 הסדר הערוך פרק קיט. .313 שו"ע קנח א. .314 לבוש קנח א. .315 לבוש קנח יא. .316שו "ע קנח ט .317 לבוש קנח ט. .318 ישעיה סג ט. .319 רא"ש פ"ט ברכות סימן כג. .320 טור קנח יב.